שבתי שביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שבתי שביט
אין תמונה חופשית
נולד 1939, ארץ ישראל
השתייכות המוסד
תקופת שירות 1964 - 1996
תפקידים בשירות

ראש אגף קיסריה, סגן ראש המוסד, ראש המוסד

תפקידים אזרחיים

מנכ"ל קופת חולים מכבי, יו"ר חברת אתנה לייעוץ ביטחוני

שבתי שביט (נולד ב-1939) הוא איש ביטחון ישראלי. כיהן בתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבתי שביט נולד בחיפה בשנת 1939 לאב מנהל בית-ספר ולאם שהייתה גננת. למד ב"בית הספר לילדי עובדים ליד מפעל המלט נשר" בשכונת הפועלים נשר. סיים את לימודי התיכון בבית הספר הריאלי בחיפה במגמת מזרחנות. ב-1958 התגייס שביט לצה"ל ושירת בממשל הצבאי בבאר שבע. עם הקמתה, התנדב לסיירת מטכ"ל[1], והיה מראשוני הלוחמים ביחידה. לאחר שחרורו בדרגת סמל סיים תואר ראשון במזרחנות ושפה ולשון ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים[2].

ב-1964 התגייס למוסד. ב-1989 מונה לתפקיד ראש המוסד, והיה האחרון ששמו נאסר לפרסום בעת כהונתו. ב-1996 פרש ושימש מנכ"ל קופת חולים מכבי. כשמונה לתפקידו זה הייתה הקופה במצב תקציבי מאוזן, אך בשנה בה עזב שביט את הקופה, 2001, נרשם בתקציבה גירעון של 140 מיליון ש"ח. סמנכ"ל משרד הבריאות דאז, מיכל עבאדי, הזמינה דו"ח ביקורת ממשרד רואי החשבון סומך-חייקין שקבע כי בחלק מהתקופה נוהלה הקופה באופן כושל שבא לידי ביטוי ברכש, בניהול מלאי ובהתקשרויות עם ספקים. בששת החודשים הראשונים של 2001 היה שביט שיאן השכר במגזר הציבורי. לאחר מכן שימש סגן נשיא בקבוצת מרחב של איש העסקים יוסי מימן ויו"ר חברת "אתנה" לאבטחה אותה הקים לאחר פיגועי 11 בספטמבר. מכהן כדירקטור בחברת NSC, העוסקת בפיתוח טכנולוגיות בתחום זיהוי הדיבור. כמו כן הוא מכהן כיו"ר "המכון למדיניות נגד טרור" במסגרת המרכז הבינתחומי הרצליה.

שביט היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל. בשנת 2011 נאלץ לחמוק מגיניאה, עקב חשש שיעצר בחשד שפעילותו מנוגדת לשלטון.‏[3]

שביט נשוי ליעל ואב לשלושה, ולו תואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד.

תקופתו במוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביט התגייס למוסד עם סיום לימודיו באוניברסיטה, ושירת כקצין איסוף באגף צומת. לאחר מכן שימש כקצין המבצעים של הארגון‏[4]. שביט פעל בין היתר גם באיראן בתקופת שלטונו של השאה האחרון, מוחמד רזא שאה פהלווי, כקצין איסוף מודיעיני‏[5], ולקח חלק סיוע למורדים הכורדים בעיראק. בשנים 1980 עד 1985 עמד בראש אגף קיסריה וריכז את מבצע חטיפת מרדכי ואנונו[6] (הפרויקטור והמבצע בפועל היה בני זאבי). ב-1986 מונה לסגן ראש המוסד וכיהן בתפקיד עד 1989. בהיותו סגן ראש המוסד היה מעורב בין היתר בתכנון מבצע הצגת תכלית[7]. ב-1989 מונה לראש המוסד.

תקופתו כראש המוסד התאפיינה במעבר מעבודה שהתרכזה במודיעין אזורי לפרישֹה רחבה ועיסוק במודיעין גלובלי. בין היתר הרחיב שביט את תחומי הפעולה למזרח אירופה, עם קריסת השלטון הקומוניסטי, וכן בדרום אמריקה.‏[8] שביט שינה את אופן המידור בארגון, ועיבה את תחום המחקר המודיעיני על ידי הקמת צוותי מחקר אסטרטגיים.

בעת כהונתו של שביט חוסל בבריסל המהנדס הקנדי ג'ראלד בול, מפתח תותח-העל, ובאמצעי התקשורת דווח כי המוסד חיסל אותו במטרה למנוע ממנו לסייע לסדאם חוסיין. באפריל 1991 נעצרו ארבעה לוחמים בניקוסיה לאחר שפרצו לשגרירות איראן כדי להחליף סוללות למתקן האזנה. הלוחמים שוחררו לאחר תקופת מאסר קצרה‏[9]. ב1992 חוסל בפריז בכיר אש"ף עאטף בסיסו, שהיה מעורב בטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן עשרים שנה לפני כן, ב1972[10]. בשנת 1995 חוסל במלטה ד"ר פתחי שקאקי, שהיה מנהיג הג'יהאד האסלאמי - וגם פעולה זו יוחסה למוסד‏[11]. כמו כן, נחשפה אחת מהפרשיות המביכות בתולדות המוסד: איש המוסד יהודה גיל המציא מקור בכיר בסוריה שלא היה ולא נברא. גיל העביר ידיעות כוזבות בשמו של המקור הבדוי, שאף גרמו למתיחות צבאית בין ישראל לסוריה[12].

גם לאחר פרישתו הוסיף לפעול בנושאים חשאיים, והיה בין היתר שליחו של ראש הממשלה אריאל שרון לטוויית קשרים מיוחדים עם ראשי המודיעין המצרי ב-2001.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר נתיב, ‏ראש המוסד שעשה הון של 40 מיליון שקלים, באתר ‏mako‏‏, ‏14 בינואר 2013‏.
  2. ^ שוקי שדה, ש', מיליונר. כך הרוויח ראש המוסד לשעבר 40 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2011.
  3. ^ בן כספיתשבתי שביט חמק ממעצר באפריקה, באתר nrg‏, 18 בדצמבר 2011
  4. ^ שבתי שביט, המוסד עשה את שלו, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013.
  5. ^ הספינקס, ספרם של יוסי מלמן ומאיר ג'בדנפר, יצא בהוצאת מעריב.
  6. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמוד 346.
  7. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, עמוד 247.‏
  8. ^ אפרים לפיד ויוכי ארליך, ‏כוכב שבתי הוא גם שביט, מבט מל"מ 46, ספטמבר 2006, עמ' 8
  9. ^ מעצרים של אנשי מודיעין ישראלים בחו"ל, באתר הארץ, 16 ביולי 2004.
  10. ^ ירדן מיכאלי, ברלין, 'מתכנן הטבח במינכן עבד עם השב"כ הגרמני', באתר nrg‏, 22 באפריל 2008.
  11. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 420-421.
  12. ^ שלום ירושלמי, תקרית הש"ג המביכה של ראש המוסד לשעבר, באתר nrg‏, 15 בפברואר 2010.


דגל ישראל
ראשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

ראובן שילוח · איסר הראל · מאיר עמית · צבי זמיר · יצחק חופי · נחום אדמוני · שבתי שביט · דני יתום · אפרים הלוי · מאיר דגן · תמיר פרדו