מפלגת עלה ירוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפלגת עלה ירוק
AleYarokLiberal.png
אפיון מפלגת ימין ליברלית
אידאולוגיות ליברליזם קלאסי
חירות האדם
לגליזציה של קנאביס
הפרדת הדת מהמדינה
דמוקרטיה ליברלית
חופש המידע
איכות הסביבה
כנסות לא נבחרה לכנסת
אותיות קנ
מנהיגים ירון לרמן, בועז וכטל
שיא כוחה התקרבות לאחוז החסימה
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית

מפלגת עלה ירוק היא מפלגה ליברלית ישראלית. עלה ירוק ידועה בעיקר בשל תמיכתה באי-הפללתם של צרכני קנאביס, אף כי היא מציעה מצע ליברלי מקיף הנוגע בתחומים אחרים דוגמת הפחתת מסים, סחר חופשי, השירות בצה"ל, חינוך, הפחתת נטל החוב הלאומי ועוד. המפלגה לא עברה מעולם את אחוז החסימה אולם הייתה קרובה להיכנס לכנסת בבחירות לכנסת השש עשרה, וזכתה לתמיכה משמעותית בקרב צעירים. בבחירות לכנסת השבע עשרה היא זכתה ל-5.2% מכלל קולות מצביעי המעטפות הכפולות, אולם חסרו לה למעלה מ-20,000 קולות להגיע לאחוז החסימה.

מצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת עלה ירוק כמפלגה ליברלית דוגלת באי הפללה ולבסוף, ליגליזציה של צמח הקנאביס ותוצריו השונים (בהם המריחואנה והחשיש), מתן בחירה להורים בתחום החינוך בהתבסס על שיטת השוברים, הפרדת דת ומדינה, התנגדות למאגר הביומטרי ולפגיעה ממשלתית בזכות לפרטיות, קיצור משך השרות בצה"ל בהתאם למתווה שהוצע על ידי הוועדה לבחינת שירות חובה בצה"ל וועדת בן-בסט וליברליזם כלכלי. בנוסף, עלה ירוק מקדמת את השמירה על איכות הסביבה, בהתבסס על פתרונות מתונים שאינם מונעים יזמות ופיתוח. המפלגה, כמפלגה ליברלית מתמקדת בעיקרי בנושאי חירות הפרט, בהיבט האישי והכלכלי ולכן גורסת כי החלוקה בין ימין לשמאל היא אנכרוניסטית.

בתחום המדיני המפלגה תומכת במשאל עם עבור כל הסכם מדיני, ובזכותה של ישראל להתגונן צבאית כנגד ירי טילים ורקטות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל המפלגה הקודם
הדגל ששימש את המפלגה בבחירות 1999

המפלגה הוקמה ב-1999 והתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת החמש עשרה. האותיות של עלה ירוק בפתקי ההצבעה שלה הן "קנ" שהן האותיות הראשונות של קנביס. בבחירות אלו זכתה ב-34,029 קולות שהיו 1% מקולות המצביעים אך לא עברה את אחוז החסימה שהיה 1.5%. בבחירות לכנסת השש עשרה המפלגה עלתה ל-37,855 קולות, שהיו 1.2% מכלל הקולות הכשרים ושוב לא זכתה להיכנס לכנסת. עם היוודע תוצאות הבחירות לכנסת השש עשרה (ינואר 2003), עת הוברר כישלון המפלגה, הודיע יו"ר עלה ירוק, בועז וכטל, כי הוא פורש מהנהגת המפלגה, אך לא מימש את הצהרתו.

בתעמולת הבחירות לבחירות לכנסת השבע עשרה ניסתה המפלגה לחרוג ממיתוגה כמפלגה המוקדשת לנושא אחד, ולהדגיש היבטים ליברליים נוספים במצעה, כגון דאגה לאיכות הסביבה ושוויון זכויות להומוסקסואלים. את מאבקה המסורתי ללגליזציה של סמים קלים, לעומת זאת, נאלצה הפעם לחלוק עם מספר מפלגות נוספות. הבחירה הדמוקרטית הבטיחה גם היא לפעול למען דה-קרימינליזציה של סמים קלים, אך פרשה לבסוף מהמירוץ. בנוסף הודיעה מרצ לראשונה שתתמוך במדיניות אי הפללה של משתמשי סמים קלים, בצעד שנראה כי נועד למשוך את מצביעי עלה ירוק. בבחירות זכתה עלה ירוק ב-40353 קולות, שהיו 1.29% מהקולות הכשרים ושוב לא עברה את אחוז החסימה שבינתיים הועלה ל-2%.

ב-3 במאי 2006 בועז וכטל פרש מתפקידו במפלגה ובמקומו נבחר אוהד שם-טוב ‏[1].

בשנים 2006 ו-2007 הפיקה המפלגה את יום המריחואנה הבינלאומי בישראל אשר נערך משנת 1998 בפארק הירקון בתל אביב. קודם לכן הופק האירוע על ידי ארגון הגג ללגליזציה בישראל. אל אירועי השיא בשנים 2004 ו-2005 הגיעו כ- 7,000 נוכחים. מאז שנת 2006 הגיעו בממוצע כ- 50 איש.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הוחלט שהבדרן גיל קופטש יעמוד בראשות המפלגה.‏‏‏[2] כמה מראשי המפלגה, ובהם אוהד שם טוב (יו"ר), דן בירון (מועמד המפלגה לראשות עיריית ירושלים) ובעלי התפקידים הבאים: סיו"ר, מזכ"ל, דובר, רכז איכות הסביבה, רכז הפעילים ופעילים נוספים ‏[3], החליטו להתמודד בבחירות בנפרד, ברשימת "ניצולי השואה עם בוגרי עלה ירוק", בה שותף גם יעקב כפיר, שהתמודד בבחירות לכנסת ה-17 בראש רשימת "הציונות החדשה".

במשך השנים מאז הוקמה זכתה המפלגה למספר הישגים: היא הפכה את הדיון בנושא מדיניות סמים מדיון אקדמי לדיון ציבורי והצליחה לקדם את נושא המריחואנה הרפואית ולייצג חולים מול משרד הבריאות כך שכיום יש תוכנית מובנית לאישור אחזקה וגידול של מריחואנה רפואית בישראל.

המפלגה הצליחה למשוך מצביעים צעירים רבים ובבחירות לכנסת ה-17 וה-18 זכתה המפלגה לתמיכה גבוהה הרבה יותר אצל מצביעי המעטפות הכפולות לעומת כלל המצביעים. בבחירות לכנסת ה-17 זכתה המפלגה אצל מצביעי המעטפות הכפולות ל 5.2% אחוזי תמיכה לעומת 1.3% בכלל המצביעים ובבחירות לכנסת ה-18 זכתה ל 1.35% אצל מצביעי המעטפות הכפולות לעומת 0.38% אצל כלל הציבור.

ב-16 בנובמבר 2012, הודיעה המפלגה על פרישתו של גיל קופטש מריצה לבחירות ומינויו של ירון לרמן, ממייסדי "התנועה הליברלית החדשה". במקום החמישי עמד אורן ליבוביץ', פעיל ותיק ללגליזציה ועורך המגזין המקוון "קנאביס". את שאר המקומות לרשימה לכנסת איישו חברים מהתנועה הליברלית החדשה ואחרים בעלי תפישה ליברלית.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה רצה במסגרת הרשימה שנקראת עלה ירוק - הרשימה הליברלית.

מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת ה-15 (1999)
בועז וכטל, שלמה סנדק לביא, גבריאל לוי, תמיר קמחי (רשימה מלאה ראו כאן)

הכנסת ה-16 (2003)
בועז וכטל, דן גולדנבלט, הילה דורון (רשימה מלאה ראו כאן)

הכנסת ה-17 (2006)
בועז וכטל, שלמה סנדק, אוהד שם-טוב (רשימה מלאה ראו כאן)

הכנסת ה-18 (2009)
גיל קופטש, שלמה סנדק, קארין ארד (רשימה מלאה ראה כאן)

הכנסת ה-19 (2013)
ירון לרמן, שמרי מסיכה, צבי צויג (רשימה מלאה ראה כאן)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]