איסור משכב בהמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איסור משכב בהמה
(מקורות עיקריים)
מקרא ויקרא, י"ח, כ"ג
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו שמ"ח, לאו שמ"ט
ספר החינוך, מצווה ר"י, מצווה רי"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איסור משכב בהמה הוא מצוות לא תעשה מן התורה, האוסרת קיום יחסי מין בין אדם לבהמה. איסור זה הוא חלק מאסורי עריות (יחסי מין אסורים), ועונש העובר עליו הוא סקילה.

יש מהראשונים שהסתפקו האם איסור זה נכלל בשלוש העבירות החמורות, וחל עליו דין ייהרג ואל יעבור[1].

בתורה איסור זה מחולק לשני איסורים: איסור אחד לאדם הרובע בהמה, ואיסור שני לאשה הנרבעת על ידי בהמה. בהתאם לכך, בספרי המצוות נמנה איסור זה בשני לאווים נפרדים.

מקור האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה נזכר איסור משכב בהמה בארבעה מקומות:

  • ”כָּל-שֹׁכֵב עִם-בְּהֵמָה, מוֹת יוּמָת.“ (שמות, כ"ב, י"ח),
  • ”וּבְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה-בָהּ וְאִשָּׁה לֹא-תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא.“ (ויקרא, י"ח, כ"ג),
  • ”וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה--מוֹת יוּמָת; וְאֶת-הַבְּהֵמָה, תַּהֲרֹגוּ. וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל-כָּל-בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ--וְהָרַגְתָּ אֶת-הָאִשָּׁה, וְאֶת-הַבְּהֵמָה; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.“ (ויקרא, כ', ט"ו-ט"ז).
  • ”אָרוּר שֹׁכֵב עִם-כָּל-בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן.“ (דברים כ"ז, כ"א)

עונש השוכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונש השוכב עם בהמה הוא בסקילה, אחת ממיתות בית דין, בתלמוד למדו דין זה מסמיכות הפסוק 'מכשפה לא תחיה' שדינה בסקילה לדין משכב בהמה[2].

בן עזאי אומר: נאמר (שמות כב, יז): 'מכשפה לא תחיה', ונאמר (בפסוק הבא): 'כל שוכב עם בהמה מות יומת'. סמכו עניין לו, מה שוכב עם בהמה בסקילה - אף מכשפה בסקילה. אמר לו רבי יהודה: וכי מפני שסמכו עניין לו נוציא זה לסקילה?!

עובר ירך אמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה אוסרת להקרבה בהמה שנרבעה וקויימו בה יחסים על ידי אדם. אם הייתה הבהמה מעוברת, גם הוולד אסור בהקרבה, זאת גם לפי הדעה האומרת שהוא לא נחשב כחלק מגוף אמו, לפי דעתו של רבא, שכן הוא נהנה מהרביעה באופן נפרד.

לא נחשדו ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם מרחיב על כך בהלכות איסורי ביאה[3], ובמסכת בבא מציעא, רב יוסף אוסר על אלמנה לגדל כלב מחשש שכזה[4]. יחד עם זאת, מקובל להניח שבני ישראל אינם נחשדים במשכב בהמה[5] וכי האיסור שלעיל נועד על מנת למנוע לשון הרע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]