המרכז הלאומי לבקרת מחלות (הודו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז הלאומי לבקרת מחלות
מידע כללי
מדינה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט הודוהודו הודו
סוכנות אם Ministry of Health and Family Welfare עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1909 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות קודמת המכון הלאומי למחלות תקשורת (NICD) (2008–1986)
ראש ד"ר סוג'ט קומאר סינג
מטה מרכזי ניו דלהי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.nicd.nic.in
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המרכז הלאומי לבקרת מחלותראשי תיבות: NCDC; ידוע בעבר בשם המכון הלאומי למחלות תקשורת) הוא מכון תחת המינהל הכללי ההודי לשירותי הבריאות. המכון הוקם ביולי 1963 למחקר באפידמיולוגיה ובקרה על מחלות מועברות. נכון להיום יש למכון שמונה סניפים: באלואר, בבנגלור, בטריוונדרום, בקוז'יקוד, בקונור, יבגדלפור, בפטנה, ברג'מונדרי ובוואראנסי כדי לייעץ לממשלות המדינה בהתאמה לבריאות הציבור. המטה המרכזי נמצא בשאם נאת מרג בניו דלהי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהל SP ראמאקרישנן בשלט למכון המרכזי החדש למחלות תקשורת (1964). קרדיט: מכון Wellcome

מקורו של המכון ניתן לייחס "ללשכה המרכזית למלריה" שהוקמה בקאסולי, הימאצ'ל פרדש, הודו בשנת 1909.

המכון המאורגן הוקם מחדש כדי לפתח מרכז לאומי להוראה ומחקר בתחומים שונים של אפידמיולוגיה ובקרה על מחלות מועברות. המכון היה אמור לשמש כמרכז מצוינות למתן מומחיות רב-תחומית ומשולבת בבקרת מחלות. המכון הוטל על המשימה לפתח כלים אפידמיולוגיים כלכליים מהירים ואמינים שניתן ליישם ביעילות בתחום לבקרת מחלות מועברות. מטרות המכון מכסות באופן נרחב שלוש פעילויות - הכשרה, שירות ומחקר מבצעי בתחום מחלות מועברות ומניעתן ובקרתן במדינה. המרכז נמצא בקשר עם אוניברסיטת גורו גובינד סינג אינדרפרסטה, דלהי.

המרכז לאיידס ולמחלות קשורות הוקם במכון הלאומי למחלות תקשורת (NICD) כמעבדת הפניה לאומית בהתאם להנחיות NACO בשנת 2002.

ב־30 ביולי 2009 הוא נקרא כמרכז הלאומי לבקרת מחלות.

חטיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל- NCDC יש ארבעה עשר מרכזים / חטיבות טכניות תחתיו

תקציב ותפעול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל-NCDC עובדים 434 קצינים ופקידים.[1] הקצאת התקציב לשנת הכספים 2017 היה ₹ 233.04 קרורים (כ-35 מיליון דולר).

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופאים מ-NCDC זומנו בעבר לחקירת התפרצויות אפשריות של מחלות כולל חשד למקרים של מגפה דלקתית בפנג'אב בשנת 2002,[2] התפרצויות נגיף הסארס בשנת 2004,[3] התפרצות דלקת קרום המוח בדלהי בשנת 2005 ושפעת העופות בשנת 2006, ויש להם בדק את ההיערכות לנגיף קורונה בשנים 2019–2020.[4][5]

איתור מחלות עולמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

NCDC בשיתוף עם המרכז לבקרת מחלות ומניעה הקים את המרכז האזורי לגילוי מחלות (GDD) בניו דלהי בהודו. זה הביא לשיתופי פעולה ארוכי טווח בבריאות הציבור בין ממשלת הודו וארצות הברית בתחומים רבים, כולל הקמת מחקר ומעקב באיכות גבוהה על מחלות זיהומיות חשובות בבני אדם, הקמת תוכנית EIS ההודית (מערכת האפידמיולוגיה למודיעין) ופיתוח ה-NCDC כסוכנות בינלאומית בדרום אסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "India National Centre for Disease Control". International Association of National Public Health Institutes (באנגלית). נבדק ב-2020-01-28.
  2. ^ Sethi, Chitleen K. (18 בפברואר 2002). "Tests point to plague - One more death takes toll to four". Tribune India. נבדק ב-2020-01-29. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Sunderarajan, P. (2003-04-05). "SARS scare: two scientists sent to Bhopal". The Hindu (בIndian English). ISSN 0971-751X. נבדק ב-2020-01-29.
  4. ^ ANI (2020-01-27). "NCDC reviews preparedness regarding coronavirus in RML hospital". Business Standard India. נבדק ב-2020-01-30.
  5. ^ Sharma, Neetu Chandra (2020-01-25). "11 people under observation for coronavirus, PMO holds high-level meeting". Livemint (באנגלית). נבדק ב-2020-01-30.


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוניגריהסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלאוסלבנוןמלזיהסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטרתאילנדתימן
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתבליזגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדהג'מייקה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליה (הקבינט הלאומי)ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)הסוכנות האירופית לתרופותמנהל המזון והתרופות האמריקאי
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבין-לאומיתמגבלת נסיעותמידע כוזבפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיהחברה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל