נדיה חילו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נדיה חילו (ערבית: ناديا حلو, תעתיק מדויק: נאדיא חלו) היא חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה-17. עובדת סוציאלית במקצועה.

חילו היא חברת-הכנסת הערבייה הנוצרייה הראשונה בתולדות הכנסת (והערביה השנייה, לאחר חוסניה ג'בארה), תושבת יפו. הנ"ל בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית ושימשה כקצינת מבחן לנוער. הקימה וניהלה את מרכז הירש לסיוע לגיל הרך ולנשים.

בפעילות הציבורית שלה שימשה: חברת ועדת ההיגוי לגיל הרך-ג'וינט ישראל; חברה במועצה הציבורית "קרן אברהם"; יו"ר ארגון עו"סים שלום; סגנית יו"ר נעמת ישראל לנושא דו-קיום; חברת הנהלת המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי; חברה במועצה הציבורית למאבק במחלת הסרטן; השתתפה במשלחות רבות כנציגת ישראל בנושאי מעמד האישה, שלום ותחומים חברתיים אחרים. עד לכניסתה לכנסת כיהנה כיועצת לנושא מעמד האישה וכמנהלת היחידה הארצית למעמד האישה במרכז השלטון המקומי.

בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה לקביעת הרשימה לכנסת ה-17, התמודדה בסקטור הארצי ברשימה ונבחרה למקום ה-15 המשוריין לנשים בגוברה על המועמדות האחרות, בהן עינת וילף ואורנה אנג'ל.

נבחרה לראשונה לכנסת ה-17 , לאחר שכשלה בנסיונותיה להשיג מקום ריאלי ברשימת העבודה לכנסת בשתי מערכות הבחירות הקודמות. כחברת כנסת מכהנת חילו כחברה בוועדות הכנסת: ועדת הכנסת; הועדה לקידום מעמד האישה; בוועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים; בוועדה לפניות הציבור; בוועדה לזכויות הילד; בועדת העבודה, הרווחה והבריאות; בוועדת משנה למאבק בסחר בנשים ובועדת הפנים והגנת הסביבה.

במסגרת חברותה בסיעה עבודה-מימד היא משמשת כמרכזת תחום העבודה, הרווחה והבריאות, בנוסף מכהנת כממלאת-מקום יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה (במעמד סגנית יו"ר ומי שמנהלת את ישיבות הוועדה בהיעדר היו"ר) ומשנת 2008 מכהנת כיו"ר הוועדה לזכוית הילד וכיו"ר השדולה לערים מעורבות בישראל.

בין חוקיה הבולטים של חילו: חוק הארכת חופשת לידה ליולדות, וכן חוק היועצות המקומיות, המחייב כל ראש עיר, רשות ומועצה למנות יועצת למעמד האישה, וזאת במטרה לקדם את מעמד האישה בכל שכבות האוכלוסייה. כמו כן חוקקה את החוק לזירוז והחמרת הליכי משפט לתוקפי קטינים וחסרי ישע.

חילו נשואה ואם לארבע בנות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• נדיה חילו באתר הכנסת
• אתר הבית של חה"כ חילו