דיר ג'ריר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיר ג'ריר (כפר)
دير جرير
DeirJarir7048.JPG
בתי הכפר על רקע הר בעל חצור
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
שטח 33.357 קמ"ר
גובה 900 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 5,101 (2016)
קואורדינטות 31°57′52″N 35°17′45″E / 31.964444444444°N 35.295833333333°E / 31.964444444444; 35.295833333333 
אזור זמן UTC +2

דיר ג'ריר (בערבית: دير جرير) הוא כפר פלסטיני המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה וממוקם על כביש 449, במרחק של כ-7 ק"מ צפונית-מזרחית מרמאללה. הוא ממוקם על גבעה המשקיפה על עמק הירדן בגובה של כ-900 מטר, צפונית לכפר טייבה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, דיר ג'ריר מנה כ-5,101 תושבים נכון לשנת 2016[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1596 תועד קיומו של הכפר ברישומי המס העות'מאני. החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר פעמיים - ב-1863 וב-1870 ודיווח שהתגוררו בו כ-200 תושבים. בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמאללה.

במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בדיר ג'ריר 172 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 847 תושבים, כולם מוסלמים[2].

בסקר הכפרים משנת 1945 נאמדה האוכלוסייה ב-1080 תושבים, כולם מוסלמים. הכפר השתרע על שטח של 33,161 דונמים (שטח בנוי ואדמות חקלאיות)[3].

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, דיר ג'ריר נמצאת תחת שלטון ישראלי.

בשנת 1975 הוקמה במחנה הצבאי הירדני הנטוש הסמוך לכפר ההתנחלות עפרה[4], שבהמשך התרחבה ומספר מבני מגורים בה נבנו על אדמות פרטיות של תושבי הכפר[5].

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של דיר ג'ריר סווג כשטח B.

בשנת 1999, הוקם מדרום לכפר המאחז "מצפה כרמים", ששבו כמעט כל המבנים ממוקמים על אדמות פרטיות של תושבי הכפר לפי רישומי המנהל האזרחי[6]. הוא מוגדר כמאחז בלתי-חוקי גם בדו"ח שהכינה עו"ד טליה ששון עבור המדינה ב-2005[7]. בשנת 2011, החלו לבנות במאחז כ-20 מבנים, חלקם בתי קבע וחלקם קרוואנים. המנהל האזרחי הוציא למבנים צווי הפסקת עבודה, אך זו נמשכה[8]. תושבי דיר ג'ריר, עתרו לבג"ץ אך רק בשנת 2014 נערך הדיון בו הוציא נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, צו על תנאי המורה למדינה להסביר עד 4 בינואר 2015, מדוע לא יפונו המבנים "המצויים בחלקות האמורות, שנבנו שלא כדין"[9].

בשנת 2013, הוקם על גבעה בשם "חורבת אל כ'דיבה", כ-300 מטר ממערב למרכז הכפר, המאחז "נצח בנימין" (על שם בנימין זאב כהנא). נערים שהתיישבו במאחז קיבלו מאלוף פיקוד המרכז ניצן אלון, צו הרחקה מנהלי והמאחז פורק[10]. בתגובה הושחתו 10 כלי רכב של תושבי הכפר בפעולת תג מחיר[11].

ב-6 בפברואר 2017, אושר בכנסת חוק ההסדרה, שנועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה והשומרון, שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים. ביניהם גם חלקה של תושב הכפר שעליה הוקם המאחז מצפה כרמים[12].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר ממוקם על שלוחה דרומית של הר בעל חצור, שגובהו 1016 מטר - ההר הגבוה ביותר בין הר מירון להר חלחול. האקלים ביישוב הררי וקר בחורף, כולל כמה ימי שלג כמעט בכל שנה. השטחים הבנויים של הכפר,כ- 17.2% מאדמותיו, נמצאים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית (שטח B), והשאר בשליטה צבאית ישראלית שטח C). באדמות החקלאיות גדלים גפנים, עצי תאנה, וזית. השטחים פתוחים מהוים 76% מאדמות הכפר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיר ג'ריר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
  3. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  4. ^ דני רובינשטיין, יום שנוי במחלוקת בין רמאללה לעופרה, דבר, 15 באוקטובר 1979
  5. ^ נדב שרגאיעתירה: לעצור בניית בתים על קרקע פלסטינית בעפרה, באתר הארץ, 5 במאי 2008
  6. ^ ארנון רגולר‏, המתנחלים משווקים מאחז שבג"ץ טרם הכריע בעתידו, באתר וואלה! NEWS‏, 1 באוגוסט 2012
  7. ^ חוות דעת בנושא מאחזים בלתי מורשים - משרד ראש הממשלה
  8. ^ עמוס הראלכך מוקם מאחז נוסף מתחת לאף, באתר הארץ, 19 באפריל 2012
  9. ^ עמוס הראלבג"ץ הורה למדינה לנמק מדוע לא לפנות את המאחז מצפה כרמים, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2014
  10. ^ אליאור לוי ואיתמר פליישמן, 300 מטר של איבה: ביקור בשטח האש בשטחים, באתר ynet, 1 במאי 2013
  11. ^ רעות מישור, אור הלר ושי דורון, השחתת רכבים ליד צפת ובגדה: "אל תגעו לנו בבנות" ו"תג מחיר", באתר ערוץ עשר, 23 באפריל 2013 (במקור, מאתר "nana10")
  12. ^ עודד שלום, אליאור לוי, "כבר יש לנו שמות של מתנחלים. אם נצטרך, נתבע אותם בהאג", באתר ynet, 15 בדצמבר 2016