דורא אל-קרע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורא אל-קרע (כפר)
دورا القرع
Dura al-Qar'4447.jpg
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
גובה 720 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 3,032 (נכון ל־2017)
קואורדינטות 31°57′32″N 35°13′41″E / 31.958975°N 35.228152777778°E / 31.958975; 35.228152777778 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דורה אל-קרע (ערבית: دورا القرع) הוא כפר פלסטיני במרכז יהודה ושומרון, השייך לנפת רמאללה ואל-בירה. שטח הקרקע הכולל של הכפר הוא 4,016 דונם, אשר מתוכם 2,891 דונם הופקעו על ידי ישראל בעיקר לצורך בניית כביש מעבר. ערים סמוכות כוללות את ג'יפנה מצפון, עין יברוד ממזרח, ביתין ובית אל מדרום, ויברוד מצפון-מזרח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר שרידים ארכאולוגים המעידים שהמקום היה מיושב כבר מהתקופה הרומית בארץ ישראל. הממצאים כוללים מספר מערות קבורה (שהגדולה בהם ידועה בשם "מערת א-סוקייה"), בריכות ותעלות חצובות בסלע. המאפיין הייחודי ביותר של הכפר הוא מערכת ההשקיה המסורתית המייצגת את אחת ממערכות המים הקדומות ביותר. סדרה של שיפוצים נעשתה כדי להגן על האתרים, ודורה אל-קרע הוכרזה כאתר שימור סביבתי וארכאולוגי.

בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב שגרו בו 250 תושבים. הוא תיעד את מערכת המים שהמקום וציין שחלק מבתי הכפר בנויים מאבנים שבשימוש משני[1]. בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר קטן, מוקף במטעי זיתים שבדרומו מספר מעינות[2].

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בדורא אל-קרע הייתה אוכלוסייה של 191 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בדורא אל-קרע 71 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 303 תושבים, כולם מוסלמים[3].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 370 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 4,166 דונם. אשר מתוכם הוקצו 1,762 לחקלאות שלחין, ו-1,253 לגידולי דגנים[4].

בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה דורה אל-קרע משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B.

בשנת 1970 הוצא לראשונה צו תפיסה צבאי על קרקעות חקלאיות בחלקו הדרומי של הכפר[5]. אשר עליהם הוקם בין היתר, המחנה הצבאי בבית אל - בה"ד 4 ושטחי אש סביבו, ואחר כך מפקדת המנהל האזרחי וכן חלק מהתנחלות בית-אל, שהוקמה באוקטובר 1977. ב-18 ביולי 1979 הוציא המושל הצבאי צו נוסף, שנומק בצורך צבאי ביטחוני, מבלי שהצו כלל תאריך פקיעה או הוגבל בזמן בכל דרך אחרת. תפיסה זו הייתה המשכה של תפיסת השטחים הקודמת. הצו כלל הוראה מפורשת שלא להביא את דבר הצו לידיעת "המקומיים", כלומר לתושבים הפלסטינים בעלי הקרקע שנתפסה בצו, ומניעת פרסומו ברבים. בסך הכל נתפסו 1,800 דונם של תושבי דורא אל-קרע[6].

במשך שנים רבות לא נעשה דבר בקרקעות שהופקעו, ומעולם לא נעשה בה שימוש ביטחוני. אך מתושבי דורא אל-קרע נמנע הגישה אל הקרקעות, אותם עיבדו קודם. הקרקעות שימשו לגידולי ענבים, חיטה, שעורה וירקות[7]. בשנת 1998 החלה הרחבת ההתנחלות בית אל צפונה, וחלה הקמתה של שכונה חדשה, שכונת האולפנה שחלקה הוקם על הקרקעות שנתפסו מ"דורא אל-קרע", וחלקים ממנה נבנו מחוץ לשטח שכלול בצווי התפיסה ומחוץ לשטח השיפוט של בית אל[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דורא אל-קרע בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984
  2. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 294
  3. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
  4. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
  5. ^ צו 64/1/ת'
  6. ^ צו ת'79/23
  7. ^ יעל מרום, בג"צ הורה על פינוי מבנים לא חוקיים בבית אל, בשטח בבעלות פלסטינית, באתר "שיחה מקומית", 9 בספטמבר 2014
  8. ^ עקיבא אלדרהתגלה בית נוסף על החלקה הפרטית בגבעת האולפנה, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
    עקיבא אלדרהזכות לשדוד אדמות, באתר הארץ, 21 במאי 2012