משתמש:Porat12/מוצא הפלסטינים
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
הפלסטינים, כחלק מהאוכלוסייה המזרח תיכונית המגוונת, עוררו עניין רב בקרב חוקרים במיוחד מאז המאה ה-19, כאשר ארץ ישראל הפכה להיות בתפיסתם של מדינאים במערב צומת דרכים בעלת ערך אסטרטגי מדיני וצבאי; כבר לא רק "טרה סנטה", אלא אזור שהשליטה בו תעניק הגמוניה פוליטית במזרח התיכון. בעקבות זאת, הגיעו נוסעים וחוקרים רבים, רובם נתיני המעצמות האירופאיות וחלקם פקידים וקונסולים, אל ארץ ישראל וסביבתה; ובעקבותיהם, הוקמו מחלקות להוראת התרבות והשפה הערבית במוסדות אקדמיים ברחבי העולם.[1]
במסגרת המחקרים הללו קמו תאוריות שונות לגבי מקור ההתיישבות הערבית, החקלאית והעירונית בארץ ישראל. כך למשל, הכומר האנגליקני ארתור סטנלי הציג בנאום בישיבת ההקמה של קרן החקר הבריטית ב-1865 את ההשערה שערביי ארץ ישראל הם צאצאי הכנענים, שישבו בארץ לפני התיישבות שבטי ישראל. השערה זו הורחבה בידי החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו, ואליו הצטרפו קלוד רנייה קונדר ואליזבת פין. לפי התאוריה, הפלאחים יושבי הכפרים משמרים אורחות חיים קדומים ושמות היסטוריים ובעיקרם הם תושבי הארץ הקדומים, שהמירו את דתם (היהודית או הנוצרית) לאיסלאם בדרך כלל בכפייה, אך שמרו על אופיים האתני; וזאת בניגוד לבדואים הנודדים ולערבים העירוניים (שרובם, מאה ה-19, היו צאצאי הכובשים הערבים). תיאוריה זו התגלגלה במאה ה-20, אל מחקריהם של היסטוריונים והוגי דעות בני אומות אחדות, ובכללם בעלי תפיסת פרו-ערבית.
התיאוריה כי יושבי הכפרים הם משמרים מסורות יהודיות קדומות באורח חייהם ובשמות אתרים, מושגים וחפצים נתמכה בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי, בין השאר, על ידי חוקרים והוגי דעות יהודים ציונים, כגון ישראל בלקינד, יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון. ההיסטוריון ולימים נשיא מדינת ישראל השני יצחק בן-צבי, טען כי "התושבים הכפריים של ארץ-ישראל לא נתבטלו על ידי הכִבוש [הערבי] ולא נתחדשו על ידיו. הם נשארו בארץ ועליהם נצטרפו אלמנטים אחרים. בעיקר מתיחשים הם על התושבים היהודים החקלאים, אלא שעל אלה נספחו כמה אלמנטים לא-יהודים, הן מהתושבים הקודמים והן מהתושבים שבאו במשך הדורות. הסימנים שישנם בלשון, בנומנקלטורה [שמותיהם] של המקומות, בפולחן ובמנהגים הדתיים ... מעידים על זה"; בן-צבי טוען שהיישוב הארץ-ישראלי שלפני הכיבוש היה מורכב מבני קבוצות אתניות אחדות, ו"זרם הכובשים הערבים שהפך להיות הקבוצה השלטת בארץ, התיישב בעיקר בערים".[2] ואחר כך על ידי חברים בתנועה הכנענית.
הנושא תואר גם במחקר שערך "הד"ר אברהים בסל, מרצה במכללת בית ברל וראש החוג ללשון עברית במכללה הערבית לחינוך בחיפה. בסל חקר את נוכחותן של מלים עבריות וארמיות בערבית הפלסטינית המדוברת ומצא שבשפה המדוברת על ידי הפלסטינים יש מאות מלים שמקורן בארמית ובעברית ושאינן קיימות בערבית המדוברת במדינות אחרות במזרח התיכון. בין המלים: "זעטוט" (לציון ילד קטן, זאטוט בעברית; "ספל" (לציון ספל ו"שורה" (לציון שורה של עצי זית. המילים שנותרו הן בעיקר שמות חפצים, צמחים ושמות מקומות. מילים אלו אינן מן העברית המודרנית אלא מלים ארמיות ועבריות הקיימות רק בשפה המדוברת של הסורים והפלסטינים. בסל מניח שהמילים מעידות על אוכלוסייה יהודית שנשארה בארץ, התנצרה ואחר כך התאסלמה".[3]
בתחילת המאה ה-21, ניסו חוקרים לאושש טענה זו על ידי מחקר גנטי.[4]
מוצאם של ערביי ישראל לפי המחקר הגנאלוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם שמות משפחה של פלסטינים שמעידים על מוצא מחוץ לארץ ישראל, כדוגמת: "אל-מסרי" שפירושו הוא מצרי הנפוץ מאוד בקרבם (החמולה הערבית הגדולה ביותר בארץ ישראל נקראת מסארווה - שגם היא ווריאנט של המילה "מצרי"), ושמות משפחה אחרים המעידים על מוצא מעיראק (למשל: "אל-בגדדי" ו"אל-תכריתי"), סוריה (למשל: "חאלבי" או "נשאשיבי"), לבנון (למשל: "אל-לובנאני"), כורדיסטן (למשל: "אל-כורד"), טורקי (למשל: "עות'מאן") בחריין, עומאן, בחריין וערב הסעודית (למשל: "אל-חיג'אזי"). שמות משפחה פלסטיניים אחרים אף מעידים על מוצא מאזור המגרב (אל-מגרבי למשל), ממדינות כמו אלג'יריה (למשל: "אל-ג'זאיר") ומרוקו ("אל-ארג'), מסודאן (חמולות שנקראות "עביד" ומוצאם הוא מאפרו-ערבים שהביאו השלטון הממלוכי כחיילים וכעבדים) ומבוסניאקים ("אל-בושנק"), צ'צ'נים (אל-שישני) וצ'רקסים שהובאו לכאן על ידי האימפריה העות'מאנית במאות ה-18 וה-19. מה גם שחמולות ערביות רבות בארץ מתייחסות על שבטי קייס וימן שהם השבטים הערבים הגדולים שהיגרו למזרח התיכון לאחר הכיבוש הערבי-אסלאמי שלו במאה השביעית לספירה.
מחקרים גנטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים השתתפו פלסטינים רבים בבדיקות גנטיות שונות שנערכו למחקרים שונים, במחקר בראשות פרופסור אריאלה אופנהיים מהאוניברסיטה העברית משנת 2001 נמצא כי ישנה קרבה גנטית מסוימת בין היהודים והערבים הפלסטינים אך קרבה זו הינה פרה-היסטורית ומתחקה לאב קדמון שחי באזור המזרח התיכון בתקופה הנאוליתית.[5] עוד נמצא במחקרה של אופנהיים כי כאשר משווים בין יהודים לפלסטינים ובדואים מהנגב, עולה כי הפלסטינים והבדואים קרובים יותר לשבטים שחיים כיום בתימן מאשר ליהודים שנמצאו קרובים יותר לעמים מצפון הסהר הפורה (כגון: כורדים, ארמנים וטורקים), שייתכן שמקור הקרבה בין היהודים והאוכלוסיות הנ"ל הוא באוכלוסיות הילידות הקדומות במזרח התיכון.[5][6]
במחקר שנערך בשנת 2011 ועסק בגנטיקה של ערביי ישראל והפלסטינים החיים במדינת ישראל וברשות הפלסטינית בהתאמה, העלה כי קיים שוני גנטי בין ערבים מוסלמים לבין ערבים נוצרים. בקרב רוב הפלסטינים הנוצרים (31.82%) נמצא הפלוגרופ E1b1b שקיים במרחב שבין קרן אפריקה, הלבנט וצפון אפריקה; ההפלוגרופ השני הכי נפוץ בקרב הפלסטינים הנוצרים הוא G2a (שנאמד ב-11.36%) שמקורו המשוער הוא בקווקז; וההפלוגרופ הפחות נפוץ בקרב הערבים הנוצרים התגלה כ-J1 (שנאמד ב-9.09%) שמקורו במערב אסיה ונפוץ גם בקרב יהודים ושומרונים. בקרב רוב הפלסטינים המוסלמים ההפלוגרופ הנפוץ ביותר הוא J1 (ששיעורו נאמד ב-37.82%), אחריו E1b1b (שנאמד ב-19.33%) וההפלוגרופ הפחות נפוץ בקרבם הוא הפלוגרופ T (ששיעורו נאמד ב-5.88%) שמקורו המשוער גם כן בקדמת אסיה אך הוא נדיר בקרב יהודים (קיים רק ביהודים מצפון-מזרח פורטוגל) ונפוץ בעיקר בדרום אסיה (בחלקים מתת-היבשת ההודית), במזרח התיכון (בעיקר באזור ארמניה ופרס) חלקים מאירופה (יוון וסיציליה ואיביזה) ובאזורים שונים באפריקה (מצרים העליונה, סומליה ובצפון-קמרון). במחקר הנ"ל לקחו חלק 44 פלסטינים נוצרים ו-119 פלסטינים מוסלמים.[7]
במחקר שערך בשנת 2010 על מוצא היהודים, מצא הגנטיקאי הישראלי דורון בהר מבית החולים רמב"ם כי הפלסטינים והבדואים בישראל חולקים אב-משותף עם תושבי ערב הסעודית מה שמלמד על מוצא משותף של שתי הקבוצות וייתכן שגם מצביע על נדידת אבותיהם של הערבים בישראל (בדואים ויושבי קבע) מחצי האי ערב אל המזרח התיכון בהיסטוריה הקרובה ("זליגת גנים" כלשונו).[8]
מחקר שנעשה על מוצאם הנקבי (mtDNA) של פלסטינים גילה שהם כמו גם: הירדנים, הסורים, העיראקים, הכורדים והטורקים חולקים דנ"א מיטוכונדריאלי שמקורו באפריקה שמדרום לסהרה. 117 פלסטינים לקחו חלק במחקר הזה, כאשר אצל 15 מהנבדקים נמצאו גנים מיטוכונדריאליים שמקורם באפריקה התת-סהרית. ההסברים שהוצעו להימצאות הגנים האלה בקבוצות השונות היו: נדידת נשים מאפריקה לקהילות שהתקיימו במזרח התיכון לפני אלפי שנים או ההסבר היותר הגיוני לפיו הגעת הנשים מאפריקה נעשה כחלק מסחר העבדים שניהלו הערבים לאחר הכיבוש המוסלמי של המזרח התיכון ואפריקה, הנשים הגיעו כשפחות ליישובי הערבים וצאצאיהן נטמעו באוכלוסייה.[9]
מחקרים אחרים מצאו כי הפלסטינים קשורים גנטית לקבוצות ערביות אחרות כמו תושבי ערב הסעודית, תימן ומרוקו.[10] ההסבר להימצאותם של גנים הנפוצים אצל יהודים ושומרונים בקרב פלסטינים ניתנת להסבר כיוון שידוע שלאחר הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל, חיו בה יהודים ושומרונים רבים שנאלצו עם השנים (מסיבות כאלה ואחרות) להתאסלם בכדיי לשרוד בחברה הערבית שקמה לה בארץ במאות שלאחר הכיבוש, ונטמעו בה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילני עפרי, מחפש צאצאים של שבט יהודה? הקשב לערבית המדוברת בקלקיליה ונצרת, הארץ, 8.8.09
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה פרלמן, מוצאם של ערביי ארץ-ישראל באתר ארץ הצבי מ-17 באוקטובר 2004
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: יהושע בן-אריה, "אורחות חיים ומנהגים של האוכלוסייה המקומית הארץ-ישראלית כפי שנתפסו ונלמדו במאה התשע-עשרה ועד 1948", וזאת ליהודה, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2003, עמ' 470-477.
- ^ יצחק בן-צבי, אוכלוסי ארץ ישראל, כתבי יצחק בן-צבי, עמ' 149, ראו גם: שם, 165-121. דוד בן-גוריון, "לבירור מוצא הפלחים",[התפרסם לראשונה בלוח אחיעבר, שנה ראשונה, ניו-יורק 1917 ].
- ^ ישראל בן-דור, מוצא הפאלחים 7.10.09.
- ^ ראו: דיאנה מיור אפלבאום, פול ס' אפלבאום, מלחמות הגֶּנים, תכלת.
- ^ 1 2 Almut Nebel, Dvora Filon, Bernd Brinkmann, Partha P. Majumder, Marina Faerman, and Ariella Oppenheim. "The Y Chromosome Pool of Jews as Part of the Genetic Landscape of the Middle East." The American Journal of Human Genetics 69:5 (November 2001): 1095–1112. Abstract:
- ^ "מלחמות הגֶּנים" מאת דיאנה מיור אפלבאום ופול אפלבאום.
- ^ Ana Teresa Fernandes; Rita Gonçalves; Sara Gomes; Dvora Filon; Almut Nebel; Marina Faerman; António Brehm (November 2011). "Y-chromosomal STRs in two populations from Israel and the Palestinian Authority Area: Christian and Muslim Arabs". National Center for Biotechnology Information.
- ^ The genome-wide structure of the Jewish people
- ^ Martin Richards, Chiara Rengo, Fulvio Cruciani, Fiona Gratrix, James F. Wilson, Rosaria Scozzari, Vincent Macaulay, and Antonio Torroni, "Extensive Female-Mediated Gene Flow from Sub-Saharan Africa into Near Eastern Arab Populations", in American Journal of Human Genetics, April 2003; 72(4): 1058–1064.
- ^ Genetic Evidence for the Expansion of Arabian Tribes into the Southern Levant and North Africa