בובה של לילה
פתיח התוכנית | |
סוגה | תוכנית ספורט סאטירית |
---|---|
משתתפים | אלי בן דוד, מיקו ג'מאל, נדב אבקסיס, אסי ישראלוף, ירון ברלד, אלי יצפאן, שלום מיכאלשווילי, אבי נוסבאום ועוד |
ארץ מקור | ישראל |
שפות | עברית |
מספר עונות | 9 (ועוד ארבע תוכניות מיוחדות) |
מספר פרקים |
עונה 1: 12 עונה 2: 12 עונה 3: 13 עונה 4: 10 ארבע תוכניות מיוחדות עונה 5: 4 עונה 6: 4 עונה 7: 7 עונה 8: 6 עונה 9: עדיין רצה |
הפקה | |
אורך פרק | כ-35 דקות |
שידור | |
רשת שידור | ערוץ הספורט |
רשת שידור בישראל | ערוץ הספורט |
תקופת שידור מקורית | 2011–הווה |
קישורים חיצוניים | |
באתר ערוץ הספורט | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
בובה של לילה היא תוכנית ספורט סאטירית ישראלית, המשודרת בערוץ הספורט משנת 2011. בתוכנית מככבות, כנרמז משמה, בובות בנוסח "החרצופים", שמהוות סאטירה על דמויות בולטות שונות מעולם הספורט בישראל, ובעיקר מתחום הכדורגל. התוכניות בנויות לפי תבנית קבועה, עם פינות, דמויות ואלמנטים חוזרים. בשנת 2012 עלתה העונה השנייה, בשנת 2014 עלתה העונה השלישית ובאפריל 2016 החל שידורה של העונה הרביעית.
בעבר שודרה גם סדרת ספין אוף בערוץ 10 בשם "בובה של מדינה" שעוסקת בפוליטיקה.
עונה חמישית לתוכנית שהייתה אמורה לעלות במרץ 2018 נדחתה למועד בלתי ידוע, שלושה ימים לפני עלייתה המיועדת לשידור.
באפריל 2020 הודיע ערוץ הספורט כי התכנית תחזור לעונה חדשה לרגל המלחמה בנגיף הקורונה, והפרק הראשון שודר ב-19 באפריל. לבסוף שודר פרק אחד נוסף ועוד שניים ביולי 2020, והם אינם מהווים עונה חדשה אלא רק מספר פרקים מיוחדים.
באפריל 2021 עלתה לשידור העונה החמישית שכללה 4 פרקים והסתיימה ב-1 ביוני 2021. העונה השישית של התוכנית עלתה לשידור ב-22 בנובמבר 2021. העונה השביעית שודרה במהלך שנת 2023, והעונה השמינית שודרה בין החודשים -מרץ 2024 עד מאי 2024.
עונה תשיעית עלתה לשידור ב-24 ביולי 2024
יצירת התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצורך יצירת התוכנית פנה תומר תורג'מן, סמנכ"ל התוכן והעורך הראשי בערוץ הספורט, אל יוצר התוכנית "החרצופים", איתן אבוט, כדי לברר לגבי האפשרות להפקת תוכנית בכיכובן של בובות. הרעיון נגנז לאחר מספר פגישות, בשל בעיות תקציב. עם זאת, הרעיון עלה מחדש בשנת 2010 וצולם פרק פיילוט, שכלל את דמותו של "שוקו ויצמן" בגילומו של אלי בן דוד, לצד בובה של אבי לוזון[1].
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]את מרבית הבובות מדבב מיקו ג'מאל ("מיקו החקיין"), ובהן בובות של שלמה שרף (שנוצרה לאחר שהוצמדה מסכת גבס לפניו של שרף), אבי לוזון, אלי אוחנה, שייע פייגנבוים, מרדכי שפיגלר, רן בן שמעון, צביקה שרף, יוסי מזרחי, אייל ברקוביץ' ודרור קשטן. בעונה השנייה הצטרפו בובות חדשות של יצחק שום ואלישע לוי, ובשלישית בובות של אבי נמני, מאיר איינשטיין, אופירה אסייג (מדובבת על ידי תמר ורון), יורם ארבל ואבי מלר (מדובב על ידי דורון ביטון), וגרסאות חדשות לבובותיהם של ברקוביץ' (בדיבובו של אורן זוזל), שרף ולוזון. בעונה הרביעית הוצגו בובות חדשות של יוסי בניון (מדובב על ידי דורון ביטון) וראובן עטר וגרסאות חדשות לבובותיהם של אוחנה ופייגנבוים, בתוכניות המיוחדות ב-2020 נוספו בובות חדשות של אלי אילדיס (בדיבובו של לירון ברנס) ועמיחי שפיגלר (בדיבובו של אור גבאי), ובעונה השביעית בובה חדשה של רון קופמן.
ג'מאל מחקה דמויות נוספות שמופיעות בתוכנית בקולן בלבד - דייוויד בלאט, גוסטבו בוקולי, זוהיר בהלול ודני דבורין. את התוכנית מגיש אלי בן דוד, שהוא גם התסריטאי הראשי, בדמות המכונה "שוקו", שהופיעה לראשונה בתוכנית "החיים על פי שוקו" ששודרה בערוץ הספורט. חלקה העיקרי מתנהל בפאנל בהנחייתו של "שוקו", בו משתתפות גם הבובות השונות וכן דמויות נוספות בגילומם של קומיקאים קבועים. כמו כן, בפאנל התוכנית משתתף באופן קבוע אורח, שהוא אישיות מתחום הספורט.
בנוסף ישנם מספר דמויות המגולמות על ידי שחקנים קבועים:
שחקנים שהשתתפו בתפקידי אורח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ציון ברוך שגילם את אופירה אסייג ואוהד בית"ר ירושלים "עוזי גופייה".
- דוד קיגלר שגילם את סופוקליס שחורציאניטיס (בעונה הראשונה).
- יגאל עדיקא שגילם את שופט הכדורגל איתן תבריזי (בעונה הראשונה).
- שלומי קוריאט שגילם את שוער הפועל אשקלון סטפן אאורליו.
- מתי אטלס שגילם את אלי טביב (בעונה הראשונה).
- אסי כהן שגילם את מאזן גנאים.
- אלי פיניש שגילם את ערן זהבי ואת מאיר יצחקי, יו"ר עירוני ניר רמת השרון.
- מריאנו אידלמן שגילם את סלבה ברזילאי ודייגו סימאונה.
- גורי אלפי שגילם את דייוויד בלאט (בעונה השלישית).
- מני עוזרי שגילם את העיתונאי אפי טריגר ואת בוני גינצבורג (בתוכניות המיוחדות ב-2020).
- קובי מאור שגילם את פרופסור שטיינברג בעונה הראשונה בפרק הראשון.
- טל פרידמן שגילם את בני לם.
- דניאל לוין (קומיקאי וחקיין בריטי) שגילם את ז'וזה מוריניו.
- יעל פוליאקוב שגילמה את מאיה דמאיו ואת מואיז ספרא.
- תמיר בר שגילם את עודד קטש.
פינות התוכנית כוללות את "בובה של חדשות" – מקבץ חדשות בהגשתה של "ליאורה חושן" (בשתי העונות הראשונות) ואבי נוסבאום (החל מהעונה השלישית), הכולל ידיעות ספורט אמיתיות בשילוב עם הרחבות בדויות לסיקור האירוע, הנאמרות באופן ציני; בשתי העונות הראשונות מהדורת "בובה של חדשות" כללה גם קטעי "וידאו פפראצי" המציגים כביכול תיעוד פפראצי להתנהלותם היומיומית של אישי ספורט ישראלים, יחד עם בובות התוכנית. פינה נוספת בעונות הראשונות הייתה "פסים", בה מראיינת בובתו של שייע פייגנבוים אורח מתחום כלשהו, ראיון שמסתיים תמיד בעזיבתו של המרואיין בכעס, לאחר שנעלב מאופן התנהלות הראיון (בחלק השני של העונה השנייה הוחלפה על ידי הפינה "מתנפחים", עם רון קופמן בגילומו של ירון ברלד, פרודיה על תוכניתו של קופמן "מתמסרים"). לרוב התוכנית מסתיימת בשיר. בעונות הראשונות היה זה שיר בסגנון קלאסי או שיר שקט, הנקטע על ידי שיר מזרחי בביצועו של זמר ים-תיכוני פופולרי.
במהלך התוכנית התארחו בה כמה אישים להם נעשה חיקוי, לרבות נאור ציון, שייע פייגנבוים, רן בן שמעון, ערן לוי ואפי בירנבוים.
התוכנית הפכה לקאלט[2] והיא זוכה לנתוני מדרוג גבוהים יחסית לרצועה קומית[3]. כן יצרה מטבעות לשון כגון "ווסחאב" שהיא אמרת כנף של דמותו של פרוספר אזגי, "קזז, קזז ת'מסך" שאומרת דמותו של אבי לוזון, "ימינה ת'צלם" שאומרת דמותו של נאור ציון (בגילומו של ירון ברלד)או "מי שלא רוצה להיות פה, וולקאם" מפי בובתו של שייע פייגנבוים[4]. מטבעות הלשון המפורסמים ביותר שיצרה התוכנית הם "ציון 3", שאומרת דמותו של משה פרימו בגילומו של אלי יצפאן, ששימשה מאז בפרודיות נוספות בכלל ועל פרימו בפרט, ו"תיקו תיקו שוויון" שאומרת דמותו של פאדי מוסטפא בגילומו של שלום מיכאלשווילי.
בעונה הראשונה, שהסתיימה ביוני 2011, שודרו 12 פרקים, בימי ראשון לאחר המהדורה המרכזית של "חדשות הספורט". לאחר העונה הראשונה הוחתמו אנשי "בובה של לילה" לשתי עונות נוספות. העונה השנייה שודרה בשני חלקים - בין אוגוסט ונובמבר 2011, ובמהלך 2012. ב-2014 שודרה העונה השלישית, ובאפריל 2016 החל שידור העונה הרביעית.
עונה חמישית לתוכנית שהייתה אמורה לעלות במרץ 2018 נדחתה במפתיע למועד בלתי ידוע, שלושה ימים לפני עלייתה המיועדת לשידור. הדחייה פורסמה בעמוד הפייסבוק של התוכנית ונומקה ב"סיבות אישיות" שלא פורטו. לבסוף עלו שתי תוכניות מיוחדות באפריל 2020, לרגל המלחמה בנגיף הקורונה, ותוכניות נוספות ביולי 2020 עם התפרצותה המחודשת של המגפה.
עונה נוספת, בת 4 פרקים בלבד, שודרה ב-2021.
שם התוכנית שימש כנושא לשיר בשם זהה של ליאור פרחי, שיצא לאור בנובמבר 2011. פרחי ביצע את השיר מספר פעמים בתוכנית, בין השאר בתוכניות חגיגיות של פתיחת עונה או סיומה.
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתבה בנענע 10 הוגדרה התוכנית כ"מפגש מבריק למדי בין 'החרצופים', 'ארץ נהדרת' ותוכנית ספורט מהסוג שלא הכרתם עדיין"[2]. באתר גלובס שובחה התוכנית והובאה כדוגמה ליכולתו של ערוץ הספורט "לחשוב מחוץ לקופסה"; בכתבתו של טל וולק באתר נכתב "התוכנית 'בובה של לילה', ראיתם? למען האמת הייתי סקפטי מאוד עם ההעלאה של התוכנית הזו, גרסה של חרצופים ספורטיבית. אבל שוב, לדאבוני הרב, מצאתי את עצמי רואה את התוכנית, מקליט וצופה בה שוב. ומי שלא ראה, פשוט חייב את זה לעצמו."[5] בביקורת באתר הארץ ממאי 2011 כתב משה הרוש כי "תוכנית החרצופים של ערוץ הספורט, מצליחה להיות ברובה מצחיקה אפילו יותר מהכדורגל הישראלי"; עם זאת, כתב גם כי "בהיבט טלוויזיוני מדובר בעולל שטרם נעמד על רגליו, אבל החל לזחול. ברגעים רבים נזרקות לחלל האולפן בדיחות ילדותיות, ולפעמים חולפות דקות עד שמתפוצצת לה מחווה מחוכמת או אימרה מבריקה."[4] לעומת זאת, פז חסדאי בביקורת באתר וואלה, כתב כי התוכנית "הייתה קורעת, אבל בסופו של דבר היא פשוט קידשה את כל מה שרע בספורט הישראלי"[6].
מלבד השוואות לתוכנית "החרצופים", היא אף הושוותה לתוכנית הבריטית "Special 1 TV" שמשודרת בערוץ BBC, שאותה מגישה בובה של ז'וזה מוריניו, ולצדה בובות של ויין רוני וסוון גורן אריקסון[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | פרס | קטגוריה | מועמד(ים) | תוצאה | מקור |
---|---|---|---|---|---|
2024 | פרס האקדמיה לטלוויזיה | תוכנית סאטירה ובידור | "בובה של לילה" – עונה 7 | בהמתנה | [7] |
תסריט בתוכנית סאטירה ובידור | אלי בן דוד, אדר מירום, עמרי עמית, אבי נוסבאום ומתן חלק | בהמתנה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בובה של לילה
- "בובה של לילה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "בובה של לילה", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- דף התוכנית, באתר ערוץ הספורט
- משה הרוש, לא בובה של אף אחד, באתר הארץ, 23 במאי 2011
- ינון מילס, סאטירה ספורטיבית: מאחורי הקלעים של "בובה של לילה", באתר nana10, 28 במאי 2011
- פז חסדאי, ממשלת בובות: "בובה של לילה" הנציחה את כל מה שרע בספורט הישראלי, באתר וואלה, 6 ביוני 2011
- ניר וולף, יציע העיתונות, באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2011
- רן בוקר, "יצפאן לא מבין בכדורגל, אנחנו מלמדים אותו", באתר ynet, 13 בפברואר 2014
- יקי הפשטיין, "בובה של לילה" מחזירה את השכונה לטלוויזיה, באתר nrg, 17 בפברואר 2014
- איתי שטרן, אורי טלשיר, "בובה של לילה" לא מפחדת לבעוט במוסכמות, באתר הארץ, 10 באפריל 2016
- ניר וולף, ליגה משלהם: כתבנו הציץ מאחורי הקלעים של "בובה של לילה" - ונדהם, באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 ניר וולף, יציע העיתונות, באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2011
- ^ 1 2 ינון מילס, סאטירה ספורטיבית: מאחורי הקלעים של "בובה של לילה", כתבה מחדשות 10, באתר nana10
- ^ עומר מלכה, רייטינג יומי: בובה של לילה, באתר מאקו, 30 במאי 2011
- ^ 1 2 משה הרוש, לא בובה של אף אחד, באתר הארץ, 23 במאי 2011
- ^ טל וולק, בוקר טוב, ערוץ הספורט, באתר גלובס, 15 במרץ 2011
- ^ פז חסדאי, ממשלת בובות: "בובה של לילה" הנציחה את כל מה שרע בספורט הישראלי, באתר וואלה, 6 ביוני 2011
- ^ תכניית גמר פרסי הטלוויזיה 2023.pdf