איתן (כטב"ם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף איתן (כלי טיס))
איתן, הרון TP
IAF-Eitan--Independence-Day-2017-Tel-Nof-IZE-099.jpg
מאפיינים כלליים
סוג כלי טיס מאויש מרחוק לשהייה ממושכת
ארץ ייצור ישראלישראל  ישראל
יצרן התעשייה האווירית לישראל
משתמש ראשי Israeli Air Force - Coat of arms.svg  חיל האוויר הישראלי
מחיר תצורה בסיסית בין 15–20 מיליון $, יכול להגיע ל-80–100 מיליון $ כולל קרון השליטה[1]
ממדים 
אורך 15 מטר
גובה 5.6 מטר
מוטת כנפיים 26 מטרים (85 רגל)
משקל המראה מרבי 4,650 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביצועים 
מהירות מרבית מהירות שיוט עד 80 קשר, מרבית 150 קשר (280 קמ"ש)
טווח טיסה מרבי טווח שידור תמונות ישיר עד 250 ק"מ, באמצעות לוויין ללא הגבלה
סייג רום 45,000 רגל (14 קילומטרים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנעה 
מנוע טורבו-פרופ מדגם PT6A-67A בעוצמה של 1,200 כ"ס (890 קילוואט)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמל מערך ה"איתן" בחיל האוויר הישראלי

איתן (ידוע גם כ"הרון TP", "הרון 2", ו"מחץ 2") הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטמ״ם מסוג HALE - High Altitude Long Endurance (רום גבוה, שהייה ממושכת). מבנה ה"איתן" דומה לזה של ההרון 1, אך הוא גדול ממנו פי ארבעה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אוגוסט 2006 דווח כי חיל האוויר הישראלי הפעיל כטב"ם תקיפה (UCAV) חדש, הגדול פי ארבעה מההרון 1, בשם "איתן", בעל יכולת תקיפה מן האוויר והשמדת טילים בליסטיים בשלב ההאצה[2].

ה"הרון TP" הוצג לראשונה בפומבי בסלון האווירי בפריז שנערך ביוני 2007. באוקטובר 2007 הודיע חיל האוויר הישראלי על כוונתו להצטייד בכלי, תחת השם "איתן". טקס הקבלה הרשמי של הכטב"ם נערך בבסיס חיל האוויר תל נוף ב-21 בפברואר 2010. הכטב"ם מופעל על ידי טייסת 210 של חיל האוויר הישראלי.

טיסתו המבצעית הראשונה של ה"איתן" הייתה בתום מבצע עופרת יצוקה.

בשנת 2011, הודיעה צרפת על עסקה לרכישת ה"איתן"[3], אך העסקה בוטלה אחר כך לטובת פרויקט פיתוח עצמאי.

בשנת 2018 הוסכם שגרמניה תחכור מהתעשייה האווירית שבעה מטוסי "הרון TP", בעסקה בסך מיליארד אירו[4].

מאפיינים (הרון TP)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מל"ט ה"איתן" בסלון האווירי בלה בורז'ה, 2007

התרסקויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בינואר 2012 התרסק אחד הכלים ליד מושב יסודות לאחר שהמריא מבסיס תל נוף במהלך טיסת ניסוי שערכה בו התעשייה האווירית לישראל[6]. יתר המטוסים מדגם זה הושבתו עד לפתרון הבעיה, וכעבור שמונה חודשים תוקנה התקלה והמטוסים חזרו לטוס[7].

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלישראל ישראל:

חיל האוויר הישראלי

גרמניהגרמניה גרמניה: ביוני 2018, גרמניה אישרה עסקת חכירת מל"טי איתן על סך 3 מיליארד דולר, העסקה כוללת חכירה של 7 מל"טי איתן, לימוד וחניכה של מפעילים גרמנים ושימוש בתשתיות רלוונטיות של חיל האוויר[8]. לשם הכשרת הטייסים הגרמנים הוקמה בבסיס תל נוף טייסת משותפת גרמנית-ישראלית בשם טייסת הברון האדום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חנן גרינברג, חה"א מציג לראשונה את מטוסי העתיד ללא טייס, באתר ynet, 11 בפברואר 2014
  2. ^ אמנון ברזילי, ‏תע"א פיתחה מטוס ללא טייס להשמדת טילים בליסטיים, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2006
  3. ^ אנשיל פפרישראל מוכרת לצרפת את המל"ט "איתן", באתר הארץ, 24 ביולי 2011
  4. ^ יובל אזולאי, ‏כך יהפוך תל נוף לבסיס אימון והכשרה של צבא גרמניה, באתר גלובס, 19 במאי 2018
  5. ^ חנן גרינברג, חה"א מציג לראשונה את מטוסי העתיד ללא טייס, באתר ynet, 11 בפברואר 2014
  6. ^ יואב זיתון ואביאל מגנזי, המל"ט הענק של חיל האוויר התרסק ליד גדרה, באתר ynet, 29 בינואר 2012
  7. ^ יואב זיתון, אחרי חצי שנה: מטוסי "איתן" שבים למסלול. צפו, באתר ynet, 6 בספטמבר 2012
  8. ^ רון בן ישי, עסקת ענק: גרמניה תחכור מישראל מל"טים נושאי חימוש, באתר ynet, 28 ביוני 2016