א-לובן אל-ע'רבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
א-לובן אל-ע'רבי (כפר)
اللبّن الغربيّ
Abud-104238.jpg
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
ראש העיר רסאן סאלם
שטח 9.7 קמ"ר
גובה 284 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,476 (2006)
קואורדינטות 32°02′04″N 35°02′22″E / 32.034444444444°N 35.039444444444°E / 32.034444444444; 35.039444444444 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אַ-לֻּבַּן אלְ-עַ'רְבִּיערבית: اللبّن الغربيّ), או אַ-לֻּבַּן אלְ-עַ'רְבִּיַּה (اللبّن الغربيّة) הוא כפר פלסטיני במערב נפת רמאללה ואל-בירה, השוכן מזרחית לכפר רנתיס ומערבית לבית אריה-עופרים, סמוך לגדר ההפרדה. השטח הבנוי של הכפר שוכן ב"שטח B", שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית, ואילו השטחים החקלאיים נמצאים ב"שטח C". בכפר כ-1,500 תושבים,

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוטים לזהות את הכפר עם היישוב "בית לבן" מתקופת התלמוד. בית לבן התפרסמה ביינותיה. היישוב נזכר פעם אחת במשנה: "ומניין היו מביאין את היין, קרוחיין וחטוליין אלפא ליין, שנייה להן בית רימה ובית לבן בהר וכפר סגנה בבקעה"[1]. בתקופה הצלבנית נקרא היישוב במקום "לובן" או "אוליבן".

באמצע התקופה העות'מאנית, במאות ה-18 וה-19, השתייך הכפר לחבל הארץ שנקרא "ג'וֹרַת עַמְרַא" או "בילאד ג'מאעין," אזור החופף במידה ניכרת את נחלת שבט אפרים המקראית. אזור זה היה על התפר שבין הרי יהודה והרי השומרון, והוא סבל מחוסר יציבות פוליטית עקב הגירת שבטים ותחרות מתמדת בין משפחות תקיפות על גביית מיסים בשם השלטונות העת'מאניים. במאה ה-19 התיישבו בו עקורים מהכפר העזוב ג'ינדאס שבחוצות לוד.[2]

החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1863 וגם הקרן לחקר ארץ ישראל מזכירה אותו בדו"ח משנת 1882. הכפר מוזכר כנראה גם בכתביו של בנימין מטודלה שהגיע לארץ ישראל בעת השלטון הצלבני וזיהה אותו, בטעות, עם עמק איילון התנ"כי.[3] במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה סללו הבריטים את מסילת הרכבת לכפר א-לובן, שהייתה שלוחת רכבת צבאית לתמיכה לוגיסטית בכוחותיהם בחזית שנמתחה לרוחבה של ארץ ישראל. בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. במפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי בשנת 1922 נמנו בכפר 221 תושבים, ובמפקד של 1931 298 תושבים ב-60 בתים. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שערכו רשויות המנדט נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-340 תושבים, והכפר השתרע על שטח של 9,854 דונמים.[4] אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה הערבית, לפי החלטת החלוקה. בעקבות מלחמת העצמאות סופח הכפר לירדן כמו שאר הגדה המערבית.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלובן מסגד אחד, שני בתי ספר – אחד לבנות ואחד לבנים. בית הספר לבנים נבנה לפני שנים אחדות[דרושה הבהרה] במימון ארגון הסיוע האמריקאי הבלתי-ממשלתי ANERA. חלק מתושבי לובן הם פקידים ברשות הפלסטינית, חלקם חקלאים, וחלקם עובדים כפועלים בבית אריה הסמוכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא א-לובן אל-ע'רבי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת מנחות, פרק ח', משנה ו'.
  2. ^ רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 29-26.
  3. ^ פראוור יהושוע, תיאורי מסע עבריים בארץ ישראל בתקופה הצלבנית., לימור, ריינר, עלייה לרגל: יהודים, נוצרים ומוסלמים. אסופת מאמרים, יד בן צבי, 2005, עמ' 392
  4. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.