הבית היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבית היהודי
הסמל של מפלגת "הבית היהודי - מפדל החדשה" בראשות נפתלי בנט.png
אפיון סיעת ימין ציונית-דתית מסורתית
אידאולוגיות ציונות דתית, ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, תורה ועבודה, חינוך יהודי וציוני, ליברליזם כלכלי, ארץ ישראל השלמה, התיישבות, קירוב לבבות
כנסות 17 ואילך
ממשלות 32 ואילך
אותיות ב (הבחירות לכנסת השמונה עשרה)
טב (הבחירות לכנסת התשע עשרה)
מנהיגים דניאל הרשקוביץ, נפתלי בנט
מספר מנדטים נוכחי 12
שיא כוחה 12 מנדטים (הכנסת ה-19)
נוצרה מתוך מפד"ל והאיחוד הלאומי (תקומה ומולדת*)

*זמן קצר לאחר הקמתה פרשו ממנה מולדת ותקומה. תקומה הצטרפה מחדש כעבור ארבע שנים.

אתר הבית

הבית היהודי היא סיעה בכנסת המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני.

הבית היהודי הוקם בשלהי הכנסת ה-17 כהמשך לסיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל במטרה לאחד את המפלגות שהיו בסיעה זו (מולדת, תקומה, אח"י ומפד"ל) למפלגת ימין דתית-מסורתית אחת ובראשה הועמד הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. הניסיון נכשל עוד לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה ובבחירות אלו רשימת הבית היהודי ייצגה את המפד"ל בלבד תחת הכינוי "הבית היהודי - מפד"ל החדשה". לקראת הבחירות לכנסת ה-19 מפלגת תקומה הצטרפה מחדש לבית היהודי (בשמה החדש, "האיחוד הלאומי-תקומה"), שוב במטרה להתאחד בהמשך למפלגה אחת, הפעם בראשות נפתלי בנט יו"ר המפד"ל החדשה. בבחירות 2013 המפלגה זכתה ב-12 מנדטים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הסיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל המפלגה הראשון

הבית היהודי הוקם בדצמבר 2008, שלהי הכנסת השבע עשרה, סמוך להכרזה על הבחירות לכנסת השמונה עשרה, כהמשך לסיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל. זו האחרונה, כללה במקור תשעה חכ"ים מארבע מפלגות: אח"י של אפי איתם ויצחק לוי, מולדת של אריה אלדד ובני אלון, תקומה של אורי אריאל וצבי הנדל (שלושתן ביחד היוו את האיחוד הלאומי) והמפלגה הרביעית, מפד"ל ובה זבולון אורלב, אליהו גבאי וניסן סלומיאנסקי. המטרה הייתה לאחד את כל מרכיבי הסיעה למפלגת ימין דתית-מסורתית רחבה.

ב-3 בדצמבר, פנתה סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל לוועדת הכנסת וזו אישרה את שינוי שם הסיעה ל"הבית היהודי מיסודם של המפד"ל והאיחוד הלאומי"‏‏‏[1]. שם המפלגה נקבע בסקר באתר האינטרנט של המפלגה, בו גם ניתנה אפשרות להציע מועמדים לרשימה ולבחור לוגו למפלגה.

אפי איתם מאח"י ואליהו גבאי מהמפד"ל החליטו שלא להצטרף בסופו של דבר לאיחוד ועברו שניהם למפלגת הליכוד[2][3] ואריה אלדד ממולדת, פרש והקים את התקווה - מפלגה ציונית לאומית. צבי הנדל מתקומה ויצחק לוי מאח"י פרשו לחלוטין מהחיים הפוליטיים, כך שמתשעה חברי הכנסת המקוריים של המפלגה נותרו רק ארבעה: אורלב וסלומיאנסקי מהמפד"ל, אריאל מתקומה ובני אלון ממולדת.

‏‏עם ההחלטה על הקמת המפלגה נבחרה "מועצה ציבורית" עצמאית בת כ-40 חברים, בראשות יעקב עמידרור‏‏[4], שנועדה לקבוע את רשימת המפלגה לבחירות. ניתן למועצה חופש מלא לקבוע את שיטת הבחירות, אך הומלץ שיו"ר המפלגה ייקבע בבחירות מקדימות פתוחות לכלל הציבור. חברי הוועדה עצמם לא יכלו להיבחר לכנסת או לתפקיד אחר מטעם המפלגה. כן הומלץ שיישמרו בעשירייה הראשונה של הרשימה מקומות לנשים, למסורתיים ולמועמדים חדשים.

הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ, היו"ר הראשון של הבית היהודי ושר המדע

המועצה החליטה להימנע מבחירות מקדימות, וב-8 בדצמבר בחרה בעצמה את הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ ליו"ר התנועה‏‏‏[5] (בין שני המועמדים האחרים היה גם אבי וורצמן).

ב-17 בדצמבר התכנסה המועצה שוב וקבעה גם את הרשימה לכנסת. במקומות השני והשישי הוצבו שני הח"כים הוותיקים מהמפד"ל: זבולון אורלב במקום השני וניסן סלומיאנסקי במקום השישי. אורי אריאל מתקומה הוצב במקום השלישי. נציג מולדת, הרב בני אלון הוצב רק במקום ה-17 ופרש בעקבות זאת גם הוא מהחיים הפוליטיים ומפלגתו, מולדת הצטרפה לרשימת התקווה של אריה אלדד‏‏[6]. במקום הרביעי ברשימה הוצבה אישה, שולי מועלם, במקום החמישי העיתונאי אורי אורבך ובמקום השמיני דני דיין כמועמד החילוני. מנכ"ל המפד"ל לשעבר, שר שלום ג'רבי הוצב במקום התשיעי.

ב-25 בדצמבר 2008 פרש גם הח"כ אורי אריאל מהרשימה לטובת הקמה מחדש של האיחוד הלאומי, יחד עם שרידי מולדת, התקווה של אריה אלדד וארץ ישראל שלנו של הרב שלום דב וולפא וברוך מרזל[7].

יעקב עמידרור, ראש המועצה הציבורית, הגיב לפילוג בצורה חריפה: "מעולם לא הבנתי כיצד זה יהודים טובים, חכמים ומאמינים הגיעו עד לכלל שריפת המזון בירושלים בזמן המצור הרומאי בשם עקרונות נשגבים. עתה ברור לי - כי הדבר התרחש לאחרונה בנוכחותי ממש."‏‏‏[8].

ביום הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, ה-28 בדצמבר, כללה הרשימה, שכונתה כעת "הבית היהודי - מפד"ל החדשה" בעיקר אישים המזוהים עם המפד"ל. מבין תשעת חברי הסיעה המקורית, רק אורלב וסלומיאנסקי התמודדו לבסוף מטעם "הבית היהודי". שאר חברי הסיעה המקורית התפצלו לרשימות שונות: אורי אריאל (תקומה) ואריה אלדד (התקווה) התמודדו במסגרת האיחוד הלאומי שהוקם מחדש, אלי גבאי מהמפד"ל הצטרף לליכוד, התמודד בבחירות המקדימות והוצב לבסוף במקום ה-56 הבלתי ריאלי ואח"י התמזגה בליכוד ושוריינו לה המקומות 39 ו-45 הבלתי ריאליים גם הם (איתם עצמו לא התמודד בבחירות אלו). בני אלון, יצחק לוי וצבי הנדל פרשו מהחיים הפוליטיים.

הכנסת השמונה עשרה (2009 - 2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות פברואר 2009 לכנסת ה-18 קיבלה "הבית היהודי" שלושה מושבים בכנסת בלבד והצטרפה לקואליציה ולממשלת ישראל השלושים ושתיים בראשות בנימין נתניהו. האיחוד הלאומי זכה בארבעה מושבים ונשאר באופוזיציה. "הבית היהודי", באמצעות נציגה דניאל הרשקוביץ קיבלה בממשלה את תיק משרד המדע והטכנולוגיה. סעיף בהסכם הקואליציוני כלל הסכמה לחקיקת "החוק הנורבגי", לפיו חבר הכנסת המכהן כשר יוכל לפנות את מקומו בכנסת לטובת הבא אחריו ולשוב למקומו בכנסת עם סיום כהונתו כשר‏‏‏[9], במטרה לאפשר את חזרתו לכנסת של ניסן סלומיאנסקי, הרביעי ברשימת "הבית היהודי", אך בפועל החוק לא נחקק.

לאורך רוב הקדנציה נמצאה המפלגה במשבר, מכיוון שלא הוקמו לה מוסדות קבועים והקשר בינה לבין מוסדות המפד"ל, ובראשם מרכז המפד"ל, היה נתון במחלוקת משפטית.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפתלי בנט, יושב ראש הבית היהודי החל מ-6 בנובמבר 2012
כרזת בחירות של הבית היהודי לבחירות לכנסת ה-19 עם סיסמת המפלגה "משהו חדש מתחיל".

כבר בנובמבר 2009 יזם אורי אורבך קיום מפקד חברים ועריכת בחירות פנימיות למרכז חדש, מצומצם יותר מקודמו‏[10]. בסופו של דבר הוכרז על "מפקד הציונות הדתית" ואחרי דחיות נקבעו הבחירות הפנימיות ליו"ר המפלגה, ב-6 בנובמבר 2012 וכעבור שבוע לרשימת המועמדים לכנסת, למרכז המפלגה ולסניפים.

במאי 2012, בעקבות ההכרזה על ההקדמה הצפויה של הבחירות לכנסת התשע עשרה לספטמבר 2012, מיהרו הבית היהודי והאיחוד הלאומי להודיע על הסכם ריצה ביחד לכנסת, אך זמן קצר לאחר מכן הוכנסה קדימה לקואליציה והקדמת הבחירות בוטלה. ב-18 באוקטובר 2012, לאחר שהבחירות לכנסת ה-19 הוקדמו סופית לינואר 2013, הודיעו הבית היהודי והאיחוד הלאומי שוב, על ריצה משותפת. למעשה, ההודעה השנייה ייצגה את מפלגת תקומה (יעקב כץ (כצל'ה) ואורי אריאל), כיוון שאריה אלדד (התקווה) ומיכאל בן-ארי (ארץ ישראל שלנו) התנגדו למהלך והודיעו שירוצו בנפרד‏[11].

ההכנות לפריימריז נמשכו ושלושה מתמודדים הודיעו על ריצה לראשות המפלגה: זבולון אורלב, הרב דניאל הרשקוביץ ונפתלי בנט, שהצטרף למפלגה יחד עם חבריו לתנועת "הישראלים" איילת שקד והרב אביחי רונצקי. לקראת סוף המירוץ פרש הרשקוביץ' והעביר את תמיכתו לאורלב‏[12]. עם הגשת המועמדויות הצטרף למירוץ מועמד אלמוני בשם יהודה כהן שזכה לתמיכה זעומה‏[13]. במירוץ לרשימה לכנסת התמודדו שישה עשר מועמדים ותיקים וחדשים, ביניהם בלטה איילת שקד.

ב-6 בנובמבר 2012 התקיימו הבחירות לראשות הבית היהודי, בהן ניצח בנט, שקיבל כשני שליש מהקולות. זבולון אורלב, שהפסיד, פרש מהחיים הפוליטיים‏[14]. לאחר שבוע, ב-13 בנובמבר התקיימו הבחירות לרשימה לכנסת. במקום הראשון (שני ברשימה אחרי בנט) נבחר ניסן סלומיאנסקי. איילת שקד סיימה במקום השני (השלישי ברשימה), ואחריה אורי אורבך, אבי וורצמן, מוטי יוגב, יוני שטבון, שולי מועלם וג'רמי גימפל.

ב-29 בנובמבר 2012 חתמו הבית היהודי ומפלגת האיחוד הלאומי על ריצה משותפת בבחירות לכנסת התשע העשרה. האיחוד הלאומי כללה כעת רק את מפלגת תקומה[15]. הוסכם שבנט ישמש כראש הסיעה ושמונה מתוך שנים עשר המועמדים הראשונים יהיו מהבית היהודי וארבעת האחרים מתקומה. יו"ר מולדת לשעבר, אורי בנק, הוצב במקום ה-19. נקבע גם לוח זמנים לאיחוד המפלגות לאחר הבחירות‏[16].

בבחירות עצמן זכתה הרשימה ב-12 מנדטים, מספר המשחזר את הישגיה ההיסטוריים של המפד"ל, כדוגמת בבחירות לכנסת השביעית (1969) והתשיעית (1977).

הכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הכנסת התשע עשרה, ממשלת ישראל השלושים ושלוש

כאמור, רשימת הבית היהודי זכתה ב-12 מנדטים, 8 מהם נציגי מפד"ל החדשה ו-4 מהם נציגי האיחוד הלאומי-תקומה. הסיעה הצטרפה לממשלת ישראל השלושים ושלוש בראשות בנימין נתניהו, לאחר משא ומתן קואליציוני שבמהלכו נכרתה ברית בינה למפלגת יש עתיד. הסיעה מיוצגת בממשלה על ידי 3 שרים: נפתלי בנט, אורי אריאל ואורי אורבך ושני סגני שרים. בנוסף, היא מחזיקה בראשות ועדת הכספים כאשר ראש הוועדה הוא ח"כ ניסן סלומיאנסקי. יו"ר הסיעה בכנסת היא ח"כ איילת שקד.

בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2013 זכו הרשימות המקומיות של הבית היהודי, שהתמודד ב-88 רשויות מקומיות, ביותר ממאה מנדטים ונבחרו 2 ראשי ערים מטעם הבית היהודי: אלון דוידי (מועמד משותף לעבודה, הליכוד והבית היהודי) בשדרות, אליהו (ללו) זוהר בקריית מלאכי. המפלגה זכתה בהישגים בפריפריה, אך בלטה בכשלונה בבחירות לעיריית ירושלים, שם זכתה הרשימה שנקבעה על ידי בנט במנדט בודד (דב קלמנוביץ) לעומת 4 בבחירות הקודמות, בעקבות פיצול בין הסניף לראשי המפלגה‏[17].

בכנסת ה-19 הועברו ביזמת הסיעה עד כה מספר חוקים שהיא רואה בהם חשיבות: חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות שחוקק ביוזמת השר בנט ויו"ר ועדת הכספים ניסן סלומיאנסקי; וחוק יסוד: משאל עם המחייב משאל עם על מסירת שטחים, חוק שקד (חוק שירות ביטחון, תיקון 19) להסדרת גיוס בני ישיבות לצה"ל נחקק אחרי שנוסח בוועדה ממשלתית בראשות חה"כ איילת שקד; "חוק המחבלים" של איילת שקד שמונע שחרור מחבלים שביצעו רצח חריג בחומרתו במסגרת עסקאות עם ארגוני טרור או משא ומתן מדיני.

ב-10 בספטמבר 2014 אושרה בהצבעה של מרכז המפלגה החוקה החדשה של המפלגה שיזם יו"ר המפלגה בנט‏[18].

הבחירות לכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פיזור הכנסת התשע עשרה בדצמבר 2014 וקביעת מועד הבחירות ל-17 במרץ 2015 החל הבית היהודי (מפד"ל החדשה) במפקד בזק דרך האינטרנט לקראת פריימריז (בחירות מקדימות) ליו"ר המפלגה והרשימה לכנסת שיערכו ב-14 בינואר 2015. במקביל להיערכות לבחירות נמשך המשא ומתן בין המפד"ל לאיחוד הלאומי-תקומה, שאיחודם שהיה אמור להתבצע תוך חצי שנה מהרכבת הממשלה ה-33, אך לא בוצע בפועל.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיעה מבוססת על מפלגות הציונות הדתית, מחזיקה באידאולוגיה ציונית-דתית ותומכת בעמדות הימין המדיני. הסיעה תומכת בהתנחלויות, אך החליטה להעמיד בראש סדר העדיפויות שלה את החינוך בישראל, שלדבריה נמצא במשבר גדול. בנוסף, מתכוונת הסיעה לחזק את דמותה היהודית של מדינת ישראל וכן לדגול ולקדם ערכים של טוהר וניקיון כפיים.

עם הצטרפותו של נפתלי בנט (ותנועת "ישראלים" שבראשותו) והיבחרותו לראשות הבית היהודי, מחזיקה המפלגה בעמדות הבאות:

  • מבחינה כלכלית תומכת הבית היהודי ב"כלכלה חופשית עם רגישות חברתית". הבית היהודי תומכת במתן שוויון הזדמנויות כלכלי, חיזוק התחרותיות במשק, שבירת המונופולים (הן של הטייקונים והן של ועדי העובדים הגדולים) והורדת מסים על שכבות הביניים. כמו כן, "מדינת ישראל חייבת להעניק רשת ביטחון של חיים בכבוד לאלו, ורק לאלו, שאינם מסוגלים לקיים את עצמם". הבית היהודי מאמינה שאת הפערים החברתיים אפשר לתקן רק באמצעות שוויון הזדמנויות באמצעות חינוך והשכלה: "על הממשלה לתת עדיפות משמעותית לאזורי פריפריה כדי לייצר שוויון זה. אנו נשאף לתת התחלה שווה והזדמנות שווה לכל ילד ברחבי מדינת ישראל."
  • הבית היהודי מייצג ציבור רחב של דתיים לאומיים ולכן תפעל לחיזוק מוסדות החינוך של הציונות הדתית, הגדלת התקציבים שלהם, סבסודם והקטנת תשלומי ההורים.
  • "משפט מאוזן": לדעת הבית היהודי, מערכת המשפט בישראל כיום לא מאוזנת ומשקפת מיעוט בעלי דעות שמאל שלא משקף את הדעות המקובלות בציבור, בנוסף, בג"ץ ופרקליטות המדינה מתערבים וכופים את ערכיהם בעניינים לא להם ויוצרים "עודף משפטיזציה". לכן, הבית היהודי תפעל לשינוי מצב זה ותפעל "על מנת שמערכת המשפט תשקף את ערכי המדינה היהודיים והציוניים ועל מנת שבכירי מערכת המשפט ישקפו באורח מאוזן את מגוון הדעות בציבור הישראלי." צעד קונקרטי בכיוון זה יהיה שינוי החוק לבחירת שופטים.
  • "תקשורת מאוזנת": לדעת הבית היהודי התקשורת כיום אינה מאוזנת ונשלטת בידי אנשי תקשורת ועיתונאים בעלי דעות שמאל. לדעת הבית היהודי "זהו מצב מעוות שפוגע בחופש הביטוי במדינה" ולכן היא תפעל לשנות מצב זה.

ראשי המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם התחלת כהונה סיום כהונה
דניאל הרשקוביץ' 2008 2012
נפתלי בנט 2012 מכהן

נציגי הסיעה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

כנסת ח"כים הערות
הכנסת ה-17 (2006) 9 מנדטים: זבולון אורלב, אפי איתם2, אריה אלדד2, אורי אריאל, בנימין אלון2, אליהו גבאי, צבי הנדל, יצחק לוי2, ניסן סלומיאנסקי
  1. ב-3 בדצמבר 2008 שינתה סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל את שמה ל"הבית היהודי מיסודם של המפד"ל והאיחוד הלאומי".
  2. ב-23 בדצמבר 2008 התפצלה סיעת "הבית היהודי" לשלוש סיעות: "הבית היהודי מיסודם של המפד”ל", "אח”י - ארץ חברה יהדות" (אפי איתם ויצחק לוי) ו"מולדת - האיחוד הלאומי" (אריה אלדד ובנימין אלון).
הכנסת ה-18 (2009) 3 מנדטים: דניאל הרשקוביץ, זבולון אורלב, אורי אורבך
הכנסת ה-19 (2013) 12 מנדטים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבית היהודי בוויקישיתוף
אתרים רשמיים
הסיעה באתר הכנסת
עיתונות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏פרוטוקול מס' ‎272 מישיבת ועדת הכנסת, יום רביעי ו' בכסלו ה'תשס"ט (‎3 בדצמבר ‎2008) שעה ‎12:30, באתר הכנסת.‏
  2. ^ אטילה שומפלביבדרך לאיחוד בימין: איתם משיק את מפלגת אח"י, באתר ynet‏, 26 בדצמבר 2007
  3. ^ חזקי עזרא, ח"כ אליהו גבאי מצטרף ל"ליכוד", 23 בנובמבר 2008, באתר ערוץ 7
  4. ^ 38 חברי הגרעין המייסד של הוועדה, לפי סדר א"ב: שרה אליאש, הרב איתן אייזמן, שלומית אקשטיין, יפה גיסר, יהודה דובדבני, מירו דיין (בית שאן), הרב חיים דרוקמן, הרב צפניה דרורי, ד"ר יעקב הדני, הרב יהושע ויצמן, הרב אלישע וישליצקי, פרופ' יפה זילברשץ, מוטי זיסר, הרב שמואל זעפרני, פרופ' אפרים חזן, ד"ר אשר כהן, הרב אליקים לבנון, אוריאל לדרברג, הרב דב ליאור, פרופ' זמירה מברך, איתן מור יוסף, משה ("מושקו") מושקוביץ, עו"ד יצחק מירון, עו"ד גרשון מסיקה, הרב אלי סדן, יעקב עמידרור, צבי פלג, השופטת בדימוס שרה פריש, הרב רפי פרץ, יואל צור, יקיר שגב, פרופ' אליאב שוחטמן, אבי שנור, הרב יובל שרלו והרב דוד תורג'מן מדימונה.‏
    נקבע שהוועדה רשאית לצרף לה חברים נוספים.
  5. ^ ‏קובי נחשוני, יו"ר הבית היהודי: פרופ' דניאל הרשקוביץ, באתר ynet‏, 9.12.2008‏
  6. ^ רועי שרון, מולדת הודיעה על פרישתה מהבית היהודי, nrg, ה-18.12.2008‏
  7. ^ ‏רועי שרון, ח"כ אורי אריאל פורש ממפלגת הבית היהודי, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2008‏‏
  8. ^ אתר כיפה
  9. ^ הסכם קואליציוני לכינון הממשלה ה-32 למדינת ישראל ‏שנערך ונחתם בתאריך כ"ט באדר התשס"ט, 25 במרס 2009, בין סיעת הליכוד בכנסת ה-18 לבין סיעת "הבית היהודי" בכנסת ה-18 באתר הכנסת .
  10. ^ עמיעד טאוב, פרסום ראשון:תוכנית אורבך לשיקום הבית היהודי, 12 בנובמבר 2009, באתר דתילי.
  11. ^ אורי פולק,"הבית היהודי" ו"האיחוד הלאומי" חתמו סופית על ריצה משותפת, אתר כיפה, 18 באוקטובר 2012
    ynet
  12. ^ יובל קרני, צביקה ברוט ומורן אזולאי, הרשקוביץ יפרוש ויתמוך באורלב, אתר "ynet".
  13. ^ תומר ניר, פרסום ראשון: מועמד שלישי לראשות הבית היהודי, 25 באוקטובר 2012, באתר סרוגים
  14. ^ הידיעה בישראל היום, 7 בנובמבר 2012.
  15. ^ מפלגת מולדת, שלא יוצגה בכנסת ה-18, חדלה לתפקד. מפלגת ארץ ישראל שלנו, השותפה הרביעית באיחוד הלאומי בכנסת ה-18, נכשלה במגעים להקמת רשימה עם גורמים אחרים לאחר שבן ארי פרש ממנה לטובת עוצמה לישראל והיא לא התמודדה בבחירות לכנסת ה-19.
  16. ^ הסכם אחדות נחתם בין הבית היהודי לבין תקומה, באתר חדשות ישראל, 29 בנובמבר 2012
  17. ^ "הבית היהודי" בבחירות המקומיות - תמונת מצב: 100 נציגים בכל הארץ, 23 באוקטובר, באתר כיפה.
  18. ^ ועידת הבית היהודי: החוקה אושרה בישראל היום, 10 בספטמבר 2014.
  19. ^ תוכנית ההרגעה של נפתלי בנט, אתר "ישראל שלי"