מזמורי שלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מזמורי שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל בין השנים 70 ו45 לפני הספירה. בספר 18 מזמורים, הדומים למזמורי התהלים.

שפת המקור וזהות המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין כל ספק בין החוקרים כי הספר נכתב במקורו בעברית, וזאת על פי איכותו המיכנית והגרועה של הנוסח שהשתמר ביוונית. אברהם כהנא מזהה את המחבר כיהודי חסיד, יליד ירושלים, שחווה בעצמו את המאורעות בזמן כיבוש פומפיוס בשנת 63 לפני הספירה.

תוכן הספר ומשמעותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מיוחס לשלמה המלך אולם בגוף המזמורים אין זכר לשלמה. מן המזמורים בספר ניתן ללמוד הרבה על היחסים המתוחים ששררו בארץ ישראל בתקופת חיבורו, ובמיוחד בין הפרושים והצדוקים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]