רוזטה (חלון)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|
|
|
רוזטה היא חלון עגול גדול המקבל את שמו מדמיונו לשושנה (באנגלית: Rose Window). רוזטות אופייניות מאוד לסגנון הגותי אך נעשה בהם שימוש דומה גם בסגנונות מאוחרים יותר, אלא לרוב ביתר פשטות.
הרוזטה היא חלון בעל מסגרת אבן המכיל בתוכו ויטראז'ים היוצרים ביחד את צורת השושנה. הרוזטה מחולקת לצורות משניות - עיגולים קטנים יותר, פלחי המעגל וצורות שונות המזכירות תלתנים ועלים.
מיקום הרוזטה הוא בדרך כלל בחזית הראשית (המערבית) מעל לשער הכניסה המרכזי. לעתים נבנות רוזטות גם בחזית המזרחית וגם בקצוות הטרנספט (בית הרוחב). בפנים הכנסייה, הרוזטה יוצרת (תלוי בשעה ביום) אפקט של אלומת אור רך וצבעוני החודר דרכה ומשרה אווירה של קדושה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מקורה של הרוזטה הוא ככל הנראה באוקולוס - צוהר עגול שהיה נפוץ באדריכלות הרומית. האוקולוס התפתח לחלונות גדולים ועגולים שהופיעו לראשונה באדריכלות הרומנסק. ישנן מספר דוגמאות לכך בכנסיות באזור צפון ספרד אך הרוזטה הגותית המושלמת הופיעה לראשונה בבזיליקת סן דני (St. Dennis) שבפריז. רוזטה זו הושלמה בשנת 1130 אך נהרסה במאה ה-18. תאוריה אחרת לגבי מקורה של הרוזטה, על פי חוקר האמנות הגרמני אוטו פון סימסון, גורסת כי צלבנים במאה ה-8 ייבאו סגנון חלון זה מהארמון האומידי "חרבת אל מפג'ר" שבירדן.
חלונות רוזטות החלו להתפשט בקתדרלות רבות ברחבי צרפת במאה ה-13 במסגרת עלייתה של האדריכלות הגותית. בסגנונות הרנסאנס והבארוק היה השימוש בחלונות רוזטה נדיר יותר. גם בכנסיות נאו-גותיות רבות, מהמאות ה-19 וה-20, נבנו חלונות מסוג זה, אם כי אופי העיטורים של הויטראז'ים היה פשטני יותר. הויטראז' גם קישוטי בעיקרו וכמעט ולא מכיל ציורים של סיפורים כלשהם כפי שהיה נהוג בימי הביניים.
[עריכה] סגנונות
[עריכה] אוקולוס Oculus
אלה הם חלונות ויטראז' בצורת עיגולים, בה עיצוב התמונה לא מתייחס בצורה גאומטרית למרחב המעגלי ואין דוגמה של שושן או פרח. חלונות יכלו להיות פתוחים, "עיוורים", בעלי זיגוג או מלאים בשכבה דקה של אלבסטר. במהלך התקופה הגותית המאוחרת באיטליה, חלונות כאלה היו נפוצים והועדפו על פני חלונות עם תחרת אבן מורכבת. בתקופת סוף ימי הביניים ותחילת הרנסאנס את התמונה בתוך החלון תיכננו בדרך כלל האמנים המוכשרים בזמנם, ובהם דוצ'יו, דונטלו, אוצ'לו וג'יברטי. [1][2]
[עריכה] גלגל Wheel
אלה חלונות עגולים בעלי דוגמה פשוטה של תחרת חלונות בה מוטות קורנים החוצה מאבן תמיכה מרכזית (boss) או מטבעת אבן (rondel) במרכז החלון. חלונות כאלה היו פופולריים באדריכלות רומנסקית ובאיטליה בתקופה הגותית. ניתן למצוא אותם ברחבי אירופה, אך בעיקר בגרמניה ואיטליה. חלונות אלה זכו לעדנה במבני התחייה הרומנסקית של המאה ה-19 והמאה ה-20.
[עריכה] צלחת Plate tracery
אלו הם חלונות עגולים בהם תחרת החלונות נמצאת במסגרת החלון בדוגמה מעגלית, כמעין חור מסוגנן, ולא באמצע החלון. חלונות כאלה עוצבו בשלבי המעבר מהאדריכלות הרומנסקית לאדריכלות הגותית ובפרט בצרפת ובקתדרלת שארטר. הדוגמה הידועה ביותר לחלון כזה היא בקתדרלת לינקולן, בקצה בית הרוחב הצפוני, בחלון הידוע בשם "עין הדיקאן". ניתן למצוא אותם לעתים גם בבניינים מהמאה ה-19. [3]
[עריכה] גותיקה מוקדמת Early Gothic
אלו הם חלונות עגולים עם תחרת חלונות של קשתות חופפות כמו עלי כותרת של פרח, ועם צורות עגולות וישרות. חלונות אלו ניתן למצוא בצפון צרפת, וראוי לציון החלון בקתדרלת לאן, באיטליה ובאנגליה. סגנון זה זכה לעדנה בגל התחייה הגותית בגלל דמיונו לפרח. לעתים, תכנון זה התייחס ל-Our Lady of the Rosary.
[עריכה] גותיקה קורנת Rayonnant Gothic
אלו הם חלונות עגולים בהם עלי הכותרת של הפרח קורנים החוצה מטבעת מרכזית, ולעתים חופפים זה את זה, בתכנון מורכב. כל עלה מסתיים בקשת מחודדת ולעתים בקוורטרפויל או צורות אחרות הכלואות במעגל. רבים מחלונות הרוזטה הגדולים בצרפת הם בסגנון זה, בפרט אלה בקתדרלת נוטרדאם דה פארי ובזיליקת סן דני. דוגמה ידועה לחלון כזה היא בבית הרוחב הצפוני של מנזר וסטמינסטר. חלונות אלו היו נפוצים בגותיקה בשיאה וניתן למצוא אותן בהרבה כנסיות. הסגנון זכה לעדנה בגל התחייה הגותית. [4]
[עריכה] גותיקה לוהבת Flamboyant Gothic
אלה חלונות עגולים עם תחרת חלונות מורכבת. הצורה האופיינית לסגנון הן עקומות בצורת S בתחרת החלונות, שגורמת לכל אור להיראות בצורה דמוית להבה, בצורה "לוהבת" (Flamboyant) ומכאן השם. מספר רוזטות גותיות מאוחרות מציגות מורכבות רבה בתכנונן, ולעתים משתמשות באלמנטיים גותיים בצורות בלתי צפויות. דוגמה מצוינת לכך היא בחזית המערבית של קתדרלת אמיין. למרות שלרוב הצורות המתוכננות קורנות החוצה מהמרכז, הצורה המתקבלת לא בהכרח סימטרית סביב כל ציר. דוגמה לכך היא חלון "עין הבישוף" בקתדרלת לינקולן מהסגנון הגותי האנגלי המקושט שבה התכנון הוא כשני קשוות חיטה. דוגמאות נוספות לחלונות רוזטה לוהבים ניתן למצוא בסנט שאפל ובקתדרלת בובה.
[עריכה] רנסאנס Renaissance
אדריכלות הרנסאנס התנתקה מהאדריכלות הגותית, וחזרה לסגנון האדריכלות הקלאסית. בסגנון זה נעשה שימוש בחלונות אוקולוס פשוטים וחסרי תחרת חלונות, לעתים על גמלונים קלאסיים (ראו כנסיית מדונה די סנט ביאג'יו) או סביב כיפות, כגון בזו של קפלת פאצי או סנטה מריה דל פיורה.
[עריכה] בארוק Baroque
באדריכלות הבארוק נעשה שימוש רב יותר (מאשר באדריכלות הרנסאנס) בחלונות עגולים, שלא תמיד היו עיגולים מושלמים ולעתים היו אליפטיים (סגלגלים) או בעלי צורות מורכבות יותר. לרוב הם היו נטולי תחרת חלונות, אך לעתים הם היו בעלי מוטות תמיכה פשוטים. לעתים קרובות הם הוקפו בקישוטים מגולפים באבן. מטרת חלונות אלה הייתה לספק תאורה מספקת לפנים החלל בלי להשתמש בחלונות גדולים המאפשרים לראות מבחוץ את הבפנים. רק לעתים נדירות הם היוו אלמנט ויזואלי דומיננטי בחזית או בפנים, כפי שהיו הרוזטות הגותיות. [5] למרות זאת, היו מספר יוצאים מן הכלל הראויים לציון, בפרט מטח האור הגדול שזורם דה חלון האלבסאר הסגלגל (אליפטי) שמתאר את רוח הקודש ברדרדוס מאחורי המזבח הראשי בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא. [6]
[עריכה] מודרני Modern
חלונות עגולים מודרניים, שלרוב הם מסוג האוקולוס הפשוט, שואבים ממגוון רב של השפעות וסגנונות, הכוללים אמנות מופשטת, חלונות ספינה וחלונות עגולים חסרי זיגוג של אדריכלות המזרח.
[עריכה] גלריה
 חלון הרוזטה בבית הרוחב של קתדרלת שארטר, צרפת |
 חלון רוזטה בסגנון הלהבות שמהווה חלק מקומפוזיציה רחבה יותר, קתדרלת סנס, צרפת |
 "עין הבישוף", קתדרלת לינקולן, אנגליה |
|
 חלון רוזטה בגדאכטניסקירכה, שפייר, גרמניה |
 חלון רוזטה בכנסיית אוסקר פרדיקס, שבדיה |
 חלון רוזטה בכנסיית סנטה מריה דל פי, ברצלונה |
 חלון רוזטה בארמון הנשיאותי בפרו |
 חלון רוזטה עם דוגמאות גאומטריות ופרחים בסגנון מורי, מיורקה |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוזטה |
[עריכה] הערות שוליים
- ^ קתדרלת פירנצה, קתדרלת סיינה
- ^ Wim Swaan, The Gothic Cathedral, Banister Flether
- ^ The Dean's Eye, Lincoln Cathedral,[1]
- ^ קתדרלת סידני היא בעלת 3 דוגמאות יפות לחלונות רוזטה קורנים.
- ^ דוגמאות ניתן למצוא בקרלסקירכה בווינה, מנזר ברבנוב בפראג ובכנסיית סנט ברייד ברחוב פליט, לונדון.
- ^ Bannister Fletcher; James Lees-Milne,St Peter's.
