משתמש:Adiga Knight/נבחרת ארגנטינה במונדיאל 1998
{{איחוד|נבחרת ארגנטינה בכדורגל}} נבחרת ארגנטינה הייתה אחת המועמדות לזכייה בטורניר שנערך בצרפת אך הודחה בשלב רבע הגמר.
מוקדמות הגביע העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגנטינה סיימה ראשונה בבית מוקדמות הגביע העולמי שכלל 9 נבחרות. ארגנטינה סיימה עם 30 נקודות והקדימה בנקודה את פרגוואי. ארגנטינה השיגה 8 ניצחונות, 6 תוצאות תיקו ושני הפסדים ב-16 המשחקים שערכה וסיימה עם יחס שערים 13:23.
משחקי ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיר מארחת | תאריך | מארחת | אורחת | תוצאה | כובשים לארגנטינה |
---|---|---|---|---|---|
בואנוס איירס | 24 באפריל 1996 | ארגנטינה | בוליביה | 1:3 | אורטגה (2), בטיסטוטה |
קיטו | 2 ביוני 1996 | אקוודור | ארגנטינה | 0:2 | |
לימה | 7 ביולי 1996 | פרו | ארגנטינה | 0:0 | |
בואנוס איירס | 1 בספטמבר 1996 | ארגנטינה | פרגוואי | 1:1 | בטיסטוטה |
סן כריסטובל | 9 באוקטובר 1996 | ונצואלה | ארגנטינה | 5:2 | אורטגה, סורין, סימאונה, מוראלס, אלבורנוז |
בואנוס איירס | 15 בדצמבר 1996 | ארגנטינה | צ'ילה | 1:1 | בטיסטוטה |
מונטווידאו | 12 בינואר 1997 | אורוגוואי | ארגנטינה | 0:0 | |
בראנקייה | 12 בפברואר 1997 | קולומביה | ארגנטינה | 1:0 | פיוחו לופס |
לה פאס | 2 באפריל 1997 | בוליביה | ארגנטינה | 1:2 | גורוסיטו |
בואנוס איירס | 30 באפריל 1997 | ארגנטינה | אקוודור | 1:2 | אורטגה, קרספו |
בואנוס איירס | 8 ביוני 1997 | ארגנטינה | פרו | 0:2 | קרספו, סימאונה |
אסונסיון | 6 ביולי 1997 | פרגוואי | ארגנטינה | 2:1 | גז'ארדו, ורון |
בואנוס איירס | 20 ביולי 1997 | ארגנטינה | ונצואלה | 0:2 | קרספו, פאז |
סנטיאגו דה צ'ילה | 10 בספטמבר 1997 | צ'ילה | ארגנטינה | 2:1 | גז'ארדו, פיוחו לופס |
בואנוס איירס | 12 באוקטובר 1997 | ארגנטינה | אורוגוואי | 0:0 | |
בואנוס איירס | 16 בנובמבר 1997 | ארגנטינה | קולומביה | 1:1 | קאסרס |
טבלה סופית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום | נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | יחס שערים | נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ארגנטינה | 16 | 8 | 6 | 2 | 13:23 | 30 |
2 | פרגוואי | 16 | 9 | 2 | 5 | 14:21 | 29 |
3 | קולומביה | 16 | 8 | 4 | 4 | 15:23 | 28 |
4 | צ'ילה | 16 | 7 | 4 | 5 | 18:32 | 25 |
5 | פרו | 16 | 7 | 4 | 5 | 20:19 | 25 |
6 | אקוודור | 16 | 6 | 3 | 7 | 21:22 | 21 |
7 | אורוגוואי | 16 | 6 | 3 | 7 | 21:18 | 21 |
8 | בוליביה | 16 | 4 | 5 | 7 | 21:18 | 17 |
9 | ונצואלה | 16 | 0 | 3 | 13 | 41:8 | 3 |
המאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנבחרת הודרכה בידי דניאל פסארלה אשר זכה בגביע העולמי כשחקן. פסארלה התאפיין בזכות קשיחותו וכללי התנהגות קפדנים אותם החיל על שחקניו (בין היתר ציווה על שחקניו להסתפר ואסר על ענידת עגילים)]. כתוצאה מכך, התגלע ריב בינו ובין מספר שחקני מפתח כדוגמת פרננדו רדונדו וקלאודיו קאניג'ה.
סגל השחקנים למונדיאל 1998[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס' | עמדה | שם | תאריך לידה | הופעות | שערים | מועדון |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | שוער | קרלוס רואה | 15 באוגוסט 1969 | מיורקה | ||
2 | הגנה | רוברטו אז'אלה | 12 באפריל 1973 | נאפולי | ||
3 | הגנה | חוסה צ'אמוט | 17 במאי 1969 | לאציו | ||
4 | הגנה | מאוריסיו פינדה | 13 ביולי 1975 | אודינזה | ||
5 | קישור | מתיאס אלמיידה | 21 בדצמבר 1973 | לאציו | ||
6 | הגנה | רוברטו סנסיני | 12 באוקטובר 1966 | פארמה | ||
7 | התקפה | קלאודיו לופז | 17 ביולי 1974 | ולנסיה | ||
8 | קישור | דייגו סימאונה | 28 באפריל 1970 | אינטר | ||
9 | התקפה | גבריאל בטיסטוטה | 1 בפברואר 1969 | פיורנטינה | ||
10 | קישור | אריאל אורטגה | 4 במרץ 1974 | ולנסיה | ||
11 | קישור | חואן סבסטיאן ורון | 9 במרץ 1975 | סמפדוריה | ||
12 | שוער | חרמן בורגוס | 16 באפריל 1969 | ריבר פלייט | ||
13 | הגנה | פבלו פאז | 27 בינואר 1973 | טנריפה | ||
14 | הגנה | נלסון ויואס | 18 באוקטובר 1969 | לוגאנו | ||
15 | קישור | לאונרדו אסטרדה | 6 בינואר 1970 | ריבר פלייט | ||
16 | קישור | סרחיו ברטי | 17 בפברואר 1969 | ריבר פלייט | ||
17 | שוער | פבלו קבאז'רו | 13 באפריל 1974 | ולס סארספילד | ||
18 | התקפה | אבל באלבו | 1 ביוני 1966 | רומא | ||
19 | התקפה | הרנן קרספו | 5 ביולי 1975 | פארמה | ||
20 | קישור | מרסלו גז'ארדו | 18 בינואר 1976 | ריבר פלייט | ||
21 | התקפה | מרסלו דלגאדו | 24 במרץ 1973 | ראסינג קלוב | ||
22 | הגנה | חבייר זנטי | 10 באוגוסט 1973 | אינטר |
משחקי המונדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום | נבחרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | יחס שערים | נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ארגנטינה | 3 | 3 | 0 | 0 | 0:7 | 9 |
2 | קרואטיה | 3 | 2 | 0 | 1 | 2:4 | 6 |
3 | ג'מייקה | 3 | 1 | 0 | 2 | 9:3 | 3 |
4 | יפן | 3 | 0 | 0 | 3 | 4:1 | 0 |
במשחק הראשון התמודדה ארגנטינה עם יפן במשחק שנערך ב-14 ביוני 1998 בסטאד דה טולוז. למרות השליטה במרכז השדה, התקשתה ארגנטינה מול ההגנה היפנית. בדקה ה-28 הצליח בטיסטוטה להבקיע את השער היחיד במשחק. ארגנטינה המשיכה לתקוף עד סיום המשחק אך לא הצליחה להבקיע שערים נוספים.
במשחק השני (21 ביוני) התמודדה ארגנטינה מול ג'מייקה שנחשבה לחלשה בבית במשחק שנערך בסטאד פארק דה פרינס שבפריז. ארגנטינה לא התקשתה והביסה 0:5. בטיסטוטה כבש שלושה שערים ובכך הפך לשחקן היחיד בתולדות הגביע העולמי שמבקיע שלישייה בשני מונדיאלים שונים. אריאל אורטגה כבש את שני השערים הנוספים לארגנטינה.
במשחק השלישי והאחרון בבית (26 ביוני) התמודדה ארגנטינה מול קרואטיה במשחק שנערך בסטאד פארק לסקור שבבורדו. שתי הנבחרות הבטיחו את עלייתן טרם המשחק ולכן העדיפו לעלות בהרכבים משנים. ארגנטינה שלטה במשחק וניצחה משער שכבש מאוריסיו פינדה.
שמינית הגמר – הקרב מול אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחק שמינית הגמר (30 ביוני, סטאד גיאופרוי גישרד שבסט. אטיין) הפגיש את ארגנטינה עם היריבה השנואה אנגליה. היריבות בין שתי הנבחרות החלה עוד משנות ה-60 במשחק רבע הגמר של מונדיאל 1966, היריבות הפכה לעמוקה יותר עם פרוץ מלחמת פוקלנד. המשחק הקודם בין שתי הנבחרות במסגרת הגביע העולמי התקיים במונדיאל 1986 אז ניצחה ארגנטינה בתוצאה 1:2. את שני השערים כבש דייגו מראדונה, הראשון בעזרת ידו והשני דרך מבצע אישי אחרי שעבר את כל ההגנה האנגלית ממרכז המגרש. כבר בדקה ה-6 העלה בטיסטוטה את ארגנטינה ליתרון אחרי שער שכבש בבעיטת פנדל. 4 נקודות מאוחר יותר הישווה אלן שירר את התוצאה עבור האנגלים משער בבעיטת פנדל אחרי הכשלה על מייקל אואן. בדקה ה-16 הצליח אואן, אז שחקן צעיר ודי אלמוני, לכבוש את שער היתרון לאננגליה בשער יפייפה שהזכיר לרבים את שערו של מראדונה. ארגנטינה הצליחה להשוות בדקה ה-45 אחרי תרגיל בעיטת עונשין יפה בסיומה הצליח חבייר זנטי להכניע את דיויד סימן. בתחילת המחצית השנייה תיקל דייגו סימאונה את דיויד בקהאם, האחרון, בעודו שרוע על הדשא, בעט ללא כדור בסימאונה. למרות שהבעיטה לא הייתה חזקה, נפל סימאונה על הדשא וכתוצאה מכך הורחק בקהאם מהמגרש. ארגנטינה השתלטה על המשחק בעוד שאנגליה הסתגרה בהגנה וניסתה להפתיע באמצעות התקפות מתפרצות. במהלך ההארכה הצליח סול קמפבל להבקיע עבור אנגליה אך השער נפסל לאחר שנעשתה עבירה על שחקן ארגנטינאי טרם הנגיחה. שתי הקבוצות ניגשו לבעיטות ההכרעה. הרנן קרספו החמיץ את הבעיטה השנייה של ארגנטינה אך מיד אחריו החמיץ פול אינס את הבעיטה השנייה של אנגליה. קרלוס רואה הדף את הבעיטה החמישית של אנגליה אותו בעט ניקי באט והעלה את ארגנטינה לשלב הבא.
רבע הגמר – הדחה מכאיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלב רבע הגמר (4 ביולי, בסטאד ולודרום שבמארסיי) הוגרלה ארגנטינה מול הולנד. כבר בדקה ה-12 הצליח פטריק קלויברט להעלות את ההולנדים ליתרון. בדקה ה-17 הצליח קלאודיו לופז להשוות את התוצאה. המשחק היה שקול וארגנטינה החמיצה הזדמנות גדולה לאחר שבעיטתו של בטיסטוטה נבלמה על ידי קורת השער. בדקה ה-76 הורחק ארתור ניומן ההולנדי, 10 דקות מאוחר יותר הורחק אריאל אורטגה לאחר שנגח באדווין ואן דר סאר. בדקה ה-90, כשנדמה היה ששתי הנבחרות ילכו להארכה, קיבל דניס ברגקאמפ מסירה ארוכה מפרנק דה בור, הטעה את רוברטו אז'אלה והכניע את קרלוס רואה. ארגנטינה ההמומה הודחה מהמשך המשחקים ובכך נמנע מפגש יוקרתי ומרתק עם ברזיל בשלב חצי הגמר.
לאחר המונדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטורניר התקבל ברגשות מעורבים בארגנטינה. למרות היכולת המעודדת שהפגינה הנבחרת, ההדחה התקבלה בצורה קשה. רבים ראו באורטגה כאשם להדחה בשל הרחקתו בעוד שאחרים התנחמו בדמיון שבין אורטגה למראדונה, שגם הוא הורחק במונדיאל הראשון בו סומן ככוכבה של הנבחרת. בתום הטורניר התפטר פסארלה מתפקידו ובמקומו מונה מרסלו בייאלסה. [[קטגוריה:מונדיאל 1998]] [[קטגוריה:כדורגל ארגנטינאי]]