Watermark

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Watermark
אלבום אולפן מאת אניה
יצא לאור 19 בספטמבר 1988
הוקלט יוני 1987 – אפריל 1988
מקום הקלטה אורינוקו (ברמונדסי, לונדון)
סוגה סוגות מוזיקליות שונות[3]
שפה אנגלית
אורך 38:22 (1988)
41:26 (1989 ו-1991)
חברת תקליטים גפן • האחים וורנר (אירופה) • רפרייז
הפקה ניקי ראיין, רוס קולום, אניה
כרונולוגיית אלבומים של אניה
Enya
(1987) 		Watermark
(1988) 		Shepherd Moons
(1991)
סינגלים מ-Watermark
  1. "Orinoco Flow"
    תאריך יציאה: 15 באוקטובר 1988
  2. "Evening Falls..."
    תאריך יציאה: דצמבר 1988
  3. "Storms in Africa"
    תאריך יציאה: יוני 1989
  4. "Exile"
    תאריך יציאה: 1991

Watermark (בעברית: סִימַן מַיִם) הוא אלבום האולפן השני של הזמרת, הפזמונאית והמוזיקאית האירית אניה, שיצא לאור ב-19 בספטמבר 1988, בהוצאת חברת התקליטים האחים וורנר בממלכה המאוחדת וחברת התקליטים גפן רקורדס בארצות הברית. לאחר יציאת אלבומה הקודם Enya ‏(1987), היא חתמה על חוזה הקלטות עם האחים וורנר לאחר פגישה מקרית עם היו"ר רוב דיקינס (אנ'), שהפך לחובב גדול של המוזיקה שלה. החוזה שלה אפשר לה חופש אמנותי ויצירתי ניכר, עם התערבות מועטה מטעם חברת התקליטים וללא התחייבויות להקלטות של אלבומים. אניה הקליטה את Watermark תוך עשרה חודשים עם המנהל, המפיק והמעבד ניקי ראיין ואשתו, הפזמונאית רומא ראיין. הוא הוקלט בהתחלה באירלנד כאלבום דמו לפני שההקלטות המחודשות התקיימו בלונדון; את ההחלטה קיבלו בעקבות כמיהה לבצע מיקסינג ומאסטרינג מחודשים. Watermark כולל מוזיקה בסגנונות שונים, וכולל שימוש בקלידים, כלי הקשה ואלמנטים של מוזיקה קלטית ומוזיקת העידן החדש, עם אווירה אמביינטית. עם זאת, אניה האמינה שהמוזיקה שלה לא שייכת לסוגה האחרונה שצוינה.

Watermark זכה לביקורות חיוביות רבות מטעם המבקרים ולהצלחה מסחרית בלתי-צפויה, שהובילה לפריצתה של אניה ברחבי העולם. הוא הגיע למקום החמישי במצעד האלבומים הבריטי, למקום ה-25 במצעד הבילבורד 200 ולמקום הראשון בניו זילנד ובשווייץ. הוא קיבל את תואר הפלטינה המרובעת על ידי איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי (BPI) ואיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA) עבור מכירות של 1.2 מיליון וארבעה מיליון עותקים ברחבי הממלכה המאוחדת וארצות הברית, בהתאמה. כדי לקדם את אותו, יצאה אניה לסיבוב הופעות עולמי שכלל ראיונות והופעות חיות. מהאלבום הופצו ארבעה סינגלים, כולל הלהיט הבינלאומי, "Orinoco Flow", ששהה שלושה שבועות במקום הראשון בממלכה המאוחדת. Watermark הופץ מחדש ב-1989,‏ 1991 ו-2009; שתי ההפצות הראשונות כוללות את "Storms in Africa (Part II)" כרצועת בונוס; האחרונה הייתה מהדורה יפנית עם גרסה שנייה בשם "Morning Glory".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1987, אניה בת ה-26 הוציאה את אלבום הסולו הבכורה שלה, Enya, בהוצאת BBC רקורדס בממלכה המאוחדת ואטלנטיק רקורדס בארצות הברית.[4] הוא הופק במקור כפסקול לסדרה התיעודית של BBC2‏, The Celts (אנ'), עם אניה ושותפיה להקלטה מזה חמש שנים, המנהל, המעבד והמפיק ניקי ראיין ואשתו, הפזמונאית רומא ראיין. הוא זכה להצלחה מסחרית מתונה, והגיע בשיאו למקום ה-69 בממלכה המאוחדת.[5] זמן קצר לאחר יציאתו הפך רוב דיקינס, יו"ר וורנר מיוזיק UK, לחובב נלהב של האלבום, וניגן אותו "כל ערב לפני שהלך לישון".[6] מספר שבועות לאחר מכן, הוא פגש את אניה והזוג ראיין בפגישה מקרית בטקס פרסי איגוד המוזיקה האירית השנתי בדבלין, שם נודע לדיקנס כי אניה שוקלת לחתום על חוזה הקלטות בחברת תקליטים מתחרה, מה שגרם לו להחתים אותה על חוזה הקלטות עם וורנר מיוזיק. לאחר תקופה של משא ומתן, דיקינס החתים את אניה, והגשים את משאלתה לחופש אמנותי מלא ללא התערבות מההנהלה או מועדים לסיום אלבומים.[7][8] דיקינס אמר מאוחר יותר, "לפעמים אתה מחתים מוזיקאי כדי להרוויח כסף, ולפעמים אתה מחתים כדי ליצור מוזיקה. במקרה הנוכחי, ברור שזו הייתה הסיטואציה השנייה... רק רציתי להיות מעורב במוזיקה הזו".[9] בעקבות כך, עזבה אניה את אטלנטיק לגפן רקורדס, חברת בת של וורנר מיוזיק.[10]

הקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר התקבלה ההחלטה להוציא אלבום חדש, הקליטה אניה את Watermark מיוני 1987 עד אפריל 1988.[11][12] הוא הוקלט בהתחלה כאלבום דמו באולפן אייגל, וכלל 16 רצועות. ההקלטות התקיימו במרתף ביתם של בני הזוג ראיין, שהיה ממוקם באותה העת בארטיין, פרוור צפוני בדבלין.[13] ניקי השתמש בטייפ מדגם Fostex E16 עם רמקולים מדגם KEF ו-Yamaha NS-10M לניטור, שני דגמי Alesis MIDIverb II ו-ATC Q1 להדהוד (אנ'), ו-SDE-1000 Digital Delay להשהיה (אנ').[14] הוא עשה מאמץ ביודעין לא לשלב בין הקולות מכיוון שהוא רצה לגרום למוזיקה להישמע "משביעה רצון" בסוף תהליך ההקלטה.[13][14] אניה כתבה והקליטה את האלבום ללא שימוש בטראק קליק (אנ') כדי לשמור על תחושה טבעית יותר של המוזיקה.[12] אניה ניגנה במגוון קלידים וסינתיסייזרים, כולל מקלדת המאסטר ימאהה KX88,‏ ימאהה TX802,‏ Oberheim Matrix-6R,‏ Akai S900,‏ Roland D-50,‏ Juno-60 ו-PPG Wave.[7] מקלדת ה-Juno-60 הייתה כלי הנגינה האהוב ביותר עליה בעת הקלטת האלבום. לפני הקלטתו, היא התכוונה להחליף חלק מכלי הנגינה בהם נעשה שימוש, אך הדבר נדחה על הסף.[13]

לאחר שסיימו להקליט את גרסת הדמו של האלבום, ביקש דיקינס להקליט אותו מחדש בצורה דיגיטלית באולפן מקצועי יותר, מכיוון שהציוד באולפן אייגל יצר רעשי רקע שפגעו באיכות השמע של השירים.[15] ניקי גילה שגם איכות השירה של אניה נפגמה, מה שהותיר להם את האפשרות היחידה להקליט את כל השירים מחדש.[13] ההקלטה התקיימה באולפני אורינוקו (אנ') בברמונדסי, לונדון ונמשכה חודשיים עם רוס קולום שהיה אחראי על הפקת המשנה, הנדסת הקול והמיקסינג.[7][16] הקלטותיהם של "Storms in Africa" ו-"Orinoco Flow" הושלמו באמצעות שימוש בשתי מכונות ההקלטה של מיצובישי 32-טראק.[13] הרחק מהסביבה ה"אינטימית והאישית" של האולפן הביתי שלהם, לאניה היה קשה יותר לעבוד בלונדון מכיוון שהעיר העמוסה גרמה להסחות דעת רבות.[17] ניקי אמר שהאולפן עוצב "בצורה מטורפת לחלוטין", והוסיף שהוא ואניה מצאו אותו כאטרקטיבי יותר להקלטות.[7] בשלבי ההקלטה האחרונים, מעדה אניה על מדרגה, מה שגרם לשני חתכים בברך שלה. עם זאת, היא המשיכה לעבוד על האלבום ונטלה משככי כאבים.[18] קולום השלים את רוב המיקסים של האלבום באולפני ווסקס סאונד; ג'ים בארטון היה אחראי על המיקסינג ב-"Orinoco Flow".[16]

Watermark ביסס היטב את הסאונד של אניה וכלל שירה "רב-שכבתית", שירים מוכווני מקלדת והשפעות של מוזיקה קלטית. אניה הרגישה צורך לבטא את השכבות של שירתה כדי להוסיף "אלמנט אנושי" למוזיקה שלה, שכן רק שימוש בקלידים ודגימה דיגיטלית נשמעה לה "קצת ליניארית וישרה".[19] הרעיון של ריבוי הקולות נוצר כאשר אניה הייתה חברה בקלאנאד, הלהקה הקלטית של משפחתה, בתחילת שנות ה-80. ביחד עם ניקי שתיפקד כמנהל שלהם, הם הוציאו מוזיקה בהשפעת הביץ' בויז, תוך שימוש בטכניקת "Wall of Sound" שהתפרסמה על ידי המפיק פיל ספקטור; השניים דנו לעיתים קרובות ברעיון של שכבות קולה של אניה כדי להפוך אותו לכלי כשלעצמו. לאחר ניסוי עם הקונספט ב-Enya, השירה התבססה יותר ב-Watermark, עם יותר מ-200 רצועות קוליות שהוקלטו בקפידה עבור קטעים מסוימים. באחד המקרים, כ-90 רצועות הוקלטו במהלך תקופה של מספר ימים, אבל השניים הרגישו שהם לא נשמעים כמו שצריך, אז הם מחקו אותם והתחילו מחדש. הדבר אירע במהלך ההקלטה של "Miss Clare Remembers", בו נעשה שימוש בפסנתר; במהלך ההקלטה, הם התנסו ברעיון של הוספת שירה אך החליטו שלא להשאיר אותה.[13]

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אין קטגוריה לזה".

—אניה על סוגת האלבום, 1989.[20]

Watermark מורכב מאחת עשרה רצועות; שמונה מהן נכתבו על ידי אניה ורומא. שלוש הנותרות הן קטעי כלי שהולחנו על ידי אניה בלבד.[16] היא ביצעה קטעי סולו ב-Enya, אך רצתה שב-Watermark ישתמשו בכלי נגינה רבים יותר,[13] ושכרה מוזיקאים נוספים לנגן בשירים שכבר נכתבו: ניל באקלי ניגן בקלרינט ב-"On Your Shore", כריס יוז ניגן ברוטוטום ב-"River" וברוטוטום ותוף-יד אפריקאי ב-"Storms in Africa", ודייווי ספיליין ביצע את השריקות הנמוכות וניגן בחלילי יוליאן (אנ') ב-"Exile" ו-"Na Laetha Geal M'óige".[16] באלבום, אניה שרה באירית, שפת האם שלה ובאנגלית ולטינית.[10] היא הביטה לאחור על האלבום בשנת 2000: "במבט לאחור... המילים הן עוסקות באובדן ובהרהור של גלות – לאו דווקא מהארץ, אלא של אלה שהלב אוהב. יש בהרהור הזה חיפוש, געגוע וכמיהה לדעת את התשובות לשאלות האופפות את התודעה. האוקיינוס הוא תמונה מרכזית. זו הסמליות של מסע גדול".[21]

צד ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Watermark נפתח ברצועה בעלת שם זהה לזה של האלבום, מסורת שאניה אימצה גם בשלושת אלבומיה הבאים. שמו נגזר משיר שכתבה רומא בזמן ההקלטה, מה שנתן לה השראה לקרוא לרצועה בהתאם. עם זאת, הרצועה נשמרה כקטע כלי והשיר נותר ללא שימוש. הוא הודפס לראשונה בהערות האלבום של מארז התקליטורים של אניה משנת 2002, Only Time: The Collection.[22] אניה וניקי הקדישו את הרצועה לבונז האו, מפיק אמריקאי וחברו של ניקי שהיה ההשראה מאחורי המילה היחידה שאניה שרה ברצועה: "Howe".[7] במהלך פגישה עם אניה, דיאנה, הנסיכה מוויילס חשפה כי "Watermark" היה לאחד מהשירים האהובים עליה ביותר.[23]

"Cursum Perficio" נוצר בהשראת סרט תיעודי שנכתב על חייה של מרילין מונרו.

"Cursum Perficio", הרצועה השנייה ב-Watermark, נוצרה לאחר שאניה ובני הזוג ראיין צפו בסרט תיעודי אודות השחקנית והדוגמנית האמריקאית מרילין מונרו, שכתבה את אותו הביטוי על אריחי מפתן דלת הכניסה לבית שלה. המשמעות של זה היא "המסע שלך מסתיים כאן" ("Your journey ends here") בלטינית, ורומא השלימה קבוצה של מילים לטיניות המבוססות על הביטוי.[13] אניה רצתה שהשירה שלה תהיה "נועזת ומקדימה" כמו זו של קטע המבוצע על ידי מקהלה, והבינה בשלב מוקדם שתרגום המילים שלה לאנגלית או אירית לא ישלים את המוזיקה, ולכן נעשה שימוש בלטינית.[19]

"On Your Shore" מתייחס לחוף מג'רגאלון בעיר הולדתה של אניה, גווידור, מחוז דניגול, שם נמצא בית קברות שבו קבורים סבה וסבתה.[24] הקשר הרגשי והאישי שלה לתקופת הילדות שלה נתן לה השראה לכתוב אותו.[11] היא הסבירה, "כשהאנשים הראשונים גרו בגווידור, היה מעין מקלט לדייגים [...] בהמשך לכך, הכל נמחק כלא היה. יש הרבה סיפורים כאלה".[24] השיר נכתב כקטע כלי בהתחלה, אך אניה וניקי מצאו שהמילים מתאימות יותר לרצועה. "ניסויים קוליים" רבים נוסו בעת הקלטתו, אך אף אחד מהם לא התאים למוזיקה, ולכן הוקלט להקליט אותו, תוך שימוש בסינתיסייזר אחד בלבד.[13] סולו הקלרינט נכלל במקור בגרסת הדמו שלו, אך ניקי הציע שקלרינט הוא הכלי המתאים ביותר שמתאים לשירה שבה השתמשה כששרה אותו.[13]

מקורו של "Storms in Africa" הוא במנגינה שאניה ניגנה ב-Juno-60 לאחר שניקי ביצע מראש צליל באמצעות פונקציית הארפג'ו שלו וביקש ממנה לפתח איתו משהו. הוא חזר לאולפן מספר שעות לאחר מכן ומצא כי אניה המציאה את רצף האקורדים של השיר, מה שנתן לו השראה להציע את שמו של השיר. מכאן ואילך, עזר "להנחות את כיוונו" ואת מהלכו.[13] שם השיר נבחר לאחר סיום הקלטתו.[7] שתי גרסאות הוקלטו עם מילים באירית ובאנגלית; רומא נזכרה שהגרסה האירית הפכה לאהובה עליה, תוך שאניה וניקי הסכימו על כך, מה שהוביל להוספתה לאלבום.[22] הגרסה האנגלית, ששמה, "Storms in Africa (Part II)", הפכה לצד ב' של "Storms in Africa" ב-1989 ולרצועת בונוס בכמה הוצאות מאוחרות יותר של Watermark שהופצו ב-1989 ו-1991.[25][26]

בכתבה על "Exile" שפורסמה בשנת 2002, רומא האמינה שהנושא של השיר הוא בדידות שנגמרת כתוצאה מפרידה של אדם שמישהו אהב בעבר, תוך הבעת "תקווה ונחישות" שהוא ישוב בחזרה.[22] השיר הוקלט במקור עם שירה ללא מילים, אך דיקינס חשב שהוא יעבוד טוב יותר עם מילים, במיוחד כאלה שנכתבו על ידי וילפרד אוון. רומא הכירה כמה מיצירותיו של אוון, וכתבה לקט של מילים בהשראת הסגנון שלהן.[6] אניה וניקי רצו לשלב את השאקוהאצ'י, חליל יפני, בשיר אך הם לא מצאו נגן שהתאים לכך. במקום זאת, כפי שניקי הסבירה, הם שכרו "בחור צועני שניגן בחליל".[13] הגרסה הקולית הופצה כצד ב' לסינגל "Book of Days" של אניה משנת 1992, ששמו היה "As Baile".[27] אותו השיר נכתב והוקלט עבור אלבום האולפן השלישי שלה, Shepherd Moons‏ (1992).[28]

"Miss Clare Remembers" הוא גרסה מחודשת של שיר בעל שם זהה שאניה הקליטה במקור ב-1983; הפרויקט הראשון שלה כאמנית סולו. הוא הופץ כחלק מ-Touch Travel ‏(1984), קלטת אודיו שכללה מוזיקה של אמנים שונים.[29] כשהרצועה הוקלטה מחדש עבור Watermark, אניה וניקי השתעשעו באמצעות הוספת שירה וכלי נגינה אחרים, אך הסכימו שזה נשמע טוב כקטע פסנתר.[13] שמו מתייחס לספר בעל שם זהה של הסופרת האנגלייה מיס ריד (אנ'), שתיאוריה והתעסקותה בחיי הקאנטרי והכפר, והאנשים שחיו שם, הלהיבו את אניה. רומא חשבה שהיצירה "משחזרת את הנאיביות והתמימות אותו העידן ומהווה מקום מרוחק מהמערבולת והלחץ של החברה המתוחכמת העכשווית".[22]

צד שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Orinoco Flow" הייתה הרצועה האחרונה שנכתבה לאלבום,[22] אך אניה ציינה שהיה קשה לעבוד עליה, כיוון שהקלטותיה כללו כמה הפסקות שהקשו על התהליך. מאוחר יותר, היא ציינה את היעדר הזמן להשלמת האלבום, כפי שהובטח בחוזה שלה עם וורנר מיוזיק, מה שאפשר לה להקליט את השיר על פני תקופה ארוכה, עד ש"הצלחנו בסוף להאזין לו ולהגיד שזה טוב".[30] מקורו בריף שפותח לאחר שניקי הציע ליצור מנגינה בחמש אוקטבות; הם השאירו את העיבוד כפי שהיה, עד שהבינו שהאלבום צריך עוד רצועה אחת. לבסוף, התפתח השיר סביב אותו הריף הראשוני.[12] גרסה קודמת של השיר לא הכילה את העיבוד החלופי שלה, תוך שהיא כללה את השורה "Sail away...".[31] ההקדמה של הפיציקטו, שהושוותה לסינגל של אנדי ויליאמס מ-1963 "Can't Get Used to Losing You",[24] הייתה מקור ההשראה של רומא לכתיבת מילות השיר, לאחר ששמעה את ההקדמה כשהסתכלה מחלון האולפן וראתה את ילדיה מקפצים.[32] דיקינס וקולום מוזכרים במילים בשורות: "We can steer, we can near with Rob Dickins at the wheel. We can sigh, say goodbye, Ross and his dependencies", כשהאחרון הוא התייחסות לאזור אנטארקטיקה הידוע בתור שטח חסות רוס.[16]

"Evening Falls..." היא רצועה שרומא תיארה כ"שיר של רוח שנושבת".[22] הוא מבוסס על סיפור רפאים (אנ') ששמעה רומא על אישה שחלמה חלומות חוזרים על בית באמריקה, ואז נתקלה בו בטעות שנים לאחר מכן באנגליה. עם כניסתה לבית, תושביו נבהלים מהאישה כשהם מסבירים שהיא רדפה את הבית בכל פעם שחלמה עליו. ניקי חשב שמנגינה שהלחינה אניה מתאימה לסיפור, מה שהוביל לכך שרומא כתבה מילים בהשראתה.[6] "River" הוא קטע כלי שאת שמו בחר ניקי לאחר שהמנגינה שלו העלתה במוחו דמות בצורת נהר. הוא ידע שלאניה הייתה ההחלטה הסופית לגבי שמות השירים, אך היא אהבה את ההצעה שלו והסכימה לכך.[6] הרצועה הוקלטה תוך עשר דקות כשאניה ביצעה אותה ישירות לקלטת.[7] ניקי דיבר על סגנון ההלחנה של אניה לשיר ופירט את הרקע שלו.[13] לאחר מכן, נעשה שימוש במקלדת PPG Wave במטרה להפיק ולקבל צלילים נוספים שהתווספו לגרסה הסופית של השיר.[7]

"The Longships" מתייחס לאוניות המלחמה הגדולות ששימשו את הוויקינגים, שפלשו לאירלנד בשנת 795 לספירה והתיישבו בדבלין עד שנת 841 לספירה.[13] "Na Laetha Geal M'óige", שתורגם מאירית כ"הימים הבהירים של נעורי" ("The Brighter Days of My Youth"), ועוסק בהזכרות בימים בתקופת ילדותה של אניה,[22] תוך שהיא צירפה הקדשה מיוחדת לסבה וסבתה בשפה האירית.[16]

עטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו Enya שימש לראשונה על העטיפה הקדמית של Watermark ומאוחר יותר בשימוש ברוב האלבומים העתידיים שלה.

עטיפתו של Watermark אויר בהשראת עיצוב שצייר המעצב הגרפי לורנס דאנמור (אנ'). תמונתה של אניה צולמה על ידי דייוויד היסקוק עם צילום נוסף של ראסל יאמי;[16] הצבעים כמו גם הצורות המופיעות בה, תוארו כ"שכבות על גבי שכבות של דימויים".[30] דיקינס הבין שעיצוב העטיפה של האלבום היה היבט חשוב במסע השיווק שלה כדי להבטיח את הצלחת האלבום מכיוון שהוא "לא מסוג המוזיקה שנכנס בקלות ל-Radio 1 [...] זה חייב להיות מסוג העטיפות שאתה מתאהב בו [...] ואני חושב שכך זה עובד – כמו כן, האפקט בחלונות נהדר".[6] אניה הייתה "מאוד מרוצה" מהעטיפה, תוך שהיא כינתה אותה "מאוד קלאסית" ו"מותאמת למוזיקה המאפיינת אותה", ולא הציגה אותה כ"ילדה בסצנה" ("girl on the scene") בהשוואה לאמניות סולו אחרות שפעלו באותה התקופה, כדוגמת מדונה וקיילי מינוג.[6] העטיפה הייתה להשראת הווידאו קליפ של "Orinoco Flow".[30] דיקינס החליט שלא להוסיף תרגומים או תווים של השירים בהערות האלבום; החלטה בה אניה תמכה גם כן.[12]

הוצאה והצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי ליצור עניין באלבום, ארגנה חברת התקליטים אירוע פרטית להשקת האלבום בגלריית סרפנטיין בהייד פארק ובמלון ווסטברי בלונדון, שבוע לפני יציאתו.[33] Watermark יצא לאור ב-19 בספטמבר 1988 בממלכה המאוחדת;[34] יצא לאור בארצות הברית ב-10 בינואר 1989,[35] בהוצאת גפן רקורדס.[36] האלבום זכה להצלחה במצעדים, ונכנס למצעד האלבומים הבריטי במקום ה-46 בשבוע שאירע ב-15 באוקטובר 1988 לפני שהגיע בשיאו למקום החמישי במצעד. האלבום שהה בהתחלה 54 שבועות במצעד, וחזר בכל שנה מ-1989 עד 1995 במשך 99 שבועות בסך הכול.[5] בארצות הברית, הוא הופיעה לראשונה במצעד הבילבורד 200 במקום ה-100,[37] בשבוע שאירע ב-4 בפברואר 1989.[38] האלבום זכה להצלחה רבה והגיע בשיאו למקום ה-25 במצעד,[39] בשבוע שאירע ב-22 באפריל 1989. הוא שהה במצעד במשך 39 שבועות בסך הכול.[40] במצעד אלבומי העידן החדש, הגיע האלבום בשיאו למקום השני, תוך שהצליח לשהות במצעד במשך 286 שבועות.[41] במקומות אחרים, הגיע האלבום למקום הראשון בניו זילנד ובשווייץ.[42][43]

עד ינואר 1989, Watermark נמכר ביותר מ-20,000 עותקים באירלנד ו-300,000 עותקים בממלכה המאוחדת.[44] חמש שנים מאוחר יותר, האלבום קיבל את תואר הפלטינה המרובעת על ידי איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי (BPI) על מכירות של 1.2 מיליון עותקים.[34] בארצות הברית, Watermark נמכר בלמעלה מ-500,000 עותקים בארבעת החודשים הראשונים ליציאתו. לאחר שבע שנים, קיבל האלבום את תואר הפלטינה המרובעת על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA) על מכירות של ארבעה מיליון עותקים. הוא נמכר במיליון עותקים במדינה בין מרץ 1995 למרץ 1996.[36] בנובמבר 2008, דיווחו בבילבורד שהאלבום נמכר בכ-3,877,571 עותקים בארצות הברית על פי נתונים שנאספו על ידי נילסן סאונדסקאן מאז 1991.[45] בשאר רחבי העולם נמכר האלבום בכ-8 מיליון עותקים, מה שהפך אותו לאחד מאלבומיה הנמכרים ביותר של אניה באותה העת.[46]

אניה הוציאה ארבעה סינגלים מ-Watermark בין השנים 1988 ו-1991. "Orinoco Flow" היה הסינגל המוביל, שיצא באוקטובר 1988 ודורג במקום ה-29 במצעד הסינגלים הבריטי. הוא עלה למקום החמישי בשבוע השני ליציאתו, לפני שהגיע למקום הראשון בשבוע השלישי, ונשאר בראש המצעד במשך שלושה שבועות רצופים.[5] הוא קיבל את תואר הכסף על ידי איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי (BPI) על מכירות של למעלה מ-250,000 עותקים שנמכרו בחודש הראשון ליציאתו.[34] דיקינס הבחין שחלק מהציבור התבלבל בקשר לשמו של השיר וביקש מעובדי החנויות להוסיף לו את השם "Sail Away"; הוא הורה לשנות את שמן של ההוצאות האחרות ל-"Orinoco Flow (Sail Away)".[47] השיר הפך ללהיט בארצות הברית לאחר שצבר השמעות רבות בתחנות הרדיו השונות כגון: רדיו רוק מתקדם ורדיו העידן החדש.[48] "Evening Falls..." הופץ גם כן ב-1988, והגיע בשיאו למקום השלישי באירלנד ולמקום ה-20 בממלכה המאוחדת.[5] "Storms in Africa" שהופץ לאחר מכן, הגיע למקום ה-12 באירלנד ולמקום ה-41 בממלכה המאוחדת.[5] בשנת 1991, לאחר השימוש ב-"Exile" בפסקול של "גרין קארד" (1990) ו"סיפורי אל. איי." (1991), הוא הופץ כסינגל הרביעי מתוך האלבום. וידאו קליפ נלווה צולם לכל סינגל בבימויו של מייקל ג'וגהגן; הם נכללו באוסף הווידאו Moonshadows, שהופץ בפורמט VHS ולייזרדיסק על ידי וורנר מיוזיק ויז'ן וגם וורנר רפרייז וידאו בשנת 1991.[49]

אניה יצאה לסיבוב הופעות עולמי שנמשך מספטמבר 1988 עד מאי 1989 וכלל ראיונות והופעות בעיתונות, רדיו וטלוויזיה וביצועי ליפ סינק של שירים מ-Watermark.[33] בין הופעותיה בוצע השיר "Orinoco Flow" בתוכנית המוזיקה הבריטית Top of the Pops (אנ') ב-19 באוקטובר 1988, ו-"Storms in Africa" בטקס פרסי המוזיקה העולמית שהתקיים בשנת 1989 במונטה קרלו, מונקו.[33]

במהלך טקס פרסי גראמי ה-32 שאירע בשנת 1990, "Orinoco Flow" היה מועמד לפרס בקטגוריות "ביצוע העידן החדש הטוב ביותר" ו"הווידאו קליפ הטוב ביותר".[50]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [57]
Encyclopedia of Popular Music [56]
Hot Press 11/12[55]
אורלנדו סנטינל [51]
רולינג סטון [54]
The Rolling Stone Album Guide [53]
וילג' ווייס D+[52]

Watermark זכה לביקורות חיוביות מטעם המבקרים. בביקורת מאפריל 1988, ליאם פיי מ-Hot Press, כתב שהאלבום הוא "מעין מראות, צלילים וחוויות של חיים שלמים אותם מדמה אקווריום שמיעתי צלול". הוא שיבח את צורת השירה דמוית התזמורת של אניה ב-"Cursum Perficio", את הנגינה ב-"Storms in Africa",‏ "The Longships" ו-"Exile", ואת הסוגה המאפיינת את "Orinoco Flow", שכפי שהוא חזה, "צריך לצאת כסינגל שיכול להפוך ללהיט". פיי היה מודע לכך שמילים בסוגות מוזיקליות כאלה יכולות להיות נקודת התורפה, אך קבע שהמילים של רומא הן "אינטגרליות וכתובות בצורה אידיאלית שמאפשרות לקולה של אניה לצוף בין הבתים וההפסקות". פיי חש ש-"Na Laetha Geal M'óige",‏ "On Your Shore" ו-"Evening Falls..." נשמעים "דמויי מזמור יתר על המידה", וחיוורים בהשוואה לשאר האלבום ולצורת העבודה של בני הזוג ראיין; הוא ציין ש"בכל האזנה לשירים הללו, ניתן לשמוע גוון אחר של ההפקה שלהם".[58] ג'ו בראון שיבח את Watermark בכתבה שפורסמה בוושינגטון פוסט, וכינה אותו "אוסף מקסים של פופ-מיסטי" שנמצא "אי שם מחוץ למיינסטרים הפופ". הוא תיאר את "Orinoco Flow" כשיר "רומנטי" ו"שופע" ושיבח את ההפקה ב-"Evening Falls..." ו-"Miss Clare Remembers", המעוררים "אווירה של קתדרלה, עם מקהלות שמבצעות קולות מהדהדים ברקע".[59]

ביל הנדרסון מ-Orlando Sentinel, העניק לאלבום ארבעה כוכבי זהב מתוך חמישה בסך הכול וכתב: "עדין. שם התואר הזה מתאר את המנגינות והלחנים של אניה", ש"האמנות שלה מבטאת אותה – קלה כמו לחישה, אך חזקה כמו צרחה". הוא השווה את הסגנון שלה לזה של הזמרת האנגלייה קלייר המיל אך ציין שהיא "הרבה יותר טובה", ושיבח את שיריה האישיים כמו "On Your Shore"; הוא טען שמדובר בשירים שמזמינים את המאזין להיזכר בעברם ותיאר זאת כ"מסע מתוק-מר". בעוד שהרצועות האינסטרומנטליות בעיניו הן "רעיונות מוזיקליים פשוטים ונעימים", הוא טען שהן נבלעו על ידי הרצועות הקוליות של אניה, שכן "השירה שלה כל כך חזקה שזה ברור עד כאב כשהיא לא". הוא ראה ב-"Na Laetha Geal M'oige" כ"אחת המנגינות היפות ביותר שהוקלטו על ידי מישהו באותה העת" וטען שהיא מבוצעת בצורה משכנעת כל כך, עד שהמילים האיריות בה אינן משפיעות על המוזיקה של השיר עצמו.[60]

הגיליון של מגזין Top שפורסם בנובמבר 1988, שהופץ על ידי טאוור רקורדס, כלל ביקורת של סיימון יאנג שחשב שאניה הפיקה "אלבום ניו-אייג'י משובח ושליו, שעובד בצורה הטובה ביותר כאשר הקול שלה, שניתן לה מ'השמיים', מותאם לסוגות האלקטרוניות העדינות המאפיינות חלק ממנו".[61] ג'ונתן טקיף, מ-Philadelphia Daily News, התחיל את הביקורת שלו עם: "כשהעולם הישן הזה מתחיל לעייף אותך, פשוט תשכב על... Watermark ... ותיסחף למצב מבורך", שממנו אניה מביאה "שילוב של בלדות ישנות וטכנולוגיה מודרנית לרמה אחרת, עם חליטה קסומה ומסתורית שאפשר לכנותה "ניו-אייג' אירית" או "אווירה קלטית" שכזו". טקיף בחר ב-"Orinoco Flow" כשיר הבולט באלבום, וציין את "River" לאחר מכן.[62] בביקורת שפורסמה בבוסטון גלוב, סטיב מורס כינה את האלבום כ"סדרה של נופי חלומות שופעים, המשלבים את היופי הקולי של השירה המסורתית האירית של אניה, עם גוני סינתיסייזר מרובים", והשווה אותו ליצירות של אמנים מקומיים ואמני ניו-אייג' כדוגמת, ז'אן מישל ז'אר, ואנגליס ובריאן אינו. הוא ציין שהצליל שלו "יפה" והוסיף שניתן לשים לב לשימוש במים כמוטיב מרכזי ב-Watermark. מורס סיכם: "זהו אלבום עם אווירה – מעין מוזיקת מצב רוח אמיתית לנשמה".[48]

הלנה מולקרנס מרולינג סטון כינתה את האלבום כ"קטע מצב רוח עשיר" ותיארה אותו כ"פסיפס מוזיקלי מפואר". שיר הנושא בו, "משיט את המאזין בעדינות לתוך תנועת גאות ושפל שמחלחלת להמשך שלו". הוא כולל קולות רבים שתוארו על ידה כ"מיוחדים" ו"בולטים". מולקרנס טענה שהמילים של רומא "לא מקושטות אך משכנעות", ושהנגיעות הרב-לשוניות שלה "מעשירות" את חווית ההאזנה מבלי להפוך לדומיננטיות מדי.[63] קריסטין מק'קנה, מלוס אנג'לס טיימס, הפנתה כלפי האלבום ביקורת חיובית ותיארה אותו כ"פסטיש המדמה מקהלה כנסייתית ומזמורים גרגוריאניים, אך למעשה נשמעת כמו מוזיקת העידן החודש שסוערת בצורה יוצאת דופן; זה אלבום המונע מקול ולא ממילים, לחן או כל אחד מהדברים האחרים שמאפיינים מוזיקה עם רגש ורעיונות".[64] רוברט כריסטגאו מווילג' ווייס ביקר את האלבום ואמר שאניה מנצלת את "קלישאת נשים-הן-מלאכיות הישנות והאמינות" של המוזיקה הפופולרית.[65]

בביקורת רטרוספקטיבית מטעם AllMusic, שנכתבה על ידי נד ראגט, נאמר שהאלבום "ביסס את אניה כמלכה הבלתי צפויה של מוזיקת העידן החדש" והוסיף שהיא "עדינה ובעלת גוון קלטי".[39]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הרצועות נכתבו על ידי אניה ורומא ראיין.

Watermark – צד ראשון
מס' שם משך
1. Watermark 2:24
2. Cursum Perficio 4:06
3. On Your Shore 3:59
4. Storms in Africa 4:03
5. Exile 4:20
6. Miss Clare Remembers 1:59
משך כולל:
 20:11
Watermark – צד שני
מס' שם משך
7. Orinoco Flow 4:25
8. Evening Falls... 3:46
9. River 3:10
10. The Longships 3:36
11. Na Laetha Geal M'óige 3:54
משך כולל:
 18:11
Watermark – מהדורות מחודשות מ-1989 ו-1991
מס' שם משך
12. Storms in Africa (Part II) 3:04
משך כולל:
 41:26
Watermark – מהדורה יפנית מחודשת מ-2009
מס' שם משך
13. Morning Glory 2:28
משך כולל:
 43:54

קרדיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הקרדיטים שלהלן לקוחים מהערות האלבום.[66]

מוזיקאים
הפקה

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (1988–1989)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 15
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 8
ארצות הברית בילבורד 200 25
בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 5
גרמניה GfK – טופ 100 6
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 13
יפן אוריקון 7
נורווגיה VG-lista 5
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 1
ספרד PROMUSICAE 5
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 8
שוודיה סוורייטופליסטן 5
שווייץ המצעד השווייצרי 1
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (1988)
מדינה מצעד מיקום שיא
בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 43
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 41
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (1989)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 29
ארצות הברית בילבורד 200 60
בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 30
גרמניה GfK – טופ 100 59
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 52
יפן אוריקון 69
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 16
שווייץ המצעד השווייצרי 17

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום תארים מכירות
אוסטרליה (ARIA)[67] פלטינה 6× 420,000
ארגנטינה (CAPIF)[68] פלטינה 60,000
ארצות הברית (RIAA)[36] פלטינה 4× 4,000,000
בלגיה (BEA)[69] פלטינה 50,000
ברזיל (Pro-Música Brasil)[70] פלטינה 2× 500,000
גרמניה (BVMI)[71] פלטינה 500,000
הולנד (NVPI)[72] פלטינה 100,000
הממלכה המאוחדת (BPI)[34] פלטינה 4× 1,200,000
יפן (RIAJ)[73] פלטינה 3× 600,000
ניו זילנד (RMNZ)[74] פלטינה 15,000
ספרד (PROMUSICAE)[75] פלטינה 5× 500,000
צרפת (SNEP)[76] זהב 2× 200,000
קוריאה הדרומית (KMCA)[77] — 140,000[77]
קנדה (Music Canada)[78] פלטינה 3× 300,000
שווייץ (IFPI Switzerland)[79] פלטינה 50,000
סיכום
בכל העולם — 11,000,000[80]

היסטוריית יציאות לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור תאריך יציאה פורמט חברת תקליטים מקור
אירופה 19 בספטמבר 1988 תקליטור • קלטת שמע האחים וורנר [81]
ארצות הברית 10 בינואר 1989 גפן
11 בדצמבר 1991 רפרייז
יפן מרץ 2009 תקליטור האחים וורנר יפן
כלל עולם 21 באוקטובר 2016 תקליט האחים וורנר • רפרייז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rings from this far distant shore: Enya’s Watermark, 30 years on, Fact Magazine, ‏2018-09-21 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Fay, Liam (21 April 1988). "Review: Watermark". Hot Press.
  3. ^ העידן החדש • קלטי • אוונט-פופ[1] • אמביינט[2]
  4. ^ irishcharts.com - Discography Enya, irish-charts.com
  5. ^ 1 2 3 4 5 Artists, www.officialcharts.com
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 "Going with the Flow"
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Mike Collins, Enya - Watermark (SOS Mar 1989), Sound On Sound, 1989-03, עמ' 32–33
  8. ^ Emmis Communications, Orange Coast Magazine, Emmis Communications, 1992-03. (באנגלית)
  9. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1994-07-23. (באנגלית)
  10. ^ 1 2 "Interview with Enya"
  11. ^ 1 2 "Press release for Watermark"
  12. ^ 1 2 3 4 "Enya: Clannad's Little Sister Sails Away"
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 "Watermark Recording Process"
  14. ^ 1 2 "Home Taping (Is skill in music)"
  15. ^ BS-TBS「SONG TO SOUL〜永遠の一曲〜」, www.bs-tbs.co.jp (ביפנית)
  16. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Enya – Watermark (1988, Vinyl) (באנגלית), נבדק ב-2021-12-16
  17. ^ "Enya & the Memory of Trees"
  18. ^ "Haunting, ethereal, mystical, etc"
  19. ^ 1 2 "A Mystic Named Eithne Ni Bhraonain"
  20. ^ New Irish music defies rules of rock and pop - Chicago Sun-Times | HighBeam Research, web.archive.org, ‏2016-09-11
  21. ^ "The Enigmatic Enya: An Exclusive Interview with the Alluring Star"
  22. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Roma Ryan (2002). Only Time: The Collection (Booklet notes, pages 4, 8, 10, 15). Enya. Warner Music. 0927 49211-2.
  23. ^ "Enya planning series of Star Wars concerts"
  24. ^ 1 2 3 "Surprising Rise of Ethereal Pop"
  25. ^ 1 2 Enya – Watermark (1989, CD) (באנגלית), נבדק ב-2021-12-16
  26. ^ 1 2 Enya – Watermark (CD) (באנגלית), נבדק ב-2021-12-16
  27. ^ Anon. (1992). (CD liner notes). Enya. Warner Music. YZ 640.
  28. ^ Enya – Shepherd Moons (CD) (באנגלית), נבדק ב-2021-12-16
  29. ^ The Enya.com Discography + Misc + Touch Travel, archive.ph, ‏2012-07-07
  30. ^ 1 2 3 "Interview with Enya"
  31. ^ Dave Simpson meets people who inspired pop songs, the Guardian, ‏2008-12-13 (באנגלית)
  32. ^ "Muted Melodies"
  33. ^ 1 2 3 Enya Ni Bhraonain, Around The World In 300 Days, Hotpress
  34. ^ 1 2 3 4 "British album certifications – Enya – Watermark"
  35. ^ "Going with the Flow"
  36. ^ 1 2 3 "American album certifications – Enya – Watermark", RIAA (באנגלית אמריקאית)
  37. ^ ENGLAND'S PATO BANTON: A NEW REGGAE SAVIOR? - The Boston Globe (Boston, MA) | HighBeam Research, web.archive.org, ‏2016-09-11
  38. ^ Billboard 200, Billboard, ‏2013-01-02 (באנגלית אמריקאית)
  39. ^ 1 2 Watermark - Enya | Songs, Reviews, Credits | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2021-12-16
  40. ^ Enya, Billboard (באנגלית אמריקאית)
  41. ^ "Artists / Enya: Chart History: New Age Albums"
  42. ^ charts.org.nz - Enya - Watermark, charts.nz
  43. ^ Enya - Watermark - hitparade.ch, hitparade.ch
  44. ^ "Growing With the Flow"
  45. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 2008-11-29. (באנגלית)
  46. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 2005-11-26. (באנגלית)
  47. ^ Enya: And Winter Came
  48. ^ 1 2 RECORDINGS ENYA'S STRIKING HIT - The Boston Globe (Boston, MA) | HighBeam Research, web.archive.org, ‏2016-09-11
  49. ^ Anon. (1991). Moonshadows (VHS liner notes). Enya. Warner Music Vision. 9031-76067-3.
  50. ^ Archives, Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית)
  51. ^ Enya Book of Days, enyabookofdays.com
  52. ^ Robert Christgau: Consumer Guide Apr. 25, 1989, www.robertchristgau.com
  53. ^ Nathan Brackett, Christian (Christian David) Hoard, The new Rolling Stone album guide, New York : Simon & Schuster, 2004
  54. ^ Watermark : Enya : Review : Rolling Stone, web.archive.org, ‏2008-11-21
  55. ^ Liam Fay, Watermark, Hotpress
  56. ^ Larkin, Colin (2011). "Enya". Encyclopedia of Popular Music. Omnibus Press. ISBN 978-0857125958.
  57. ^ Watermark - Enya | Songs, Reviews, Credits | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2021-12-18
  58. ^ Liam Fay, Watermark, Hotpress
  59. ^ The Sounds of Softness - The Washington Post | HighBeam Research, web.archive.org, ‏2016-09-11
  60. ^ "Enya – Watermark"
  61. ^ "Watermark"
  62. ^ "Enya Performs Irish Magic"
  63. ^ Watermark : Enya : Review : Rolling Stone, web.archive.org, ‏2008-11-21
  64. ^ Archives, Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית)
  65. ^ Robert Christgau: Consumer Guide Apr. 25, 1989, www.robertchristgau.com
  66. ^ Anon. (1988). Watermark (LP liner notes). Enya. Warner Music. 243875-1.
  67. ^ Ryan, Gavin (2011). Australia’s Music Charts 1988–2010 (PDF ed.). Mt Martha, Victoria, Australia: Moonlight Publishing. p. 94.
  68. ^ CAPIF - Representando a la Industria Argentina de la Música, archive.ph, ‏2011-07-06
  69. ^ ultratop.be - ULTRATOP BELGIAN CHARTS, www.ultratop.be
  70. ^ CERTIFICADOS – Pro-Música Brasil, pro-musicabr.org.br
  71. ^ Datenbank: BVMI, www.musikindustrie.de
  72. ^ Goud/Platina, nvpi.nl
  73. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2014-01-28
  74. ^ The Official New Zealand Music Chart, THE OFFICIAL NZ MUSIC CHART (באנגלית)
  75. ^ Listas semanales - Listas - Promusicae - Productores de Música de España, www.promusicae.es
  76. ^ InfoDisc : Les Certifications Officielles des Formats Longs ((33 T. / CD / Albums / Téléchargements depuis 1973, www.infodisc.fr
  77. ^ 1 2 "The British Invasion Continues - Korea"
  78. ^ Gold/Platinum, Music Canada (באנגלית אמריקאית)
  79. ^ Die Offizielle Schweizer Hitparade - hitparade.ch, www.swisscharts.com
  80. ^ And Winter Came Press Release, EnyaBlues, ‏2012-06-25 (באנגלית בריטית)
  81. ^ "Watermark". 21 באוקטובר 2016. נבדק ב-3 באוקטובר 2018 – via Amazon. {{cite web}}: (עזרה)


אניה
דיסקוגרפיה
אלבומי אולפן Enya • Watermark • Shepherd Moons • The Memory of Trees • A Day Without Rain • Amarantine • And Winter Came... • Dark Sky Island
אלבומי להיטים Paint the Sky with Stars • The Very Best of Enya
מיני-אלבומים Sounds of the Season: The Enya Collection
פסקולים The Frog Prince • Themes from Calmi Cuori Appassionati
מארזי תקליטורים The Enya Collection • A Box of Dreams • Only Time: The Collection
ערכים קשורים קלאנאד • ניקי ראיין • רומא ראיין • טירת מנדרלי • 6433 אניה
אניה – שירים
Enya "I Want Tomorrow" • "The Celts"
Watermark "Orinoco Flow" • "Evening Falls..." • "Storms in Africa" • "Exile"
Shepherd Moons "Caribbean Blue" • "How Can I Keep from Singing?" • "Book of Days" • "Marble Halls"
The Memory of Trees "Anywhere Is" • "On My Way Home"
A Day Without Rain "Only Time" • "Wild Child"
Amarantine "Amarantine" • "It's in the Rain"
And Winter Came... "Trains and Winter Rains" • "Oíche Chiún (Silent Night)" • "White Is in the Winter Night" • "My! My! Time Flies!"
Dark Sky Island "Echoes in Rain" • "The Humming" • "Sancta Maria"
סינגלים אחרים "Only If..." • "May It Be" • "I Don't Wanna Know" • "You Should Really Know"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Watermark&oldid=38269807"