המרכז הלאומי לבקרת מחלות (הודו)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
הודו  |
| תחום שיפוט |
 הודו |
| סוכנות אם |
Ministry of Health and Family Welfare |
| תאריך הקמה |
1909 |
| סוכנות קודמת | המכון הלאומי למחלות תקשורת (NICD) (2008–1986) |
| ראש | ד"ר סוג'ט קומאר סינג |
| מטה מרכזי |
ניו דלהי |
|
www | |
  | |
המרכז הלאומי לבקרת מחלות (הראשי תיבות: NCDC; ידוע בעבר בשם המכון הלאומי למחלות תקשורת) הוא מכון תחת המינהל הכללי ההודי לשירותי הבריאות. המכון הוקם ביולי 1963 למחקר באפידמיולוגיה ובקרה על מחלות מועברות. נכון להיום יש למכון שמונה סניפים: באלואר, בבנגלור, בטריוונדרום, בקוז'יקוד, בקונור, יבגדלפור, בפטנה, ברג'מונדרי ובוואראנסי כדי לייעץ לממשלות המדינה בהתאמה לבריאות הציבור. המטה המרכזי נמצא בשאם נאת מרג בניו דלהי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורו של המכון ניתן לייחס "ללשכה המרכזית למלריה" שהוקמה בקאסולי, הימאצ'ל פרדש, הודו בשנת 1909.
המכון המאורגן הוקם מחדש כדי לפתח מרכז לאומי להוראה ומחקר בתחומים שונים של אפידמיולוגיה ובקרה על מחלות מועברות. המכון היה אמור לשמש כמרכז מצוינות למתן מומחיות רב-תחומית ומשולבת בבקרת מחלות. המכון הוטל על המשימה לפתח כלים אפידמיולוגיים כלכליים מהירים ואמינים שניתן ליישם ביעילות בתחום לבקרת מחלות מועברות. מטרות המכון מכסות באופן נרחב שלוש פעילויות - הכשרה, שירות ומחקר מבצעי בתחום מחלות מועברות ומניעתן ובקרתן במדינה. המרכז נמצא בקשר עם אוניברסיטת גורו גובינד סינג אינדרפרסטה, דלהי.
המרכז לאיידס ולמחלות קשורות הוקם במכון הלאומי למחלות תקשורת (NICD) כמעבדת הפניה לאומית בהתאם להנחיות NACO בשנת 2002.
ב־30 ביולי 2009 הוא נקרא כמרכז הלאומי לבקרת מחלות.
חטיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ל- NCDC יש ארבעה עשר מרכזים / חטיבות טכניות תחתיו
- תוכנית מעקב משולב למחלות (IDSP)
- המרכז לאיידס ומחלות קשורות (CARD)
- אגף אפידמיולוגיה
- החטיבה למלריולוגיה ותיאום (M&C)
- חטיבת הלמינולוגיה
- ביוכימיה וטוקסיקולוגיה
- חטיבת ביוטכנולוגיה
- חטיבת מיקרוביולוגיה
- אנטומולוגיה רפואית וניהול וקטור (CME ו- VM)
- חלוקת זונוזיס
- המחלקה למחלות טפיליות (DPD)
- המרכז לבריאות הסביבה ובריאות תעסוקתית (CE&OH)
- המרכז למחלות שאינן מועברות (CNCD)
- מרכז פיקוח והערכה סטטיסטי (SM&EC)
תקציב ותפעול[עריכת קוד מקור | עריכה]
ל-NCDC עובדים 434 קצינים ופקידים.[1] הקצאת התקציב לשנת הכספים 2017 היה ₹ 233.04 קרורים (כ-35 מיליון דולר).
פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רופאים מ-NCDC זומנו בעבר לחקירת התפרצויות אפשריות של מחלות כולל חשד למקרים של מגפה דלקתית בפנג'אב בשנת 2002,[2] התפרצויות נגיף הסארס בשנת 2004,[3] התפרצות דלקת קרום המוח בדלהי בשנת 2005 ושפעת העופות בשנת 2006, ויש להם בדק את ההיערכות לנגיף קורונה בשנים 2019–2020.[4][5]
איתור מחלות עולמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
NCDC בשיתוף עם המרכז לבקרת מחלות ומניעה הקים את המרכז האזורי לגילוי מחלות (GDD) בניו דלהי בהודו. זה הביא לשיתופי פעולה ארוכי טווח בבריאות הציבור בין ממשלת הודו וארצות הברית בתחומים רבים, כולל הקמת מחקר ומעקב באיכות גבוהה על מחלות זיהומיות חשובות בבני אדם, הקמת תוכנית EIS ההודית (מערכת האפידמיולוגיה למודיעין) ופיתוח ה-NCDC כסוכנות בינלאומית בדרום אסיה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הלאומי לבקרת מחלות (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "India National Centre for Disease Control". International Association of National Public Health Institutes (באנגלית). נבדק ב-2020-01-28.
- ^ Sethi, Chitleen K. (18 בפברואר 2002). "Tests point to plague - One more death takes toll to four". Tribune India. נבדק ב-2020-01-29.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sunderarajan, P. (2003-04-05). "SARS scare: two scientists sent to Bhopal". The Hindu (בIndian English). ISSN 0971-751X. נבדק ב-2020-01-29.
- ^ ANI (2020-01-27). "NCDC reviews preparedness regarding coronavirus in RML hospital". Business Standard India. נבדק ב-2020-01-30.
- ^ Sharma, Neetu Chandra (2020-01-25). "11 people under observation for coronavirus, PMO holds high-level meeting". Livemint (באנגלית). נבדק ב-2020-01-30.