שלמה אלטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה אלטון
A P 157897 0.jpg

שלמה אלטון (משמאל) ויוסי דגני, בתקופת שירותו בגדוד 7
נולד 10 באפריל 1927
מקום לידה איזמיר, טורקיה
נפטר 22 ביוני 1967 (בגיל 40)
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19471967
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
פעולות התגמול
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים

שלמה אלטון (10 באפריל 1927 - 22 ביוני 1967) היה אלוף-משנה בצה"ל, כיהן כמפקד חטיבת גולני ומפקד בית הספר לקצינים, נפגע במהלך מלחמת ששת הימים ומת מפצעיו כשבועיים לאחר מכן.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטון נולד באיזמיר שבטורקיה, בנם של רחל ואברהם. התחנך בבית ספר "אליאנס" ובבית ספר למסחר. בשנת 1944 עלה לארץ ישראל לבדו, במסגרת עליית הנוער. הצטרף להכשרה בשדה נחום ולאחר שנתיים עבר לגבעת ברנר במסגרת הכשרה מגוייסת לפלמ"ח. בתחילת 1947 עבר קורס מ"כים בקיבוץ דליה, ופיקד על כיתה בגדוד 8 של חטיבת הנגב, תקופה בה איבטח הגדוד את קווי המים מניר עם לגבולות. לאחר קורס קצינים שימש אלטון כמפקד מחלקה בגדוד 8 וכמפקד פלוגת הסיור של גדוד 7 בחטיבה. במלחמת סיני שימש אלטון כמפקד גדוד 13 (גדעון). הגדוד בפיקודו פעל בגזרת רפיח והבקיע את מתחם מוצבי הצבא המצרי בגזרה הצפון-מזרחית של צומת רפיח.

לאחר המלחמה נשלח לשליחות איסוף כספים במסגרת הבונדס בדרום אמריקה, והשלים את לימודי הבגרות. למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובבית הספר הגבוה למלחמה בצרפת, בה שהה במשך שנתיים. בשנת 1965 מונה למפקד חטיבת גולני[1]. במהלך כהונתו בתפקיד שאף לשלב את כוחות החטיבה בפעולות התגמול והתעקש להשתתף בהן בעצמו. בשנת 1966 התמנה למפקד בית הספר לקצינים, במהלך מלחמת ששת הימים הצטרף למפקדת פיקוד הדרום כקצין אג"ם של הפיקוד. בתחילת הקרבות נפגע באורח קשה במהלך סיור ברצועת עזה ולאחר 17 ימים נפטר.

הניח אשה ושני ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי שגיא, אורות בערפל. תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמודים 110-111.