בודרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בודרוס (כפר)
بٌدرُس
Budrus Feb 2018.jpg
מסגד בבודרוס
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
תאריך ייסוד לפני 1596
גובה 220 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,790[1] (2016)
קואורדינטות 31°57′59″N 34°59′41″E / 31.9664°N 34.9947°E / 31.9664; 34.9947
אזור זמן UTC +2
הפגנה בבודרוס, יום האדמה, מרץ 2012

בודרוס (בֻּדְרֻס) (ערבית: بٌدرُس) הוא כפר פלסטיני הנמצא כ-30 קילומטרים צפון-מערבית לרמאללה, צפונית למודיעין, כמה מאות מטרים מהקו הירוק. יישובים סמוכים הם קיביה וניעלין ממזרח ובית נחמיה שבישראל ממערב. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית הכפר כ-1,790 נפש באמצע שנת 2016[1].

שם הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בודרוס" הוא הגרסה הערבית לשם פטרוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות, מח'רבת בודרוס השוכנת כ-2 קילומטרים מערבית לכפר, אזור הכפר היה מיושב החל מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, עיזים וכוורות דבורים[2]. הכפר השתייך לנאחיית (נפת) לוד[3].

במסגרת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1870 תועד היישוב ככפר קטן ובו שני אתרים קדושים ומטעי זיתים.

ב-11 בדצמבר 1917 כבשה הדיביזיה ה‏-75 של הקורפוס ה-21 של הצבא הבריטי את הכפר וסביבתו[4].

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בבודרוס הייתה אוכלוסייה של 334 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 98 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 430 תושבים, כולם מוסלמים[5].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 510 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 7,935 דונם. אשר מתוכם הוקצו 636 לחקלאות שלחין, ו-2,412 לגידולי דגנים[6].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית. בעקבות קביעת הגבול בין ירדן וישראל כ-300 מטר ממערב לכפר, איבד הכפר חלק מאדמותיו, שנמסרו לישראל במסגרת הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב-1949. ב-6 במאי 1949 נסוג הלגיון הירדני ממזרח לקו "בודרוס-קלקליה"[7][8].

בשלטון ירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1951, קבוצה של חיילים ישראלים שסיירה לאורך הגבול טעתה בניווט והגיעה לפאתי הכפר. במקום החלו חילופי אש, הכוח הישראלי נסוג אך חייל פצוע נלקח בשבי[9]. החייל, שלמה טובול, הוחזר לישראל לאחר כשלושה שבועות[10].

בלילה שבין 14 באוקטובר ל-15 באוקטובר 1953 הותקף הכפר כחלק מפעולת קיביה[11]. בפעולת הסחה נורו כ-50 פגזים על הכפר, במטרה להסיח את תשומת לבו של הלגיון הירדני וכוח בפיקודו של אליהו (אלי) גוזני חסם את הכביש המוביל בינה לקיביה שמצפון, למנוע הגשת עזרה[12][13]. מספר ימים אחר כך שוב התרחשו חילופי אש בין צה"ל ללגיון הירדני בכפר[14].

ב-27 באפריל 1954, הותקף הכפר בירי על ידי צה"ל וילדה בת 12 נפצעה[15].

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים הופקעו אדמות נוספות (אדמות שהיו בשטח ההפקר במובלעת לטרון). בסך הכל איבד הכפר כ-5,700 דונם מאדמותיו.[16][17].

בתחילת שנות השמונים, הופקעו כ-200 דונם של שטחים חקלאיים ממערב ומדרום לכפר לצרוך שטחי אימונים של מתקן אדם ("שטח אש 203" ו"שטח אש 204") והכביש המוביל מהכפר מערבה נחסם לתנועה[18].

בשנת 2003 החלה בניית גדר ההפרדה על אדמות הכפר הנותרות, כך שהייתה עתידה להותיר כחמישית מהן בצדה המערבי (ה"ישראלי"). החל מנובמבר אותה שנה הובילו תושביו מאבק בשיתוף פעילי שמאל ישראלים ובינלאומים, שכלל הפגנות[19], קמפיין ציבורי ועתירות משפטיות.[20][21] בעקבות המאבק הוצא צו להפסקת העבודות ותוואי הגדר שונה, כך שרק 97 דונם מאדמות הכפר יופקעו[22].

ב-15 בינואר 2013, נהרג סמיר עווד, תושב הכפר בן 16, מירי חי של חיילים ליד גדר ההפרדה בסמוך לבודרוס. מתחקיר שערך צה"ל עלה כי על אף שלחיילים לא נשקפה בשום שלב סכנה הם ירו בעווד שלוש פעמים, בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש[23]. ב-31 בדצמבר 2015 הוגש כתב אישום נגד מפקד הכוח וחייל, בגין "מעשה פזיזות ורשלנות"[24]. ביוני 2018 חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום, לאחר שההגנה טענה לאכיפה בררנית נגדם, כיוון שחיילי צה"ל שביצעו דברים דומים לא הועמדו לדין[25].

הסרט בודרוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הופק סרט תיעודי בשם "בודרוס" המגולל את סיפור מאבק הכפר נגד תוואי גדר ההפרדה. הסרט מתמקד בדמותו של מנהיג מקומי, עייד מורר, המאחד את כל הכוחות הפוליטיים בכפר - פת"ח, חמאס והחזית העממית - עם מפגינים ישראלים ובינלאומיים, למאבק עממי לא-חמוש נגד הגדר.[26] בפברואר 2010 זכה הסרט במקום השני בקטגוריית חביב הקהל בפסטיבל ברלין.[27]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2. p. 118
  3. ^ יהושע בן-אריה, ארץ בראי עברה : מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001, עמוד: 325
  4. ^ ערן תירוש, הלחימה באזור יובלי הירקון - התייצבות בקו שתי העוגיות , בתוך "100 שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה 1914 - 2014", עורכים: יוסי צ'רני, עזרא פימנטל וערן תירוש, ירושלים, הוצאת אריאל, 2014 עמוד: 121
  5. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
  6. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
  7. ^ היום מתחיל הלגיון בנסיגה מגבול השרון, הארץ, 6 במאי 1949
  8. ^ נמשכת העברת השטחים במשולש לצבא־ההגנה, על המשמר, 8 במאי 1949
  9. ^ החייל שנשבה בטפול רפואי בירדן, הארץ, 18 באפריל 1951
  10. ^ החייל שלמה טובול הוחזר משבי הלגיון, מעריב, 3 במאי 1951
  11. ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך ב, פרק יז, עמ' 977
  12. ^ אפרת זקבך, פעולת קיביה בזיכרון הציבורי הישראלי, 1953 - 1985, בתוך: "עיונים בתקומת ישראל : מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל - עיונים בתקומת ישראל : כרך 27", מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב, 2017, עמוד: 279
  13. ^ החלטה נגד ישראל בועדת שביתת הנשק, הבוקר, 16 באוקטובר 1953
  14. ^ הערבים - על ה"התקפה" על בודרוס, הבוקר, 4 בנובמבר 1953
  15. ^ ועדת שביתת הנשק גינתה את ישראל על התקפת הכפר הערבי בודרוס, קול העם, 29 באפריל 1954
    ישראל גונתה בחומרה בגלל תקרית בודרוס, חרות, 29 באפריל 1954
  16. ^ עמירה הסמכך נהפכו תושבי כפר קטן אחד לנושאי דגל המאבק בגדר, באתר הארץ, 11.02.2004
  17. ^ בודרוס באתר "Palestine Remembered"
  18. ^ עמירם אורן ורפי רגב, ארץ בחאקי, ירושלים, הוצאת כרמל, 2008, עמוד: 393
  19. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, הפלסטינים: 30 פצועים בהפגנה ליד בודרוס, באתר ynet, 22.09.04
  20. ^ תוואי גדר ההפרדה באזור הכפר בודרוס, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 22 במאי 2008.
  21. ^ אייל ויצמן, ארץ חלולה: ארכיטקטורת הכיבוש של ישראל, הוצאת בבל, 2018
  22. ^ החלטת בג"ץ 4825/04
  23. ^ גדעון לוי ואלכס ליבק, שלושה כדורים מטווח קצר, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
  24. ^ ג'ון בראון, החשד: חיילים הרגו נער בירייה בעורף. האישום: "מעשה פזיזות", באתר "שיחה מקומית", 2 בינואר 2016
  25. ^ ג'ון בראוןפרסום ראשון: הפרקליטות תחזור בה מכתב האישום נגד חיילי השיריון שהרגו נער בירייה בעורפו, באתר הארץ, 4 ביוני 2018
  26. ^ האתר הרשמי של הסרט
  27. ^ מרב יודילוביץ', הישג לסרט "בודרוס" בפסטיבל ברלין, באתר ynet, 20.02.2010