סופר פרלון
| איירוספסיאל SA 321 סופר פרלון | |
|---|---|
 סופר פרלון של הצי הצרפתי |
|
| מאפיינים כלליים | |
| ארץ ייצור |  צרפת |
| יצרן | איירוספסיאל, סוד אוויאסיון (עד שנת 1970) |
| טיסת בכורה | 7 בדצמבר 1962 |
| תקופת שירות | 1966 – 1991 (בחיל האוויר הישראלי) |
| צוות | 5 |
| נוסעים | 27 נוסעים או 15 אלונקות |
| ממדים | |
| אורך | 19.40 מטר |
| גובה | 4.93 מטר |
| מוטת כנפיים | 18.90 מטר (קוטר הרוטור) |
| משקל ריק | 6,540 ק"ג |
| משקל המראה מרבי | 12,500 טון |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | 240 קמ"ש |
| קצב נסיקה | 5 מטרים/שנייה |
| טווח טיסה מרבי | 650 ק"מ |
| סייג רום | 3,150 מטר |
| הנעה | |
| שלושה מנועי "טורבומקה" טורמו C6 III, בעלי הספק של 1,550 כ"ס כל-אחד | |
| תרשים | |
 |
|
האיירוספסיאל SA 321 סופר פרלון (בצרפתית: Aérospatiale SA 321 Super Frelon) הוא מסוק תובלה כבד מתוצרת חברת איירוספסיאל הצרפתית. המסוק אינו מיוצר עוד (פרט לדגם המיוצר בסין תחת הסימול Z-8) . המסוק היה בשימוש חיל האוויר הישראלי וכונה "צרעה" ("פרלון" הוא שמה של צרעה אירופאית).
למסוק היו גרסאות אזרחיות וצבאיות. הגרסה הצבאית הייתה פופולרית למדי בקרב צבאות שונים, בהם צבא צרפת, ונמכרה גם לצבאות של ישראל, דרום אפריקה, לוב, סין ועיראק. לגרסה הצבאית היו שלוש תת-גרסאות: תובלה, נגד צוללות ונגד ספינות. גרסת התובלה יכולה לשאת 38 לוחמים על ציודם או 15 אלונקות בתצורת חילוץ והצלה. הגרסה הימית נגד צוללות ונגד ספינות, בדרך כלל מצוידת במכ"ם חיפוש (ORB-42) וכבל חילוץ באורך 50 מטר, כמו גם תותח 20 מ"מ, אמצעי שיבוש ולוחמה אלקטרונית, ציוד לראיית לילה, מציין לייזר ומערכת איתור, ואפשר לתדלק אותה תוך כדי טיסה. החימוש נגד ספינות כלל ארבעה טילי טורפדו או שני טילי אקסוסט.
המסוק בחיל האוויר הישראלי [עריכה]
משלחת מטעם חיל האוויר יצאה לצרפת בתחילת שנת 1965 כדי ללמוד את המסוק. בינואר 1966 הוקמה הטייסת הראשונה, טייסת 114, ובראשה הועמד רס"ן חיים נווה, שהיה לפני כן מפקד טייסת מסוקי סיקורסקי S-58.
בזמן מלחמת ששת הימים היו בטייסת, שהייתה עדיין בשלבי הקמה, ארבעה מסוקים ושמונה טייסים, אך הטייסת השתתפה בלחימה לפי הצורך, לפינוי פצועים ולתובלה, ובמבצע "אורים" ב-7 ביוני הנחיתו המסוקים 150 צנחנים בשארם א-שייח'. מסוק סופר פרלון גם נשלח לפנות מלחים אמריקאים מספינת הביון "ליברטי" שנפגעה בתקרית ליברטי, אך אנשי הספינה סירבו לקבלו והוא שב ריק.
המסוקים פעלו רבות בתקריות שקדמו למלחמת ההתשה ובעת מלחמת ההתשה, והשתתפו במבצעים רבים, בהם:
- חילוץ ניצולי המשחתת אח"י אילת.
- מבצע תשורה, הפשיטה על שדה התעופה של ביירות.
- מבצע הלם, הובלת צנחנים לחבלה בתחנת שנאים בנגע חמאדי, והובלת פצצות לחבלה בסכר נג'ע חמדי ובגשר קינא.
- מבצעי בוסתן, סדרה של ארבעה מבצעים של חבלה במתקני חשמל, קשר ומתקנים אסטקטגיים בעומק מצרים.
- מבצע תרנגול 53 לגניבת מכ"ם מצרי.
- מבצע רודוס, כיבוש האי המצרי שדואן.
- מבצע ששת, מיקוש כביש צפונית לספאג'ה במצרים והפצצת חמש עמודי טלפון בסמוך.
במלחמת יום כיפור פעלו המסוקים כגיבוי למסוקי היסעור וביצעו משימות ממסר ותובלה, אך גם הנחיתו כוחות על פסגת הר החרמון במבצע קינוח.
גם במלחמת לבנון השתתפו המסוקים בלחימה.
המסוקים יצאו משירות פעיל בחיל האוויר בשנת 1991, ומסוק אחד (מספר 20) נשאר במצב כשיר לטיסה במוזיאון חיל האוויר בחצרים, אך כשירותו לא נשתמרה עם השנים, וכיום המסוק מקורקע.
|
