מגילת קהלת

מְגִלַּ‏ת קֹ‏הֶ‏לֶ‏ת היא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר כלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש המגילות, ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Ἐκκλησιαστής בתרגום השבעים היווני או Ecclesiastes (תעתיק: אקלזיאסטס) בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול בספרות החוכמה שבברית הישנה. על פי הנאמר בתחילתו, חובר הספר על ידי "קהלת" המזוהה עם שלמה המלך לפי טענתו שהיה מלך בן-דוד, אולם בחקר המקרא מתארכים ספר זה לתקופת שיבת ציון או אף ראשית התקופה ההלניסטית, מאות 4-5 לפני הספירה.

מחבר המגילה

הפסוק הפותח את הספר, "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם", מרמז כי מגילת קהלת נכתבה על ידי שלמה המלך. זו הדעה המקובלת בקרב הפרשנים המסורתיים, המסבירים ששלמה היה מכונה קהלת, משום ש"הקהיל קהילות בישראל" – אסף את העם ולימדם תורה כפי שמלך מצווה לעשות על-פי התורה. אם כך, לפי המסורת, מגילת קהלת היא יצירה אחת, אחידה, שחוברה על ידי שלמה במאה העשירית לפנה"ס.

חז"ל מייחסים לשלמה שלושה ספרי מקרא, שבראשם כותרות המתייחסות אליו: שיר השירים, משלי וקהלת.‏ לפי אחת הדעות במדרש ההסבר לעובדה ששלוש היצירות שונות כל כך זו מזו – בתוכנן, בלשונן ובסגנונן – הוא ששלמה כתב כל אחת מהן בתקופה אחרת של חייו: כשהיה צעיר חיבר שירי אהבה (שיר השירים), כשהתבגר אמר דברי חוכמה (משלי), ולעת זקנתו הביט בעולם וקבע שהכל הבל (קהלת). התלמוד הבבלי נוקט שהספר נכתב על ידי "חזקיה וסיעתו" - כלומר, שבין חיבורו (בעל-פה) לבין העלאתו על הכתב עבר זמן המאפשר שינויים משמעותיים^{[דרושה הבהרה]}.‏

על פי אסכולת ביקורת המקרא, חוברה מגילת קהלת בתקופת שיבת ציון, במאה הרביעית או השלישית לפנה"ס, אשר בבית שני, מאות שנים לאחר ימי שלמה, והעורך של המגילה ייחס מגילה זו לשלמה. החוקרים מאחרים את זמן חיבור המגילה לתקופה זו של שיבת ציון על ממספר טעמים, ביניהם: עקב מילים כמו "פרדס" (עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים) ו"פתגם" המופיעות בספר אשר מקורן בשפה הפרסית, וסביר יותר שנכנסו לעברית המקראית בתקופה הפרסית בארץ ישראל, עקב הימצאותם של שורשים עבריים שמופיעים לראשונה רק בספרי המקרא שחוברו בתקופה זו,‏ ומתוך קיומם של מילים המעוברתות מארמית, שפה שלא הייתה נפוצה בציבור בטרם אותה התקופה. החוקרים גם מצביעים על כך שלשונו של ספר קהלת הוא בתר-גלותי, שכן יש בו מילים רבות שבאו לידי שימוש רק מימי בית-שני ואילך. כמו: "חוץ ממני" (ב, כה), "זמן" (ג, א), "פשר" (ח, א), "כבר" (א, י), "שבח" (ד, ב), "סוף" (ג, יא), ועוד.

לדעת מרבית חוקרי המקרא, המגילה אינה יצירה אחידה. יש בה דברים משל מחברים שונים:

1. לפי דעה אחת, פרקים א'-י' הם של מחבר אחד, ואילו פרקים י"א-י"ב הם של מחבר אחר.
2. לפי דעה אחרת רק שבעת הפסוקים האחרונים בפרק י"ב הוספו על ידי מחבר אחר.

אופי המגילה

מגילת קהלת שייכת ל"ספרות החוכמה", כלומר לספרות שעוסקת בשאלות הגות אוניברסליות כגון:

• שאלות מעמד האדם בעולם.
• שאלת ההשגחה והצדק האלוהי

פרשנות

יש הטוענים כי תפיסת העולם המוצגת במגילה סותרת את התפיסה המקובלת במקרא. תפיסת העולם האופיינית בדרך כלל למקרא היא שלבני האדם יש בדרך כלל אפשרות של בחירה חופשית, האל דורש מבני האדם שיבחרו בטוב, והוא שופט אותם וגומל להם בשכר ועונש לפי בחירותיהם, וכפי מעשיהם^{[דרוש מקור]}.

אך יש הטוענים כי תפיסת העולם במגילה היא כתפיסת העולם של כל התנ"ך, וכי מאחרי הטקסט המילולי והפשוט יש כוונות עמוקות הרבה יותר מהפירוש הפשוט. אם מנסים לפרש בפשטות את הפסוקים ולא בכוונתם העמוקה מתגלות סתירות רבות ואי הבנות וע"כ אין לפרשם בצורה זו^{[דרוש מקור]}.

לעומת טענה זו, ניתן למצוא במגילת קהלת פסוקים לא מעטים המבטאים את הצורך להקפיד על קיום התורה והמצוות. כך למשל כתוב בפסוקים הבאים:

• "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע" (ח', ה)
• "יוֹדֵעַ אָנִי אֲשֶׁר יִהְיֶה טּוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יִירְאוּ מִלְּפָנָיו" (שם, יב)
• "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר" (י"ב, יג)

פרשנות נוספת

לפי הפרשנות המסורתית, המלך שלמה, החכם באדם, מבצע חקירה לוגית-פילוסופית בדבר משמעות האדם ומה צריכה להיות דרכו בחיים על מנת להיות מאושר. במשך רוב הספר פוסל שלמה את כל האפשרויות לאושר שמציע העולם - חוכמה, משפט צדק, נשים, משפחה, כסף, תהילה ועוד - ומראה שאין ביכולתן להביא לאושר המוחלט ולשלוות הנפש אותם מחפש האדם.

וכך נראה מבנה החקירה: שלמה מציע דבר טוב שיכול לשמש כמשמעות החיים, מהלל ומשבח אותו - ואז פוסל אותו ומסביר מדוע זו לא התשובה לאושר והדבר יכול להיות גם מקור לכאב, רוע, הבל ורעות רוח.

קוהלת מייחס לאדם, הֶעָמֵל כל העת בצבירת רכוש והגדלת עושרו, שפע דאגות וטרדות עד כי אינו מסוגל להנות מעושרו. "וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס" (ב', כו), "גַּם עיניו [עֵינוֹ] לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר" (ד', ח), "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל" (ה', ט), "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (שם, יב), ובסופו של דבר – "כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ" (שם, יד).

בסוף הספר, כאשר הקורא מצפה לדעת מהי באמת משמעות החיים ומהו הדרך שבה יהיה טוב לאדם - אחרי שקהלת פסל כמעט כל דבר - מגיע השיא, היא האמת על פי החכם באדם:

	"סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם"
– קהלת, פרק יב, פסוק יג

.

מעמדה יחד עם שאר ספרי התנ"ך

על פי המובא בחז"ל, מעמדה של המגילה כחלק מכתבי הקודש כלל לא היה ברור בתחילתה, ואף זמן רב לאחר חתימת המקרא עדיין התנהלה מחלוקת האם להחיל עליה את טומאת כתבי הקודש. אולם לבסוף הוכרעה המחלוקת והוחלט לקדשה כשאר הספרים.

במסכת שבת מוסבר כיצד התקבלה לבסוף ההכרעה להשאיר את המגילה יחד עם כתבי הקודש.

	בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו? מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה.
– תלמוד בבלי, שבת ל ב

בין הספרים שהיו במחלוקת אם לגנוז או לכלול אותם בתנ"ך ניתן למנות, למעשה, את כל שלושת הספרים המיוחסים לשלמה המלך - משלי, שיר השירים וקהלת.

קריאת המגילה בחג הסוכות

בני אשכנז נהגו לקרוא את מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות על פי המנהג המובא באבודרהם ובמהרי"ל. לפי מנהג טרוייש המיוחס לרש"י‏‏, נהגו לקוראה בשמיני עצרת. ולכן כאשר סוכות חל בשבת ואין שבת חול המועד קוראים אותה בשמיני עצרת‏‏. למנהג זה נתנו מספר טעמים.

• משום שסוכות נקרא זמן שמחתנו, ובקהלת כתוב: "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה."‏‏.
• משום שכתוב בה: "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה." המרמזים על שבעת ימי החג ושמיני עצרת‏‏.
• מאחר ששלמה המלך אמר את המגילה בהקהל שחל בחג הסוכות‏‏.
• מפני שנאמר בה: "וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי" הלועג להבלי שמחת העולם ומחזק את עיקר השמחה האמיתית שהיא שמחת התורה‏‏.
• היות ששלמה המלך חנך את בית המקדש הראשון בימים אלו, כמובא בספר מלכים א'‏‏: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם" ומפרש רש"י: שבעת ימים של חינוך המקדש ושבעת ימים חג הסוכות. רמז לכך נמצא בפיוט ההושענות "אום נצורה", הנאמר בשבת חול המועד: "כְּהוֹשַׁעְתָּ קֹהֶלֶת וְעַמּוֹ בְּבֵית עוֹלָמִים. רִצּוּךָ בְּחָגְגָם שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה יָמִים. כֵּן הוֹשַׁע נָא", ולכן היות שמזכירים בפיוט את חשיבות חנוכת הבית קוראים את דברי קהלת באותו היום‏‏.

על פי ההלכה, יש הנוהגים לקרוא אותה בציבור על ידי בעל קורא, מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף, ומברכים על קריאתה שתי ברכות; "על מקרא מגילה", ו"שהחיינו"‏‏, וכך מנהג הליטאים. ויש אומרים: שכל אחד קורא את המגילה מתוך מחזור תפילה מודפס, ואין לברך על קריאתה, וכך מנהג החסידים. ויש מי שפסק, כי על מגילת קהלת אין לברך גם מתוך הקלף‏‏.

לקריאה נוספת

• הרב ראובן מרגליות, המקרא והמסורה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט. מאמר ז - קהלת, עמ' כב-כז.
• שמואל אברמסקי - קהלת - המלך, החכם והמשוחח ירא האלוהים, רביבים; 1989.
• מאיר אליועיני מחקרים בקוהלת ובמשלי, החברה לחקר המקרא בא"י על ידי קריית-ספר; י-ם תשל"ז.
• חיים גינזברג קוהלת, מ. ניומן בע"מ, ירושלים תשכ"א.
• מרדכי זר-כבוד הסתירות בספר קוהלת, ספר ברסלבי; י-ם 1970
• גבריאל חיים כהן עיונים בחמש מגילות - מגילת קוהלת, משרד החינוך והתרבות, דפוס אחוה; י-ם, 1979.
• יששכר יעקבסון, לבעיית הגמול במקרא, הוצאת סיני ת"א 1970, מאמר הצביון הדתי של מגילת קהלת (עמ' 71-59).
• יעל שמש, "'ומוצא אני מר ממות את האשה' (קהלת ז, כו): האומנם מצויה שנאת נשים במקרא?", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יט (תשס"ט), עמ' 77–101.
• חיים שפירא, קהלת - הפילוסוף המקראי, הוצאת כנרת, 2011.
• ארנסט רנאן, אני קהלת, תרגום: שי סנדיק, הוצאת נהר, 2011.

קישורים חיצוניים

• מגילת קהלת באתר "מכון ממרא"
• מגילת קהלת, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים (קובץ אודיו)
• מאמרים על מגילת קהלת, אתר דעת
• עיונים בקהלת עיונים בקהלת על פי תורת החסידות, מאת הרב יצחק גינזבורג
• מיכאל פוקס, מבוא לספר קהלת, מתוך מאגר המידע של אתר "מקראנט"
• הרחבה אודות מחבר הספר, מתוך מאגר המידע של אתר "מקראנט"
• צבי אדר, השקפת עולמו של ספר קהלת, מתוך מאגר המידע של אתר "מקראנט"
• ישעיהו ליבוביץ, הגיונות על מגילת קוהלת, אתר עמותת "לשמה"
• זמנו של ספר קהלת, דיון בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק
• רשימת מאמרים כלליים על מגילת קהלת באתר רמב"י – רשימת תת-נושאים מפורטת
• באופן מילולי, הפרק העוסק במקור המלה "קהלת", מתוך אתר התחנה. שודר ב־4/10/2009.
• קהלת ומסורות הבריאה 21.1.2011

• George Aaron Barton, Ecclesiastes (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1908. Online copy at the Internet Archive