מגפת הקורונה בתאילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגפת הקורונה בתאילנד
תאריך התחלה 13 בינואר 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
במדינות או באזורים תאילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקרי מוות 18,273‏[1]
מקרי הדבקה 1,783,701‏[1]
  • 107,790 מהם חולים פעילים
    • 3,324 מתוכם במצב קשה
הבריאו 1,657,638‏[1]
רענון נתונים
COVID-19 Outbreak Cases in Thailand.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מגפת הקורונה בתאילנד היא חלק מהמגפה העולמית של מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19), הנגרמת כתוצאה מהנגיף SARS-CoV-2. תאילנד הייתה למדינה הראשונה שדיווחה על מקרה של המחלה מחוץ לסין, ב-13 בינואר 2020. עד 27 בספטמבר 2021, המדינה דיווחה על 1,571,926 מקרים מאושרים, לרבות 16,368 מקרי מוות מהמחלה, ומדורגת כרגע במקום הרביעי במספר מקרי ההידבקות בדרום מזרח אסיה (אנ'), לאחר אינדונזיה, הפיליפינים ומלזיה (אנ').

יחסית לרוב מדינות המערב, תאילנד הצליחה להכיל את המגפה לאורך רוב שנת 2020, אך היא חווה התפרצות מחודשת בלתי מבוקרת מאז אפריל 2021. גל ראשוני של זיהומים, בעיקר עקב שהייה באתרי בילוי ליליים, כמו גם זירות איגרוף בבנגקוק, הגיע לשיאו ב-22 במרץ 2020 עם 188 מקרים שאושרו ביום. עם יישום אמצעי המניעה, ההתפרצות שככה עד מאי, והמדינה כמעט ולא דיווחה על מקרי הדבקה חדשים בקהילה עד לדצמבר, אז חלה עלייה במספר המאומתים, שהתרכזו בעיקר סביב קהילות במחוז סאמוט סאחון (אנ'). ההתפרצות החדשה התפשטה למחוזות רבים, עם מספר מקסימלי של 959 מקרים שדווחו ב-26 בינואר 2021, לפני שהתפוגגה חלקית בפברואר. בחודש אפריל, לעומת זאת, גל חדש של הדבקויות, שמקורם באזור של Lo Thong (אנ') בבנגקוק, הביא להתפשטות רחבה של המחלה בבנגקוק, כמו גם ברחבי הארץ. הוא זוהה כנגרם על ידי וריאנט אלפא של הנגיף, וריאנט שזוהה לראשונה בבריטניה, והוא מדבק יותר מהזן המקורי. עד 14 באפריל זוהו למעלה מאלף מקרים ביום, מה שגרם למחסור במיטות בבתי חולים, עקב מדיניות הממשלה שחייבה כל נדבק להתאשפז בבית חולים, בלא תלות בחומרת מחלתו.

תגובת ממשלת תאילנד להתפרצות התבססה בתחילה על פיקוח ומעקב אחר מגעים, אם כי היא איחרה ביישום אמצעי הסגר ברורים. בתגובה להתפרצות הראשונה, הכריז ראש הממשלה, פריות צ'אן-אוצ'ה, על מצב חירום, שנכנס לתוקף ב-26 במרץ. הוקם מרכז למינהל מצב של המחלה (CCSA) עבור הממשלה. המרכז כלל עבודה בשיתוף עם המחלקה לבקרת מחלות (אנ'), והוציא ההודעות לתקשורת באמצעות הדובר Taweesin Visanuyothin (אנ').[2] אמצעי הסגר יושמו בדרגות שונות בכל רחבי הארץ, כאשר מקומות ציבוריים ועסקים נצטוו להיסגר. עוצר נכנס לתוקף ב-3 באפריל, וכל הטיסות הבינלאומיות המסחריות הושעו החל מ-4 באפריל. הציבור שיתף פעולה טוב יחסית עם הוראות הבריאות, ומערכת הבריאות הציבורית (אנ'), החזקה במדינה, נחשבת כאחד מהגורמים שתרמו לתגובה הראשונית המוצלחת יחסית.[3][4] הקלת ההגבלות יושמה בהדרגה מאמצע מאי. העוצר הוסר ביולי, והאקדמיה נפתחה מחדש באוגוסט. עם זאת, מצב החירום נשאר בתוקף.

עם ההתפרצויות שלאחר מכן, בדצמבר 2020 ובאפריל 2021, הממשלה סירבה ליישם צעדים מגבילים באותם היקפים, מחשש לפגיעה נוספת בכלכלה. בדצמבר היא התמקדה דווקא בבדיקות המוניות של מהגרי עבודה, והגבלות על נסיעות ממחוזות שנפגעו, בעוד שבאפריל היא אפשרה לקיים את חגיגות הסונגקראן (ראש השנה התאילנדי, (אנ'), אם כי ללא חגיגות התזת מים, למרות שהחגיגות בוטלו בשנה שלפני כן, עת התחלואה הייתה נמוכה יותר.[5][6] מבצע חיסונים החל בסוף פברואר 2021. עם זאת, הוא היה מוגבל, והתמקד בעיקר בחיסון עובדי מערכת הבריאות, לרוב באמצעות CoronaVac (אנ'), חיסון של חברת סינובאק, שיובא מסין. רוב החיסונים במדינה מתוכננים להיות חיסוני אוקספורד – אסטרה-זנקה, אותם מתוכנן לספק באמצעות עסקת ייצור, שהובטחה על ידי חברת סיאם ביוססינס (אנ') שבבעלות המלך, כאשר המנות הראשונות צפויות היו להינתן ביוני 2021.

כלכלת המדינה (אנ'), נפגעה מאד כתוצאה מהמגפה, בין היתר עקב ההסתמכות המשמעותי על תיירות. קרן המטבע הבינלאומית חזתה שהתוצר של תאילנד יצטמצם ב-6.7 אחוזים בשנת 2020, שינוי שמבטא עלייה של 2.5% ביחס לעבר.[7] הממשלה הכריזה על מספר אמצעי סיוע, כולל חלוקת מזומנים לנפגעים, ויצירת חבילת תמריצים על סך 1.9 טריליון באט (60 מיליארד דולרים אמריקאיים), למרות שמעטים האנשים שקיבלו אותה.[8] חוסר שביעות רצון מההשפעה הכלכלית, כמו גם מתגובת הממשלה למגפה, תרמו לגל השני של המחאות בתאילנד (2020–2021) (אנ'), החל מ-18 ביולי 2020.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי מניעה שהוצג במאי; קוד QR תאילנדי של צ'אנה (אנ'), לפני הכניסה לחנות קמעונאית, לצורך מעקב אחר לקוחות יחידים

ב-12 בינואר, אישר ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי נגיף הקורונה החדש (Novel coronavirus, (אנ'), הוא הגורם למחלה נשימתית שהתגלתה באשכול אנשים בווהאן, מחוז חוביי, סין, עליה דווח לארגון הבריאות העולמי ב-31 בדצמבר 2019.[9][10]

בניגוד לסארס, מחלה שגרמה מנגיף קורונה אחר, ועיקר התפרצותה אירעה בשנת 2003, שיעור הקטלניות של מחלה זאת נמוך בהרבה,[11][12] אך במקרה זה המחלה מועברת בצורה יעילה בהרבה, כך שנדבקו בה הרבה יותר אנשים, וכנגזרת מכך היא גבתה מספר רב יותר של קורבנות.[13][11]

בנוסף, התפשטות גרסת הדלתא של הנגיף, המדבקת יותר בצורה משמעותית, הביאה להגדלה משמעותית של מספר החולים, ומספר המתים בעקבותיו. על כן במדינה הגיעו לשיא הנוכחי, העומד על יותר מ-20,000 מקרים ביום, ולמעלה מ-160 מקרי מוות (בשיא הגל, אוגוסט 2021). לצורך ההשוואה, מדובר ביותר מקרי הדבקות ו/או מוות ביום, מסך המקרים שתועדו במדינה בשנת 2020 כולה.[14]

ציר זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת ההכרזות המוקדמות על המחלה בתאילנד, הנוגעת רק למי שהגיע מסין

ב-13 בינואר 2020, משרד הבריאות התאילנדי (אנ'), הכריז על אישורו של מקרה ראשון במדינה, אישה סינית בת 61 תושבת ווהאן. היא הגיעה לשדה התעופה סוברנבהומי בבנגקוק ב-8 בינואר, שם זוהתה באמצעות מעקב תרמי, ולאחר מכן אושפזה.[15][16][17] המקרה השני תועד אצל אישה סינית אחרת, בת 74, שהגיעה לבנגקוק בטיסה מווהאן ב-13 בינואר 2020.[18][19] מספר מקרים נוספים התגלו בקרב נכנסים מסין לאורך חודש ינואר.

ב-31 בינואר 2020 דווח על חמישה מקרים נוספים, מה שהביא את מספר המקרים המצטברים ל-19. האחד היה נהג מונית מקומי, שלא שהה בשבועות טרם הידבקותו בסין. על כן נחשד כי הוא נדבק על ידי תייר סיני אותו הסיע במוניתו, מה שהופך את המקרה לראשון בו התרחשה העברה של הנגיף בין אדם לאדם בתוך המדינה.[20] שאר המקרים היו אצל אזרחים סינים.[21][22] מספר המקרים נותר נמוך לאורך כל פברואר, והסתכם ב-40 מקרים מאושרים עד סוף החודש.

סימון מושבי ישיבה, לצורך שמירה על ריחוק חברתי, בבית החולים לזכר המלך צ'ולאלונגקורן (אנ'), בנגקוק

ב-1 במרץ 2020 דיווח משרד הבריאות המקומי על מקרה המוות הראשון שאושר במדינה. מספר המקרים זינק בסביבות אמצע מרץ, כאשר 89 מקרים חדשים דווחו ב-21 במרץ, העלייה הגדולה ביותר ביום אחד מאז הגעת הנגיף למדינה.[23][24] ההתפרצות התגלתה בכמה קבוצות אנשים, הגדולות שבהם התרחשו בקרב צופים בקרב איגרוף תאילנדי באצטדיון האיגרוף Lumpinee (אנ'), ב-6 במרץ.[25] המקרים שאושרו עלו ליותר ממאה ביום בשבוע שלאחר מכן, ומקומות ציבוריים ועסקים נצטוו להיסגר בבנגקוק, ובכמה מחוזות נוספים.[26] הסגירה הפתאומית של עסקים בבנגקוק גרמה לעשרות אלפי עובדים לנסוע לעיר הולדתם.[27] ראש הממשלה, פריות צ'אן-אוצ'ה, הכריז על מצב חירום, שנכנס לתוקפו ב-26 במרץ,[28] וסגר נכנס לתוקף ב-3 באפריל.[29] כל הטיסות הבינלאומיות המסחריות הושעו החל מ-4 באפריל, ואמצעי הסגר בוצעו בדרגות שונות ברחבי הארץ.

שיעור המקרים החדשים ירד בהדרגה לאורך אפריל 2020, ובאמצע מאי ירדו שיעורי ההדבקה המקומיים כמעט לאפס, ובהדרגה יושמו הקלות בהגבלות.[30][31] העוצר הוסר ביולי 2020, והאקדמיה החלה להיפתח מחדש באוגוסט.

ב-15 ביולי 2020 הכריז המרכז הלאומי להתמודדות עם המגפה על שני מקרים חדשים נגועים; חייל מצרי במחוז ראיונג (אנ'), ובת של דיפלומט סודאני בשכונת אסוק (אנ'), בבנגקוק. שניהם נחשבו ל"אורחי VIP" של הממשלה, לכן הם היו פטורים מציות לכללים שנקבעו לצורך התמודדות עם הנגיף.[32] רבים מתחו ביקורת על כישלונה של הממשלה להכיל את המחלה בקרב אותם "אנשי VIP".[33]

למרות שלא היו מקרים מקומיים חדשים מאז אמצע מאי, ב-21 באוגוסט 2020 ה-CCSA הודיע כי החליט להאריך את מצב החירום עד 30 בספטמבר, בטענה כי יש צורך להשתמש בכוח על מנת למנוע כניסה של זרים מחוץ למדינה. כמו כן, נטען כי חיי היומיום של התאילנדים לא יושפעו, מכיוון ש-CCSI כבר שחרר הגבלות שהוטלו על פעילויות מסוימות, דוגמת הפעילות האקדמית שחודשה.[34] ארגוני זכויות בינלאומיים מתחו ביקורת על צו החירום שהופעל לדיכוי חופש הביטוי.[35]

בספטמבר 2020, אסיר באחד מבתי הכלא במדינה, שלא שהה בחו"ל בתקופת הזמן הסמוכה, אומת כחיובי לנגיף, ובכך היה למקרה ההדבקה הראשון בתאילנד מזה 100 ימים. מקרה מקומי נוסף זוהה ב-7 בנובמבר, אם כי אף אחד מהמקרים לא גרם להתפרצויות נוספות.

באוקטובר, תיירים זרים נכנסו לתאילנד לראשונה מזה שבעה חודשים, במסגרת תוכנית מיוחדת.[36] בסך הכל הגיעו 1,201 מבקרים בחודש, לעומת 3.07 מיליון בחודש המקביל שנה קודם לכן.[37] תייר צרפתי, ששהה בקו סמוי שבמחוז סוראט תאני (אנ'), נדבק במחלה לאחר שהשלים בידוד בן 14 ימים, אותו החל עם כניסתו למדינה. היא פיתח חום 17 ימים לאחר שהגיע לארץ.[38] בנובמבר האריכה הממשלה את צו חירום הקורונה בפעם השמינית, ואישרה הארכה של 45 ימים נוספים, עד 15 בינואר 2021.[39]

החל מסוף נובמבר 2020, התגלו לפחות עשרה מקרים בקרב נשים שחצו את גבול מטחיליק (אנ'), שבמיאנמר באופן לא חוקי, למחוז מיי סאי (אנ'). הן ביצעו נסיעות למרחקים ארוכים, כולל באוטובוסים ובאוויר, וחלקן השתתפו בהתכנסויות גדולות, מה שגרם לרשויות להטיל הסגר על אנשים שנחשדו כמי שאולי באו איתם במגע הדוק.[40] [41]

באמצע דצמבר אירעה התפרצות בסמוט סאחון (אנ'), שמדרום מערב לבנגקוק, והגדילה את מספר המקרים שאושרו במדינה בכ-20% לפחות.[42] המקרים במחוז, המהווים את מרכז תעשיית הדיג במדינה (אנ'), השפיעו בעיקר על מהגרי עבודה ממיאנמר,[42] שמהווים כוח עבודה מרכזי בתעשיית פירות הים.[43] למעלה מ-1,300 מקרים התגלו בשוק מאכלי ים בסמוט סאחון, ומקרים נוספים התגלו ב-27 מחוזות.[44] לפני הזינוק, תאילנד רשמה כ-4,300 מקרי הדבקות במחלה, ורק 60 מקרי מוות, בעוד ששכנתה מיאנמר רשמה כ-117,000 מקרי הידבקות.[43] 576 המקרים שדווחו ב-20 בדצמבר היוו את הגידול היומי הגדול ביותר בתאילנד, וגרמו לסך המקרים במדינה לעלות ב-13%.[45] אשכול הדבקות חדש הופיע בריאונג, והוא קושר לחדר הימורים. ב-28 בדצמבר מת עובד במקום, מקרה מוות ראשון של תאילנד מהמחלה מזה כמעט חודשיים.[46] [47] כשאשכולות ההדבקה החלו להתפשט לבנגקוק, הודיע ממשל המטרופוליטן בבנגקוק (אנ'), כי העיר תסגור בתי ספר ומעונות יום בין התאריכים 417 בינואר 2021.[48] זמן קצר לאחר מכן הורה משרד החינוך (אנ') על סגירת כל בתי הספר לאורך שאר חודש ינואר.[49]

גל שלישי וחמור יותר התרחש באפריל 2021, בעקבות הופעתם של אשכולות הדבקה בבנגקוק וסביבותיה בתחילת החודש. הגל, שנחשב לחריף עקב התפשטותו של וריאנט אלפא של הנגיף, הוביל לזינוק הגדול ביותר במקרים במדינה עד כה, עם עלייה חדה במקרים היומיים במהלך החודש.[50][51] ב-14 באפריל התגלו בתאילנד 1,335 מקרים חדשים, הפעם הראשונה בה המדינה דיווחה על מספר מקרים בן ארבע ספרות; עד 24 באפריל, מספר המקרים החדשים הגיע לשיא של 2,839.

תאילנד דרשה ממי שקיבל תוצאה חיובית בבדיקה להתאשפז, אפילו אם אינם סימפטומטיים. זה הוביל למחסור במיטות בבתי חולים. בתי חולים שדה הוקמו במספר ערים. עד מאי, כמעט 30,000 חולים שהו בבתי החולים הרגילים, וכן בבתי החולים שהוקמו בשטח.[52]

תגובת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבלות נסיעה בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיטוי ידיים בתחנת BTS Skytrain בבנגקוק, שנועד לאפשר לנוסעים להגן על עצמם מפני COVID-19

מיון הנוסעים המגיעים מסין נמשך בשישה נמלי תעופה, החל ב-3 בינואר 2020, ימים ספורים לאחר הדיווחים הרשמיים הראשונים על התפרצות של נגיף מסתורי בסין. שדות התעופה בהם בוצע המיון הם: נמל התעופה סוברנבהומי, נמל התעופה הבינלאומי דון מואנג, נמל התעופה הבינלאומי פוקט, נמל התעופה הבינלאומי של צ'יאנג מאי ונמל התעופה הבינלאומי קראבי (אנ'), כמו גם נמל התעופה הבינלאומי של צ'יאנג ראי מאז 24 בינואר. התגלו מספר מקרים החשודים כסובלים ממחלות נשימה נפוצות אחרות.[53][54][55]

ב-11 בפברואר, ספינת התענוגות MS Westerdam (אנ'), שהופעלה על ידי קו הולנד אמריקה (אנ'), לא קיבלה אישור לעגון בנמל לאם צ'אבנג (אנ'), על ידי המחלקה הימית במדינה.[56] מהספינה נמנע בעבר להיכנס לפיליפינים, יפן, דרום קוריאה וגואם, וזאת בשל חששות דומים.[57]

ב-13 בפברואר שתי ספינות שייט עגנו במדינה, ה-MV Seabourn Ovation שעגנה בנמל הים העמוק של פוקט, וקוונטום הימים (אנ') שעגנה במזח פאטונג של פוקט. בניגוד ל-MS Westerdam, שתי הספינות הורשו לעגון, כיוון ששתיהן תכננו את עצירתן הראשונה בתאילנד, ויצאו לסינגפור לאחר מכן. הנוסעים על הסיפון נבדקו על ידי גורמי בריאות הציבור לפני שקיבלו אישור לעלות לחוף.[58][59]

ב-17 בפברואר, במפגש שנערך בין נציגים של משרד החוץ (אנ'), משרד הבריאות, AOT (חברת נמלי התעופה של תאילנד), ולשכת ההגירה, הוחלט שלא לאפשר את כניסתם למדינה של כל הזרים מהאונייה MS Westerdam (אנ'), וזאת לאחר שאישה אמריקאית נדבקה בנגיף במלזיה. מספר הנוסעים שנכנסו לתאילנד לפני האיסור עמד על 95, 91 מהם הועברו לטיסות המשך, וכבר עזבו את המדינה.[60][61]

ב-18 בפברואר הרחיבו רשויות הבריאות את הסריקות שנערכו בנמלי התעופה על מבקרים שהגיעו מיפן ומסינגפור. נוסעים ממדינות אלה טופלו באותה שיטה ששימשה לטיפול בנוסעים שהגיעו מסין היבשתית. נקבע על ידי משרד הבריאות כי בכל מחוז חייב להיות לפחות בית חולים אחד המסוגל לבצע בדיקות לאיתור הנגיף. המחלקה למדעי הרפואה פיתחה באותם ימים ערכת בדיקות וירוסים, שתספק תוצאה תוך חמש דקות, ותוכננה להיות זמינה תוך חודשיים.[62]

ב-21 בפברואר הודיע משרד הבריאות על קריטריונים חדשים לסינון, עם מעקב נוסף על מבקרים המגיעים מהונג קונג, מקאו, דרום קוריאה וטייוואן. נקבע כי אנשים המתפתחים דלקת ריאות מסיבות לא ידועות, ומתגוררים בשמונה ממחוזות המדינה שהביקור בהם היה פופולרי בקרב תיירים סינים (לרבות בנגקוק, צ'יאנג מאי, צ'יאנג ראי, צ'ון בורי, קראבי, פוקט, פרצ'ואפ כירי חאן וסאמוט פראקאן), יחשבו אוטומטית כחשודים בהידבקות לנגיף.[63]

הוכרזו הגבלות נוספות ב-19 במרץ, הדורשות אישור רפואי לנוסעים בינלאומיים, וכן זרים שהגיעו למדינה נדרשו להיות בעלי ביטוח בריאות.[64][65]

ב-3 באפריל רשות התעופה האזרחית במדינה הטילה איסור על כל טיסות הנוסעים לנחות בתאילנד, החל מהבוקר של 4 באפריל, ועד ערב 6 באפריל.[66] בערב 6 באפריל הוארך איסור הטיסת עד ל-18 באפריל, ובהמשך ל-30 באפריל.[67]

ב-15 ביולי התאפשר לנופשים מחוסנים מחוץ למדינה לבקר בשלושה איים במחוז סוראט תאני; קו סמוי, קו טאו, וקו פה נגאן. ההחלטה באה בעקבות פתיחתו המחודשת של פוקט, האי הגדול ביותר בתאילנד, ביום חמישי 1 ביולי.[68] עם זאת, ביקורים אלה היו כרוכים במספר מגבלות. לדוגמה, טרם ההגעה, התיירים הזרים נדרשו לקבל תעודת כניסה.[69] כמו כן, הם נדרשו להחיזק ביטוח נסיעות בסך 100,000 דולרים לפחות עבור הוצאות רפואיות, ולהזמין בתשלום מראש חדר במלון שאושר על ידי הממשלה. לאחר הנחיתה, הנוסעים נדרשו לעבור מספר בדיקות PCR על חשבונם, כן הם חויבו להתקין אפליקציית מעקב, ונדרשו לשהות בבידוד של 7 עד 14 ימים לפני שהם הורשו לנסוע ליעד הבא בתאילנד.[70][71]

הגבלות על מטיילים מאזורי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-22 במרץ, משרד הבריאות התאילנדי הגדיר שני סוגים של אזורי סיכון:[72]

אזורים נגועים במחלות מסוכנות רשות התעופה האזרחית בתאילנד (אנ') דרשה ממטיילים מכל המדינות להציג תעודות רפואיות טרם עלייתם לטיסה לתאילנד, וכן לאחר ההגעה למדינה. כמו כן, על הנוסע לשהות בהסגר, במקומות בניהול ממשלתי, למשך 14 יום ללא יוצא מן הכלל.[73]

תקנות אספקה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכן במרכז קניות בבנגקוק למכירת מסכות כירורגיות במחיר של 70 באט ליחידה, גבוה פי 70 כמעט מאשר לפני המגפה.

ב-4 בפברואר 2020 הכריזה הממשלה כי ארבעה מוצרים – מסכות כירורגיות, פוליפרופילן, חומרי חיטוי ידיים המבוססים על אלכוהול, ונייר טואלט, אמורים להיות סחורה מבוקרת על פי חוק מחיר טובין ושירותים, BE 2542 (1999) בעקבות החלטת הממשלה בנושא.[74]

ב-6 בפברואר 2020 הזהיר ראש הממשלה, פריות צ'אן-אוצ'ה, כי אגירה של מסכות כירורגיות וחומרים לחיטוי ידיים, כמו גם הפקעת מחירים במכריתם, עלולות להביא להשלכות משפטיות.[75]

ב-12 במרץ 2020 גורמי בריאות עודדו אנשים להכין מסכות פנים ביתיות מבד, וקבעו כי מסכות בד יכולות למנוע התפשטות של טיפות הגדולות ממיקרון אחד (עליהן נישא הנגיף).[76]

נעילה, עוצר ואיסור נסיעות בין מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ממתחם הקניות Iconsiam (אנ'), שנפתח בחלקו, ובו רוב החנויות נאלצו להיסגר, למעט סופרמרקטים, בתי מרקחת, ומסעדות איסוף עצמי (אפריל 2020)

ב-21 במרץ 2020 הכריזו רשויות עיריית בנגקוק על השבתה רחבה של עסקים שונים. מושל בנגקוק, אסווין קוואנמואנג (אנ'), חשף לאחר ישיבת העירייה כי הדירקטוריון קיבל החלטה לסגור בתי עסק לפי סעיף 35 לחוק מחלות מידבקות BE 2558 (2015), לתקופה של 22 ימים, החל מ-22 במרץ, עד 12 באפריל 2020. בהמשך הוארכה ההחלטה מ-12 באפריל 2020 עד ל-30 באפריל 2020.[77] רק סופרמרקטים, בתי מרקחת ומסעדות שפעלו על בסיס איסוף עצמי (takeaway), יכלו להישאר פתוחים בקניונים.[78]

הממשלה הטילה עוצר שנכנס לתוקף ב-3 באפריל 2020, בין השעות 22:00 ל-4:00 ביום המחרת, וזאת בכדי להגביל את התפשטות הנגיף. הממשלה פרסמה בנוסף איסור נסיעות לכל הזרים המעוניינים להיכנס לתאילנד.[79] כמה ממבקרי הממשלה נעצרו על בסיס החשד שהפיצו מידע כוזב על המגפה.[80][81]

הוחלט כי העוצר יתחיל ב-23:00 במקום ב-22:00, לאחר מכן נקבע כי הוא יסתיים כשעה מוקדם יותר, והוא הסתיים רשמית ב־15 ביוני 2020.[82]

בתחילת אפריל 2021 הורו לסגור את מקומות הבילוי של בנגקוק לשבועיים.[83] באמצע אפריל 2021, הורו לסגור בתי ספר למשך שבועיים,[84] תוך התחשבות בכך שנמנו מעל ל-2,000 מקרים יומיים.[85] מאז 26 באפריל, עסקים נוספים, לרבות חדרי כושר, נסגרו למשך שבועיים.[86]

יישום מעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מאי, הרשויות ביקשו מהתושבים להתקין אפליקציית מעקב בשם "צ'אנה תאילנדית" (מנצחים תאילנדים, תאית), כדי לעקוב אחר אנשים. המטרה הייתה ליידע אנשים ששהו בבניין סגור עם חולה מאומת על המגע עם החולה. עם זאת, המבקרים הטילו ספק ביתרונות היישום, והיו דיווחים על קבלת דואר זבל.[דרוש מקור]

מעקב אחר שפכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת צ'ולאלונגקורן, דיווח כי RNA של הנגיף נמצא בשפכים שנאספו הן ממרכז העיר, והן מהפרוורים, עם ריכוזים גוברים מאוקטובר עד דצמבר.[87] זהו מערך הנתונים הראשון הקשור ל-RNA של הנגיף בשפכים של בנגקוק. למעט יולי, אוגוסט ודצמבר, לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית במספרי העותקים של ה-RNA ממרכז העיר או מפרווריה.[87] בין אוקטובר לנובמבר נצפתה עלייה חדה במספר העותקים בשני המקומות, ואחריה עלייה של פעמיים עד שלוש בדצמבר, הקשורים למקרי ההידבקות שדווחו באותו חודש.[87] מעניין לציין כי בדצמבר עלה מספר העתקי ה- RNA של הנגיף שנמצאו במערכת הביוב (הן ממרכז העיר והן מהפרוורים), המשקף את הגידול במספר החולים במחלה.[87] תוצאות המחקר מצביעות על כך שמספר עותקים גבוה יותר של הגנום הנגיפי יכול להיות מתואם עם העלייה בתחלואה, ושיעור המקרים החיוביים אף עשוי להיות גבוהה בהרבה מהמדווח.[87]

חינוך לבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החינוך הציבורי התמקד בניטור עצמי לקבוצות בסיכון, תרגול היגיינה (בדגש על שטיפת ידיים), והימנעות מהתקהלויות המוניות (או חבישת מסכות באם לא הייתה אפשרות להימנע מהתקהלות).[88]

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה הורה להוריד פוסטים ברשתות החברתיות שהממשלה רואה בהם "חדשות מזויפות",[89] ולהאשים את האנשים שרשמו אותם בפגיעה במאמץ של הרשויות נגד המגפה. המשטרה גם הדגישה כי העבריינים עשויים לעמוד בפני שנתיים מאסר לכל היותר, על פי צו החירום.[90] ביולי 2021, לאחר דיווחים רבים על הומלסים שמתו ברחובות בנגקוק, כמה גורמים רשמיים האשימו כי מדובר בניסיונות להכפיש את הרשויות.[91][92]

חיסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2020 הזמינו הרשויות 26 מיליון מנות חיסון מחברת אסטרהזניקה, שדיווחה על 70% יעילות כוללת.[93] חיסון זה דורש שתי מנות של חיסון לאדם, כך שהכמות שהוזמנה תכסה רק 13 מיליון איש[94] מאוחר יותר אישר הקבינט של ראש הממשלה תקציב להזמנת 35 מיליון מנות נוספות בינואר 2021.[95] חברת Siam Bioscience, חברה בבעלות המלך ראמה העשירי, תהיה מעורבת בתהליך.[96] הרשויות ייבאו גם שתי מיליון מנות חיסון של סינובאק, חברה סינית שהקבוצה התאילנדית Charoen Pokphand (אנ') השקיעה בה, [97] בין החודשים פברואר ואפריל 2021.[98]

בנוסף, ממשלת תאילנד אף הגבירה את ניסיונה לייצור מקומי של חיסונים,[99] עם התחלת הניסויים בחיסון המקומי "ChulaCov19", ניסויים שבהחלו במאי 2021.[100] בדיקות שלב א' של החיסון NDV-HXP-S (אנ'), החלו באוניברסיטת מאהידול במרץ 2021.[101][102]

1.5 מיליון מנות חיסון של פייזר, שנתרמו על ידי ממשלת ארצות הברית, הגיעו לתאילנד בתחילת אוגוסט 2021.[103] מחצית מהכמות הוקצתה לעובדי בריאות,[104] למרות שמשרד הבריאות אמר קודם לכן כי כל המשלוח יוקצה להם.[105] כמה בתי חולים דיווחו על קיצוץ בהקצאות.[106]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת התעופה בנגקוק איירווייז הודיעה על תוכנית קיצוץ בשכר הבכירים, צמצום מספר הטיסות, וביטול מספר קווי תעופה; הצוות ישהה בחופשה ללא תשלום למשך 10–30 ימים, החל מ-1 במרץ 2020 עקב ההאטה הכלכלית, והתפרצות המחלה.[107]

ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי פרסם דו"ח ביוני 2020, בו דווח כי 90% או יותר מהחברות במדינה צופות אובדן הכנסות של יותר מ-50% בהשוואה לשנה שעברה.[108] דווח כי ענפי הרכב רשמו ירידה במדד ביצועי הייצור (MPI) באפריל 2020, בשיעור של 82% משנה לשנה, והציגו את היקף הייצור הנמוך ביותר מאז 1987.[108]  ארבעה מגזרים מובילים נוספים שנפגעו לרעה כוללים חברות העוסקות בנפט ומוצריו, מאלט ומשקה מאלט, מערכות מיזוג אוויר וסוכר.[108]  מאידך גיסא, מגזרים בהם נרשמה עלייה במדד ביצועי הייצור כוללים בטון ומלט, תרופות, מעגלים אלקטרוניים, פירות ים קפואים, ומזון בעלי חיים, מתוכם המדד עלה בין 10% לכמעט 40% ביחס לשנה שעברה.[108]

בספטמבר 2020, הבנק העולמי צפה כי הכלכלה התאילנדית תצטמצם בשיעור של 8.9% עד סוף השנה.[109]

ב-29 בפברואר בוטלו יריד הספרים הלאומי ה-38 בתאילנד, ויריד הספרים הבינלאומי ה-18 ב-Impact, Muang Thong Thani (אנ'). במקום זאת, הוא התקיים באינטרנט, מה שהופך אותו ל"יריד הספרים הלאומי המקוון" הראשון של תאילנד.[110] האוניברסיטאות צ'ולאלונגקורן ומחידול (אנ'), החליטו על השעיית הלימודים בהן ב-16 במרץ, לאחר אישור מקרי הדבקות בקרב עובדיה, וכן בקרב סטודנטים, בעוד שאוניברסיטת קסטסארט (אנ'), נקטה בפעולה זהה כאמצעי זהירות.[111]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק לומפיני, פארק ציבורי בבנגקוק נסגר עקב מגבלות שהוטלו בשנת 2021

טורניר האיגרוף "THAI FIGHT" בצ'אנג ראי נדחה ללא הגבלת זמן עקב התפשטות המגפה.[112]

ב-1 במרץ 2020 החליטה התאחדות הכדורגל של תאילנד (אנ'), כי כל משחקי הכדורגל המקצוענים בליגות התאילנדיות: T1 (אנ'),‏ T2 (אנ'),‏ T3 (אנ') ו-T4 (אנ'), שתוכננו להתקיים בין התאריכים 7 עד 31 במרץ, ייערכו בדלתיים סגורות, והקהל יצפה בהם בשידור בלבד.[113] עם זאת, ב-4 במרץ 2020 שונתה ההחלטה לדחות את כל המשחקים שהיו אמורים להתקיים לפני 18 באפריל ללא הגבלת זמן.[114]

תחרות הגרנד פרי המקומית (Thailand motorcycle Grand Prix (אנ'),‏ MotoGP תאילנד 2020, נדחה בשל התפשטות הנגיף. האירוע נדחה עד להתפוגגות ההתפרצות.[115]

תערוכת הרכב הבינלאומית (Bangkok International Motor Show (אנ') ה-41 בבנגקוק, שתוכננה להתקיים במקור בין 7 במרץ ל-5 באפריל, נדחתה. נמסר כי לוח הזמנים החדש יפורסם בהמשך.[116] ערוץ 7 (אנ'), הודיע כי ימשיך לשדר קרבות איגרוף, מאחורי דלתות סגורות, כאשר הקהל יוכל לצפות בשידורים מרחוק בלבד.[117]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף התיירות של תאילנד, שהיה אחראי על חמישית מהתוצר טרם המגפה, נפגע קשות; רשות התיירות של תאילנד (אנ'), צפתה כי כמות התיירים שיגיעו בשנת 2020 תרד בכ-65%. בתקופה ינואר–מרץ ירדו כניסות התיירים הזרים ב-38% ל-6.69 מיליון; כניסות של תיירים מסין, המקור הגדול ביותר לתיירות נכנסת, צנחו ב-60% ל-1.25 מיליון.[118] עם סגירת הגבולות, רוב הטיסות הבינלאומיות בוטלו, כך שהגעת התיירים (וכנגזרת מכך ההוצאות שלהם) ירדו לאפס באפריל, לעומת 3.2 מיליון כניסות, וקבלות בשווי 4.6 מיליארד דולר באותו החודש אשתקד.[119]

נודע כי אגדת סיאם, פארק שעשועים בפאטאיה, ייסגר זמנית החל מ-3 במרץ, וזאת עקב היעדר תיירים, נוכח התפשטות הנגיף. הנהלת הפארק הבטיחה לשכור את כל אנשי הצוות כשהיא תיפתח מחדש.[120]

ב-16 במרץ, משרד הבריאות הודיע כי החגים והחגיגות של סונגקראן יידחו עד להודעה חדשה, מכיוון שמספר המקרים המשיך לעלות ב-33, ל-147.[121] פסטיבל סונגקראן (אנ'), שהתקיים בין השאר ברחוב קאו-סאן, מחוז חון קאן (אנ'), פאטאיה, חוף באנג סאן (אנ'), ופאטונג (אנ'), לא יתקיים, על פי הודעת כל אחת מהעיירות הרלוונטיות. המשרד גם דרש לדחות את מועד החג.[122] ראש מחוז קו פה-נגאן החליט להשעות את המסיבה המתוכננת בחוף רין, כדי להימנע מהתקהלות של תיירים, אשר עלולה הייתה להוות כר פורה להתפרצות הנגיף. המסיבה נקבעה במקור בליל הירח המלא של 8 במרץ.[123]

בריאן טאן ושריה סודהאני (Brian Tan and Shreya Sodhani) מברקליס, טענו כי הצורך בכניסה להסגר עם הכניסה למדינה, גורם לכך כי "החזרת התיירים יכולה להיות איטית יחסית".[124]

שנאת זרים וגזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעדה בצ'יאנג מאי הציגה שלט עם הכיתוב "אנו מתנצלים שאיננו מקבלים לקוחות סינים. תודה", וזאת עקב מקרה בו לקוח עזב את המסעדה לאחר שהבחין בקבוצת סינים בפנים. המשטרה דרשה להוריד את השלט, אך הציעה שייכתב במקום זאת בסינית "נגמר לנו האוכל".[125] שלט דומה נראה מחוץ למסעדה בחוף או סאנה בפוקט.[126]

שר הבריאות, אנוטין צ'רנווירקול (אנ') פרסם הערות שליליות בטוויטר בנוגע למערביים "מלוכלכים", ואמר כי "הם אף פעם לא מתקלחים" וסביר יותר כי הם יפיצו את הנגיף מאשר האסיאתים.[127][128] הפוסט זכה לתגובה שלילית בתאילנד[129] ובבריטניה,[130] והוסר במהירות. מר צ'ארנווירקול ציין כי הציוץ פורסם על ידי הצוות שלו, ולא על ידו באופן אישי.[131]

נאומי שנאה מקוונים נגד מיאנמר עלו לאחר ההתפרצות בדצמבר, שכן זאת נרשמה תחילה בקרב מהגרי עבודה בסמוט סאחון. רה"מ פריות האשים את ההתפרצות המחודשת של המחלה בהגירה בלתי חוקית למדינה (אנ').[132]

ביקורת על תגובת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה זכתה לביקורת על היבטים שונים של תגובתה למשבר, במיוחד בשל הטיפול המוקדם שלה במגפה, רכש איטי של חיסונים, ותגובתה לתפרצות של אפריל 2021.[133]

בתחילת פברואר 2020, בתגובה לחששות בנוגע לאגירה והפקעת מחירים של מסכות פנים, הממשלה החליטה לקיים בקרת מחירים, והתערבה בחלוקתם.[134] המהלך לא הצליח למנוע מחסור בקרב בתי חולים, והפך לשערורייה בגלל שחיתות ו"שאיבה" של חלק מהאספקה.[135][136][137] הביקורת הייתה מכוונת גם למדיניות חסרת העקביות של הממשלה בנוגע לנסיעות בינלאומיות ודרישות הסגר, חוסר החלטיות ואיטיות ביישום פעולות נדרשות, ותקשורת לקויה – הודעות רשמיות רבות נמסרו לציבור, רק כדי שיסוגו מהן במהירות, או שיחידות ממשלתיות אחרות יסתרו אותן.[138][139] הסגירה הפתאומית של עסקים בבנגקוק גרמה לעשרות אלפי עובדים לנסוע לעיר הולדתם, מה שמשקף את הכישלון של הסוכנויות לפעול בתיאום, תחת תגובה אחידה.[27] לאחר הגל השלישי של הנגיף באפריל 2021, הממשלה ספגה ביקורת על כך שלא הצליחה להשיג מלאי חיסונים מספיק.[52]

התפשטות אפשרית למדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרום קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בפברואר, אישה דרום קוריאנית, שביקרה לאחרונה בבנגקוק בחופשה, נבדקה, וקיבלה תשובה חיובית לגבי הדבקות בנגיף, ואושרה בתור המקרה ה-16 במדינה.[140]

גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 במרץ הכריזה עיריית קלן על חמישה מקרים של הדבקות בנגיף, לרבות אישה שהייתה בעבר בחופשה בתאילנד, ולפי ההערכות נדבקה במהלך החופשה.[141]

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במרץ אישרה ממשלת קווינסלנד כי גבר בן 81, שחזר לאחרונה מתאילנד, קיבל תשובה חיובית בבדיקה לגילוי הידבקות בנגיף, ואושפז בבית החולים האוניברסיטאי סאנשיין קוסט (אנ').[142]

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 במרץ דיווחה הודו על המקרה ה-31 שאושר בשטחה. החולה הוא אזרח הודי, בעל היסטוריית נסיעות מתאילנד וממלזיה.[143]

מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2021 דיווחו הרשויות בבריטניה כי מצאו גרסה של המחלה, שהתגלתה לראשונה בתאילנד, בקרב מהגרים ממצרים.[144]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 17 באוקטובר 2021, 13:06 שעון ישראל
  2. ^ Panyaarvudh, Jintana (7 באפריל 2020). "Dr Taweesin: Shining the light of clarity on Covid-19 situation". Thai PBS World. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2020. 
  3. ^ Abuza, Zachary (21 באפריל 2020). "Explaining Successful (and Unsuccessful) COVID-19 Responses in Southeast Asia". The Diplomat. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2020. 
  4. ^ Bello, Walden (3 ביוני 2020). "How Thailand Contained COVID-19". Foreign Policy In Focus. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2020. 
  5. ^ Hui Yee, Tan (11 בינואר 2021). "Thai government's reluctance to impose Covid-19 lockdown stirs unease". The Straits Times. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2021. 
  6. ^ Sivasomboon, Busaba; Peck, Grant (15 באפריל 2021). "Bangkok nightlife clusters expose Thailand's virus stumbles". AP News. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2021. 
  7. ^ Paweewun, Oranan (16 באפריל 2020). "IMF: Thai GDP down 6.7%". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2020. 
  8. ^ Theparat, Chatrudee (7 באפריל 2020). "Cabinet gives green light to B1.9tn stimulus". Bangkok Post. 
  9. ^ Elsevier. "Novel Coronavirus Information Center". Elsevier Connect. אורכב מ-המקור ב-30 January 2020. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2020. 
  10. ^ Reynolds, Matt (4 במרץ 2020). "What is coronavirus and how close is it to becoming a pandemic?". Wired UK. ISSN 1357-0978. אורכב מ-המקור ב-5 March 2020. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2020. 
  11. ^ 1 2 "Crunching the numbers for coronavirus". Imperial News. אורכב מ-המקור ב-19 March 2020. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2020. 
  12. ^ "High consequence infectious diseases (HCID); Guidance and information about high consequence infectious diseases and their management in England". GOV.UK (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-3 March 2020. בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2020. 
  13. ^ "World Federation Of Societies of Anaesthesiologists – Coronavirus". www.wfsahq.org. אורכב מ-המקור ב-12 March 2020. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2020. 
  14. ^ Thailand COVID: 1,700,067 Cases and 17,607 Deaths - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  15. ^ Schnirring, Lisa (14 בינואר 2020). "Report: Thailand's coronavirus patient didn't visit outbreak market". CIDRAP. אורכב מ-המקור ב-14 January 2020. בדיקה אחרונה ב-15 בינואר 2020. 
  16. ^ "Novel coronavirus (02): Thailand ex China (HU) WHO. Archive Number: 20200113.6886644". International Society for Infectious Diseases. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2020. 
  17. ^ Cheung, Elizabeth (13 בינואר 2020). "Thailand confirms first case of Wuhan virus outside China". South China Morning Post. אורכב מ-המקור ב-13 January 2020. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2020. 
  18. ^ Sui-Lee Wee (15 בינואר 2020). "Japan and Thailand Confirm New Cases of Chinese Coronavirus". The New York Times. ISSN 0362-4331. אורכב מ-המקור ב-16 January 2020. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2020. 
  19. ^ Thepgumpanat, Panarat; Chankaew, Prapan; Tanakasempipat, Patpicha; Fernandez, Clarence (17 בינואר 2020). "Thailand finds second case of new Chinese virus, says no outbreak". Reuters.com. בדיקה אחרונה ב-2 בנובמבר 2020. 
  20. ^ "สธ.แถลง พบคนขับแท็กซี่ ติดไวรัสโคโรน่า เป็นคนไทยรายแรก ไม่มีประวัติไปจีน" [MOPH announces taxi driver infected with coronavirus; first Thai case with no records of travelling to China]. Thairath Online (בתאית). 31 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-31 January 2020. בדיקה אחרונה ב-31 בינואר 2020. 
  21. ^ "Thailand confirms first human-to-human coronavirus transmission, total cases rises to 19". CNA. 31 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-31 January 2020. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2020. 
  22. ^ "Human transmission of coronavirus confirmed in Thailand". Bangkok Post. 31 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2020. 
  23. ^ Satrusayang, Cod (21 במרץ 2020). "Thailand announces 89 new coronavirus cases; malls ordered closed until April 12". Thai Enquirer (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2020. 
  24. ^ "Thailand sees biggest jump in coronavirus cases". www.aljazeera.com. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2020. 
  25. ^ "ผู้ป่วยโควิด-19 ในไทย ปะทุจากผับกทม.4 ย่านดัง- สนามมวยแพร่ไป 9 จ." [COVID-19 cases in Thailand surge; spreads from four major Bangkok-area entertainment districts – boxing stadiums to 9 provinces]. Krungthep Turakij (בתאית). 20 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  26. ^ "กทม.และ 5 จังหวัด ประกาศปิดห้างกับ 25 สถานที่ (คลิป)" [Bangkok and five other provinces close malls and 25 other locations (with clip)]. Thairath Online (בתאית). 22 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  27. ^ 1 2 "เผยคนแห่นั่งรถทัวร์ กลับบ้านหนีโควิด เกือบแสน! รมว.คมนาคม สั่งทำ 7 ขั้นตอน" [Nearly 100,000 flock home on tour buses to flee COVID! Transport Minister orders 7-step procedure]. Khaosod (בתאית). 22 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  28. ^ The Standard Team (24 במרץ 2020). "นายกฯ ประกาศใช้ พ.ร.ก. ฉุกเฉิน คุมโควิด-19 มีผล 26 มี.ค. ย้ำยังไม่ประกาศเคอร์ฟิวห้ามออกนอกบ้าน" [PM declares state of emergency effective 26 March in response to COVID-19; maintains there is no curfew yet]. The Standard (בתאית). בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  29. ^ "Curfew starts today". Bangkok Post. 3 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2020. 
  30. ^ Kuhakan, Jiraporn (18 במאי 2020). "Thai traffic back to gridlock as coronavirus measures ease". Reuters. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2020. 
  31. ^ "'Phase 3' business reopening confirmed, curfew shortened". Khaosod English. 29 במאי 2020. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2020. 
  32. ^ "โควิด-19: ผลการสืบสวนโรคพบผู้ที่ต้องเฝ้าระวังจากกรณีเด็กหญิงซูดานและทหารอียิปต์มีทั้งหมด 36 คน". BBC Thai (בתאית). 16 ביולי 2020. בדיקה אחרונה ב-25 ביולי 2020. 
  33. ^ "ปชช.กังวลทหารอียิปต์-ครอบครัวซูดาน ทำ COVID-19 ระบาดใหม่". Thai PBS (בתאית). 19 ביולי 2020. בדיקה אחרונה ב-25 ביולי 2020. 
  34. ^ "ศบค.ชุดใหญ่ เคาะต่ออายุ พรก.ฉุกเฉินอีก 1 เดือน". โพสต์ทูเดย์. בדיקה אחרונה ב-23 באוגוסט 2020. 
  35. ^ Macan-Markar, Marwaan (29 ביוני 2020). "Thailand seeks to extend COVID emergency despite no new cases". Nikkei Asia. בדיקה אחרונה ב-21 באוקטובר 2020. 
  36. ^ Harmer, Jerry (21 באוקטובר 2020). "39 Chinese are Thailand's 1st foreign tourists in 7 months". Associated Press. בדיקה אחרונה ב-21 באוקטובר 2020. 
  37. ^ Sriring, Orathai (26 בנובמבר 2020). "Thailand sees first trickle of tourists in October as curbs ease". Reuters. בדיקה אחרונה ב-27 בנובמבר 2020. 
  38. ^ Wipatayotin, Apinya; Chaolan, Supapong (24 באוקטובר 2020). "Infected tourist on Samui". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2020. 
  39. ^ "State of emergency extended to Jan 15". Bangkok Post. 23 בנובמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-27 בנובמבר 2020. 
  40. ^ "Fourth woman who sneaked back from Myanmar found infected". Bangkok Post. 1 בדצמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2020. 
  41. ^ "More Covid cases from Tachilek, some in Bangkok". Bangkok Post. 2 בדצמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2020. 
  42. ^ 1 2 Yuda, Masayuki (21 בדצמבר 2020). "Thailand to test thousands as COVID strikes Myanmarese workers". Nikkei Asia. בדיקה אחרונה ב-22 בדצמבר 2020. 
  43. ^ 1 2 Kuhakan, Jiraporn; Sriring, Orathai (22 בדצמבר 2020). "Thai PM blames virus surge on illegal migration, hints at new curbs". Reuters. בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2020. 
  44. ^ "Thailand confirms 67 new coronavirus infections". Reuters. 24 בדצמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2020. 
  45. ^ "After months of calm, Thailand grapples with COVID-19 outbreak". ChannelNewsAsia.com. 23 בדצמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2020. 
  46. ^ "Thailand reports COVID-19 death, imposes entertainment curbs in Bangkok". ChannelNewsAsia.com. Reuters. 28 בדצמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2020. 
  47. ^ "First Covid-19 death in two months". Bangkok Post. 28 בדצמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2020. 
  48. ^ "Bangkok to close schools for two weeks as number of COVID-19 cases rise". Reuters. 1 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2021. 
  49. ^ "UPDATE 3-Thailand mulls more restrictions amid second wave of coronavirus". Reuters. 3 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2021. 
  50. ^ "Thailand Confirms Coronavirus Outbreak in Nightspots, Prison". CNA. 5 באפריל 2021. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2021. 
  51. ^ "Bangkok nightlife clusters expose Thailand's virus stumbles". Associated Press. 15 באפריל 2021. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2021. 
  52. ^ 1 2 "GOV'T WANTS TO BUY MORE VACCINES AS SURGE WORSENS". Khaosod English. Associated Press. 8 במאי 2021. בדיקה אחרונה ב-15 במאי 2021.  שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "ap 08052021" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  53. ^ "WHO | Novel Coronavirus – Thailand (ex-China)". WHO. 14 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-21 January 2020. בדיקה אחרונה ב-15 בינואר 2020. 
  54. ^ "Wuhan viral pneumonia alert". Chiang Mai Citylife. 7 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-15 בינואר 2020. 
  55. ^ "รายงานข่าวกรณีโรคปอดอักเสบจากเชื้อไวรัสโคโรนาสายพันธุ์ใหม่ 2019 (Novel Coronavirus;2019-nCoV) ประจำวันที่ 1 กุมภาพันธ์ 2563" [Report of Novel Coronavirus (2019-nCoV) situation in Thailand, 1 February 2020] (בתאית). 1 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2020. 
  56. ^ Slessor, Camron (11 בפברואר 2020). "Westerdam cruise ship stranded at sea again after being refused entry to Thailand amid coronavirus fears". ABC News. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2020. 
  57. ^ "Thailand bars Westerdam cruise ship, China virus toll tops 1,000". Bangkok Post. 11 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2020. 
  58. ^ "Phuket liner let-in cops flak". Bangkok Post. 14 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2020. 
  59. ^ "สรุปประเด็นเรือสำราญเทียบท่าภูเก็ต". The Standard. 13 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2020. 
  60. ^ "รายงานข่าวกรณีโรคปอดอักเสบจากเชื้อไวรัสโคโรนาสายพันธุ์ใหม่ 2019 (Novel Coronavirus;2019-nCoV) ประจำวันที่ 18 กุมภาพันธ์ 2563" [Report of Novel Coronavirus (2019-nCoV) situation in Thailand, 18 February 2020] (בתאית). 18 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-18 בפברואר 2020. 
  61. ^ "Thailand records 1 new case of coronavirus". Bangkok Post. 17 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-18 בפברואר 2020. 
  62. ^ "Japanese and S'pore arrivals screened". Bangkok Post. 18 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-18 בפברואר 2020. 
  63. ^ "Thailand expands virus detection". Bangkok Post. 21 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2020. 
  64. ^ "ประกาศสกัดโควิด-19 ต่างชาติเข้าไทยต้องมีใบรับรองแพทย์-ประกันภัยแสนเหรียญ" [To curb COVID-19, foreigners arriving in Thailand now required to possess medical certificate – 100,000 USD health insurance]. Thairath Online (בתאית). 19 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  65. ^ "Covid-19: Thailand's strict new entry requirements take effect". New Straits Times. 22 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  66. ^ hermesauto (4 באפריל 2020). "Coronavirus: Thailand suspends all incoming passenger flights for 3 days". The Straits Times (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-4 באפריל 2020. 
  67. ^ hermesauto (6 באפריל 2020). "The Notification of the Civil Aviation Authority of Thailand on Temporary Ban on All International Flights to Thailand (No. 2)". CAAT (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-14 באפריל 2020. 
  68. ^ "Thailand reopening: vaccinated travellers can now visit Koh Samui, Tao and Phangan". The National. בדיקה אחרונה ב-20 ביולי 2021. 
  69. ^ ระบบลงทะเบียนคนไทยที่จะเดินทางกลับเข้าประเทศ, coethailand.mfa.go.th
  70. ^ "Phuket Sandbox Rules - Read This Before Booking Your Thailand Trip!". Explorient Travel Services (באנגלית). 1 ביולי 2021. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2021. 
  71. ^ "Samui Plus Reopening Rules: Read This Before Booking Your Thailand Trip". Explorient Travel Services (באנגלית). 13 ביולי 2021. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2021. 
  72. ^ "เขตติดโรคอันตรายและพื้นที่ที่มีการระบาดต่อเนื่อง". 6 במרץ 2020. 
  73. ^ "Govt ramps up Covid-19 measures". Bangkok Post. 10 במרץ 2020. 
  74. ^ "ออกกม.คุมห้ามกักตุน 'หน้ากากอนามัย-เจลล้างมือ'". Daily News (בתאית). 4 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2020. 
  75. ^ "'นายกฯ' คาดโทษ จนท. หากพบขึ้นราคา-กักตุนหน้ากากอนามัย". Krungthep Turakij (בתאית). 6 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2020. 
  76. ^ Kuhakan, Jiraporn (12 במרץ 2020). "'Better than nothing': Thailand encourages cloth masks amid surgical mask shortage". 
  77. ^ "Bangkok malls to close from Sunday". Bangkok Post. 21 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2020. 
  78. ^ "Breaking News : กทม.สั่งปิดสถานที่เสี่ยงเพิ่ม 22 วัน เริ่ม 22 มี.ค. -12 เม.ย. 63 เว้นซูเปอร์มาร์เก็ต ร้านสะดวกซื้อ ร้านอาหารขายได้เฉพาะหิ้วกลับบ้าน". Spring News. 21 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2020. 
  79. ^ Pulitzer, Greeley (2 באפריל 2020). "National curfew announced. Takes effect tomorrow.". The Thaiger. 
  80. ^ "Some leaders use pandemic to sharpen tools against critics". ABC News. 16 באפריל 2020. 
  81. ^ "Coronavirus Has Started a Censorship Pandemic". The Foreign Policy. 1 באפריל 2020. 
  82. ^ "Curfew ending, country remains closed to outsiders". The Bangkok Post. 12 ביוני 2020. בדיקה אחרונה ב-21 באוקטובר 2020. 
  83. ^ Thailand orders bar closings in capital to stop virus spread
  84. ^ Thailand and Cambodia rush to halt waves of Covid cases
  85. ^ Thailand reports daily record of over 2,000 COVID-19 cases, 4 new deaths.
  86. ^ Thailand's new COVID wave slams hospitals, ignites public anger
  87. ^ 1 2 3 4 5 Wannigama, Dhammika Leshan; Amarasiri, Mohan; Hurst, Cameron; Phattharapornjaroen, Phatthranit; Abe, Shuichi; Hongsing, Parichart; Rad, S.M. Ali Hosseini; Pearson, Lachlan; Saethang, Thammakorn (יולי 2021). "Tracking COVID-19 with wastewater to understand asymptomatic transmission". International Journal of Infectious Diseases 108: 296–299. ISSN 1201-9712. PMC 8111879 Check |pmc= value (עזרה). PMID 33989774 Check |pmid= value (עזרה). doi:10.1016/j.ijid.2021.05.005. 
  88. ^ "สธ.ยกระดับควบคุมป้องกันโรค ประกาศคำเตือนระดับ 3 หลีกเลี่ยงเดินทางไปพื้นที่ระบาด" [MOPH ramps up disease control measures; issues level 3 warning to avoid areas with ongoing transmission]. The Bangkok Insight (בתאית). 31 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  89. ^ "Thailand News: PM Prayut orders action against COVID-19 fake news". The Phuket News Com (באנגלית). 29 ביולי 2021. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2021. 
  90. ^ "Cops vow to crack down on fake news". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2021. 
  91. ^ "อย่าหาทำ! จัดฉากสร้างคนตายบนทางแชร์โซเชียลทำให้หวาดกลัวโทษจำสูงสุดไม่เกิน 5 ปี-ปรับ 1 แสน". มติชนออนไลน์ (בתאית). 29 ביולי 2021. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2021. 
  92. ^ ""ทิพานัน"ขู่แก๊ง "เด็กเลี้ยงแกะ" รับจ้างจัดฉากแกล้งตายบนถนน โทษหนัก". เดลินิวส์ (בתאית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2021. 
  93. ^ "เรื่องน่ารู้ของวัคซีนโควิด-19 ที่ไทยสั่งซื้อ". BBC ไทย (בתאית). בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2021. 
  94. ^ "ทำความรู้จัก ออกซ์ฟอร์ด-แอสทราเซเนกา วัคซีนที่ไทยเลือก". มติชนออนไลน์ (בתאית). 2 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2021. 
  95. ^ "ครม.ไฟเขียวงบซื้อวัคซีนโควิดเพิ่ม35ล้านโดส ฉีดให้คนไทย66ล้าน". โพสต์ทูเดย์ (בתאית). בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2021. 
  96. ^ "นายกฯ สำนึกในพระมหากรุณาธิคุณ ร.10 ทรงให้ "สยามไบโอไซเอนซ์" รองรับวัคซีนโควิด-19". BBC ไทย (בתאית). 27 בנובמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2021. 
  97. ^ "'ซีพี' ทุ่ม 1.5 หมื่นล้านบาท ลงทุน บ.ผลิตวัคซีน 'ซิโนแวค'". กรุงเทพธุรกิจ (בתאית). בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2021. 
  98. ^ "ข่าวดี ไทยเริ่มผลิตวัคซีน "โควิด-19" ในประเทศ รอบที่ 2 แล้ว". ไทยรัฐ (בתאית). 3 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2021. 
  99. ^ Thailand gov’t negotiating to buy Pfizer coronavirus vaccine
  100. ^ https://www.aljazeera.com/news/2021/2/18/thai-developed-covid-vaccine-to-proceed-to-human-trials
  101. ^ Limited, Bangkok Post Public Company. "Thai-made vaccine ready 'by next year'". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2021. 
  102. ^ Zimmer, Carl (5 באפריל 2021). "Researchers Are Hatching a Low-Cost Coronavirus Vaccine". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2021. 
  103. ^ "Govt starts Pfizer roll-out". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-10 באוגוסט 2021. 
  104. ^ "Half of US Pfizer doses for frontliners". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-10 באוגוסט 2021. 
  105. ^ "All health workers to get Pfizer shots". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-10 באוגוסט 2021. 
  106. ^ "Hospitals cry foul over Pfizer dose allocation cuts". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-10 באוגוסט 2021. 
  107. ^ "Bangkok Airways cuts back as virus bites". Bangkok Post. 28 בפברואר 2020. 
  108. ^ 1 2 3 4 Impact Assessment of COVID-19 on Thai Industrial Sector. UNIDO Regional Office Hub in Thailand, United Nations Thailand. יוני 2020. 
  109. ^ "ธ.โลกประเมินเศรษฐกิจไทยปีนี้ ถดถอยมากที่สุดในภูมิภาคอาเซียน". BBC ไทย (בתאית). 29 בספטמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-11 באוקטובר 2020. 
  110. ^ "ยกเลิก 'งานสัปดาห์หนังสือ' เมืองทอง หันมาจัดออนไลน์ ตามคำเรียกร้อง". bangkokbiznews. 29 בפברואר 2020. 
  111. ^ "Mahidol, Chula cases halt classes". Bangkok Post. 17 במרץ 2020. 
  112. ^ "พิษโควิด-19 ทำไทยไฟท์ เชียงราย เลื่อนชก". Springnews. 25 בפברואר 2020. 
  113. ^ "ไทยลีกมีมติแข่งขันลีกอาชีพแบบปิด ตลอดเดือนมีนาคม เริ่มวันที่ 7 นี้" [Thai League games will be played behind closed doors during march.]. Football Association of Thailand (בתאית). 1 במרץ 2020. 
  114. ^ "ไทยลีกเลื่อนแข่งทุกระดับถึง 18 เมษายน" [Thai League postponed all matches prior to 18 March]. Goal Thailand (בתאית). 4 במרץ 2020. 
  115. ^ "Buriram MotoGP postponed indefinitely due to coronavirus". Bangkok Post. 2 במרץ 2020. 
  116. ^ "เลื่อนจัดงาน มอเตอร์โชว์ เซ่นพิษ โควิด-19". bangkokbiznews. 3 במרץ 2020. 
  117. ^ "ช่อง7ของดแฟนมวยเข้าสนาม". muayded789. 4 במרץ 2020. 
  118. ^ "Thailand tourist arrivals may fall by 65% in 2020 due to virus outbreak". Reuters. 11 במאי 2020. 
  119. ^ "Thailand Had No Foreign Tourists in April After Closing Borders". Bloomberg. 29 במאי 2020. 
  120. ^ "Pattaya theme park closes, no tourists". Bangkok Post. 28 בפברואר 2020. 
  121. ^ "33 new infections as Songkran postponed". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2020. 
  122. ^ "Virus axes Songkran festivities". Bangkok Post. 10 במרץ 2020. 
  123. ^ "Koh Phangan suspends full-moon party". Bangkok Post. 5 במרץ 2020. 
  124. ^ "Slow tourism recovery can't lift Thailand economy yet". The Business Times (באנגלית). 1 בדצמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2020. 
  125. ^ "Anti-China racism rears its ugly head in Thailand". Asia Times. אורכב מ-המקור ב-6 February 2020. בדיקה אחרונה ב-16 בפברואר 2020. 
  126. ^ "Asians worldwide share examples of coronavirus-related xenophobia on social media". NBC News. אורכב מ-המקור ב-15 February 2020. בדיקה אחרונה ב-16 בפברואר 2020. 
  127. ^ "Health Minister: 'Dirty' Europeans Pose Virus Risks to Thailand". Khaosod English. 13 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-21 March 2020. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2020. 
  128. ^ "The Other Problematic Outbreak". The Atlantic. 13 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-20 March 2020. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2020. 
  129. ^ "Anutin's racist silence". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2020. 
  130. ^ Hammond, Clive (13 במרץ 2020). "Thai minister sparks horror race row after expletive coronavirus rant—'F*** the west!'". Daily Express. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2020. 
  131. ^ "Thailand blames its Covid-19 crisis on Caucasians". Asia Times. 20 במרץ 2020. 
  132. ^ Thepgumpanat, Panarat; Naing, Shoon; Tostevin, Matthew (24 בדצמבר 2020). "Anti-Myanmar hate speech flares in Thailand over virus". Reuters. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2020. 
  133. ^ Limited, Bangkok Post Public Company. "Govt blasted for jab delay". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2021. 
  134. ^ "ประกาศราชกิจจาฯ 'หน้ากากอนามัย-เจลล้างมือ' สินค้าควบคุม 1 ปี" [New regulations imposed on 'face masks – hand gels' to remain in effect for one year]. Krungthep Turakij (בתאית). 4 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  135. ^ "'จุรินทร์'รับกำลังผลิตหน้ากากอนามัยไม่เพียงพอ" ['[[:th:จุรินทร์ ลักษณวิศิษฎ์|Churin]]' admits production capacity of face masks still not enough]. Daily News (בתאית). 11 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020.  Wikilink embedded in URL title (עזרה)
  136. ^ "หน้ากากอนามัยไม่เพียงพอ สธ.แนะคนไม่ป่วยให้ใส่หน้ากากผ้า" [In face of mask shortage, MOPH advises the healthy to wear cloth masks]. Workpoint News (בתאית). 5 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  137. ^ Rojanaphruk, Pravit (9 במרץ 2020). "Minister's Aide Accused of Hoarding, Selling Millions of Masks to China". Khaosod English. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  138. ^ "คนไทยในต่างแดนฟ้องศาลปกครองสั่งยกเลิกใบ Fit to Fly" [Thais living abroad file petition with Administrative Court to rescind fit-to-fly order]. BBC Thai (בתאית). 27 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  139. ^ "มึน กทม. "ยกเลิกข่าว" ปิดห้าง22วัน" [Confusion ensues as Bangkok authorities "cancel" news release of 22-day mall shutdown]. Thansettakij (בתאית). 21 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2020. 
  140. ^ "Coronavirus: South Korean woman travelling home from Thailand tests positive for virus". The Straits Times. 4 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-4 February 2020. בדיקה אחרונה ב-4 בפברואר 2020. 
  141. ^ "Coronavirus Mitglied des WDR-Rundfunkrats positiv getestet – 29 Fälle in Köln". Kölner Stadt-Anzeiger. 4 במרץ 2020. 
  142. ^ "Novel Coronavirus alert". Queensland Government. 5 במרץ 2020. 
  143. ^ "Coronavirus: Delhi resident tests positive for coronavirus, total 31 people infected in India". Hindustan Times. בדיקה אחרונה ב-6 במרץ 2020. 
  144. ^ "'Thai variant' detected in UK". Bangkok Post. בדיקה אחרונה ב-28 במאי 2021. 
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוניגריהסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלאוסלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטרתאילנדתימן
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתבליזגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדהג'מייקה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליה (הקבינט הלאומי)ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)הסוכנות האירופית לתרופותמנהל המזון והתרופות האמריקאי
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיהחברה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל