בת פרעה (אשת שלמה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בַּת פַּרְעֹה היא דמות מקראית שהייתה אחת מנשות שלמה המלך. שמה הפרטי של דמות זאת לא נודע במקרא. במדרשי חז"ל ישנה ביקורת רבה על נישואי שלמה לבת פרעה.

בת פרעה ושלמה.

נישואים מדיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואי שלמה לבת פרעה הם נישואים מדיניים לחיזוק הקשר של ממלכת ישראל המאוחדת עם האימפריה המצרית, ויוצאי דופן בכך שבת מלך מצריים נישאה לשליט זר, דבר שאין לו כמעט מקבילות בהיסטוריה‏[1] (נישואי פרעונים עם בנות שליטים זרים, לעומת זאת, היו מצויים) רמז למגמה המדינית של נישואים אלו מופיעה בפסוק במלכים א':

ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית ה' ואת חומת ירושלם סביב

מלכים א' ג', א

שלמה קיבל כנדוניה לנישואיו עם בת פרעה, את העיר גזר, אותה כבש פרעה מיד הכנענים.‏[2]

נישואים אלו לא מנעו מפרעה לקחת תחת חסותו את הדד האדומי שהמקרא מתארו כ'שטן לשלמה', ואף להשיא להדד לאשה את אחות אשתו של פרעה ולגדל את ילדיו של הדד בבית פרעה.‏[3] מאוחר יותר נתן שישק מלך מצרים מקלט לירבעם בן נבט שמרד בשלמה.‏[4]

יש המזהים את פרעה חותן שלמה כסיאמון, שהיה השליט האחד לפני האחרון של השושלת ה-21.‏[1]

נישואי שלמה לבת פרעה אינם הנישואים המדיניים הראשונים בבית דוד, שכן כבר דוד אביו נשא לאשה את מעכה בת תלמי מלך גשור.

מעמדה המיוחד של בת פרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדות למעמדה המיוחד של בת פרעה מבין נשות המלך שלמה הוא בניית ארמון מיוחד לה‏‏‏[5] והדגשתה בכתובים בנפרד משאר נשות שלמה.

והמלך שלמה אהב נשים נוכריות רבות, ואת בת פרעה

מלכים א' י"א, א'

בעקבות בניית הארמון לבת פרעה, ביקר ירבעם בן נבט את המלך שלמה,‏[6]

אביך הניחו פרוץ לעולי רגלים, ואתה בנית אותו לעשות אנגריה לבת פרעה

– מסכת סנהדרין ק"א ע"א

מרידה זו הביאה את שלמה לרצון להרוג את ירבעם בן נבט, שנמלט אל שישק מלך מצרים, שהגן עליו עד מות שלמה, חרף הקשר המשפחתי. צעד זה, שבא בעקבות נישואי בת פרעה, היה הראשון בשרשרת האירועים שהובילה לפילוג ממלכת ישראל המאוחדת ולהקמת ממלכת ישראל בנפרד מממלכת יהודה.

ביקורת בחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרשי חז"ל, ישנה ביקורת חריפה על נישואים אלו.

ואמר רבי חייא בר אמי משמו של עולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים, לא נשא שלמה את בת פרעה

מסכת ברכות, ח ע"א

אמר רב יהודה, אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל, ונעץ קנה בים, והעלה שרטון, ובו נבנה כרך גדול שברומא.

מסכת סנהדרין, כ"א ע"ב

היינו שנישואי שלמה לבת פרעה היו הצעד הראשון שהוביל להקמתה של ממלכת רומי, שהחריבה את בית המקדש השני, כ- 1000 שנה מאוחר יותר. עדות להשפעתה הרעה של בת פרעה על שלמה המלך מובאת במדרש הבא:

אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, הכניסה לו אלף מיני זמר ואמרה לו: כך עושין לעבודה זרה פלונית וכך עושים לעבודה זרה פלונית, ולא מיחה בה

מסכת שבת, נ"ו ע"ב

היינו שנישואי שלמה לבת פרעה היו מהסיבות שהביאו לכך שבסוף ימיו לא היה לבבו שלם עם ה' אלוקיו כלבב דוד אביו, ואף עשה 'הרע בעיני ה' כמו שמבואר במקרא, שנשיו היטו את לבבו לעת זיקנתו, ‏‏‏[7] דבר שהביא לגזירה ה' על פילוג ממלכת ישראל המאוחדת בימי בנו של שלמה, רחבעם.

ביקורת נוספת מדברת על כך ששלמה נשא את בת פרעה באותן זמן שחנך את בית המקדש, והייתה שמחת נישואיו גדולה משמחת חנוכת בית המקדש, ובאותה שעה עלה בדעת הקב"ה להחריב את ירושלים.‏‏‏[8]

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואי שלמה לבת פרעה מעלים מספר בעיות הלכתיות:

  • כיצד גוירה בת פרעה, והרי מדובר בגיור לשם נישואים, ואין מקבלים גרים שבאים להתגייר לצורך נישואים. (אומנם זו מחלוקת האם מקבלים גרים שבאים להתגייר למטרת נישואים, ויש דעות המתירות לקבל גרים למטרת נישואים)
  • כיצד גוירה בת פרעה בשעה שלא קיבלו גרים כל ימי דוד ושלמה.
שאלה זו מתרצת הגמרא בכך שלא קיבלו גרים באותה תקופה מאחר שחושדים שרצונו להצטרף לעם ישראל הוא בגלל מצבם החומרי הטוב, אולם חשש זה אינו חל על בת פרעה, שהיא בת מלך.‏‏‏[9]
  • כיצד נשא שלמה בת מצרים, בשעה שהתורה אסרה להתחתן עם מצרי ומצרייה עד דור שלישי לגיורם.
הגמרא מתרצת קושיא זו, ששלמה לא התחתן ממש עם בת פרעה.‏[10]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלעד ששון, '"בשעה שנשא שלמה את בת פרעה" העתקת נקודת השבר מסוף מלכות שלמה לראשיתה בדרשות חז"ל', בית מקרא (תשס"ח), עמ' 164-145.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 פרופ' אברהם מלמט, ‏שלמה ובת פרעה, באתר דעת
  2. ^ מלכים א', ט, טז
  3. ^ מלכים א' י"א, י"ד- כ"ב
  4. ^ מלכים א' י"א, מ'
  5. ^ מלכים א' ז', ח'
  6. ^ ‏מלכים א' י"א, כ"ז - מ'
  7. ^ מלכים א' י"א, א' - י"ג
  8. ^ - מדרש רבה י', ד'‏. ביקורת נוספת בהמשך המדרש.
  9. ^ ‏יבמות ע"ו ע"ב‏
  10. ^ ‏יבמות ע"ו ע"ב‏