ברית לאומית דמוקרטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בל"ד
Baladlogo.jpg
אפיון מפלגה ערבית-ישראלית
אידאולוגיות לאומיות ערבית, אנטי ציונות, חופש מדת, פאן-ערביות
כנסות ארבע עשרה ואילך
אותיות ד
מנהיגים עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה
מספר מנדטים נוכחי 3
שיא כוחה 3 מנדטים (כנסות 16 - 19)
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית
התמזגה לתוך חד"ש-בל"ד, כיום שוב עצמאית
פתק הצבעה של המפלגה

ברית לאומית דמוקרטיתערבית: التجمع الوطني الدّيمقراطي, ידועה בשם "א-תג'מוע" – הברית) או בראשי תיבות בל"ד היא מפלגה ערבית הדוגלת בהפיכת מדינת ישראל ל"מדינת כל אזרחיה". המפלגה הוקמה על ידי ד"ר עזמי בשארה, בשנת 1995 , לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה והתמודדה ברשימה אחת עם חד"ש, אולם ב-1999 פרשה מהסיעה המשותפת ומאז היא סיעה עצמאית בכנסת. לאחר שבשארה נחשד בריגול ונמלט מהארץ עומד בראשה ג'מאל זחאלקה (החל מ-2007).

עמדות המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה וקיום מדינה פאן-ערבית.
  • נסיגת ישראל מכל השטחים, מימוש זכות השיבה והקמת מדינה פלסטינית ריבונית שבירתה ירושלים.
  • קיום אסטרטגיה פלסטינית וערבית כוללת, כולל ערביי ישראל.
  • דרישה לפירוק הנשק להשמדה המונית בישראל ובמדינות שונות.
  • ביטול ההכרה במוסדות הציוניים על ידי המדינה (הסוכנות היהודית, קק"ל).
  • הכרה בזכויות הערבים כמיעוט לאומי.
  • קריאה להפסקת הפקעת הקרקעות הפלסטיניות ובהפסקת ריקון ירושלים מאזרחים פלסטינים, תוך כדי עידוד הממשלה לביצוע הסכמי עבר שנחתמו עם הפלסטינים.
  • תמיכה בשחרור האסירים והעצירים הפלסטינים.
  • הפסקת הקיפוח של ערביי ישראל על ידי המדינה.
  • אי קיום שירות צבאי או אזרחי על ידי ערביי ישראל.
  • הפרדת דת ומדינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת בל"ד (ברית לאומית דמוקרטית) נוסדה במרץ 1995 כתוצאה מביקורת של ערבים ויהודים בחברה הישראלית כנגד הסכמי אוסלו וכנגד תפיסת הלאומיות הערבית-פלסטינית במסגרות הפוליטיות שהיו קיימות באותה העת בשמאל הישראלי. התנועה קמה מתוך שלושה פלגים עיקריים: פעילים לשעבר ברק"ח וחד"ש שביקרו את מה שהם מכנים "השוביניזם האינטרנציונליסטי של הקומוניזם כלפי הזהות המדוכאת של הערבים הפלסטינים" , פעילים לשעבר ברשימה המתקדמת לשלום שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות 1992 ואשר פעיליה היו מסוכסכים בהשקפותיהם בנוגע להסכמי אוסלו ותועלתם לציבור הפלסטיני בישראל ובשטחים והקבוצה השלישית הייתה מורכבת מפעילים שיצאו מתנועת בני הכפר (אבנאא אלבלד) שמעמדה בציבור הערבי בישראל פחת בשנות ה-90 והפלג שהצטרף לבל"ד עשה זאת בעקבות וויכוחים לגבי המקום של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ופתרונו. עם הקמתה של התנועה היו בה וויכוחים פנימיים רבים בנוגע לשאלה האם יש להריץ את התנועה לבחירות לכנסת, אנשים מסוימים בתנועה סברו שבריצה לכנסת יש הענקת לגיטימציה למשחק פוליטי מכור מראש ובלתי אפקטיבי ושעל התנועה להיות תנועה עממית הנאבקת בשטח ומתנזרת מפרלמנטריזם, אך בוויכוח זה הכריע הרוב שקבע כי על התנועה לרוץ לכנסת כי רק שם תוכל התנועה להיאבק על הזכויות האזרחיות והלאומיות של האוכלוסייה הערבית בישראל ותוכל לטפל בבעיות היומיומיות של ציבור זה. בבחירות 1996 בל"ד רצה ברשימה משותפת לכנסת יחד עם חד"ש במסגרת משותפת אחת שרצה לבחירות תחת השם חד"ש-בל"ד, בה עזמי בשארה, יו"ר התנועה, היה המועמד הרביעי ברשימה המשותפת שקיבלה לבסוף חמישה מנדטים בבחירות. במהלך הכהונה בכנסת הארבע עשרה ב-8 במרץ 1999 (כחודשיים לפני בחירות 1999) פרשו עזמי בשארה והאשם מחאמיד מהרשימה המשותפת, בעקבות מתיחות עם אנשי חד"ש ויצרו את סיעת בל"ד בכנסת. בבחירות 1999 רצה בל"ד באופן עצמאי וזכתה ל-2 מנדטים, כאשר חברי הכנסת מטעמה היו עזמי בשארה ואחמד טיבי. לאחר כחצי שנה מתחילת כהונת הכנסת החמש עשרה - פרש אחמד טיבי מבל"ד והקים את סיעת תע"ל, מה שהותיר את עזמי בשארה כח"כ יחיד מטעם בל"ד. לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותו של בשארה אולם זו אושרה לבסוף על ידי בג"ץ, בבחירות עצמן זכתה בל"ד ב-3 מנדטים. במישור המקומי, קיבלה המפלגה פחות מ-10 מנדטים בכל הארץ בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2003.

ב-22 באפריל 2007 הגיש בשארה את מכתב התפטרותו מהכנסת ה-17 לקונסול דיפלומטי של ישראל בקהיר. ההתפטרות באה בעקבות חשד שריגל לטובת חזבאללה בזמן מלחמת לבנון השנייה. במקומו של ח"כ בשארה נכנס לכנסת עו"ד סעיד נפאע.

לפני הבחירות לכנסת ה-18 פסלה ועדת הבחירות המרכזית את רשימת בל"ד מהתמודדות בבחירות אולם בית המשפט העליון ביטל את הפסילה והשתתפות הרשימה בבחירות אושרה על ידו.

באוגוסט 2014 טסו שלושת הח"כים של בל"ד לקטאר שם נפגשו עם ח"כ לשעבר עזמי בשארה, שנמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול למען חזבאללה.‏[1]

בספטמבר 2014 הורשע סעיד נפאע, בגין "מגע עם סוכן זר" בסוריה, בזמן כהונתו כח"כ מטעם מפלגת בל"ד. על סעיד נגזרה שנת מאסר בפועל‏[2].

כיום עומד בראש המפלגה ד"ר ג'מאל זחאלקה.

נציגי בל"ד בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

כנסת ח"כים הערות
הכנסת ה-14 (1996) במסגרת חד"ש-בל"ד מנדט אחד (מתוך 5 לרשימה כולה): עזמי בשארה ב-8 במרץ 1999 פרש נציג בל"ד מהסיעה המשותפת ביחד עם האשם מחאמיד מחד"ש.
הכנסת ה-15 (1999) 2 מנדטים: עזמי בשארה, אחמד טיבי[3]

מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: ג'מאל זחאלקה, סעיד נפאע (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)

הכנסת ה-16 (2003) 3 מנדטים: עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה, ואסל טאהא רשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת ה-17 (2006) 3 מנדטים: עזמי בשארה[4], ג'מאל זחאלקה, ואסל טאהא, סעיד נפאע

רשימת מועמדים מלאה ראו כאן

הכנסת ה-18 (2009) 3 מנדטים: ג'מאל זחאלקה, סעיד נפאע, חנין זועבי מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: עבאס זכור (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
הכנסת ה-19 (2013) 3 מנדטים: ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי, באסל גטאס רשימת מועמדי "ברית לאומית דמוקרטית" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמית סגל, חברי בל"ד נסעו לפגוש את עזמי בשארה בקטאר, mako-חדשות 2, 17 באוגוסט 2014.
  2. ^ שנת מאסר לח"כ לשעבר
  3. ^ ב-21 בדצמבר 1999 פרש מהסיעה והקים את תע"ל.
  4. ^ ב-24 באפריל 2007 התפטר בשארה מהכנסת ובמקומו נכנס נפאע.