מבצע תשורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע תשורה
תאריך התחלה: 28 בדצמבר 1968
מקום: שדה התעופה הבינלאומי ביירות
תוצאה: המשימה בוצעה בהצלחה
הצדדים הלוחמים
Flag of Israel.svg  ישראל  Flag of Lebanon.svg  לבנון 
מפקדים
רפאל איתן   
כוחות
סיירת מטכ"ל וכוח צנחנים   
אבידות
אין  14 מטוסי נוסעים של חברות ערביות הושמדו 

מבצע תשורה היה מבצע של צה"ל שנערך ב-28 בדצמבר 1968, ובמסגרתו פשטו כוחות סיירת מטכ"ל וצנחנים בפיקודו של רפאל איתן על שדה התעופה הבינלאומי ביירות, והשמידו 14 מטוסי נוסעים של חברות תעופה ערביות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 ביולי 1968 נחטף מטוס אל על בדרכו מרומא לישראל, והונחת באלג'יר. לאחר כמה ימים נענתה ממשלת ישראל לתביעות החוטפים, אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין, והסכימה לשחרר מחבלים תמורת החטופים. לאחר חמישה ימים שוחררו הנשים והילדים שהיו במטוס, ו-12 גברים שהיו בו שוחררו 39 יום לאחר החטיפה.

כחמישה חודשים מאוחר יותר, ב-26 בדצמבר, חדרו טרוריסטים לנמל התעופה באתונה, ירו וזרקו רימוני יד לעבר מטוס אל על. כתוצאה מהירי נהרג אזרח ישראלי, דיילת נפצעה ולמטוס נגרם נזק.

בתגובה לשתי פעולות אלה, החליט ראש הממשלה, לוי אשכול, על פעולה צבאית שתפגע בתעופה הערבית. מאחר ששני המחבלים שחטפו את מטוס "אל על" יצאו מלבנון ואומנו בה, כנראה תוך שיתוף פעולה מלא עם שלטונות לבנון, הוחלט כי המבצע ייעשה בשדה התעופה הבינלאומי של לבנון ויהיה קצר ושקט (יסתיים בתוך כחצי שעה). בתחילה נבחנה האפשרות לחטוף מטוס לישראל. לשם כך, למד טייס הניסוי דני שפירא להטיס מטוסי נוסעים שונים, בהם בואינג 707 והקונוואיר. אולם, לבסוף הוחלט לפוצץ מטוסי נוסעים ערביים שישהו בשדה התעופה הבינלאומי של לבנון.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצוע הפעולה הוטל על סיירת מטכ"ל והצנחנים, בפיקודו של אל"מ (לימים הרמטכ"ל) רפאל איתן, קצין צנחנים ראשי[1]. ב-28 בדצמבר, בשעה 20:30 לערך הוטסו 66 לוחמים מן היחידה ומסיירת צנחנים לביירות בשלושה מסוקי סופר פרלון שאליהם התלוו שני מסוקי בל 205 לסיוע צמוד ותצפית. המסוקים טסו מעל הים התיכון בצמוד לחוף באורות כבויים כשבקצות הרוטורים שלהם לוחיות שפולטות אור זרחני שיאפשר להם לזהות זה את זה. לאחר טיסה של כשלושת רבעי שעה, בשעה 21:18 לערך, נחת הכוח בשדה התעופה הבינלאומי ביירות (שהיה אז הגדול במזרח התיכון). מסוק סופר פרלון הראשון ובו כוח הצנחנים נחת בצידו המזרחי של שדה התעופה. לאחר שהכוח פרץ ממנו, המריא וריחף מעל לחוף העיר בירות בכוננות לפינוי נפגעים. המסוק השני הנחית את כוח סיירת מטכ"ל בצידו השני של השדה. הלוחמים נשאו תיקי גב גדולים ובהם מטעני חבלה וצוידו בדפים שעליהם סמלי חברות התעופה הערביות. הלוחמים התפצלו לחוליות והניחו שני מטעני חבלה על כל מטוס שזוהה כשייך לחברת תעופה ערבית. במטרה להבטיח את השמדת המטוסים, הונח מטען אחד על כל כנף שתוכנן להצית את הדלק המצוי במכלים שבכנפי המטוסים. בחלק מהמטוסים שהו נוסעים, וטרם מילכודם הורו הלוחמים לנוסעים לרדת מהמטוסים. במקרים בודדים סירבו הנוסעים לרדת מהמטוס והלוחמים נאלצו לירות באוויר לשם פינוים. במקביל לפעולת הלוחמים בנמל התעופה, חגו מסוקי הבל סביבו. צירי הגישה לנמל התעופה נחסמו במטרה למנוע הגעת תגבורת, על ידי פיזור שקיות ובהם ג'ל מחליק, רימוני עשן ודוקרנים על הכבישים. לקראת סיום הנחת המטענים והתארגנות הכוחות לפינוי, הבחינו טייסי המסוקים המסייעים בכוח לבנוני במשאית ושריונית שניסה להגיע לשדה התעופה בדרכי עפר מצפון. טייס מסוק הבל אליעזר כהן (צ'יטה) הורה לקצין הטכני של המסוק לפתוח באש מא"ג לפני גלגלי כלי הרכב במטרה לעצור אותם. משהמשיכו כלי הרכב להתקדם, פתח הקצין הטכני באש ממקלע כבד 0.5 במטרה לפגוע ולשתק אותם. השריונית והמשאית נפגעו ונעצרו. פינוי הלוחמים התבצע על ידי מסוקי הסופר פרלון ללא הפרעה.

לאחר כחצי שעה הושמדו 14 מטוסי נוסעים אזרחיים, שהיו בבעלות שלוש חברות תעופה לבנוניות: "מידל איסט איירליינס" (M.E.A), "ליבניז אינטרנשיונל אירווייס" (L.I.A) ו"טרנס-מדיטרניאן איירליינס" (T.M.A). שווים של מטוסים אלה נאמד בכ- 44-42 מיליון דולר.

במהלך המבצע מולכדו 15 מטוסים אך מטוס אחד היה מטוס ישן, שבעת המבצע היה בתוך האנגר לתיקונים. במטוס התחבאו מספר עובדים של שדה התעופה. למזלם, לא התפוצצו המטענים שהונחו על אותו מטוס. המטוסים שהושמדו:

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת הביטחון של האו"ם כונסה לבקשת לבנון וגינתה את הפעולה. תגובה חריפה במיוחד הייתה לצרפת שנשיאה שארל דה גול החריף עוד יותר את האמברגו שהוטל על ישראל עוד קודם לכן והפכו למוחלט על כל סוגי הנשק והחלפים לרבות 50 מטוסי מיראז' 5 שהוזמנו על ידי חיל האוויר הישראלי ושנמסרו לחיל האוויר הצרפתי והתשלום בגינם הוחזר לישראל. בכך תמה למעשה תקופה ארוכה של הצטיידות צה"ל בנשק צרפתי, שהומרה ברכש נשק אמריקאי החל מראשית שנות ה-70.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפאל איתן ודב גולדשטיין, רפול - סיפור של חייל, ספרית מעריב, 1985.
  • רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970) עמ' 230
  • אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול, בהוצאת ספרית־מעריב 1990

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, הארץ, ‏ 22.07.2011.
  2. ^ מטוס זה היה בהחכרה למידל איסט איירליינס מחברת התעופה של גאנה. לאחר ההתקפה תבעה ממשלת גאנה כי ישראל תשלם פיצויים בעד המטוס. גאנה תובעת פיצויים בעד המטוס שנפגע בביירות, מעריב, 5 בינואר 1969