דיר קדיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיר קדיס (כפר)
دير قديس
Deir Qaddis6142.jpg
מדינה / טריטוריה הרשות הפלסטינית (רובו בשטח B)
נפה רמאללה ואל-בירה
שטח 8,207 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,942 (2007)
קואורדינטות 31°56′58″N 35°02′44″E / 31.949444444444°N 35.045555555556°E / 31.949444444444; 35.045555555556 
אזור זמן UTC +2

דיר קדיסערבית: دير قديس. בתרגום: המנזר הקדוש) הוא כפר גדול בנפת רמאללה ואל-בירה ברשות הפלסטינית, במרכז הגדה המערבית 16 קילומטר מערבה מרמאללה[1] ובין הכפרים ניעלין וח'רבת'א בני חרית ובסמוך למודיעין עלית. אוכלוסיית הכפר בשנת 2007 הייתה 1942 תושבים ורובו נמצא בשטח B. שטחו 8207 דונם ומתוכם 438 שטח בנוי. המשפחות העיקריות בכפר הם: נאצר, קטוסה, אל-חוסיין (אבו זיד, חמאדה), אסטיח ואל-עוד'.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "דיר קדיס" מרמז לכך שבמקום היה מנזר בתקופה הצלבנית. ב-1596 הוא מופיע ברשימות העות'מאניות עם 11 בתים. בתקופה זו היה שייך הכפר לנפה של רמלה במחוז עזה. התושבים שילמו מיסים על ידי חיטה, שעורה, זיתים, ענבים, גדיים ופירות שונים. בשנת 1863 ביקר במקום ויקטור גרן והעריך את האוכלוסייה המקומית ב-350 תושבים. הוא ציין כי דיר קדיס הוא כפר קטן בפסגת אחת הגבעות עם גנים בצפונו ובמזרחו - באר[2].

בתקופת המנדט הבריטי היה הכפר שייך לנפת רמלה. על פי סקר הכפרים שהתקיים בשנת 1945 מספר תושביו הוערך כ-440 ושטחו 8,224 דונם טורקי.[3]

ביולי 1943 הושלמה על הגבעה מצודת טגרט של המשטרה הבריטית. בנובמבר 1947, במסגרת פינוי הצבא הבריטי מארץ ישראל, פונתה תחנת ראדאר מהכפר[4]. לפני מלחמת ששת הימים הוא הוחזק על ידי הלגיון הירדני ולאחר המלחמה על ידי משמר הגבול[5]. כיום הבניין עומד נטוש.[6]

בשנת 1995, בעקבות הסכמי אוסלו, הועברו לרשות הפלסטינית 7.7% מקרקעות דיר קדיס (שטח B), אך ישראל מחזיקה בשליטה מלאה ב-92.3% מהעיירה.[1]

עם הקמת מודיעין עלית נקנו אדמות בדרום דיר קדיס על ידי מאיר (מוריס) ברכפלד וחברת ציפחה אינטרנשיונל, עליהן נמצאת היום שכונת "אחוזת ברכפלד" של מודיעין עלית. בין דיר קדיס לאחוזת ברכפלד עוברת גדר הפרדה.

עיסוקי התושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים מתעסקים בחקלאות, רעיית צאן. חלק מהם עובדים בישראל במקצועות הבניה. חלקם מחזיקים מוסכים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיר קדיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 The Applied Research Institute – Jerusalem, Deir Qaddis Village Profile, ‏2012
  2. ^ ויקטור גרן, תיאור ארץ ישראל: כרך חמישי - השומרון, תרגם: חיים בן-עמרם, יד יצחק בן צבי תשמ"ד, עמ' 58
  3. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  4. ^ תכניות הפינוי, הצופה, 27 בנובמבר 1947
    ציוד ראדאר - לחו"ל, דבר, 27 בנובמבר 1947
  5. ^ ג. שפי, מסלול המכבים — של הימים ההם והזמן הזה, דבר, 29 בדצמבר 1967
  6. ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב במצודת טיגארט דר קדיס הנטושה שבשומרון / שיר אהבה בלב ים, בבלוג "חלון אחורי", 15 בדצמבר 2009