נחום אדמוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחום אדמוני
אין תמונה חופשית
נולד 21 בנובמבר 1929, בירושלים
השתייכות המוסד
תקופת שירות 1954 - 1989
תפקידים בשירות

המשנה לראש המוסד, ראש המוסד

תפקידים אזרחיים

מנכ"ל מקורות, איש עסקים

נחום אדמוני (נולד ב-21 בנובמבר 1929[1]) היה ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשנים 1982 - 1989.

אדמוני נולד בירושלים לאלימלך וסימה רוטבאום שעלו מפולין. למד בגימנסיה העברית רחביה, הצטרף לארגון ההגנה, עבר הכשרה בש"י ובמסגרת הגדוד השלישי של הפלמ"ח, לחם במלחמת העצמאות במסגרת הש"י, ולאחר מכן בחיל המודיעין, השתחרר בדרגת סגן. לאחר המלחמה למד בארצות הברית יחסים בינלאומיים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, וחזר לישראל ב־1954. בשובו הצטרף לקהילת המודיעין. שירת במוסד בתפקידים שונים בהם ראש אגף תבל, האגף המופקד על הקשרים המודיעיניים והדיפלומטיים.

ב-1976 מונה למשנה לראש המוסד, יצחק חופי. ב-1982 נקבע כי מחליפו של חופי בראשות המוסד יהיה האלוף יקותיאל אדם, אך לאחר שאדם נהרג בתחילת מלחמת לבנון, נבחר אדמוני לראש "המוסד"[2]. מיד עם כניסתו לתפקיד אירע בלבנון טבח סברה ושתילה. ועדת כהן, ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את העובדות והגורמים הקשורים בטבח, עסקה גם בתפקודו של אדמוני, וקבעה כי לא סיפק לממשלה "התרעה חד משמעית על הסכנה בקשר עם כניסת הפלנגות למחנות, כניסה שעליה לא העיר ראש המוסד דבר בהערכת המצב שנתן בישיבת הממשלה". חרף זאת החליטה הוועדה "שאין לייחס חומרה להימנעותו זו של ראש המוסד", והוא המשיך לכהן בתפקידו‏[3].

בעת כהונתו כראש "המוסד", לכד "המוסד" את מרדכי ואנונו והביאו לישראל‏[4], לאחר שזה העביר מידע סודי לעיתון סאנדיי טיימס (בשנת 1986). כן היה המוסד מעורב בחיסולו של אבו ג'יהאד בתוניס (בשנת 1988).

בעת כהונתו היה עדיין שמו של ראש "המוסד" אסור בפרסום, ושמו פורסם רשמית רק לאחר פרישתו מ"המוסד".

ב-1988 התכוון המקומון "העיר" לפרסם מאמר ביקורת על אדמוני. הכתבה נאסרה לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית, אך בית המשפט העליון דחה את האיסור והתיר את הפרסום ("בג"ץ שניצר").

בתום שירותו במוסד מונה למנכ"ל "מקורות" (1989 - 1994), ולאחר מכן פנה לעסקים פרטיים. הוא דירקטור במספר חברות (שיכון ובינוי[5], סנפרוסט[6], בנק הפועלים[7]), ונחשב מקורב למשפחת אריסון[8].

בעקבות רצח יצחק רבין, מונה לראשות ועדה שקבעה מי האישים שאבטחתם תהיה בסמכות שירות הביטחון הכללי. לאחר מלחמת לבנון השנייה מונה בידי ראש הממשלה אהוד אולמרט לראש ועדה שתחקור את אירועי המלחמה, אך הוועדה פורקה בטרם החלה לפעול.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל ישראל
ראשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

ראובן שילוח · איסר הראל · מאיר עמית · צבי זמיר · יצחק חופי · נחום אדמוני · שבתי שביט · דני יתום · אפרים הלוי · מאיר דגן · תמיר פרדו