קבורה בים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טקס קבורה ימית בצי ארצות הברית, 2004

קבורה בים היא הפעולה של סילוק שרידיו של אדם שנפטר על ידי הטלתם לתוך ים (או גוף מים אחר) או הנחתם בתוכו.

הקבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוגות שתי צורות עיקריות של קבורה בים:

  • הטלת גופת אדם לים כשהיא עטופה בכיסוי או נתונה בתוך ארון מתים;
  • הטלתו לים של אפרו של אדם שגופתו נשרפה, על ידי פיזור האפר, הטלתו לים בתוך מיכל, או עירבוב האפר בחומר מתמצק (למשל בטון) והנחת היחידה היצוקה בתוך הים.‏[1]

הקבורה בים נעשית בדרך כלל מעל סיפוני אוניות, אך גם על ידי הטלת אפר ממטוסים.

היחס של דתות שונות לקבורה בים הוא שונה: בהינדואיזם נהוגה שריפת גופתו של אדם ופיזור אפרו במים. זרמים נוצריים מסוימים מתירים קבורה בים, והאסלאם מתיר זאת בנסיבות מסוימות. הבודהיזם מתיר קבורה בים לעתים רחוקות, ואילו היהדות איננה מתירה קבורה בים.

במדינות שונות קיימים חוקים המגבילים את היכולת לערוך קבורה בים, בעיקר בנוגע להטלת גופות שלמות למים. בדרך כלל נדרש שהקבורה תיעשה במרחק מינימלי מקו החוף של אותן מדינות, במים שעומקם לא יפחת מעומק מינימלי מסוים, ותוך נקיטת אמצעים להבטיח שהגופה תשקע מיד למעמקים (כלומר הצמדת נטל אליה). לעתים נדרש גם היתר לעצם עריכת הקבורה: באוסטרליה למשל לא יינתן היתר לקבורת גופה שלמה בים אלא אם לנפטר הייתה זיקה משמעותית לים המצדיקה את קבורתו בו.

בציי מדינות המערב – ארצות הברית, בריטניה וקנדה - הייתה נהוגה בעבר קבורה בים בעיתות מלחמה, בעיקר עקב אי יכולת מעשית להעביר במהירות את גופות הנופלים לקבורה ביבשה או לשמר אותן עד שדבר זה יתאפשר. השיפור בתחבורה האווירית הפך את הקבורה בים לבלתי הכרחית בדרך כלל, אך כיום היא עדיין נהוגה לגבי חיילים ואזרחים כאחד, על פי רצונו של הנפטר.

לעתים נקבר אדם בים בשל רצון להימנע מקיום מיקום מוגדר בו הוא נקבר - בעיקר כשמדובר בפושעים ידועים (כגון אדולף אייכמן או אוסמה בן לאדן).

אישים ידועים שנקברו בים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבורה בים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיטה זו ננקטת בשונית הזיכרון נפטון – מבנה תת-ימי מלאכותי מול חופי פלורידה שבארצות הברית.