המכון הלאומי לווירולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המכון הלאומי לווירולוגיה
राष्ट्रीय विषाणु विज्ञान संस्थान
Lomivi.jpg
מדינה הודוהודו  הודו
תאריך הקמה 1952
www.niv.co.in
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המכון הלאומי לוירולוגיההינדי: राष्ट्रीय विषाणु विज्ञान संस्थान) הוא מכון למחקר ווירולוגיה הודי, הממוקם בעיר פונה. אחד מתאי המדע המצויים במועצה ההודית למחקר רפואי (ICMR).[1] המכון היה ידוע בעבר בשם 'מרכז חקר הווירוסים' והוקם בשיתוף עם קרן רוקפלר. הוא הוגדר כמעבדת הפניה של ארגון הבריאות העולמי לאזור דרום-מזרח אסיה.[2]

מרכז מחקר וירוסים (VRC), הוקם בשנת 1952 בחסות משותפת של ה-ICMR ושל קרן רוקפלר, כחלק מתוכנית החקירות העולמית בקבוצת הנגיפים הניתנת לפרוקי-רגליים. לאור היקפו ופעילותו המורחבת של VRC הוא עבר מיתוג מחדש כמכון הלאומי לוירולוגיה (NIV) בשנת 1978.

ה-NIV מזוהה כיום כמרכז לשיתוף הפעולה של ארגון הבריאות העולמי להתייחסות ומחקר של קדחת המומים. NIV הוא גם מרכז הפיקוח הלאומי על המחלות שפעת, דלקת המוח היפנית, Rotavirus, חצבת, דלקת כבד ומחלת נגיף קורונה 2019.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הלאומי לווירולוגיה הוא אחד המכונים העיקריים של המועצה ההודית למחקר רפואי (ICMR). המכון הוקם בפונה, מהאראשטרה, הודו בשנת 1952, כמרכז לחקר וירוסים (VRC) בחסות ICMR וקרן רוקפלר. מכיוון שהמחקרים על ארבירוסים וקטורי פרוקי הרגלים שלהם כוללים את מרבית העקרונות והטכניקות הבסיסיות של וירולוגיה כללית, אנטומולוגיה וזואולוגיה, נגיפים אלו נחשבו גם הם כקבוצה אידיאלית, ראשית, להכשרה אינטנסיבית ומחקר בוויראולוגיה.

קרן רוקפלר הפסיקה את תמיכתה במכון בשנת 1967 ומאז המכון מומן על ידי ה-ICMR.

המכון הוגדר כאחת המעבדות המשתפות פעולה של ארגון הבריאות העולמי בשנת 1967 החל לפעול כמרכז האזורי של ארגון הבריאות העולמי בדרום מזרח אסיה. משנת 1974 הוא פועל כמרכז שיתופי של ארגון הבריאות העולמי להתייחסות ומחקר של ארב-וירוס.

NIV הוא גם המרכז הלאומי של הודו לפטיטיס ושפעת.

המכון עורך תואר שני. בווירולוגיה וקורס דוקטורט, בחסות אוניברסיטת פונה.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמלצת ה- SAC, ה- VRC רכש את מעמדו בחשיבותו הלאומית ושנה את שמו בשנת 1978 למכון הלאומי לוירולוגיה (NIV).

ציוני דרך

• בידוד של 11 הזנים של נגיף ה- SARS-COV-2, סייע להודו להפוך למדינה החמישית בעולם לבודד את הזן [3]

• מעבדה ראשונה במדינה שפיתחה מתקני תשתית מקיפים כמו תרבית רקמות, אפידמיולוגיה, ביוכימיה, אימונולוגיה וזואולוגיה רפואית למחקר בארבירולוגיה.

• גילוי מחלת היער קיאסאנור (KFD).

• המכון הראשון המאשר את התרחשותן של מחלות סיבוב רבות בהודו. אנצפליטיס יפני (JE), צ'יקונגוניה, הנילוס המערבי וצ'אנדיפורה ועוד.

• מחקרים אקולוגיים על הנגיפים זואונוטיים כמו KFD, JE וצ'אנדיפורה (CHP) ועוד.

• גילו 22 וירוסים חדשים; כמה מאופיינים באופן מלא, ואילו אחרים מאופיינים באופן חלקי או לא מוכרים.

• מאמץ חלוצי בהתפרצות ובחקירות מגפה והקמת קבוצת מחקר באפידמיולוגיה.

• ערכו סקרים סרולוגיים רבים כדי ליצור מידע רקע על שכיחות מחלות נגיפיות בהודו.

• אוסף של זני וירוסים: כ-260,000 דגימות סרום ו כ-600 זנים של נגיפים מבודדים מבני אדם, מבעלי חיים ופרוקי רגליים.

• גילו מינים חדשים של פרוקי רגליים: מין אחד חדש של יתושים, 2 מינים של זבובי חול, 14 מינים של כינים יונקות, 2 מינים של פרעושים, 3 מינים של חרקים, 18 מינים של קרציות ו 63 מינים של קרדית טרומביקולידית.

• גילוי מין אחד חדש של מכרסמים ועטלפים ותת-מין של ציפור.

• פיתח של קו תאי היתושים הראשון בעולם: נקרא בדרך כלל "קו התאים של סינג".

• פיתחו נוגדנים מונוקלוניים כנגד JE, Dengue, WN, Chikungunya, שפעת ווירוסים סינציאליים בדרכי הנשימה (RSV).

• אפידמיולוגיה ואפיון של נגיפי הפטיטיס, פיתוח חיסונים וריגנטים אבחוניים.

• גנוטיפ של נגיפים חשובים כמו JE, WN, Dengue, צהבת, חצבת, RSV ועוד.

• הקמת רשת מעקב שפעת רב-שנתית בשנת 2004. בידד זנים רבים של נגיף שפעת A ו- B מבני אדם ובעלי חיים.

• הקמת מחלקת שפעת העופות לחקירת שפעת העופות בהודו (2006).

• גילוי של מעורבות נגיף צ'אנדיפורה בהתפרצויות דלקת המוח אצל ילדים בהודו.

• ניסויי חיסון נגד JE, KFD, חצבת, דלקת כבד ועוד.

• פיתוח חיסון KFD לא פעיל לבריאות הציבור (טכנולוגיה שהועברה למדינת קרנאטקה).

• פיתוח חיסון JE שלא הופעל לבריאות הציבור (טכנולוגיה העברה לתעשייה).

• הקמת מעבדה ביולוגית ברמה 4 המיועדת למחקר וירוסים. זוהי מעבדת ההיי-טק הראשונה באסיה.

מחלקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית החיות
  • קבוצת שפעת העופות
  • חטיבת ביואינפורמטיקה
  • מתקן BSL-3 (מתקן חיוני פוליו)
  • מתקן הספרייה המרכזית
  • קבוצת Dengue & Chikungunya
  • קבוצת אבחון
  • קבוצת מיקרוסקופיה אלקטרונית
  • חטיבת אנטומולוגיה
  • קבוצת צהבת
  • קבוצת שפעת
  • קבוצת אנצפליטיס יפנית
  • קבוצת תגובת התפרצות
  • קבוצת וירוסים אנטומיים
  • קבוצת VRDL
  • BSL4
  • מינהל
  • הנדסה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://icmr.nic.in/insprofile/Compilation-Inst-centre-units.pdf Archived 2012-05-05 at the Wayback Machine
  2. ^ National Institute of Virology, Pune Archived 2018-02-09 at the Wayback Machine Indian Council of Medical Research (ICMR).
  3. ^ Sharma, Neetu Chandra (13 במרץ 2020). "India becomes fifth country to isolate Covid-19 virus strain". Livemint (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2020. 


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אוגנדהאלג'יריהאנגולהאסוואטיניאריתריאהאתיופיהבוטסואנהבורקינה פאסובורונדיבניןגאנהגבוןג'יבוטיגינאהגינאה ביסאוגינאה המשווניתגמביהדרום אפריקהדרום סודאןהרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתהרפובליקה של קונגוזימבבואהזמביהחוף השנהבטוגוטנזניהכף ורדהלובליבריהלסוטומאוריטניהמאוריציוסמאלימדגסקרמוזמביקמיוטמלאווימצריםמרוקוניגריהניז'רנמיביהסאו טומה ופרינסיפהסודאןסהרה המערביתסומליהסיירה לאוןסיישלסנגלצ'אדקומורוקמרוןקניהרואנדהתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ן (נגורנו קרבאך) • איחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןאפגניסטןארמניהבהוטןבחרייןבנגלדשברונייגאורגיההאיים המלדיבייםהודוהפיליפיניםהרשות הפלסטיניתוייטנאםטאיוואןטג'יקיסטןטורקיהטורקמניסטןיפןירדןישראלכוויתלאוסלבנוןמונגוליהמלזיהמזרח טימורמיאנמרנפאלסוריהסין (חובייחנאןסצ'ואןשנחאי) • סינגפורסרי לנקהעומאןעיראקערב הסעודיתפקיסטןקוריאה הדרומיתקוריאה הצפוניתקזחסטןקטרקירגיזסטןקמבודיהקפריסיןתאילנדתימן
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקוסובוקריית הוותיקןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית איי בהאמהאל סלוודוראנטיגואה וברבודהארצות הבריתבליזברבדוסגואטמלהג'מייקהגרנדהדומיניקההאיטיהונדורסהרפובליקה הדומיניקניתטרינידד וטובגומקסיקוניקרגואהסנט וינסנט והגרנדיניםסנט לוסיהסנט קיטס ונוויספנמהקובהקוסטה ריקהקנדה
אמריקה הדרומית אורוגוואיאקוודורארגנטינהבוליביהברזילגיאנהונצואלהסורינאםפרגוואיפרוצ'ילהקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהונואטוטונגהנאורוניו זילנדסמואהפיג'יפפואה גינאה החדשהקלדוניה החדשה
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאינדונזיהאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיות
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיההמרכז המדעי הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיהנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות הלאמת ציוד רפואיזכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסוניםריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתהשפעה פיננסית (משבר כלכלימלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקו