אליעזר בן-עמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליעזר בן-עמי
אין תמונה חופשית
לידה 1 בנובמבר 1923 (בן 98)
כ"ב בחשוון ה'תרפ"ד
ירושלים, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מדינה ישראלישראל  ישראל
השתייכות
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
פעולות ומבצעים
התפרסם בהכנת שני "רימוני התפוז" עבור משה ברזני ומאיר פיינשטיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אליעזר בן-עמי (חסין) (נולד ב-1 בנובמבר 1923) הוא חבר מחתרת לח"י. כינויו בלח"י היה "יחזקאל". התפרסם בהכנת שני "רימוני התפוז" עבור משה ברזני ומאיר פיינשטיין, שפוצצו עצמם למוות כשלוש שעות לפני תלייתם.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1 בנובמבר 1923 בירושלים. הוריו עלו מאוקראינה והתיישבו ברחובות ורכשו שם משק ופרדס. ילדותו של אליעזר עברה ברחובות ובתל אביב.[1]

למד בבית הספר היסודי "תל נורדוי", ב-1936, בבית ספר תיכון ריאלי, "מונטפיורי" ב-1939, ובטכניון בחיפה ב-1958, שם למד הנדסת מכונות ותעשייה.

ברחובות היה אליעזר חבר ב"מכבי" ובבית"ר" המקומיים.

בסוף 1939 גויס לאצ"ל. ב-1940 פרש מאצ"ל, הצטרף ללח"י ושימש כאיש קשר וכמחסנאי. עבר השתלמות בנשק ובחבלה ברחובות ובכפר סבא. ברפת הוריו הסתיר את בורחי לח"י (באותה רפת כעבור שנים, היה בית דפוס של המחתרת בבונקר תת-קרקעי).

ב-1942 נכנס למחתרת מלאה ועסק בפיתוח אמל"ח (אמצעי לחימה) ובמבצעים. ב-8 באפריל 1943 נאסר בעת פעולה ונשפט לשש שנות מאסר. בכלא בירושלים היה הרוח החיה במבצעי בריחה.

רימון בין לבבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה ברזני ומאיר פיינשטיין בקשו מחבריהם בבית הסוהר להבריח אליהם זוג רימונים, את האחד תכננו להשליך על פמליית התלייה ובעזרת השני להתאבד, בדומה למעשה המסופר על שמשון בספר שופטים ("תמות נפשי עם פלשתים"). אליעזר בן עמי הוא שהכין את הרימונים איתם תכננו פיינשטין וברזני להתפוצץ יחד עם פמליית התלייה.

הוא לקח שני תפוזים, רוקן את תכולתם, מילא אותם בחומר נפץ, רסיסי ברזל נדחפו לקליפתם, והוכנסה מערכת הדלקה . את ההפעלה היו יכולים לבצע על ידי רשף של סיגריה. המכסה היה חלקו העליון של התפוז שהוצמד בסיכות עץ קטנות רבות. לאחר שהוכנו, הועברו התפוזים אל תא הנידונים יחד עם דברי מזון נוספים. התוכנית לא יצאה לפועל מאחר שהשניים לא רצו לפגוע ברב שהצטרף לתליינים הבריטים, ולכן החליטו כי יוותרו על תוכניתם, וכי ימותו רק הם בידי עצמם ולא בידי התליין הבריטי.

צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בפברואר 1948 שוחרר, וחזר לפעילות עד גיוסו לצה"ל, ב-31 במאי 1948 התגייס אליעזר לצה"ל.

הוא שירת תחילה בחטיבה 8 ולאחר־מכן בחיל־הנדסה ובחיל חימוש בתפקידים שונים, החל בפירוק פצצות ועד לתפקיד מג"ד. ב-1951 סיים בהצטיינות קורס קציני הנדסה ונשלח ללימודים בטכניון. עסק בפיתוח אמל"ח להתגוננות וכן בבחינתם. בוגר בית הספר לפיקוד ומטֶה. בין תפקידיו המרובים: מדריך חבלה, סילוק פצצות, קצין ייצור, מפקד סדנא, ראש מדור ניסויים, מג"ד 276 ורע"נ אב"כ. (ראש ענף אטומית ביולוגית כימית).

שירת בצה"ל עד ספטמבר 1969 והשתחרר בדרגת סא"ל.

באזרחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שירותו בצה"ל, עבד כמהנדס במספר מפעלים, בעיקר בפיתוח, מחקר ובניית מכונות, בשטחי התמחותו. ב-1994 פרש מעבודה סדירה והמשיך כעצמאי. לאחר מות רעייתו, ב-1992, החל לעסוק גם בציור ובפיסול וסיים בהצלחה סדנת פיסול בת ארבע שנים. פעיל בארגון אסירי עכו וירושלים, בעמותת לח"י ועוסק בהרצאות ובהסברה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באפריל 1948 נשא אליעזר לאישה את חברתו מהלח"י דרורה גלעדי (רזניצקי), ממנה התאלמן ב-1992. נולדו להם: ארנון, דורון ורווית, ונכדים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עדות נדירה: רישומים מהכלא הבריטי בירושלים", תשע"א
  • "פעימות אבן" - שירים
  • "בין מטר לאפר" - שירים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליעזר בן-עמי, אתר לח"י