אמיר ראובני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמיר ראובני
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 1936 (בן 81 בערך)
מקום לידה קיבוץ אשדות יעקב איחוד, ארץ ישראל
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1955-1984
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מבצע קלחת 4 מורחבת
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
עיטורים
אות לגיון הכבוד הצרפתי.

אמיר ראובני (נולד בנובמבר 1936) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד חטיבת גולני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר ראובני נולד בקיבוץ אשדות יעקב איחוד בנובמבר 1936. באוגוסט 1955 התגייס לצה"ל שירת בחטיבת גולני כלוחם בגדוד 13 (גדעון). כקצין שימש סגן מפקד סיירת גולני. לאחר שחרורו חזר לעבודה חקלאית במשק הקיבוץ. ב-1963 יצא לשליחות באפריקה מטעם המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ. במלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה בסיירת חרוב ולחם עמה בחזית הירדנית. במלחמת ההתשה שימש ראש זירת צפון וזירת משולבים באג"ם מבצעים. בדצמבר 1970 מונה לסגן מפקד גדוד 12 (ברק) וב-1972 מונה למפקדו[1]. באותה שנה פיקד על אחד הכוחות שפעלו במסגרת "כוח ברק" במבצע קלחת 4 מורחבת בדרום לבנון.

ב-1973 מונה למג"ד בקורס קצינים, במינוי חירום פיקד על גדוד 68, גדוד מילואים של חטיבת ירושלים. ערב מלחמת יום הכיפורים הוצב הגדוד בתעסוקה מבצעית בקו בר-לב והחזיק במעוזים הצפוניים. הגדוד מנה 363 חיילים מהם 230 איישו את המעוזים והיו תחת פיקוד החטיבה המרחבית וחטיבה 14, החיילים היו מבוגרים יחסית, חלק גדול מהם ללא הכשרה קרבית, וללא שעברו אימון מקדים[2]. בתדריכים שנמסרו לגדוד על ידי מח"ט הגזרה פנחס נוי, נאמר כי לא צפויה מלחמה בזמן התעסוקה. התרעות שהעביר הגדוד לדרגים הממונים על הכנות המצריים לא זכו להתייחסות רצינית[3]. במלחמה עצמה נפלו כל המעוזים שתפס הגדוד מלבד מעוז בודפשט, בקרבות נהרגו 76 מחיילי הגדוד ומעל 60 נפלו בשבי.

לאחר המלחמה יצא ראובני ללימודים בבית הספר הגבוה למלחמה בפריז. בשנים 1976-1977 פיקד על עוצבת חירם, החטיבה המרחבית המזרחית בגבול הצפון[4]. ב-1977 מונה למפקד חטיבת גולני, בתקופתו יזם את ההקמה של פלוגת החבלה וההנדסה כפלוגה סדירה בחטיבה, ואת ההקמה המחודשת של הפלנ"ט. הוא פיקד על החטיבה במהלך מבצע ליטני[5]. בשנים 1981 עד 1984 שירת כנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון באירופה בדרגת תא"ל. הוא זכה לעיטור אות לגיון הכבוד הצרפתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]