קראוות בני זייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קראוות בני זייד (כפר)
قراوة بني زيد
קראוות בני זייד מיער אום צפא
קראוות בני זייד מיער אום צפא
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 3,730[1] (2016)
קואורדינטות 32°03′13″N 35°07′42″E / 32.05361111°N 35.12833333°E / 32.05361111; 35.12833333 
אזור זמן UTC +2

קראוות בני זייד (ערבית: قراوة بني زيد) הוא כפר פלסטיני המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית ונמצא 22 ק"מ צפונית מערבית לרמאללה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה אוכלוסיית קראוות בני זייד 3,730 תושבים[1]. קראוות בני זיד נמצאת בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, שכן היא ממוקמת בתוך שטח A. סמוך למסגד הכפר נמצאו שרידי בריכה רומית, כ-60 מטרים מתחת לפני הקרקע.

ממלחמת ששת הימים ב -1967 נמצא הכפר תחת שלטון ישראלי, ולאחר הסכמי אוסלו הוא נכלל בתוך שטח A. מאז 2004 לא נערכו בכפר בחירות, והוא מנוהל על ידי מועצה הכוללת נציגים מכל אחת מהמשפחות שנבחרה אז על ידי ראש העיר. כ -70% מהכפר תומך במפלגת העם הפלסטיני (המפלגה הקומוניסטית), והשאר תומכים בפת"ח, בחמאס או בחזית העממית. כ -60% מכוח העבודה מובטלים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוות בני זייד קרוי על שמו של השבט הערבי בני זייד, שהשתקע בעיר לאחר הניצחון האיובי המוסלמי, נגד הצלבנים בשנת 1187. המילה "קראוות" בשם בכפר מקורה מהמילה הערבית "קרן", שפירושה "נקודה מרכזית", ומתייחסת לכך ששהכפר ממוקם בין הערים הגדולות שכם, יריחו וירושלים.ייתכן כי מקור השם "קראוות" בשם האזור המכונה במשנה "קרותים"[2], ומקובל שמשמעותה "קרותיים" כלומר בין שתי הקריות[3], כלומר ערים. יש גם דעות כי המילה "קראוות" מקורה במילה "קירה", שפירושה "מקום שמכבד אורחים". לדברי פלמר, השם הוא "העיירות של בני זייד, במחוז בני זייד".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוג ישראל פינקלשטיין פרסם כי בכפר התגלו שברי חרסים מן תקופת הברזל בארץ ישראל, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, והתקופה הצלבנית/איובית והתקופה הממלוכית.[4]

החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1869 וכתב: "כפר קטן בו פזורים שרידים עתיקים... בכפר כ-300 תושבים[5].

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 274 מוסלמים[6], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-394 מוסלמים אשר שכנו ב-88 בתים[7].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 500 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 5,100 דונם, מתוכם 3,421 שימושו לחקלאות[8].

בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה קראוות בני זייד משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עברה קראוות בני זייד משליטה ירדנית לישראלית.

ביוני 1989 קבוצה של 11 מתנחלים נכנסה לכפר והחל עימות עם התושבים, במהלכו נורה בראשו למוות חמיס עראר בן 16 תושב הכפר. מאיר ברג תושב פסגות נעצר בחשד שביצע את הירי[9][10].

לאחר הסכמי אוסלו, 99% מאדמות הכפר מוגדרות כשטח A‏ ו-1% הם שטח B.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הענפים הכלכליים העיקריים בקראוות בני זייד הם חקלאות ותעשיות מסורתיות. שטח אדמות הכפר הוא כ-8,000 דונם, 30% מתוכם שטח בנוי, 30% נוספים מכוסים בגידולים או בוסתנים, וה -40% הנותרים הם כבישים או קרקע שאינה בשימוש. הגידולים העיקריים הם עדשים, ירקות, טימין (זעתר) ומרווה, ומלבדם קיימים גם גידולי ענבים זיתים ותאנים. התעשיות המסורתיות כוללות קליעת סלים מעץ זית[דרושה הבהרה], צמר ועור, וכן ייצור מזון, בעיקר גבינות.

כ -60% מאוכלוסיית העובדים בכפר מובטלים. 40% המועסקים עובדים בעיקר בחקלאות, במסחר פשוט או בהוראה, וחלק מהתושבים עובדים במשרדי הממשלה הפלסטינית ברמאללה. בכפר ישנם שני מסגדים, חמאם, ספריה, מועדון חברתי לבני נוער, ומועדון נשים.

מנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוות בני זייד נשלטת על ידי מועצת הכפר. הבחירות אינן מתקיימות, אלא המועצה, שיש לה נציגים מהמשפחות הבולטות של הכפר, בוחרת ראש עיר. הסיעה הפוליטית העיקרית היא מפלגת העם הפלסטינית (PPP) ולפת"ח, חמאס והחזית העממית לשחרור פלסטין יש השפעה קטנה על הכפר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קראוות בני זייד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ s:משנה מנחות ח ו
  3. ^ יש המזהים כאזור בין קראוות בני זייד וקראוות בני חסן
  4. ^ ישראל פינקלשטיין, Finkelstein et. al., 1997, p. 443
  5. ^ תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 124
  6. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24
  7. ^ Mills, 1932, p.60
  8. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 59
  9. ^ אבינועם בר־יוסף, עמנואל רוזן, אהוד רבינוביץ ורחמים יעקב, נעצרו 11 מתנחלים לחקירה על הריגת ערבי בעת טיול, מעריב, 25 ביוני 1989
    אבינועם בר־יוסף, עמנואל רוזן, אהוד רבינוביץ ורחמים יעקב, המשך הכתבה, מעריב, 25 ביוני 1989
  10. ^ אבינועם בו־יוסף, איה אורן, המשטרה תשחזר הרצח בבני זייד, מעריב, 27 ביוני 1989
    יוסי לוי, שוחרר בערבות, מעריב, 4 ביולי 1989