צבי האוזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי האוזר
צבי האוזר ב-2019
האוזר ב-2019
לידה 5 ביולי 1968 (בן 51)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך דין, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה תל"ם - תנועה לאומית ממלכתית
סיעה כחול לבן
מזכיר הממשלה ה־16
אפריל 2009מאי 2013
(כ־4 שנים ו-4 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהן
(25 שבועות)
כנסות ה־2122
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האוזר כמזכיר הממשלה ב-2010

צבי (צביקה) האוזר (נולד ב-5 ביולי 1968, ט' בתמוז ה'תשכ"ח) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת תנועה לאומית ממלכתית בסיעת כחול לבן. כיהן כמזכיר הממשלה ה-32 וה-33, בין השנים 2009–2013, שימש בתפקיד יושב הראש של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, היה חבר הנהלה במספר מוסדות ציבוריים וכן מילא שורה של תפקידי מפתח בשוק התקשורת והשידורים בישראל. האוזר מכהן כיושב ראש היחדה למען הגולן ומשמש יועץ מיוחד במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל ברמת גן, למרדכי וליהודית. את רוב שירותו הצבאי עשה בבית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל במסגרתו שימש, בין היתר, מ"מ מפקד יחידת ההסברה של בית הספר. לאחר שחרורו מצה"ל האוזר שימש עוזר מקצועי למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, ולאחר מכן שימש עוזר ליו"ר מועצת המנהלים של החברה הממשלתית "עמידר". האוזר שימש דובר התאחדות הסטודנטים בישראל (1992–1993), ובין השנים 1993–1994 שימש יועץ תקשורת לתנועת הליכוד ולראש האופוזיציה, בנימין נתניהו. כמו כן, היה האוזר חבר בית הדין המשמעתי האוניברסיטאי לערעורים באוניברסיטת תל אביב (1992-1994).

בשנת 1994 סיים האוזר את לימודיו האקדמיים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים, באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1996 בתום תקופת התמחות במשרד עורכי הדין פנחס מרינסקי ושות', הוסמך לעריכת דין.

רגולציה, תקשורת ושידורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים, היה האוזר מעורב בשוק התקשורת בישראל, ובכלל זה היה בין האחראים לפתיחת שוק התקשורת הישראלי לתחרות, ולהרחבת היצע השידורים בישראל [דרוש מקור].

עם הקמת ממשלת נתניהו הראשונה, בשנת 1996, מונה ליועץ מקצועי בכיר לשרת התקשורת לימור לבנת. במסגרת תפקידו, שימש מרכז הוועדה הבין-משרדית לפתיחת שוק הטלקום לתחרות, ומרכז פעולות משרד התקשורת לפתיחת שוק השידורים לתחרות; היה חבר הוועדה הציבורית להרחבת היצע השידורים לציבור; וכיהן כחבר הוועדה הבין-משרדית להסדרת שידורי רדיו ארציים.

בשנת 1997 מונה ליו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין וליו"ר מנהלת הסדרת השידורים לציבור. בשנת 1999 מונה בנוסף לשמש יו"ר ועדת המדרוג הישראלית. בהמשך, בשנת 2002, שימש חבר הוועדה הציבורית לבחינת עתיד שידורי הטלוויזיה החינוכית. לאור הרפורמות והתמורות הרבות שחלו בתחום בשנים אלו, רכש האוזר ניסיון רב בליווי הליכים מורכבים בתחום הרגולציה, התקשורת והשידורים.

בין השנים 2000–2009 פעל האוזר בסקטור הפרטי, והיה לשותף במשרד עורכי הדין גולדפרב לוי ושות' (לימים, 'גולדפרב זליגמן ושות'). במסגרת זו, עמד בראש מחלקת תקשורת ומדיה במשרד.

לצד עיסוקיו המקצועיים כעורך דין, נמנה האוזר עם היזמים שהקימו את חברת 'חדשות ישראל', אשר שימשה חברת החדשות של ערוץ 10 בראשית דרכו של הערוץ. כמו כן, בין השנים 2004–2009 שימש דירקטור בחברת "דורי מדיה גרופ" (DMG) שנסחרה בבורסת AIM בלונדון; ובמקביל המשיך בפעילות ציבורית, תוך שהוא משמש חבר הנהלה במספר מוסדות ציבוריים: היה חבר מועצות המנהלים של חברת "אוצר מפעלי ים", שימש חבר מועצת המנהלים של חברת "מקווה ישראל", והיה חבר המועצה הציבורית להנצחת זכרו של בנימין זאב הרצל. כמו כן, שימש בין השנים 2008–2009 חבר הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

מזכיר הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2009, עם הקמת הממשלה ה-32 בראשות בנימין נתניהו, מונה האוזר לתפקיד מזכיר הממשלה ה-17 של מדינת ישראל.

האוזר שימש בתפקיד בין השנים 2009–2013. במסגרת תפקידו, ליווה את הממשלה בניהול הנושאים והסוגיות שעל סדר יומה. בין היתר, היה מופקד על קביעת סדרי היום של ישיבות הממשלה וועדות השרים; שימש במקביל מזכיר ועדת השרים לביטחון לאומי ('הקבינט המדיני ביטחוני'); שימש הגורם המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, ובין הממשלה לבין נשיא המדינה; וכן היה ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בנוסף, מתוקף תפקידו, היה האוזר דובר הממשלה.

במקביל לתפקידו כמזכיר הממשלה, שימש האוזר יו"ר משותף של תוכנית 'מסע', המביאה לישראל מדי שנה כעשרת אלפים צעירים לשהות של מספר חודשים במטרה להגביר את הזיקה למדינת ישראל ולעם היהודי; היה חבר בקרן למורשת הכותל המערבי, וכן שימש חבר בוועדה המייעצת לשיקום היכל העצמאות. בין המהלכים הבולטים שהאוזר יזם והוביל נמצאת תוכנית "מורשת" - התוכנית הלאומית לשיקום תשתיות מורשת לאומיות ("סימני דרך"), הממומנת בכ־800 מיליון שקלים (מחצית המימון - מתקציב ממשלתי). האוזר שימש יו"ר ועדת ההיגוי של התוכנית מיום הקמתה ועד לסיום תפקידו.

עם הקמת הממשלה ה-33, בינואר 2013, הודיע האוזר על רצונו לסיים את תפקידו לאחר כארבע שנים בתפקיד. האוזר המשיך לכהן כמזכיר הממשלה ה-33 עד למינויו של האלוף במיל' אביחי מנדלבליט, ששימש הפרקליט הצבאי הראשי, בחודש מאי 2013. ברקע סיום תפקידו של האוזר כמזכיר הממשלה הייתה התלונה שהגיש יחד עם יועז הנדל ויוחנן לוקר על מעשיו של נתן אשל איש אמונו הקרוב של ראש הממשלה.

לאחר כהונתו כמזכיר הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום תפקידו שב למגזר הפרטי ושימש יועץ מיוחד במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. במסגרת זו, הוא ליווה חברות ותאגידים גדולים במשק הישראלי וייצג גופים זרים בישראל. שימש מעת לעת פרשן מדיני ופוליטי בכלי תקשורת מרכזיים בישראל.

בחודש אוקטובר 2013, הצטרף האוזר לסגל ההוראה בבית הספר למדיניות ציבורית וממשל, באוניברסיטה העברית. במסגרת זו, מרצה האוזר בפני תלמידים לתואר שני בבית הספר. בנוסף משמש האוזר עמית מחקר בכיר ב"פורום קהלת". החל מחודש ינואר 2014, משמש האוזר יו"ר ארגון הבוגרים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

החל משנת 2017 מכהן האוזר כיושב ראש היחדה למען הגולן, הפועלת לקידום ההכרה הבין-לאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן, ולהסרה מסדר היום של האפשרות לנסיגה ישראלית מרמת הגולן[1].

האוזר היה חבר במספר ועדות ממשלתיות וציבוריות ובכלל זה, יו"ר הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות; חבר הוועדה לבחינת ההסדרים המיוחדים בכותל המערבי; חבר ועדת החריגים לעניין כניסת בני הפלשמורה שנותרו באתיופיה; יו"ר מוזיאון ארץ ישראל וכן היה חבר הוועדה הציבורית המייעצת לבחירת מדליקי המשואות, בטקס יום העצמאות התשע"ד.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 חבר האוזר למשה יעלון ולמפלגת תל"ם והוצב במקום ה-14 ברשימת כחול לבן לכנסת. הרשימה קיבלה 35 מנדטים והאוזר נכנס לראשונה לכנסת העשרים ואחת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת זוגו היא מפיקת הטלוויזיה, ובהמשך דוברת חברת החשמל, דליה בודינגר. להאוזר שני בנים. בנו הבכור, מיכאל האוזר טוב, שימש ככתב הפוליטי של גלי צה"ל עד לכהונתו של אביו בכנסת.

האוזר הוא אספן של פריטי ישראליאנה[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]