דני דנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דני דנון
ח"כ דני דנון.jpg
תאריך לידה 8 במאי 1971
כנסות 18 - 19
סיעה הליכוד
תפקידים בולטים

דני דנון (נולד ב-8 במאי 1971) הוא סגן שר הביטחון בממשלה ה-33, יושב ראש מרכז הליכוד וחבר הכנסת מטעם הליכוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנון נולד ברמת גן, בנם של יוכבד ויוסף דנון, הוא נקרא על שם מפקדו של אביו, דני ורדון, שנהרג במלחמת ששת הימים. למד בתיכון בליך בעיר והיה פעיל במעו"ז (סניף) בית"ר המקומי ובנוער התחיה. בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת פלורידה אינטרנשיונל ותואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[1]

בצבא שירת כקצין בגדנ"ע, פיקד על טירונות לנוער מחו"ל והשתחרר כקצין בדרגת סגן.[2] שימש במהלך 1994 - 1996 כשליח מטעם הסוכנות היהודית במיאמי שבפלורידה, שם עסק בעידוד עלייה לישראל ובפעילויות נוספות בקרב הקהילה היהודית.

מ-1996 שימש כעוזרו הפרלמנטרי של חבר הכנסת עוזי לנדאו, כשזה כיהן כראש ועדת החוץ והביטחון מטעם הליכוד בכנסת ה-14. שימש כראש "ההנהגה העולמית" של בית"ר במשך מספר שנים. בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17 ב-2006 נבחר למקום ה-23 ונותר מחוץ לכנסת.

ביוני 2006, לאחר התמודדות מול חבר הכנסת יובל שטייניץ, נבחר דנון ליושב ראש "הליכוד העולמי". בתפקידו זה היה אחראי דנון על פעילות ההסברה וקשרי החוץ של תנועת הליכוד בעולם. דנון שימש כחבר הנהלה ויו"ר סיעת הליכוד בהסתדרות הציונית העולמית, וחבר בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית.

לאחר הקדמת הבחירות המקדימות (פריימריז) לראשות מפלגת הליכוד בשנת 2007, התמודד דנון מול בנימין נתניהו ומשה פייגלין[3], סיסמתו הייתה "דני דנון מימינך, ביבי". בבחירות אלו, שהתקיימו ב-14 באוגוסט 2007, נבחר נתניהו במקום הראשון, פייגלין במקום השני ודנון במקום שלישי ואחרון עם 3.5% מהקולות.[4]

ב-8 בדצמבר 2008 נבחר בבחירות המקדימות של הליכוד למקום ה-24 ברשימת המפלגה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה כנציג מחוז מישור החוף. את הבחירה ליוותה כתבה בערוץ 2 אודות מקום מגוריו וחוקיות התמודדותו‏[5] בית הדין לעתירות של הליכוד דחה את הבקשה לפסול את בחירתו אך מתח ביקורת על התנהלות דנון בפרשה‏[6]. בבחירות זכה הליכוד ב-27 מושבים ודנון החל בכהונתו בכנסת ב-24 בפברואר 2009.

בבחירות המקדימות בליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-19 נבחר דנון למקום החמישי. ב-17 במרץ 2013 מונה לסגן שר הביטחון בממשלת ישראל ה-33. ביוני 2013 נבחר לראשות ועידת הליכוד לאחר התמודדות בה זכה ב85% מקולות המצביעים‏[7] ובהתמודדות נוספת זכה דנון בתפקיד יו"ר מרכז הליכוד ברוב דומה.

דנון נשוי ואב לשלושה ילדים. מתגורר במושב משמרת שבשרון.

כסגן שר הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת התחומים בהם דנון מטפל נמנים: חיילי המילואים, בשירות ההכנה לצה"ל, בעידוד הגיוס במגזר החרדי והערבי ובסיוע בעידוד הייצוא הביטחוני הישראלי.

עמדותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנון היה מהמתנגדים לתוכנית ההתנתקות שהציג ראש ממשלת ישראל אריאל שרון במשאל המתפקדים בליכוד.

דנון פועל להגבלת תכנים "שאינם ראויים" בטלוויזיה וקרא להגבלת גיל הצפייה בתוכניות בעלי תכנים אלו.‏[8] פועל גם להגברת הפיקוח על האינטרנט ולסינון תכנים בו,‏[9] אך הצעת חוק שהגיש לשם כך לא אושרה. בדצמבר 2011 הציע להתנות מתן תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה בחתימה על מסמך ובו הצהרת נאמנות למדינת ישראל.‏[10]

דנון כיהן כיו"ר השדולה בכנסת לפתרון בעיית המסתננים מאפריקה לישראל. במסגרת פעילותו ביקר בדרום סודן ודן עם הנשיא המקומי על תוכנית משותפת להשבת הפליטים לארצם וכן יזם מספר דיונים בכנסת בנושא. ב-23 במאי 2012 השתתף בהפגנה שנערכה בדרום תל אביב נגד מסתננים מאפריקה, ואמר "מדינת ישראל נמצאת במלחמה! קמה לה מדינת אויב של מסתננים בתוך מדינת ישראל, ובירתה - דרום תל אביב. צריך לשים לזה סוף, לגרש את כל המסתננים לפני שיהיה מאוחר מדי".‏[11]

בספטמבר 2012 יצא לאור בארצות הברית ספרו של דנון: Israel - The Will to Prevail. הספר עוסק ביחסי ישראל ארצות הברית, אלטרנטיבה לתפיסה המדינית שמגדירה שתי מדינות לשני עמים, ומתיחת ביקורת קשה על ממשל אובמה ויחסו למדינת ישראל בתקופת כהונתו.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו בכנסת יזם דנון את חקיקתם של חוקים אלה:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת

תמר גוז'נסקירן כהןמיכאל מלכיאורנאדיה חילושלי יחימוביץ'דני דנוןזבולון אורלבאורלי לוי-אבקסיס