השפעת מגפת הקורונה על זכויות האדם

במהלך מגפת הקורונה דווח ברחבי העולם על מקרים רבים של הפרת זכויות האדם, בהם פגיעה בחופש הביטוי ובחופש התנועה, צנזורה על מידע, אפליה, מעצר שרירותי ושנאת זרים. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הצהיר כי "הפרות של זכויות אדם אינן מקלות אלא מקשות על התגובות למקרי חירום בנושאי בריאות הציבור ופוגעות ביעילותן." גם ארגון הבריאות העולמי הודיע כי עמדתו היא שהטלת הסגר כדי להאט את התפשטות המגפה איננה צריכה לבוא על חשבון זכויות האדם. במקרים רבים הובעו חששות שהצעדים הננקטים לטיפול במגפה עלולים להשפיע על זכויות אדם, על הדמוקרטיה ועל פעילותם של גופי ממשל.

בדיון בבג"ץ במרץ 2021 מנה השופט יצחק עמית את הפגיעות בזכויות האדם בישראל האדם בתקופת הקורונה, והמשיל אותן לעשר המכות:

• פגיעה בחופש התנועה בתוך הארץ (סגר, כתר ועוצר);
• פגיעה בחירות (בידוד);
• פגיעה בפרטיות (איכוני השב"כ);
• פגיעה בחופש הביטוי (הגבלת הפגנות);
• פגיעה בחופש הדת (איסור תפילות בבתי תפילה ואיסור לימודים בישיבות);
• פגיעה בחופש העיסוק, בזכות לקניין ובזכות לעבודה (סגירת בתי עסק, פיטורים ואבטלה);
• פגיעה בזכות לחינוך (סגירת מערכת החינוך);
• פגיעה בזכות לאוטונומיה אישית (איסור על משפחות שכולות לפקוד את קבר יקירם ביום הזיכרון; השיח "להתחסן או לא להתחסן")
• פגיעה בשוויון (טענה לאכיפה בררנית בתחומים שונים);
• פגיעה בזכות למינימום קיום אנושי בכבוד (המצב הכלכלי אליו נקלעו אנשים ומשפחות);
• פגיעה בזכות להליך הוגן במשפט הפלילי (דיונים בשיחות וידאו עקב אי הבאת אסירים ועצורים לבתי המשפט);
• פגיעה בזכות הכניסה והיציאה לישראל ("המכה ה-11").

מסמך שפורסם במרץ 2021 על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית סקר כמאתיים מדינות ומתאר הידרדרות במצב זכויות האדם ברחבי העולם. מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן ציין כי כמה ממשלות השתמשו במשבר הקורונה "כאמתלה להגביל את הזכויות ולבסס משטר סמכותני ... מגמת זכויות האדם ממשיכה להתקדם בכיוון הלא נכון."

זכויות האדם שנפגעו

במהלך מגפת הקורונה בעולם נפגעו רבות מזכויות האדם, בהן חופש הביטוי, הזכות לבריאות, חופש מאפליה, חופש המידע, חופש התנועה, חופש ההתאגדות, חופש דת, הזכות לפרטיות, זכויות האסירים , זכויות מיעוטים , הזכות לעבודה, הזכות לחינוך וזכויות הקשישים.

חופש הביטוי והמחאה

בדו"ח של ארגון Freedom House נמסר כי לפחות ב-91 מדינות הוטלו מגבלות על אמצעי התקשורת בדיווחים על מגפת הקורונה, הן במדינות חופשיות והן בלא-חופשיות. לפחות ב-72 מדינות הטילה הממשלה מגבלות נוספות על חופש הביטוי. להלן מספר מקרים בולטים.

אזרבייג'ן

באזרבייג'ן נעצרו עיתונאים ופוליטיקאים מהאופוזיציה בעקבות ביקורת על תגובת הממשלה למגפת הקורונה במדינה.

בנגלדש

בבנגלדש נעצרו 11 אנשים, בהם בלוגרים, קריקטוריסטים ועיתונאים, בעקבות ביקורת על תגובת הממשלה למגפת הקורונה במדינה.

טורקיה

רשויות החוק בטורקיה עצרו 19 משתמשי רשתות חברתיות בטענה שפרסמו "הודעות מופרכות ופרובוקטיביות", וגרמו לבהלת יתר. באפריל נעצרו שבעה עיתונאים בגלל האופן בו סיקרו את הטיפול הממשלתי במגפה, ושלושה ערוצי טלוויזיה נקנסו, בהם הערוץ המרכזי Habertürk TV שנקנס עקב דיווח שפקפק באמינות הנתונים הרשמיים אודות המגפה במדינה.

עקב מגפת הקורונה בטורקיה ותנאי הצפיפות והתחלואה בבתי הסוהר במדינה, אישר הפרלמנט הטורקי הצעת חוק המאפשרת שחרור של כ-100,000 אסירים מבתי הכלא, כולל אסירים הקשורים למקרי רצח. עם זאת, החוק אינו כולל כ-50,000 אסירים פוליטיים, שנותרו בבתי הכלא.

טורקמניסטן

ממשלת טורקמניסטן הוציאה את המילים "נגיף הקורונה" מחוץ לחוק, ואסרה על השימוש בביטוי בכלי התקשורת.

ישראל

במהלך הסגר השני בישראל, שהחל בספטמבר 2020, הוטלו מגבלות על חופש ההפגנה שבמסגרתן נאסר להתרחק יותר מקילומטר אחד ממקום המגורים. בתגובה החלו מאות הפגנות ברחבי המדינה, שבהן יצאו האזרחים להפגין בצמתים ובגשרים הסמוכים לבתיהם. ההפגנות כללו את המחאה נגד בנימין נתניהו ואת המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש.

המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק את המגבלות שהוטלו בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם, ומצא שהמגבלות שאוסרות על יציאה של יותר מקילומטר מהבית, אותן החילה ממשלת ישראל גם על הפגנות, הן חריגות בחומרתן בעולם, וישראל היא המדינה היחידה שהגבילה את טווח ההפגנות של אזרחיה ביחס למקום מגוריהם. בבריטניה, גרמניה, דנמרק, צ'כיה, צרפת ומדינות נספות הוטלו מגבלות על התקהלות, אבל הוכנס חריג לטובת הפגנות.

סין

מיד עם התפרצות מגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין הטילה הממשלה צנזורה במטרה למנוע הפצת מידע על המחלה ועל הסכנות לבריאות הציבור. הובעה ביקורת על כך שהמגפה התפשטה במדינה במשך מספר שבועות מבלי שנעשו מספיק מאמצים להכיל את הנגיף. לי ונליאנג, רופא עיניים סיני שהזהיר את עמיתיו בעניין נגיף הקורונה, נעצר בשל "הפצת שמועות כוזבות", ומאוחר יותר נדבק במחלה ונפטר. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל מתח ביקורת על כך שסין מזערה את חומרת התפרצות המחלה בדיווחיה לארגון הבריאות העולמי.

משחק המחשב "Plague Inc.", המאפשר מעין סימולציה של מגפה עולמית, הוסר מחנויות האפליקציות בסין בטענה שיש בו "תוכן לא חוקי".

פולין

בפולין נאסר על רופאים למסור מידע לתקשורת, לאחר שמיילדת פרסמה בפייסבוק דיווח במרץ 2020 על מצבם הקשה של אנשי הרפואה וצוותי בתי החולים בזמן הטיפול במגפת הקורונה בפולין, ופוטרה עקב הדיווח. האיסור בוטל לאחר כשבוע.

הזכות לבריאות

איטליה

איטליה התמודדה עם צפיפות בלתי רגילה בבתי החולים, וחולים רבים, בעיקר קשישים, נאלצו לחזור לביתם לאחר שעות של המתנה. חלקם מתו בבתי החולים מבלי שטופלו. בצילום שזכה לפופולריות נראית אחות שהתמוטטה עקב עומס עבודה גבוה בבית חולים איטלקי.

לוב

לוב התמודדה עם מגפת הקורונה בד בבד עם מלחמת האזרחים במדינה, במהלכה הותקפו מספר בתי חולים. באפריל 2020 דיווח נציג האו"ם לעניינים הומניטריים כי 27 בתי חולים נפגעו ו-14 נסגרו בתוך חמישה שבועות. ארגוני טרור הממומנים על ידי איחוד האמירויות הערביות תקפו ב-6 באפריל בית חולים באמצעות רקטות גראד, בזמן שטופלו בו כ-300 איש, בהם חולי קורונה. האו"ם הגדיר את המתקפה כהפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי.

סין

הרפובליקה העממית של סין התמודדה עם צפיפות בלתי רגילה בבתי החולים, וחולים רבים נאלצו לחזור לביתם לאחר שעות של המתנה. דווח על מחסור בערכות לבדיקת קורונה ובחומרי טיפול.

רוסיה

ברוסיה, בתי חולים למחלות קשות הוסבו לטיפול בחולי קורונה. פעולה זו גרמה להפסקת הטיפול בחולים במחלות קשות ולעליית התמותה.

חופש מאפליה

גזענות ושנאת זרים

במדינות אירופה, בארצות הברית ובהודו דווח על מקרים רבים של סינופוביה וגזענות כלפי סינים ואסייתים. כתגובה לתופעה זו, הצהיר ארגון הבריאות העולמי כי על פי תקנות הארגון, המחייבות את כל המדינות, יש לנקוט בזהירות מפני היווצרות סטיגמה או אפליה בתגובה להתפרצות מחלה. השרה לענייני מיעוטים בממשלת הודו, קירן רייג'ו, גינתה את ההערות הגזעניות שהופנו נגד תושבי צפון-מזרח הודו.

התייחסותו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנגיף הקורונה בשם "הווירוס הסיני" נתפסה בעיני רבים ככינוי גזעני. להגנתו טען טראמפ כי הכינוי אינו גזעני מכיוון שמקורו של הנגיף בסין, והכינוי נועד להתמודד עם התעמולה הסינית לפיה חיילים אמריקאים הביאו את הנגיף לסין.

מגפת הקורונה חשפה פערים בשירותי הבריאות בין מגזרים שונים באוכלוסייה. ביוני 2020 דווח בבריטניה כי מיעוטים אתניים נמצאים בסיכון גבוה יותר לאבד את חייהם עקב מחלת הקורונה. הממשלה מינתה ועדה לבדוק נושא זה. באותה עת פורסם גם מאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" בו נמצא כי שיעורי האשפוז והמוות הקשורים למחלת הקורונה בארצות הברית הם גבוהים יותר בקרב קבוצות שאינן לבנות, גם לאחר ביצוע התאמות לגורמים כמו גיל וגאוגרפיה. מחקר של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בדק שיעורי אשפוז של ילדים חולי קורונה בארצות הברית, ומצא כי 40% מהילדים שאושפזו בבתי החולים היו היספנים ו-33% היו שחורים. על פי המחקר, אוכלוסיות מיעוטים נמצאות בסיכון גבוה יותר בגלל אי-שוויון חברתי, חוסר יציבות כלכלית ונחיתות במעמד ביטוחי.

סטיגמות

חולי קורונה רבים שהחלימו דיווחו כי הם סובלים מסטיגמה חברתית. גם עובדי מערכת הבריאות המטפלים בחולי קורונה דיווחו על קשיים נפשיים עקב החשש מסטיגמה מצד משפחתם וקהילתם.

חבריה של קהילה נוצרית בדרום קוריאה בשם "Shincheonji Church of Jesus" נאצלו להתמודד עם אפליה והטרדות לאחר התפרצות קורונה בקהילה. חברי הקבוצה דיווחו כי מפברואר 2020 הם סובלים מהתקפות אלימות, הטרדות מקוונות, נזק לעסקים ובריונות במקום העבודה ובבתי ספר. שתיים מחברות הקהילה נרצחו על ידי בני זוגן. ארגון זכויות אדם בדרום קוריאה דיווח בנובמבר 2020 על 86,451 מקרים של בריונות רשת כלפי חברי הקהילה.

חופש המידע

על פי אמנסטי אינטרנשיונל, ממשלת הרפובליקה העממית של סין הפעילה צנזורה על מאמרים רבים הקשורים לנגיף הקורונה בסין. נציג הארגון אמר כי "הרשויות הסיניות מונעות פרסום מידע שעשוי לסייע לקהילה הרפואית להתמודד עם הנגיף ולעזור לאנשים להגן על עצמם מפניו".

מעצרים שרירותיים

פעילים שהפיצו מידע אודות מצב מגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין קיבלו איומים והוטרדו.

בדו"ח של ארגון Freedom House נמצא כי בכ-60 מדינות היו עדויות לאלימות משטרתית נגד אזרחים ומעצרים שרירותיים הקשורים למגפת הקורונה. לדוגמה, בקניה הוכו ורוססו בגז אנשים בדרכם הביתה מהעבודה, בטענה שהפרו כביכול את תנאי ההסגר שנקבעו במדינה. בזימבבואה הממשלה אסרה על פעולות מחאה, ועצרה באלימות פעילי אופוזיציה. במדינות רבות, בהן ארצות הברית, מקסיקו, קנדה, קוראסאו וטרינידד וטובגו, נעצרו פליטים ומבקשי מקלט במהלך מגפת הקורונה במדינות אלה, והושמו במתקני כליאה.

חופש התנועה

חופש התנועה הוגבל ברוב מדינות העולם, שאסרו על אזרחיהן לצאת מהמדינה, ובמקרים רבים אף הגבילו את חזרתם למדינה. באוסטרליה, למשל, אזרחים ששבו מווהאן בפברואר 2020 נעצרו והובלו לבית מעצר באי חג המולד. מאוחר יותר סגרה ממשלת אוסטרליה גם את הגבולות הפנימיים במדינה, צעד שהוגדר על ידי ארגון Human Rights Watch כ"גורם למצוקה קשה מנשוא למשפחות".

בארגנטינה הוטל מצב חירום המגביל את זכויות היסוד החוקתיות, בהן חופש אישי, חופש התנועה וחופש ההתכנסות במרחב הציבורי. עם התפרצות מגפת הקורונה בארגנטינה יצא בית המשפט העליון לחופשה ללא הגבלת זמן.

בישראל הוגבלו בינואר 2021 מספר הנכנסים לישראל מדי יום בנמל התעופה בן-גוריון, וכן הוגבלה היציאה מישראל למי שאינו מחוסן. בג"ץ קבע כי ההגבלות פוגעות ב"ליבת הזכות החוקתית לכניסה לישראל וליציאה ממנה ובזכויות נוספות המצויות בליבת מרקם החיים הדמוקרטיים". כמו כן נכתב בפסק הדין כי זכות התנועה היא "זכות על, בעלת עוצמה ומעמד מיוחד בין הזכויות". במיוחד קשה הפגיעה בזכותו של אזרח או תושב קבע לשוב לארצו, ששעריה אמורים להיות פתוחים בפניו בכל עת. זכות זו נמצאת ביסוד האמנה החברתית בין האזרחים לבין מדינתם, והיא חיונית לאמון שלהם בה. כמו כן נכתב כי הפגיעה בחופש התנועה גורמת לפגיעה בזכויות נוספות, בהן חופש העיסוק, הזכות לחיי משפחה, הזכות לחינוך והזכות להשתתף בבחירות.

בשטחי הרשות הפלסטינית ב- 22 במרץ 2021 הודיע ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד אשתייה בשידור חי בטלוויזיה הפלסטינית כי החל מהשעה 22:00 בערב יוטל עוצר כללי ברשות, היציאה מותרת רק לבתי מרקחת, מכולת ולטיפולים רפואיים דחופים. הצוותים הרפואיים, עובדי בתי מרקחת, עובדי מרכולים ועובדים במאפיות הוחרגו מהעוצר. ב-23 במרץ, הרשות הפלסטינית החליטה להעניק חנינה לאסירים פליליים מסוימים, שריצו מחצית עונשם בבתי הכלא, כצעד להגנה על שלומם מפני נגיף הקורונה.

חופש ההתאגדות

מגבלות ההסגר במדינות רבות הגבילו את חופש ההתאגדות, בכך שנאסרה כל התקהלות, או לחלופין הוטלו מגבלות על כמות האנשים שיכולים להיפגש בכל כינוס.

חופש דת

מגבלות ההסגר במדינות רבות הגבילו את חופש הדת, בכך שנאסרה התקהלות בבתי התפילה, או הוטלה מגבלה על כמות האנשים שיכולים להיפגש בכל טקס דתי.

מצד שני, היו הקלות בחופש הדת של המוסלמים באירופה. מספר מדינות התירו את קריאת המואזין מהמסגדים בתקופת הרמדאן. כמו כן, מספר מדינות, בהן אוסטריה, פולין וצרפת, התירו לבישת מסכת פנים, שהייתה אסורה לפני כן במסגרת התקנות בנושא הניקאב.

בישראל נאסרו תפילות בבתי תפילה, לבני כל הדתות, וכן נאסר על לימוד תורה בקבוצות בישיבות ובתי מדרש.

הזכות לפרטיות

במדינות רבות הממשלה ערכה מעקב המונים אחר אזרחי המדינה, מתוך מטרה לאתר מוקדים להתפשטות המחלה ונשאיה. בסין הותקנו מצלמות מעקב בדלת ביתם של תושבים בהסגר כדי להבטיח שהם לא יצאו מביתם. בהונג קונג, אצל חלק מהתושבים בהסגר הותקן אזיק אלקטרוני המתריע בפני הרשויות אם האדם יוצא מביתו. באזורים מסוימים של הודו הוטבע תאריך סיום ההסגר על ידיהם של תושבים בהסגר באמצעות דיו מיוחד.

במאי 2020 הודיע ארגון Human Rights Watch כי יישומי מעקב באמצעות טלפון סלולרי מהווים סיכון לזכויות האדם, ועלול להוות איום על הזכות לפרטיות של המשתמשים. ביולי, ועדת זכויות האדם של איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה פרסמה מכתב גלוי לממשלת אינדונזיה בה היא מבקשת לשמור על פרטיות הנתונים של תושבי המדינה הנמצאים במעקב עקב המגפה.

בישראל, במרץ 2020 אישרה ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים בכנסת את השימוש בכלי מעקב של השב"כ כדי לאתר מסלולי תנועה של חולים מאומתים. בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח פסק בג"ץ שהשימוש בכלים אלה ללא חקיקה מתאימה מהווה פגיעה בעקרונות הגנת הפרטיות, והמעקב הופסק ביוני 2020.

עקב עתירה נוספת של האגודה לזכויות האזרח, הפסיקה הממשלה להשתמש בתקנות לשעת חירום שהסמיכו את משטרת ישראל לקבל נתוני מיקום של מבודדי בית.

הפרת זכויות האסירים

במדינות רבות, בהן איחוד האמירויות הערביות, אינדונזיה, ונצואלה, טנזניה, מצרים, סקוטלנד וקמבודיה, הרשויות המנהלות את בתי הסוהר התריעו כי אסירים נמצאים במצב בו הם פגיעים יותר לסיכונים ולהשפעות של מחלת הקורונה, וכי תנאי הצפיפות בבתי הסוהר אינם מאפשרים ריחוק חברתי. כמו כן אין באפשרותם לקבל ביקורים מבני משפחתם, ובכך נפגעות זכויות האסירים הבסיסיות ביותר.

בארצות הברית שיעור ההידבקות של האסירים בקורונה היה גבוה פי 5.5 מזה של כלל האוכלוסייה. כתוצאה מכך, שיעור התמותה בבתי הסוהר היה גבוה יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה.

בדצמבר 2020 חשף ארגון Human Rights Watch כי בערב הסעודית עצורים אלפי מהגרים מאפריקה בתנאים תת-אנושיים, וללא הקפדה על כללים למניעת הידבקות במחלת הקורונה. חלק מהעצורים פיתחו תסמינים של המחלה.

בישראל הופסקו כלל הביקורים של בני משפחה ועורכי דין בבתי הכלא. במקום התייעצות עם עורך דין פנים מול פנים, נקבע כי אסירים ועצורים יוכלו לשוחח בטלפון או בשיחת וידאו עם עורכי דינם, ביחידות ובתנאי סודיות.

זכויות מיעוטים

במדינות רבות נפגעו זכויות המיעוטים .

בארצות הברית, קבוצות גזעיות ואתניות רבות של מיעוטים הושפעו באופן לא-פרופורציונלי ממגפת הקורונה. תושבים רבים ממוצא פיליפיני הועסקו בבתי חולים במחלקות הקורונה ללא ציוד מגן מתאים, וסבלו משיעור תמותה גבוה יותר מכלל האוכלוסייה. במדינות מסוימות בארצות הברית היו מוקדי התפרצות קורונה במקומות עבודה שבהם עבדו בעיקר היספנים ושחורים. קבוצות אוכלוסייה אלה הושפעו גם מבחינה כלכלית וחוו שיעורי אבטלה גבוהים מהממוצע הארצי.

הזכות לעבודה

צמצום הפעילות במשק בישראל, כחלק מההתמודדות עם הנגיף, הביא לזינוק במספר המובטלים, ובאפריל 2020 נרשם שיא במספר המובטלים, 26.25%, שהם 1,141,968 בלתי-מועסקים. לאחר מכן שיעורי האבטלה ירדו, ובכל הסגר עלו מחדש.

בתחילת שנת 2021 החל קמפיין חיסונים בישראל, בתחילה הוא הוגבל רק לאנשי צוות רפואיים ולבני 65 ומעלה. לאחר זמן מה הזכאות להתחסן הורחבה לכלל האוכלוסייה.

בפברואר גיבש משרד הבריאות הצעת חוק האוסרת על עובדים שלא התחסנו להגיע למקומות עבודה מסוימים, ובמקרים מסוימים יידרשו העובדים להציג בדיקת קורונה שלילית. במכתב שפורסם על ידי 15 מומחים ומומחיות לדיני עבודה נאמר כי מדיניות כזו תפגע בזכות לעבודה של קבוצות באוכלוסייה שאינן יכולות או אינן מעוניינות להתחסן. כמו כן נכתב כי "קיים חשש ממשי כי מדיניות שתגביל את הזכות לעבוד של אלה שלא התחסנו תפגע בעיקר בעובדים מוחלשים בשוק העבודה". מחברי המכתב קראו למשרד הבריאות להשתמש באמות מידה המקובלות בדיני עבודה כדי לוודא שהפגיעה בזכויות העובדים לא תהיה חמורה ובלתי-מידתית.

באוקטובר 2021 נכנס לתוקפו תו ירוק חדש בישראל שחייב מעסיקים לדרוש מעובדיהם להתחסן במנה שלישית, כלל המחוסנים במנה שנייה שחלפה חצי שנה מאז התחסנו בה, איבדו את התו הירוק שלהם. בנוסף, הממשלה הציעה לשלול דמי אבטלה ממי שפוטר מעבודתו כי לא התחסן וכי הוא ייחשב כמפוטר בגין מתפטר.

הזכות לחינוך

ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך

ברוב מדינות העולם נפגעה הזכות לחינוך כאשר מערכות החינוך נסגרו בשל התפשטות הקורונה. במידת האפשר בוצע מעבר ללמידה מרחוק באמצעות מערכות שיחת וידאו, שהפופולרית שבהן הייתה זום, אם כי בדיקות שנעשו גילו שיעילותה של למידה מרחוק פחותה בהרבה מהגישה המסורתית, בין השאר מפני שחלק מהתלמידים לא יכולים ללמוד כראוי מרחוק. ברוב המדינות המפותחות נפתחו מחדש מערכות החינוך בספטמבר 2020 והתלמידים למדו בהן במשך שלושה חודשים, אך בישראל הוטל בחודשים אלו הסגר, ובפועל התקיימו ימי לימוד בודדים בלבד בשנת הלימודים: תלמידי התיכונים למדו 16 יום בלבד בבתי הספר, תלמידי חטיבות הביניים הגיעו ללימודים כ-14 יום בלבד, ובבתי הספר היסודיים למדו בין 24 ל-56 יום בלבד. במוסדות להשכלה גבוהה הופסקה כלל ההוראה הפרונטלית.

במערכת החינוך הממלכתית החרדית ובמסגרות החינוך העצמאי לא נשמעו להוראות ההסגר, ורוב מסגרות הלימוד החרדיים לבנים פעלו כסדרן, בכל הגילאים ובכל זרמי החינוך. מערכת החינוך החרדית לבנות הושבתה לזמן קצר ולאחר מכן גם היא חזרה לפעילות.

זכויות הקשישים

דו"ח של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם שפורסם באוגוסט 2020 בוחן את זכויות הקשישים בישראל בתקופת הקורונה, ומציע דרכים למתן מענה חברתי, תרבותי ובריאותי לאוכלוסיית הזקנים. בדו"ח מפורטות זכויות הקשישים שהופרו בתקופת ההתמודדות עם מגפת הקורונה, בהן הזכות לכבוד, זכות ההשתתפות והזכות לבריאות. על פי הדו"ח, הטלת מגבלות מיוחדות על יחידים וקבוצות אך ורק בשל גילם הכרונולוגי פוגעת בזכות האדם לכבוד ולשוויון ומהווה אפליה גילנית אסורה.

היבטים משפטיים

לאחר שהוטלו מגבלות שונות הקשורות למגפת הקורונה, עתרו תושבים בצרפת ובגרמניה לבית המשפט העליון, וזה ביטל את ההגבלות. להלן מספר מקרים בולטים:

• בתי המשפט בשטרסבורג וליון ביטלו חובת לבישת מסכה רפואית, בנימוק שהיא פוגעת בזכות לחיים פרטיים ומשפחתיים.
• בית המשפט בגרמניה ביטל חובת בדיקת קורונה לנוחתים בשדה התעופה ממדינות בעלות סיכון גבוה להידבקות, בנותנם עדיפות לזכות לשלמות הגוף ולמשמורת ילדים.
• בבוואריה בוטלו הוראות לריחוק פיזי בין תלמידים, תוך נימוק הזכות לחינוך, הזכות לזהות אישית ועיקרון המידתיות.
• בגרמניה ביטל בית המשפט הוראות המחייבות הסגר לתושבים הנכנסים לגרמניה ממדינות מחוץ לאירופה, על רקע הזכות למשפט הוגן.

קישורים חיצוניים

• נגיף הקורונה וזכויות האדם - שאלות ותשובות, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, ‏10 במאי 2020.
• ד"ר כרמל שלו, זכויות האדם של זקנים בזמן קורונה, באתר מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם, ‏8 באוקטובר 2020.