הבית היהודי

הבית היהודי
אפיון	סיעת ימין ציונית-דתית מסורתית
אידאולוגיות	ציונות דתית, תורה ועבודה, ארץ ישראל השלמה, חינוך יהודי
כנסות	17 ואילך
ממשלות	32, 33
אותיות	ב (הבחירות לכנסת השמונה עשרה) טב (הבחירות לכנסת התשע עשרה)
מנהיגים	דניאל הרשקוביץ, נפתלי בנט
מספר מנדטים נוכחי	12
שיא כוחה	12 מנדטים (הכנסת ה-19)
נוצרה מתוך	מפד"ל והאיחוד הלאומי (תקומה ומולדת*) *זמן קצר לאחר הקמתה פרשו ממנה מולדת ותקומה. תקומה הצטרפה מחדש כעבור ארבע שנים.
אתר הבית

הבית היהודי היא סיעה בכנסת המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני.

הבית היהודי הוקם בשלהי הכנסת ה-17 כהמשך לסיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל במטרה לאחד את המפלגות שהיו בסיעה זו (מולדת, תקומה, אח"י ומפד"ל) למפלגת ימין דתית-מסורתית אחת ובראשה הועמד הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. הניסיון נכשל עוד לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה ובבחירות אלו רשימת הבית היהודי ייצגה את המפד"ל בלבד תחת הכינוי "הבית היהודי - מפד"ל החדשה". לקראת הבחירות לכנסת ה-19 מפלגת תקומה הצטרפה מחדש לבית היהודי (בשמה החדש, "האיחוד הלאומי-תקומה"), שוב במטרה להתאחד בהמשך למפלגה אחת, הפעם בראשות נפתלי בנט יו"ר המפד"ל החדשה. בבחירות 2013 המפלגה זכתה ב-12 מנדטים.

היסטוריה

הקמת הסיעה

סמליל המפלגה הראשון

הבית היהודי הוקם בדצמבר 2008, שלהי הכנסת השבע עשרה, סמוך להכרזה על הבחירות לכנסת השמונה עשרה, כהמשך לסיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל. זו האחרונה, כללה במקור תשעה חכ"ים מארבע מפלגות: אח"י של אפי איתם ויצחק לוי, מולדת של אריה אלדד ובני אלון, תקומה של אורי אריאל וצבי הנדל (שלושתן ביחד היוו את האיחוד הלאומי) והמפלגה הרביעית, מפד"ל ובה זבולון אורלב, אליהו גבאי וניסן סלומיאנסקי. המטרה הייתה לאחד את כל מרכיבי הסיעה למפלגת ימין דתית-מסורתית רחבה.

ב-3 בדצמבר, פנתה סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל לוועדת הכנסת וזו אישרה את שינוי שם הסיעה ל"הבית היהודי מיסודם של המפד"ל והאיחוד הלאומי"‏‏. שם המפלגה נקבע בסקר באתר האינטרנט של המפלגה, בו גם ניתנה אפשרות להציע מועמדים לרשימה ולבחור לוגו למפלגה.

אפי איתם מאח"י ואליהו גבאי מהמפד"ל החליטו שלא להצטרף בסופו של דבר לאיחוד ועברו שניהם למפלגת הליכוד ואריה אלדד ממולדת, פרש והקים את התקווה - מפלגה ציונית לאומית. צבי הנדל מתקומה ויצחק לוי מאח"י פרשו לחלוטין מהחיים הפוליטיים, כך שמתשעה חברי הכנסת המקוריים של המפלגה נותרו רק ארבעה: אורלב וסלומיאנסקי מהמפד"ל, אריאל מתקומה ובני אלון ממולדת.

‏‏עם ההחלטה על הקמת המפלגה נבחרה "מועצה ציבורית" עצמאית בת כ-40 חברים, בראשות יעקב עמידרור‏‏, שנועדה לקבוע את רשימת המפלגה לבחירות. ניתן למועצה חופש מלא לקבוע את שיטת הבחירות, אך הומלץ שיו"ר המפלגה ייקבע בבחירות מקדימות פתוחות לכלל הציבור. חברי הוועדה עצמם לא יכלו להיבחר לכנסת או לתפקיד אחר מטעם המפלגה. כן הומלץ שיישמרו בעשירייה הראשונה של הרשימה מקומות לנשים, למסורתיים ולמועמדים חדשים.

המועצה החליטה להימנע מבחירות מקדימות, וב-8 בדצמבר בחרה בעצמה את הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ ליו"ר התנועה‏‏ (בין שני המועמדים האחרים היה גם אבי וורצמן).

ב-17 בדצמבר התכנסה המועצה שוב וקבעה גם את הרשימה לכנסת. במקומות השני והשישי הוצבו שני הח"כים הוותיקים מהמפד"ל: זבולון אורלב במקום השני וניסן סלומיאנסקי במקום השישי. אורי אריאל מתקומה הוצב במקום השלישי. נציג מולדת, הרב בני אלון הוצב רק במקום ה-17 ופרש בעקבות זאת גם הוא מהחיים הפוליטיים ומפלגתו, מולדת הצטרפה לרשימת התקווה של אריה אלדד‏. במקום הרביעי ברשימה הוצבה אישה, שולי מועלם, במקום החמישי העיתונאי אורי אורבך ובמקום השמיני דני דיין כמועמד החילוני. מנכ"ל המפד"ל לשעבר, שר שלום ג'רבי הוצב במקום התשיעי.

ב-25 בדצמבר 2008 פרש גם הח"כ אורי אריאל מהרשימה לטובת הקמה מחדש של האיחוד הלאומי, יחד עם שרידי מולדת, התקווה של אריה אלדד וארץ ישראל שלנו של הרב שלום דב וולפא וברוך מרזל.

יעקב עמידרור, ראש המועצה הציבורית, הגיב לפילוג בצורה חריפה: "מעולם לא הבנתי כיצד זה יהודים טובים, חכמים ומאמינים הגיעו עד לכלל שריפת המזון בירושלים בזמן המצור הרומאי בשם עקרונות נשגבים. עתה ברור לי - כי הדבר התרחש לאחרונה בנוכחותי ממש."‏‏.

ביום הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, ה-28 בדצמבר, כללה הרשימה, שכונתה כעת "הבית היהודי - מפד"ל החדשה" בעיקר אישים המזוהים עם המפד"ל. מבין תשעת חברי הסיעה המקורית, רק אורלב וסלומיאנסקי התמודדו לבסוף מטעם "הבית היהודי". שאר חברי הסיעה המקורית התפצלו לרשימות שונות: אורי אריאל (תקומה) ואריה אלדד (התקווה) התמודדו במסגרת האיחוד הלאומי שהוקם מחדש, אלי גבאי מהמפד"ל הצטרף לליכוד, התמודד בבחירות המקדימות והוצב לבסוף במקום ה-56 הבלתי ריאלי ואח"י התמזגה בליכוד ושוריינו לה המקומות 39 ו-45 הבלתי ריאליים גם הם (איתם עצמו לא התמודד בבחירות אלו). בני אלון, יצחק לוי וצבי הנדל פרשו מהחיים הפוליטיים.

הכנסת השמונה עשרה (2009 - 2013)

בבחירות פברואר 2009 לכנסת ה-18 קיבלה "הבית היהודי" שלושה מושבים בכנסת בלבד והצטרפה לקואליציה ולממשלת ישראל השלושים ושתיים בראשות בנימין נתניהו. האיחוד הלאומי זכה בארבעה מושבים ונשאר באופוזיציה. "הבית היהודי", באמצעות נציגה דניאל הרשקוביץ קיבלה בממשלה את תיק משרד המדע והטכנולוגיה. סעיף בהסכם הקואליציוני כלל הסכמה לחקיקת "החוק הנורבגי", לפיו חבר הכנסת המכהן כשר יוכל לפנות את מקומו בכנסת לטובת הבא אחריו ולשוב למקומו בכנסת עם סיום כהונתו כשר‏‏, במטרה לאפשר את חזרתו לכנסת של ניסן סלומיאנסקי, הרביעי ברשימת "הבית היהודי", אך בפועל החוק לא נחקק.

לאורך רוב הקדנציה נמצאה המפלגה במשבר, מכיוון שלא הוקמו לה מוסדות קבועים והקשר בינה לבין מוסדות המפד"ל, ובראשם מרכז המפד"ל, היה נתון במחלוקת משפטית.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה

נפתלי בנט מנהיג הבית היהודי החל מ-6 בנובמבר 2012

כרזת בחירות של הבית היהודי לבחירות לכנסת ה-19 עם סיסמת המפלגה "משהו חדש מתחיל".

כבר בנובמבר 2009 יזם אורי אורבך קיום מפקד חברים ועריכת בחירות פנימיות למרכז חדש, מצומצם יותר מקודמו. בסופו של דבר הוכרז על "מפקד הציונות הדתית" ואחרי דחיות נקבעו הבחירות הפנימיות ליו"ר המפלגה, ב-6 בנובמבר 2012 וכעבור שבוע לרשימת המועמדים לכנסת, למרכז המפלגה ולסניפים.

במאי 2012, בעקבות ההכרזה על ההקדמה הצפויה של הבחירות לכנסת התשע עשרה לספטמבר 2012, מיהרו הבית היהודי והאיחוד הלאומי להודיע על הסכם ריצה ביחד לכנסת, אך זמן קצר לאחר מכן הוכנסה קדימה לקואליציה והקדמת הבחירות בוטלה. ב-18 באוקטובר 2012, לאחר שהבחירות לכנסת ה-19 הוקדמו סופית לינואר 2013, הודיעו הבית היהודי והאיחוד הלאומי שוב, על ריצה משותפת. למעשה, ההודעה השנייה ייצגה את מפלגת תקומה (יעקב כץ (כצל'ה) ואורי אריאל), כיוון שאריה אלדד (התקווה) ומיכאל בן-ארי (ארץ ישראל שלנו) התנגדו למהלך והודיעו שירוצו בנפרד‏.

ההכנות לפריימריז נמשכו ושלושה מתמודדים הודיעו על ריצה לראשות המפלגה: זבולון אורלב, הרב דניאל הרשקוביץ ונפתלי בנט, שהצטרף למפלגה יחד עם חבריו לתנועת "הישראלים" איילת שקד והרב אביחי רונצקי. לקראת סוף המירוץ פרש הרשקוביץ' והעביר את תמיכתו לאורלב‏. עם הגשת המועמדויות הצטרף למירוץ מועמד אלמוני בשם יהודה כהן שזכה לתמיכה זעומה‏. במירוץ לרשימה לכנסת התמודדו שישה עשר מועמדים ותיקים וחדשים, ביניהם בלטה איילת שקד, שמועמדותה סתרה את חוקת המפד"ל, המתירה רק לדתיים להתמודד^{[דרוש מקור]}.

ב-6 בנובמבר 2012 התקיימו הבחירות לראשות הבית היהודי, בהן ניצח נפתלי בנט, שקיבל כשני שליש מהקולות. זבולון אורלב, שהפסיד, פרש מהחיים הפוליטיים‏. לאחר שבוע, ב-13 בנובמבר התקיימו הבחירות לרשימה לכנסת. במקום הראשון (שני ברשימה אחרי בנט) נבחר ניסן סלומיאנסקי. איילת שקד סיימה במקום השני (השלישי ברשימה), ואחריה אורי אורבך, אבי וורצמן, מוטי יוגב, יונתן שטבון, שולי מועלם וג'רמי גימפל.

ב-29 בנובמבר 2012 חתמו הבית היהודי ומפלגת האיחוד הלאומי על ריצה משותפת בבחירות לכנסת התשע העשרה. האיחוד הלאומי כללה כעת רק את מפלגת תקומה‏. הוסכם שנפתלי בנט ישמש כראש הסיעה ושמונה מתוך שנים עשר המועמדים הראשונים יהיו מהבית היהודי וארבעת האחרים מתקומה. יו"ר מולדת לשעבר, אורי בנק, הוצב במקום ה-19. נקבע גם לוח זמנים לאיחוד המפלגות לאחר הבחירות‏.

בבחירות עצמן זכתה הרשימה ב-12 מנדטים, מספר המשחזר את הישגיה ההיסטוריים של המפד"ל, כדוגמת בבחירות לכנסת השביעית (1969) והתשיעית (1977).

אידאולוגיה

הסיעה מבוססת על מפלגות הציונות הדתית, מחזיקה באידאולוגיה ציונית-דתית ותומכת בעמדות הימין המדיני. הסיעה תומכת בארץ ישראל השלמה ובהתנחלויות, אך החליטה להעמיד בראש סדר העדיפויות שלה את החינוך בישראל, שלדבריה נמצא במשבר גדול. בנוסף, מתכוונת הסיעה לחזק את דמותה היהודית של מדינת ישראל וכן לדגול ולקדם ערכים של טוהר וניקיון כפיים.

עם הצטרפותו של נפתלי בנט (ותנועת "ישראלים" שבראשותו) והיבחרותו לראשות הבית היהודי, מחזיקה המפלגה בעקרונות הבאים:‏

• "מדינת ישראל היא מדינה יהודית, מדינת היהודים, בעלת משטר דמוקרטי." הבית היהודי מתנגד לרעיון של מדינת כל אזרחיה אך תתמוך בשוויון זכויות של בני המיעוטים ברוח מגילת העצמאות.
• המפלגה שמה דגש על ערכי היהדות והציונות ותחזק אותם באמצעות חינוך יהודי-ציוני, בין השאר באמצעות תגבור שיעורי ההיסטוריה על מורשת ישראל מתקופת המקרא ועד לימי ראשית הציונות וימינו אנו.

• מבחינה כלכלית תומכת הבית היהודי ב"כלכלה חופשית עם רגישות חברתית". הבית היהודי תומכת במתן שוויון הזדמנויות כלכלי, חיזוק התחרותיות במשק, שבירת המונופולים (הן של הטייקונים והן של ועדי העובדים הגדולים) והורדת מסים על שכבות הביניים. כמו כן, "מדינת ישראל חייבת להעניק רשת ביטחון של חיים בכבוד לאלו, ורק לאלו, שאינם מסוגלים לקיים את עצמם". הבית היהודי מאמינה שאת הפערים החברתיים אפשר לתקן רק באמצעות שוויון הזדמנויות באמצעות חינוך והשכלה: "על הממשלה לתת עדיפות משמעותית לאזורי פריפריה כדי לייצר שוויון זה. אנו נשאף לתת התחלה שווה והזדמנות שווה לכל ילד ברחבי מדינת ישראל."

• הבית היהודי מייצג ציבור רחב של דתיים לאומיים ולכן תפעל לחיזוק מוסדות החינוך של הציונות הדתית, הגדלת התקציבים שלהם, סבסודם והקטנת תשלומי ההורים.

• "משפט מאוזן": לדעת הבית היהודי, מערכת המשפט בישראל כיום לא מאוזנת ומשקפת מיעוט בעלי דעות שמאל שלא משקף את הדעות המקובלות בציבור, בנוסף, בג"ץ ופרקליטות המדינה מתערבים וכופים את ערכיהם בעניינים לא להם ויוצרים "עודף משפטיזציה". לכן, הבית היהודי תפעל לשינוי מצב זה ותפעל "על מנת שמערכת המשפט תשקף את ערכי המדינה היהודיים והציוניים ועל מנת שבכירי מערכת המשפט ישקפו באורח מאוזן את מגוון הדעות בציבור הישראלי." צעד קונקרטי בכיוון זה יהיה שינוי החוק לבחירת שופטים.

• "תקשורת מאוזנת": לדעת הבית היהודי התקשורת כיום אינה מאוזנת ונשלטת בידי אנשי תקשורת ועיתונאים בעלי דעות שמאל. לדעת הבית היהודי "זהו מצב מעוות שפוגע בחופש הביטוי במדינה" ולכן היא תפעל לשנות מצב זה.

• הסכסוך הישראלי-ערבי ועתיד יהודה ושומרון: הבית היהודי מתנגדת למדינה פלסטינית ממערב לירדן בנימוק שזאת תהווה איום ביטחוני ובסיס טרור פלסטיני ואסון לאינטרסים של מדינת ישראל. עם זאת, היא סבורה שסיפוח כל השטחים על 2 מיליון התושבים הערבים שלהם יהווה איום דמוגרפי על הרוב היהודי במדינת ישראל. כמו כן, הבית היהודי סבורה שפתרון של שלום עם הפלסטינים אינו אפשרי בדורנו מאחר שהפלסטינים אינם מעוניינים בשלום ועדיין חותרים להשמדת מדינת ישראל. לכן, הבית היהודי תומכת בתוכנית ההרגעה‏ של נפתלי בנט: סיפוח שטחי C ביהודה ושומרון בהם נמצאים כמעט כל ההתנחלויות ורוב התושבים היהודיים של יהודה ושומרון למדינת ישראל, והשארת המצב הנוכחי של אוטונומיה פלסטינית בשטחי A ו-B עם שליטה ביטחונית של צה"ל.

• מלחמה בטרור: הבית היהודי מאמינה שאפשר לנצח את הטרור באמצעות פעולות צבאיות כגון סיכולים ממוקדים, מבצעים גדולים כגון מבצע חומת מגן, מעצר מחבלים, ומלחמה משפטית וכלכלית בטרור.

• הבית היהודי סבורה שבשנים האחרונות, חיילי צה"ל שנלחמים בטרור ומגינים על עם ישראל הופכים למטרה לטרור משפטי, הסתה ותביעות משפטיות בינלאומיות היזומות על ידי ארגוני שמאל רדיקלי בישראל ו"תנועות שמאל פוסט ציוניות כמו יש-גבול, בצלם ואחרות". הבית היהודי תפעל להילחם בתנועות אלה ו"להעביר את החוק לעצירת הכספים הזורמים לעמותות אנטי-ישראליות."

• הסברה בינלאומית: פעילות בחזית ההסברה כדי לשפר את מצבה הבינלאומי של ישראל, תוך מתן דגש על זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל (עוד מימי התנ"ך), השוואה בין הדמוקרטיה בישראל למשטרים החשוכים במדינות ערב והצגת מדינת ישראל כמוצב קדמי של העולם החופשי מול הטרור והנחשול האסלאמי.

• חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות ועידוד עלייה.

• התיישבות בכל חלקי הארץ: בנגב, ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן, בערבה, בגליל וברמת הגולן.

• דת ומדינה: הבית היהודי מאמינה כי "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית". היא מתנגדת לכפייה דתית וכפייה חילונית ומאמינה שצביונה צריך להיקבע בהידברות, אך על בסיס הערכים היהודיים ומורשת ישראל. הבית היהודי תומכת בלימוד תורה ומכירה בחשיבותו, אך מתנגדת לפטור המוחלט שקיבלו רבבות חרדים משירות צבאי ולאומי ותפעל לשינוי מצב זה.

נציגי הסיעה בכנסת

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

כנסת	ח"כים	הערות
הכנסת ה-17 (2006)	9 מנדטים: זבולון אורלב, אפי איתם2, אריה אלדד2, אורי אריאל, בנימין אלון2, אליהו גבאי, צבי הנדל, יצחק לוי2, ניסן סלומיאנסקי	ב-3 בדצמבר 2008 שינתה סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל את שמה ל"הבית היהודי מיסודם של המפד"ל והאיחוד הלאומי". ב-23 בדצמבר 2008 התפצלה סיעת "הבית היהודי" לשלוש סיעות: "הבית היהודי מיסודם של המפד”ל", "אח”י - ארץ חברה יהדות" (אפי איתם ויצחק לוי) ו"מולדת - האיחוד הלאומי" (אריה אלדד ובנימין אלון).
הכנסת ה-18 (2009)	3 מנדטים: דניאל הרשקוביץ, זבולון אורלב, אורי אורבך	הרשימה התמודדה תחת השם "הבית היהודי - מפד”ל החדשה" מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: ניסן סלומיאנסקי, שר-שלום ג'רבי, ליאורה מינקה (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן).
הכנסת ה-19 (2013)	12 מנדטים: מפד"ל: נפתלי בנט, ניסן סלומיאנסקי, איילת שקד, אורי אורבך, אבי וורצמן, מוטי יוגב, יונתן שטבון, שולי מועלם (8) האיחוד הלאומי-תקומה: אורי אריאל, אליהו בן דהן, זבולון כלפא, אורית סטרוק (4)	הרשימה התמודדה תחת השם "הבית היהודי בראשות נפתלי בנט - מיסודם של האיחוד הלאומי, מפד”ל החדשה" מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: הלל הורוביץ, ג'רמי גימפל, רחמים ניסימי, גילה פינקלשטיין (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבית היהודי בוויקישיתוף

אתרים רשמיים:

• אתר הבית היהודי
• אתר המפקד של הבית היהודי

הסיעה באתר הכנסת:

• הבית היהודי - מיסודם של האיחוד הלאומי, מפד”ל החדשה באתר הכנסת
• הבית היהודי - מיסודם של האיחוד הלאומי, מפד”ל החדשה בכנסת הנוכחית
• הבית היהודי מיסודם של המפד”ל והאיחוד הלאומי באתר הכנסת (הסיעה בגלגולה הראשון בשלהי הכנסת ה-17, לפני הפיצול)
• הבית היהודי מיסודם של המפד”ל באתר הכנסת (הסיעה בשלהי הכנסת ה-17 לאחר הפיצול)
• הבית היהודי - המפד”ל החדשה באתר הכנסת (הסיעה בכנסת ה-18)

עיתונות:

• ‫ירעם נתניהו, שליפות עם אורי אריאל, זבולון אורלב ובני אלון, באתר nrg מעריב, 2 בדצמבר 2008‬
• נדב שרגאי, "הבית היהודי" - ימין מאוחד או גירושין בהתהוות, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2008
• ‫nrg מעריב, מפלגת הבית היהודי - מפד"ל החדשה, באתר nrg מעריב‬(בחירות 2009)
• סיקור הבחירות בבית היהודי 2012, ערוץ 7