ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון164

האם רפואה עוזרת נגד מחלות?

שמתי לב שרוב התרופות הם נגד סימפטומים ולא נגד מחלות. כל מיני טיפת נגד נזלת, כדורים נגד חום, טבליות מציצה נגד שיעול. אבל כל הסימפטומים הם תגובה של התנגדות הגוף למחלות. כלומר, תרופות מונעות מהגוף להתנגד ובכך עוזרות למחלה? 79.183.201.220 10:04, 5 בנובמבר 2011 (IST)

נראה שהתשובה בגוף השאלה. תרופות ניתנות לרוב כשיש בעיה, ולא כשהכל בסדר.

ככלל, אם הגוף יכול להתמודד עם הבעיה בהצלחה ללא תרופות - ייתכן שאמנם אין בהן צורך.

התרופות שניתנות במרשם רופא עברו את מבחני התקינה והוכחו כיעילות. אכן, לתרופות רבות יש תופעות לוואי, ושאלת ה"רווח" מול ה"מחיר" היא סוגיה מורכבת ביותר, כאשר כל מקרה לגופו.

בברכה, Danny-w • שיחה 10:25, 5 בנובמבר 2011 (IST)

ולדבריך הנוספים - הטענה כי הרפואה המערבית (ה"קונבנציונלית") מאבחנת מצב לפי הסימפטומים ופועלת להטבתם - היא טענה מוכרת, הנטענת על ידי רבים. Danny-w • שיחה 10:28, 5 בנובמבר 2011 (IST)

יתכן שהטענה שלי לא הייתה מובנת. אני טוען שזה נראה( לאחד שהוא לא רופא בגרוש) שבמקום לטפל בבעיה עצמה, הרופאה מטפלת בתסמינים שלה. זה כמו שאם מהבהבת לך נורה אדומה ברכב ואתה ללא ממש יודע מה זה אומר- אז אתה קורא לחשמלאי שינתק לך את הנורה ככה שאתה יכול להמשיך בנסיעה בלי דאגות. 79.183.201.220 10:47, 5 בנובמבר 2011 (IST)

רפואה היא לא רק 'תרופות' אלא שיטה מדעית המבוססת על מתודה של ניסוי קליני. כחלק מהפרקטיקה המקובלת אכן נותנים תרופות להקלה על סימפטומים במקרה של מחלות שחולפות מעצמן כעבור כמה ימים. עם זאת יש להסתכל על ה"רפואה" כמכלול של אבחון וטיפול, וככזו היא בהחלט מתייחסת ל"מחלות" ולא רק ל"סימפטומים". פומפריפוזה - שיחה 13:58, 5 בנובמבר 2011 (IST)

יש מזה וגם מזה. בהחלט קיים טיפול סימפטומטי, גם על מנת להקל וגם מאחר ויש מקרים וזה כל מה שאפשר כיום לעשות. אבל קיבוע שבר, תרופה להורדת רמת כולסטרול, ניתוח מעקפים וכ"ו אינם טיפול סימפטומטי.

יכול מאד להיות שמה שמטעה אותך זה שהמחלות הלא כרוניות הנפוצות ביותר (למשל שפעת) הן מהסוג שחולף מעצמו, וקיים רק טיפול לעזרה בתסמינים. אבל זה לא המצב ברוב המחלות הכרוניות והקטלניות אילן שמעוני - שיחה 14:06, 5 בנובמבר 2011 (IST)

אני חושב שאתה צודק בקשר לתרופות שמנית. הן נלחמות בסימפטומים ולא במחלה. לפעמים הן לא מעלות ולא מורידות, לפעמים דווקא מונעות מהגוף להתמודד איתה (למשל הורדת חום) ולפעמים יש להן תופעות לוואי מזיקות.

אבל אתה טועה בכך שאתה מתייחס אליהן כאל "רוב התרופות". אלה תרופות שבגלל שרבות מהן הן ניתנות לקניה ללא מרשם הן יותר נפוצות ובעלות פרופיל ציבורי יותר גבוה. אני באופן אישי נמנע מתרופות כאלה. אבל הן ממש לא רוב התרופות, ולא מייצגות את הרפואה.

גם כשרופא רושם לך תרופה, כדאי להיות קצת סקפטי, ולשאול אותו אם הן הכרחיות. לפעמים רופא רושם תרופות כי הוא רגיל לזה שאנשים מצפים ממנו שייתן תרופות. (ורק דבר אחד אל תעשה בשום פנים ואופן - אל תפסיק לקחת תרופות באמצע בלי להתייעץ עם רופא. במיוחד אם זה אנטיביוטיקה. גם אם מלכתחילה היה עדיף לא לקחת אותה, הפסקה באמצע גורמת ליצירת חסינות לחיידקים) eman • שיחה • ♥ 14:06, 5 בנובמבר 2011 (IST)

• רוב התרופות פועלות נגד המחלות (כלומר, הסיבה למחלות) ולא נגד הסימפטומים שלהן. אנטיביוטיקה - נגד חידדקים ווירוסים, תרופות אונקולוגיות - נגד תאים סרטניים, ויטאמינים - נגד המחסור באותם ויטאמינים, טיפול אנדוקריני - להסדרת פעולת הבלוטות האנדוקריניות וכו' וכו'
• הסימפטומים (כאב, בחילה, שילשול, סחרחורת וכו' וכו') הם שמביאים את החולה לרופא בדרישה (מוצדקת) להקל עליו. על כן, אין לזלזל כלל בחשיבותן העצומה של התרופות האנטיסימפטומטיות. שכל אחד יחשוב כיצד ירגיש כאשר בזמן כאב ראש עז הרופא יגיד לו "אני לא נותן לך טיפול לכאב כי זה רק טיפול נוגד סימפטומים".
• אין בישראל חוק המחייב אדם לפנות לרופא. על כן, כל הסבור שרופאים אינם מטפלים במחלות אלא נותנים תרופות "סתם" כדי לצאת לידי חובה, שלא יפנה לרופא. חד וחלק ! ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:36, 8 בנובמבר 2011 (IST)

לפעמים רופאים נותנים תרופות כי הם רגילים לזה שהחולים לתת להם תרופות. בפרט יש בעיה עם אנטיביוטיקה, שבה היד של הרופאים על המרשם קלה מידי, והתוצאה היא חיידקים עמידים בפני אנטיביוטיקה. eman • שיחה • ♥ 11:56, 15 בנובמבר 2011 (IST)

רק תיקון קטן לסעיף השלישי. אם אני לא טועה, החוק קבע עונשים למי שמנע טיפול רפואי מילדים ומחסרי ישע. יוסי • שיחה 13:49, 9 בנובמבר 2011 (IST)

...אך מאפשר לאדם בגיר וצלול למנוע טיפול לעצמו. דר' --וידנפלד - שיחה 21:38, 9 בנובמבר 2011 (IST)

לפעמים ה"סימפטומים" של מחלה יכולים להרוג. אם נניח וירוס מעלה את החום בצורה מסוכננת עדיף לקחת כדור שמוריד את החום ומונע פגיעה במוח מאשר לחכות שהגוף יתגבר לבד ולהישאר עם נזק מוחי. Assafn • שיחה 11:35, 15 בנובמבר 2011 (IST)

אם החום עולה בצורה מסוכנת צריך ללכת בדחיפות לרופא, אפילו אם זה לחדר מיון, ולא להסתמך על כדורים להורדת חום. eman • שיחה • ♥ 11:56, 15 בנובמבר 2011 (IST)

שגיאות, פיזיקה

ביצעתי ניסוי, מדדתי כמה גדלים ומהם מצאתי גודל רצוי (נגיד מהירות). אני יודע את השגיאה של כל מכשיר ולכן אני יכול לחשב את השגיאה במהירות( הנוסחה של שורש הפרש שגיאות בריבוע). אני מקבל: $326.6667\pm 10.88894$. ועכשיו לשאלה:

אם כשאני רושם בדו"ח מסכם את התשובה, אני אמור להשאיר את הספרות אחרי הנקודה כמו שהם? כלומר התשובה $326.6667\pm 10.88894$ הגיונית? אם אני רושם $2.3\pm 1.000005$ אז התשובה לא הגיונית( השגיאה היא כמעט חצי מהגודל הנמדד, ואני מתייחס לאיזה 0.00005 בסוף). איפה עובר הגבול של שיקול הדעת? 79.176.218.176 11:36, 5 בנובמבר 2011 (IST)

המקום נקבע כמעט אך ורק על פי דיוק התוצאות הקיים במדידות של אותו גורם. לדוגמא, תוצאות מדידת הלווין היפארקוס עבור כוכבים במרחק 1000 שנות אור הם עם שולי שגיאה של 500 שנות אור, אבל זה הדיוק הטוב ביותר שהושג ולכן זה בסדר. (אולי לא דייקתי בקשר ל 1000 שנות אור אבל בעקרון זה נכון ) 79.181.11.26 13:52, 5 בנובמבר 2011 (IST)

לא, חס ושלום!

כלל ראשון (וטכני) הוא שצריכה להיות התאמה בין מספר הספרות אחרי הנקודה (או מספר האפסים, אם אין נקודה, אלא אם כן האפסים זה בדיקו מה שצריך לצאת באחד מהם) בין התוצאה לבין השגיאה.

למשל $326.66\pm 10.88$ זה נכון, אבל $326.66\pm 10.88222$ לא, וגם לא $326.66554\pm 10.88$.

אבל עדיין לא הייתי רוצה לראות בדוח מעבדה שהייתי בודק תשובה כזו. וזו הנקודה היותר מהותית: כי מה בעצם הערך של השגיאה שלך אומר? שאם נניח הערך הנמדד הוא במ"מ, שאורך השנתות בסרגל שאתה מודד הוא 10 מ"מ. אז אין שום משמעות לדיוק במאית המ"מ. לכן הייתי כותב:

$330\pm 10$, או מקסימום $327\pm 11$, כלומר לפי ערך השגיאה, כך שיהיו בה ספרה משמעותיתSignificant figures אחת או שתיים. eman • שיחה • ♥ 14:24, 5 בנובמבר 2011 (IST)

שאלה בנוגע לכדורגל

אלכס פרגוסון מציין בימים אלה 25 שנים רצופות כמאמן מועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד. האם יש מאמני כדורגל שאימנו קבוצה אחת במשך זמן רב יותר? 82.81.33.131 13:39, 5 בנובמבר 2011 (IST)

לא. ראה כאן וכאן. בלנק - שיחה 14:30, 5 בנובמבר 2011 (IST)

האמת היא שאתה טועה ג'י רו אימן את אוסר במשך 44 שנה!!! Gutter • שיחה 10:45, 8 בנובמבר 2011 (IST)

מנורות CFL

האם יש הבדל בין מנורה מספר 1 ומנורה מספר 2, חוץ מהצורה (תמונות מצורפות). כי יש הבדל מחירים משמעותי, עבור אותו הספק(W). תודה רבה!84.108.41.75 14:04, 5 בנובמבר 2011 (IST)

הנורה השנייה היא נורה חסכונית [1]. אני לא בטוח לגבי הראשונה, אבל לפי הבדל המחירים נראה סביר להניח שהיא לא. בלנק - שיחה 14:15, 5 בנובמבר 2011 (IST)

שתיהן חסכוניות. הבט בנורת להט אילן שמעוני - שיחה 14:21, 5 בנובמבר 2011 (IST)

כן ולא וגם אולי: כן, מאחר וסלילונית אינה מבוססת על נורות מדור קודם כמו זו שפשוט ממוקמות בשקע PL27 (אם אני זוכר את שם השקע נכון...). לא, מפני שזה לא הבדל כ"כ משמעותי. אולי, מפני שיש הבדלים עצומים שאינם תלויים בצורה אבל בהחלט יכולים להתבטא במחיר- אמלגם מול כספית, יעילות, פליטת חום ומשך חיי הנורה הצפוי. שתי נורות בעלות צורה זהה, יצרן זהה והספק זהה יכולות להיות שונות מאד בתכונות אלה ולכן יתומחרו בצורה שונה מאד. אילן שמעוני - שיחה 14:19, 5 בנובמבר 2011 (IST)

זאת אותה הנורה. יש שני הסברים אפשריים להבדל במחירים: תוצרת סין מול תוצרת אירופאית, או סתם מיתוג של אחת הנורות כיקרה יותר.

נורות מסולסלות תמיד יותר יקרות מהישרות כי קשה יותר לייצר אותם. Assafn • שיחה 11:29, 15 בנובמבר 2011 (IST)

ספרות מוזרה

מה זאת ספרות מוזרה? ראיתי את זה בכמה ערכים מקושר לערך שלא קיים, אבל מה זה?? אשמח אם תכתבו על זה ערך. --77.125.157.111 17:39, 5 בנובמבר 2011 (IST) שואב אבק סופר חללי

מדובר בז'אנר הלא מוכר "weird fiction" (לדעתי מדובר בתרגום חופשי, ולא בתרגום המקובל). ניתן לקרוא על הז'אנר כאן בויקיפדיה האנגלית. בלנק - שיחה 19:27, 5 בנובמבר 2011 (IST)

הוספת מיזם יפן לרשימת מיזמים פעילים

בדף מיוחד:שינויים אחרונים יש את רשימת המיזמים הפעילים. ברצוני להוסיף לשם גם את מיזם יפן :) מי מסוגל לעשות זאת? המיזם נמצא פה. שבוע טוב, Eranglo - שיחה • יש ליפן מיזם! הצטרפו :)‏ 17:46, 5 בנובמבר 2011 (IST)

מדובר בדף הזה, שרק מפעילים יכולים לערוך בקש מאיזה שהוא מפעיל. להבא, נא לשאול בויקיפדיה:דלפק ייעוץ. בלנק - שיחה 19:22, 5 בנובמבר 2011 (IST)

אז לבקש שם שזה יטופל? Eranglo - שיחה • יש ליפן מיזם! הצטרפו :)‏ 19:27, 5 בנובמבר 2011 (IST)

כן, בדף השיחה. ואולי כדאי גם להפנות את צומת הלב של אחד המפעילים. בלנק - שיחה 19:29, 5 בנובמבר 2011 (IST)

Calchas

מהמיתולויה היוונית. משהו יכול לספר על הסיפו עם נחש המים שמופיע בהורמוס אליאדה ספר שני? או אם משהו יכול לפרט לי את האירועים של האיליאדה הספר השני החל מקטע הנחש....אני צריך לסכם את הספר ולא בדיוק הבנתי מה קורה מהקטע הזה (301-330 הקטע על הנחש) והחל מ-437...תודה

לאיזו יצירה ספציפית (או יצירות ספציפיות) של קפקא, מתכוון ווינרוט?

לקראת סוף הראיון הזה, מזכיר וינרוט את האבסורד שבמערכת המשפט ע"פ קפקא. לאיזה חיבור או חיבורים ספציפיים הוא מתכוון?. תודה.

לדוגמה, המשפט. 109.160.228.102

הזכירו פה את "המשפט" אבל התיאור של מנגנון שלא רואה את הפרט נכון גם ל"הטירה" ובמידה רבה ל"אמריקה". נהוג לראות את שלושת הספרים כטרילוגיה. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ב • 00:40, 7 בנובמבר 2011 (IST)

אוילר וזהויות טריגו'

אנו צריך להוכיח שמתקיים: $A_{1}cos(\omega t+\phi _{1})+A_{2}cos(\omega t+\phi _{2})=A_{3}cos(\omega t+\phi _{3})$ (פי וA קבועים כלשהם) ולמצוא את $\phi _{3},A_{3}$ כפונקציה של $\phi _{1},A_{1},\phi _{2},A_{2}$

אני נאבק עם זה כבר שעות (מנסה דרך זהות אוילר). איך אפשר לבטא סכום של קוסינוסים כקוסינוס בודד? ואיך אני מוצא את הקשר בין הפאזה ואמפליטודה של המגלים המקוריים לבין הסכום שלהם? העיקרון הפיזיקלי הוא כמובן סופרפוזיציה של גלים מתקדמים. 79.176.218.176 22:29, 5 בנובמבר 2011 (IST)

ראה זהויות טריגונומטריות#זהויות להמרת מכפלה לסכום וסכום למכפלה. הנה ההוכחה באמצעות נוסחת אוילר:

$\ 2\cos \left({\frac {\theta +\phi }{2}}\right)\cos \left({\frac {\theta -\phi }{2}}\right)=2\times (1/4)\left(e^{i(\theta +\phi )/2}+e^{-i(\theta +\phi )/2}\right)\left(e^{i(\theta -\phi )/2}+e^{-i(\theta -\phi )/2}\right)=$

$\ =(1/2)\left(e^{i\theta }+e^{i\phi }+e^{-i\phi }+e^{-i\theta }\right)=\cos \theta +\cos \phi$

מ.ש.ל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:56, 5 בנובמבר 2011 (IST)

1. תסתכל על המשוואה כמו חלק ממשי של משווראה אחרת, אותה תכתוב בעזרת זהות אויילר.
2. מהמשוואה הזו תצמצם את הגורם המשותף $e^{i\omega t}$, ותשאר עם משוואה עבור האמפליטודות והפאזות.
3. את המשוואה הזו אפשר לפתור באמצעים אלגבריים (למשל את האמפליטודה, למצוא בעזרת מציאת הערך המוחלט של הביטוי בצד השני של המשוואה), או להסתכל על הביטויים כוקטורים במישור המרוכב, ולעשות חיבור של וקטורים. eman • שיחה • ♥ 23:15, 5 בנובמבר 2011 (IST)

MathKnight, הוכחה יפה, אבל לא רלוונטית לשאלה שלי. אני רוצה להוכיח שניתן לכתוב סכום של גלי קוסינוס שונים ( עם אמפליטודה שונה ופאזה שונה) כקוסינוס יחיד. Eman, ניסתי ללכת לפי השיטה שלך: $A_{1}cos(\omega t+\phi _{1})+A_{2}cos(\omega t+\phi _{2})=Re[A_{1}cos(\omega t+\phi _{1})+A_{1}isin(\omega t+\phi _{1})+A_{2}cos(\omega t+\phi _{2})+A_{2}isin(\omega t+\phi _{2})]=Re[A_{1}e^{(i\omega t+i\phi _{1})}+A_{2}e^{(i\omega t+i\phi _{2})}]$ $A_{3}cos(\omega t+\phi _{3})=Re[A_{3}cos(\omega t+\phi _{3})+A_{3}isin(\omega t+\phi _{3})]=Re[A_{3}e^{(i\omega t+i\phi _{3})}]$

עכשיו כשאני משווה אותם אני מקבל $Re[A_{3}e^{i\omega t+i\phi _{3})}]=Re[A_{1}e^{(i\omega t+i\phi _{1})}+A_{2}e^{(i\omega t+i\phi _{2})}]\Rightarrow Re[A_{3}e^{i\phi _{3}}]=Re[A_{1}e^{i\phi _{1}}+A_{2}e^{i\phi _{2}}]$ ולכן: $A_{3}cos(\phi _{3})=A_{1}cos(\phi _{1})+A_{2}cos(\phi _{2})$

שזו אמנם התקדמות גדולה ממה שהגעתי עליו אתמול, אבל עדיין לא $\phi _{3},A_{3}$ כפונקציה של $\phi _{1},A_{1},\phi _{2},A_{2}$. לא הבנתי את שלב 3 שלך. איך אני מכאן ממשיך? 79.176.218.176 17:05, 6 בנובמבר 2011 (IST)

הלכת צעד אחד יותר מדי. תשאר עם המשוואה

$A_{3}e^{i\phi _{3}}=A_{1}e^{i\phi _{1}}+A_{2}e^{i\phi _{2}}$

זו משוואה אחת, אבל בגלל שאנחנו נמצאים במרחב המדומה, אבל יודעים ששני הנעלמים הם ממשיים, מדובר בעצם במערכת של שתי משוואות לשני נעלמים (כששתי המשוואות באמת הן החלק הממשי, שזו המשוואה שאליה הגעת, והחלק המדומה, שזה משוואה דומה עפ סינוסים, אפשר להסתכל על זה כך, אבל לא כדאי).

בשביל למשל למצוא את האמפליטודה, תחשב את הערך המוחלט של שני צדדים.

אבל אחרי זה שים לב שמה שיש לך פה זה חיבור וקטורי של שני וקטורים במישור, בו ציר ה x זה הציר הממשי, וציר ה y זה הציר המדומה. eman • שיחה • ♥ 17:18, 6 בנובמבר 2011 (IST)

הנוסחה שהוכחתי אומרת לך בדיוק איך לחבר שני קוסינוסים לקוסינוס אחד. מכאן, יש למצוא את הביטויים שלא תלויים ב-t ולהשוות את הפאזות והאמפליטודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:32, 6 בנובמבר 2011 (IST)

אבל הגעתי לזה ש$Re[A_{3}e^{i\phi _{3}}]=Re[A_{1}e^{i\phi _{1}}+A_{2}e^{i\phi _{2}}]$ ולא ל$A_{3}e^{i\phi _{3}}=A_{1}e^{i\phi _{1}}+A_{2}e^{i\phi _{2}}$. ואיך עושים ערך מוחלט? 79.176.218.176 17:38, 6 בנובמבר 2011 (IST)

א. שזה לא יטריד אותך. במשוואות כאלה אם הן נכונות רק עבור החלק הממשי (או רק עבור החלק המדומה) הן נכונות לכל המשוואה. המתמטיקאים בטח יכולים להוכיח את זה.

ב. תכפיל כל צד במשוואה בצמוד הקומפלקסי שלו. eman • שיחה • ♥ 18:13, 6 בנובמבר 2011 (IST)

מגניב, מצאנו את האמפליטודה( יצא קצת מסובך, אבל נראה בסדר). לגבי הפאזה- לא ממש הבנתי את הקטע עם ווקטרים בדו מימד קומפלקסי. אבל בכל אופן, אני יכול להציב לתוך המשווה $A_{3}cos(\phi _{3})=A_{1}cos(\phi _{1})+A_{2}cos(\phi _{2})$ וסיימנו. יפה. 79.176.218.176 19:28, 6 בנובמבר 2011 (IST)

האמפליטודה צריכה לצאת $A_{3}^{2}=A_{1}^{2}+A_{2}^{2}+2A_{1}A_{2}cos(\phi _{1}-\phi _{2})$ כלומר זה מקסימלי כששני הגלים באותה פאזה, ואז זה סכום האמפליטודות (התאבכות בונה), ומינימלי כשיש הפרש של פאי, ואז זה הפרש האמפליטודות ואם הם שוות זה מתאפס (התאבכות הורסת). eman • שיחה • ♥ 19:35, 6 בנובמבר 2011 (IST)

איים בתוניסיה

כיצד נקראים בעברית האיים הללו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין להם שם עברי. לא לכל דבר יש, וככל שהגוף הגיאוגרפי קטן יותר ומרוחק יותר, פחות סביר שיהיה לו, אלא אם כן ההקשר היהודי או הישראלי שלו עתיר היסטוריה. הייתי מאמץ את המונח המקומי, בערבית, איי ג'אליטה. בנצי - שיחה 19:23, 10 בנובמבר 2011 (IST)

עכבר אלחוטי USB - סוללות

שלום וברכה, ברצוני לקנות עכבר אלחוטי USB שאלת השאלות היא שהיות והעכבר פועל באמצעות סוללות שמוכנות אליו (סוללות אצבע כמדומני) אזי שאלתי היא לכמה זמן ממוצע מחזיקים הסוללות הפשוטות שנשים בתוך העכבר המדובר?? כי אין לי ניסיון עם עכברים כאלו ולא יודע עד כמה הם טוחנים סוללות.. כמו כן האם יש באגים ברמת התוכנה בעכבר כזה? כלומר האם קורה מצב בו העכבר בקושי זז על ה מצבעקב היותלו אלחוטי?

תודה לעונים ושבוע טוב (ונא לא לענות בשבתות וימי חג

מנסיוני הקצר - הסוללות מחזיקות בערך חצי שנה. זה יכול להיות כמובן יותר או פחות, תלוי אם מקפידים לכבות את העכבר כשאינו בשימוש. לא נתקלתי בבעיות תוכנה בשימוש בעכבר כזה. יואלפ - שיחה 08:44, 6 בנובמבר 2011 (IST)

יש לי עכבר אלחוטי פשוט של HP עם סוללה אחת מסוג AA ואין אפשרות לכבות אותו. בשימוש רגיל הסוללה מחזיקה כ-6 שבועות. יש בכל העכברים האלחוטיים תופעה של ניתוק הקשר בין העכבר והמחשב וצריך ללחוץ על כפתור בבסיס העכבר (ולעתים על לחצן ביחידה הצמודה למחשב) על מנת לחדש את הקשר. Orenky - שיחה 08:58, 6 בנובמבר 2011 (IST)

אני משתמש כבר כמעט שנתיים בעכבר של מייקרוסופט שימוש תדיר, עד כה החלפתי פעם אחת, גם כן זוג סללות AA. כמובן עוצמת השימוש ואיכות הסיגנל תלויה במרחק בין העכבר למקלט שלו. רצוי אם אפשר שמרחק זה יהיה מינימלי, אצלי הוא יושב במרחק של 20-30 ס"מ וכמעט אין בעיות. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 09:16, 6 בנובמבר 2011 (IST)

קניית מוצרים באינטרנט

אם הזמנתי מוצרים מחו"ל, החל מאיזה מחיר אני אצטרך לשלם מכס? האם המחיר לשיקול זה כולל את מחיר המשלוח? יובל מדר - שיחה 08:37, 6 בנובמבר 2011 (IST)

http://ozar.mof.gov.il/customs/ques.htm

בדיקת לחץ דם ד-י-א-ס-ט-ו-ל-י ללא סטטוסקופ, אפשרי?

האם זה אפשרי לגלות רמת לחץ דם דיאסטולי - ללא סטטוסקופ? 95.35.65.198 09:38, 6 בנובמבר 2011 (IST)

כן. עם מד לחץ דם אלקטרוני. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:42, 6 בנובמבר 2011 (IST)

ברור שהשואל התכוון לשאול על מדל"ד רגיל ולא על מדל"ד אלקטרוני. 109.253.218.90 23:12, 6 בנובמבר 2011 (IST)

אה. התשובה היא עדיין כן. הלחץ הדיאסטולי נקבע לפי הרגע שעמודת הכספית מפסיקה לקפוץ למעלה ולמטה בקצב הדופק. מזמן לא עשיתי את זה, אז אני לא חותם על זה. יוסי • שיחה

זה חדש לי שעמודת הכספית קופצת למעלה ולמטה בקצב הדופק. האם אתה בטוח בזה? 109.253.140.136 01:01, 9 בנובמבר 2011 (IST)

ליוסי יש תואר ברפואה. אפשר לסמוך עליו בעניינים כאלה. בלנק - שיחה 01:09, 9 בנובמבר 2011 (IST)

אין לי תואר ברפואה אלא במקצוע פארא-רפואי. ציינתי את רמת הבטחון שלי בתגובה הקודמת. יוסי • שיחה 13:40, 9 בנובמבר 2011 (IST)

עבודה - סימן חיובי או שלילי

לא ברור לי מתי הסימן של עבודה שנעשית כנגד כוח כלשהו חיובי ומתי שלילי. לדוגמה, כאשר מרחיקים עצם מכדו"א או מרחיקים מטענים הפוכים זה מזה, כלומר כאשר ההעתק מנוגד לכיוון הכוח, העבודה חיובית. לעומת זאת, בהתפשטות גז בבוכנה כנגד לחץ חיצוני Pex, כאשר הגז מתפשט, וכיוון ההעתק הפוך לכיוון הכוח שפועל על הגז, העבודה נחשבת דווקא שלילית. אשמח להסבר. 109.160.228.102

ראשית, סימן זה עניין של מוסכמה לגבי הבעיה הספציפית שרוצים לפתור. לדעתי אתה מתבלבל בין עבודה הנעשית על ידי לבין עבודה המתבצעת על המערכת. הכלל הוא שאם אתה מקבל מהמערכת עבודה (לדוגמה מטענים זהים דוחים זה את זה) אז המערכת מבצעת עבודה חיובית. אני אפרט: מצב של מטענים זהים זה ליד זה יותר אנרגטי ממטענים רחוקים זה מזה( אנרגיה חשמלית פוטנציאלית). משימור אנרגיה יוצא $U_{begin}=U_{end}+W$ ולכן העבודה שהתבצעה על ידי המערכת חייבת להיות חיובית. כשמרחיקים עצם מכדור הארץ יש להשקיע אנרגיה, כלומר המצב הסופי של עצם רחוק מכדור הארץ אנרגטי יותר מעצם קרוב (זכורה לך נוסחת האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית?). משימור אנרגיה $U_{begin}=U_{end}+W$, כלומר עבודה שהתבצעה על ידי המערכת חייבת להיות שלילית. ובמקרה של גזים- אם הגז מתפשט והוא עושה עבודת לחץ-נפח זה אומר שבמצב הסופי הגז פחות אנרגטי ממצב התחלתי.

שים לב- אם המערכת "עשתה עבודה שלילית", זה אומר שמישהו עשה עליה עבודה חיובית. במקרה של גזים - הסימן השלילי הוא של העבודה שנעשתה על המערכת. והיא שלילית כי בפועל אם הגז התפשט, אז המערכת ביצעה עבודה. Corvus,(שיחה) 21:08, 6 בנובמבר 2011 (IST)

תודה רבה. 109.160.228.102

צבע וטמפרטורה

בהנחה שלא מדובר בגוף שמחזיר את כל הקרינה שהוא מקבל, האם אור נראה לעין משנה במידה מסוימת את הטמפרטורה של החפצים בו הוא פוגע? Exx8 - שיחה

בוודאי. ישנן אף שיטות חימום המבוססות על חימום בעזרת הקרנה של אור נראה. משה פרידמן - שיחה 20:51, 6 בנובמבר 2011 (IST)

אור ומראה

כשמקרן מקרין על קיר רואים תמונה(כמובן צריכים לקבוע מוקד וכו'). אך כשמקרן מאיר על מראה, המראה כאילו מחזירה את הקרניים בעצמה, אם כך על איזה עיקרון(או חוקיות) מקרן מאיר את הקיר? Exx8 - שיחה

החזרה מפזרת (דיפוסיבית) מקיר, שהיא לא קוהרנטית ומתפזרת לכל הכוונים, בניגוד להחזרה מלאה ששומרת על הפאזה ומחזירה קרניים על פי חוק ההחזרה. ‏Setreset • שיחה 22:35, 6 בנובמבר 2011 (IST)

ולכן, קיר או מסך מט מאפשר לראות את התמונה מכל כיוון או נקודת תצפית בה נמצא הצופה, בניגוד למראה, המאפשרת צפיה נאותה (מלאה או חלקית) בתחום זויות צפיה מסוים בלבד, בהתאם לחוק ההחזרה השני, כפי שציין קודמי. בנצי - שיחה 18:40, 10 בנובמבר 2011 (IST)

קוסינוס של מספר מרוכב

אני רוצה למצוא את החלק הממשי והחלק המדומה של $\cos(a+bi)$. איך זה אפשרי? 109.65.209.104 21:13, 6 בנובמבר 2011 (IST)

נסה להשתמש בזהות $\cos(x)={\frac {e^{ix}+e^{-ix}}{2}}$. בהצלחה, Tomn - שיחה 21:21, 6 בנובמבר 2011 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: מנוסחת אוילר מקבלים $\cos(a+bi)=\cos(a)\cosh(b)-i\sin(a)\sinh(b)$. כאשר $\cosh ,\sinh$ הן הפונקציות ההיפרבוליות. דניאל • תרמו ערך 21:31, 6 בנובמבר 2011 (IST)

רעל

אם משהו שותה כוס אקונומיקה, האם הוא ימות ישר אחרי זה? אם הוא לא מקיא, כמה זמן יקח לו עד למוות? 109.65.209.104 22:45, 6 בנובמבר 2011 (IST)

מה ריכוז האקונומיקה וכמה שוקל אותו אדם?

אינני בקיאה בנושא אבל מדברים שקראתי או שמעתי פה ושם אני יכולה להגיד שני דברים: ראשית, שתיית אקונומיקה תגרום לשותה ייסורים נוראים, יהיה משקלו אשר יהיה, וגם אם יקיא את מה ששתה, אולי לא ימות, אבל יסבול מכוויות קשות לוושט. שנית, גם אם יצליח למות, בהנחה שזו כוונתו, המוות יהיה קשה וכרוך בגסיסה ממושכת. התאבדות היא רעיון גרוע ברוב המקרים, אבל דרך זו היא מן הגרועות ביותר.שלומית קדם - שיחה 18:12, 11 בנובמבר 2011 (IST)

שינוי טמפ' כתוצאה מדחיסת גז

למה כשדוחסים גז, לדוגמה בבוכנה, הטמפ' שלו בהכרח עולה? הרי בתהליך הדבר היחיד שנשמר הוא מספר המולים, ואילו הנפח משתנה, ולכן לפי משוואת הגזים האידיאלים קיים יחס ישר בין המכפלה pv לטמפ', אבל לא בהכרח בין הלחץ לטמפ'. 109.160.228.102

התשובה היא שהטמפרטורה לא בהכרח עולה. יש שלושה משתנים ומשוואת הגזים היא רק משוואה אחת. משוואה שניה תלויה בתנאים בה הדחיסה נעשית, בהתאם לתהליך התרמודינמי הספציפי שתלוי בתנאים בה נעשית הדחיסה.

יש למשל דחיסה אדיבאטית בה המערכת מבודדת מהסביבה ואין מעבר חום, ואז הטמפרטורה עולה. אבל יש גם דחיסה איזותרמית, בה הטמפרטורה נשמרת קבועה. eman • שיחה • ♥ 02:42, 7 בנובמבר 2011 (IST)

בדחיסה אדיבאטית שומרים על הטמפ' קבועה "בכוח", לדוגמה ע"י אמבט מים חמים, אז בוודאי שהיא לא תשתנה. איזה חוק מתאר את העובדה שבדחיסה של מערכת מבודדת הטמפ' תעלה? הרי זה לא נובע ממשוואת הגזים האידיאלים. 109.160.228.102

נסיון - לכל מולקולה אנרגייה קינטית מסויימת, וכשדוחסים - מקבלים יותר אנרגייה קינטית לנפח נתון. והרי טמפרטורה תלויה באנרגיה הקינטית של המולקולות. ―אילן שמעוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התכוונת בדחיסה איזותרמית.

ובכל מקרה אכן הדברים לא נובעים ממשוואת הגזים, אלא ממשוואות אחרות שמשמתשות בכך שידוע שאין מעבר חום. אתה יכול לראות למשל כאן. eman • שיחה • ♥ 15:52, 7 בנובמבר 2011 (IST)

"רובם ככולם"

מה משמעות הביטוי "רובם ככולם"? האם המשמעות היא "כולם" או "רובם"? למשל, אם אני אומרת "רובם ככולם היו ג'ינג'ים", האם המשמעות היא שרובם היו ג'ינג'ים, או כולם היו ג'ינג'ים? ואם כבר אנחנו בעניין זה, מישהו יודע מה מקור הביטוי?
תודה, --Goldmoon - שיחה 09:31, 7 בנובמבר 2011 (IST)

במהלך 57 שנות קיומה סיימו את הפנימייה מעל 2,100 בוגרים, אשר רובם ככולם הגיעו לתפקידים מרכזיים ומשפיעים בהנהגת המדינה, בצבא ובתקשורת. הנה דוגמה מעמוד של הריאלי בחיפה. ברור כי אין כאן כוונה ל-כולם-. Nachum - שיחה 10:43, 7 בנובמבר 2011 (IST)

ואת מקור הביטוי תוכל למצוא בדף הזה|. דניאל צבי • שיחה 10:56, י' בחשוון ה'תשע"ב (7.11.11)

הכוונה היא לרוב כל-כך משמעותי, עד שלרובם ככולם של הנושאים הוא מכסה את "כולם". עוזי ו. - שיחה 10:57, 7 בנובמבר 2011 (IST)

מריחים מתמטיקאים מאינסוף...משה פרידמן - שיחה 11:35, 7 בנובמבר 2011 (IST)

זיהוי ספר ישן

לפני עשרות שנים קראתי ספר על תלמידי בית ספר שחדרו לבית המורה שלהם, ובעזרת מספר אביזרים פשוטים הצליחו ליצור אצלו הרגשה של מתקפת שדים וגולגלות (למשל, הם סחבו גולגולת מהשלד שבבית הספר, תלו אותה עם חוט מעל דלת הכניסה והאירו אותה בפנס מן החלון, משהו כזה...). מישהו מזהה את הספר? 11:21, 7 בנובמבר 2011 (IST)

אני מכיר סרט דומה. נדמה לי ששמו בתרגום לעברית הוא "ללמד את גברת טימבל" או משהו כזה. גילגמש • שיחה 20:53, 7 בנובמבר 2011 (IST)

מוליכות חשמלית

התכווכחתי עם חברי מה מוליך טוב יותר זהב או כסף. אני יודע שהתשובה כתובה בערכי המתכות אך מצאתי סתירות בין אתרים שונים.. מה מוליך טוב יותר?? 89.138.18.177 14:02, 7 בנובמבר 2011 (IST)

כסף (יסוד):”המוליכות החשמלית והתרמית שלו גבוהות יותר מאלו של כל מתכת אחרת המופיעה בטבע”.הסדר הוא כסף,נחושת,זהב מהגבוה לנמוך.בגלל נדירות המתכות ומחירן הגבוה, אין שימוש מעשי ולכן משתמשים בנחושת.במקרים שבהם חשובה מאוד המוליכות נעשה שימוש בכמויות קטנות של כסף.רונאלדיניו המלך - שיחה 16:03, 7 בנובמבר 2011 (IST)

לא יודע מה נכון, אבל התשובה שלך סותרת את עצמה. . . אם הנחושת מוליכה יותר מהזהב למה שישתמשו בזהב כשהמוליכות חשובה? בלנק - שיחה 16:15, 7 בנובמבר 2011 (IST)

הערתך במקומה. זהב נדרש במקום בו חיוני להימנע מתגובה כימית של המתכת עם הסביבה, והשלכותיה של תגובה כזו, כמו קורוזיה. ישנן מערכות שהינן מאוד רגישות לכך, כמו מערכות תקשורת או חלקי חומרה במחשבים למיניהם. אגב, מסיבות של עלות, משתמשים גם במתכת 'נחותה' יותר - חמרן. בנצי - שיחה 16:45, 7 בנובמבר 2011 (IST)

מדובר בטעות,התכוונתי לכסף.שים לב שגם בהלחמה משתמשים במתכת פשוטה כמו בדיל.הכל בהתאם לתנאים הנדרשים.רונאלדיניו המלך - שיחה 18:38, 7 בנובמבר 2011 (IST)

גם כסף מתחמצן - הוא נעשה שחור עם הזמן. ‏Setreset • שיחה 22:16, 7 בנובמבר 2011 (IST)

איפה נמצא כוכב וממה הוא עשוי

שתם יכולים להפנות אותי לערך שמסביר איך מודדים מרחק מכוכב מסויים על ידי הקרינה שלו ואיך יודעים מאילו חומרים הוא עשוי לפי הספקטרום? 109.65.209.104 18:53, 7 בנובמבר 2011 (IST)

סיווג ספקטרלי תתחיל כאן ותשאל מה לא ברור לך.

אני חושש שהפלת על השואל ערך כבד מדי.eman • שיחה • ♥ 19:27, 7 בנובמבר 2011 (IST)

מדידת מרחק מכוכב זה נושא מסובך, ויש שיטות שונות למקרים שונים.

לגבי אילו חומרים הוא עשוי: לכל יסוד, ולפעמים גם למולקולות יש קווים אופיניים בספקטרום הפליטה ובספקטרום הבליעה. כלומר אם רואים אורכי גל מסויימים שאופיניים ליסודות האלה ולא רואים אחרים (במקרה של ספקטרום פליטה), או רואים רצף של אורכי כל, ופתאום כמה אורכי גל בהם לא נראה אור (במקרה של ספקטרום בליעה), יודעים שהיסודות שהקווים האלה (ולרוב אלה סדרות שלמות של קווים) אופיניים להם נמצאים בכוכב. ע"ע קווי פראונהופר. eman • שיחה • ♥ 19:27, 7 בנובמבר 2011 (IST)

הכוכבים בגדול עשויים ממימן והליום, אך ככל שהכוכב מתבגר, יש בו יותר ויותר יסודות כבדים יותר, הנוצרים בהיתוך גרעיני. בקשר למדידת מרחק, יש שיטות שונות המשתמשות בנר תקני - זהו עצם שבהירותו המוחלטת L ידועה, ואפשר למדוד את בהירותו הנראית I וממנה להסיק על המרחק. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:46, 7 בנובמבר 2011 (IST)

הילוכים במכוניות - בשביל מה?

הילוכים ברכב בכלל. למה לא ישר אוטומט וזהו?. למה בכלל ממשיכים לייצר מכוניות הילוכים לשוק העיקרי?.

1. החלפת הילוכים ידנית היא יותר יעילה וחסכונית בדלק. 2. החלפת הילוכים ידנית נותנת לנהג שליטה יותר טובה במכונית, ותחושת נהיגה טובה יותר. 3. תיבת הילוכים ידנית היא יותר זולה. יואלפ - שיחה 08:11, 8 בנובמבר 2011 (IST)

מכונית עם הילוכים אוטומטים אי אפשר להניע בדחיפה או בדרדור. Nachum - שיחה 10:28, 8 בנובמבר 2011 (IST)

1.מדוע זה חסכוני יותר בדלק?, 2.שליטה טובה יותר?, לא עדיף 2 ידיים על ההגה כל הזמן? כי נראה לי שכן. 3.מה פשר "תחושת נהיגה טובה יותר". 4.בטח אתה מתכוון שרכבי-הילוכים הם זולים יותר, אמת.

לגבי 4, זה לא רק המכונית, זה מחיק תיבת ההילוכים עצמה. תיבת הילוכים ידנית היא "מכשיר" הרבה יותר פשוט, לכן יותר זול, ואני מניח שגם יותר קל לתחזוקה. eman • שיחה • ♥ 12:44, 8 בנובמבר 2011 (IST)

נדמה שמעולם לא נהגת על מכונית ידנית או שלא נהגת על הילוכים. היכולת להוריד הילוך ידנית מאפשרת לך לשלוט טוב יותר על תאוצת המכונית, מאפשרת לך להימנע משחיקת הבלמים בירידות, ובאופן כללי הופכת את התנהגות האוטו לצפויה יותר. החסכון בדלק מתקיים אם הנהג טוב, ומעביר הילוכים יותר טוב מהתיבה האוטומטית, לפחות במכוניות ישנות, זה היה המצב ברוב המקרים. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:12, 8 בנובמבר 2011 (IST)

נהגתי, תתפלא, אבל אני מעדיף אוטומט. אני אישית מבין שרק שימוש פחות בבלמים הוא יתרון ממשי. אולי גם חיסכון בדלק. תודה.

אם משתילים כבד או מסתם או איבר מסויים

האם הגוף מתחבר אליו "עורקית"? (מצמיח עורקים מתאימים לעורקים המתאימים שלו ממש). או שמא הכירוגים צריכים ממש לחבר את עורקיו של האיבר החדש לעורקים שהושארו מלפניכן..?

(אגב אם המילה הכללית לצינורות דם אינה עורקים אז מהיא?). תודה.

צריך לחבר פיזית. המילה הכללית היא "כלי דם". גילגמש • שיחה 13:04, 8 בנובמבר 2011 (IST)

משעשע שלא חשבתי על זה...

עושים השקה של כלי הדם העיקריים ונותנים לגוף לצמח לבד את השאר. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ב • 13:51, 10 בנובמבר 2011 (IST)

איך אפשר לדעת על פי שעון מחוגים אם בחוץ יום או לילה?

אם החדר חשוך לגמרי ומשהו איבד תחושת זמן וכל מה שיש לו זה שעון מחוגים-איך הוא יכול לדעת אם אלו 12 שעות יום או 12 שעות לילה?

הוא לא יכול. דניאל • תרמו ערך 13:40, 8 בנובמבר 2011 (IST)

אם החדר גדול דיו, חלקו תמיד יימצא באור יום. ליאור ޖޭ • י"א בחשוון ה'תשע"ב • 14:44, 8 בנובמבר 2011 (IST)

לא בחדר אין חלונות אין כלום יש רק בנאדם עם אספקת חמצן ל3 ימים ושעון מחוגים ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז הוא לא יכול ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא צריך לשבור את מחוג הדקות מהשעון ואז להשליך את המחוג מגובה קבוע ובמהירות התחלתית אפקית קבועה כל שתים עשרה שעות, החל בשעה ארבע. בשעה ארבע בבוקר האוויר קר יותר מאשר בשעה ארבע אחר הצהריים, לכן לחץ האוויר בחדר נמוך יותר. כתוצאה מכך החיכוך בין המחוג לבין האוויר יהיה נמוך יותר בארבע בבוקר והמחוג יגיע רחוק יותר. ליאור ޖޭ • י"ב בחשוון ה'תשע"ב • 13:59, 9 בנובמבר 2011 (IST)

רעיון טוב. אני חשבתי שהוא יכול לחכות לשעה 12 ולראות אם התאריך מתחלף. יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:52, 9 בנובמבר 2011 (IST)

הוא יכול לסמוך על השעון הטבעי שלו. אמנם המחזור יתארך קצת ל 25 שעות, אולי קצת יותר, אבל אם הגרעינים במוח האחראים על המחזור הטבעי לא נפגעו והאיש במצב תזונתי ומנטלי תקין, לכאורה אפשר לסמוך על השעון הפנימי. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ב • 13:54, 10 בנובמבר 2011 (IST)

ובהנחה שמדובר ב 3 ימים בלבד המחזור אפילו לא יתארך. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ב • 13:55, 10 בנובמבר 2011 (IST)

ואיך אפשר לדעת מתוך החדר מה כתוב בעיתון הבוקר? טיפוסי - שו"ת 13:58, 10 בנובמבר 2011 (IST)

זה פשוט- השערוריות אותן שערוריות שהיו בעיתון לפני שהוא נכלא, השמות לא חשובים. התאריך הוא אותו מספר ימים שהוא שוהה שם+ התאריך שהיה בעיתון הבוקר לפני שהוא נכנס לחדר, והמחיר עלה ב 20%. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ב • 15:10, 10 בנובמבר 2011 (IST)

רעיון הרבה יותר פשוט: אפשר להבדיל בקלות בין 12 בצהריים לבין 12 בלילה כי ב12 בלילה מתחלף התאריך בשעון.

הוא לא יכול לראות את השעון, כי החדר חשוך לגמרי, זה קודם כל. ואם אתם מוסיפים גם הנחה שיש לו תאריך בשעון( אמרנו שעון מחוגים פשוט), אז אפשר גם להוסיף הנחה שיש לו טלפון בכיס והוא יכול להוציא אותו ושם בקלות לבדוק אם יש יום או לילה. או אולי לפתוח את הדלת ולצאת החוצה לראות. שיטה מקורית נוספת- להתחיל דפוק בכל הכוח בקיר. אם שומעים את השכנים צועקים "מה נראה לכם?! השעה 12 בלילה!" אז השעה 12 בלילה. 79.180.202.188 20:28, 10 בנובמבר 2011 (IST)

LOL (אגב, התשובה שלי למעלה מתבססת על ההנחה שהוא לא יכול לראות את השעון אך יכול למשש את המחוגים). אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ב • 07:52, 11 בנובמבר 2011 (IST)

חישוב תכונות תרכובות ותערובות

האם יש דרך לחשב בצורה אנליסטית ולנבא את התכונות של תרכובת מסוימת? 77.125.136.181

כן. בשביל זה חוקרים תכונות של סגסוגות מתכת ושל סוגי זכוכית.

מכשירי תקשרות צבאיים

אני רוצה לשאלו לגבי שני מכישרים שיש ליד גבול ישראל-לבנון (מקווה שזה לא סודי, כי כל אחד רואה אותם):

1) מוט עבה (נראה כמו בול עץ) מסתובב סביב ציר. יש דברים דומים בספינות של חייל הים( על דבור (כלי שיט) מלמעלה יש את זה).

2) נראה כמו צלחת, אבל הפוך. כאילו איזה חרוט או אולי צלחת לווין כמו של יס שהדביקו עליה חרוט.

מה המכשירים האלא (אני לא בטוח שזה תקשורת, אבל זה נראה ככה). 109.64.71.41 17:21, 8 בנובמבר 2011 (IST)

משוואת אוילר לגראנז'

לנו במכניקה אנליטית נתנו בול את הדוגמה שבערך משוואת אוילר לגראנז'. בעיה שאני לא מפנים את הטענה הראשונה. למה אורכה של עקומה בין שני קצוות נתון על ידי $\ell (f)=\int _{a}^{b}{\sqrt {1+f'(x)^{2}}}\,\mathrm {d} x$.?

נסתכל באלמנט אורך אינפיניטסימלי, $d\ell$, לפי משפט פיתגורס $(d\ell )^{2}=(dx)^{2}+(dy)^{2}$, כעת

$\ell =\int _{a}^{b}d\ell =\int _{a}^{b}{\sqrt {(dx)^{2}+(dy)^{2}}}=\int _{a}^{b}{\sqrt {1+\left({\frac {dy}{dx}}\right)^{2}}}dx=\int _{a}^{b}{\sqrt {1+(f'(x))^{2}}}dx$

לפי ההגדרה של נגזרת. זהו הסבר אינטואיטיבי בלבד לנוסחת האורך והוא לא ריגורוזי. כדי להיות ריגורוזי מקרבים את העקומה על ידי פוליגון (מצולע פתוח המורכב מקווים ישרים) ולוקחים את הגבול של סדרת פוליגונים כך שאורך כל קו ישר בפוליגון שואף לאפס. אפשר להראות שגם בדרך זו מקבלים את הנוסחה הנ"ל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:47, 8 בנובמבר 2011 (IST)

הא, אוקי. אולי עוד אנשים לא הבינו את זה וצריך לשפר את הערך.

זהו מקרה פרטי של נוסחה אלגנטית יותר לאורך עקומה: $\ell (\gamma )=\int _{a}^{b}\|\gamma '(t)\|\,dt$. אם תציב את העקומה $(t,f(t))$ זה בדיוק מה שמתקבל. העיסוק בעניין הוא במסגרת הערך עקומה. דניאל • תרמו ערך 21:46, 8 בנובמבר 2011 (IST)

עקיפה

איך יודעים לחשב את רוחב פס העקיפה המרכזי אם אם הוא נגרם מסדק יחיד (אני יכול לדעת מה המחקרים במערכת, אורך גל, רוחב הסדק). לדעתי זה אמור להיות 2 למבדה חלקי רוחב הסדק, אבל זה די ניחוש פרוע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין צורך בניחוש, בודאי לא פרוע. הייתי שולח אותך לעקיפה או לעקיפת פראונהופר, אבל לצערי, הם עדיין לא כוללים טיפול מתימטי בסיסי, שיש בו כדי להתייחס לשאלתך (אתה מוזמן לעיין בערך האנגלי של עקיפת פראונהופר). הטיפול המתימטי שם הוא כללי מדי ומתקדם מדי. ניסוח תשובתך לא ברור, כולל מה שבסוגריים. בכל אופן, רוחב הפס המרכזי הוא פעמיים אורך הגל, כפול L (המרחק בין הסדק לבין המסך), חלקי w (רוחב הסדק). בנצי - שיחה 18:50, 10 בנובמבר 2011 (IST)

מישהו מזהה את סוג העץ משמאל? (ורוד-אדום-כתום)

בקישור הזה.

תודה!.

לא מכיר, אבל עץ מרשים77.126.88.108 20:06, 8 בנובמבר 2011 (IST)

נראה כמו מייפל (בהגדלה רואים צורת עלה הדומה לעלה בדגל קנדה) 84.108.253.106 22:57, 8 בנובמבר 2011 (IST)

אכן מייפל, או בעברית אדר (עץ). קיפודנחש - שיחה 01:08, 9 בנובמבר 2011 (IST)

אכן, עץ אדר. אלת המסטיק - שיחה 20:18, 19 בנובמבר 2011 (IST)

חומרים מתכלים

אני מבין שמייצרים שקיות מחומרים מתכלים בגלל שהשקיות הישנות (מפלסטיק) לא מתכלות ומזהמות את הטבע. השאלה שלי היא מה קורה עם החומר גלם הישן והמזהם? הוציאו אותו מכדור הארץ? חחחח אני מניח שלא, אז לפי חוק שימור החומר השקיות המזהמות יהיו כאן רק בצורה אחרת. אז מה הטעם? 77.126.88.108 20:03, 8 בנובמבר 2011 (IST)

אני לא מבין, אתה מדבר על שקיות שכבר ייצרנו, או כאלה שעוד לא ייצרנו? אם אתה מדבר על אלה שכבר ייצרנו, אז הן אומנם לא ייתכלו, אבל לפחות לא ניצור עוד ועוד... הרעיון הוא שבסוף נתחיל להשתמש רק בשקיות מתכלות.

אם הכוונה לשקיות שעוד לא ייצרנו- פלסטיק מייצרים מנפט. הנפט הגולמי במצב הטבעי כמעט אינו מזיק לטבע, בעוד ששקיות פלסטיק מזיקות מאוד, למשל כאשר בעלי חיים בולעים אותן. בלנק - שיחה 22:06, 8 בנובמבר 2011 (IST)

מה שלא ידעתי הוא שפלסטיק מייצרים מנפט. אז בעצם החומר גלם הזה (נפט) לייצור פלסטיק לא מזיק כמעט לסביבה כאשר נמצא באדמה, אך שמייצרים ממנו פלסטיק הוא הופף להיות מזיק. הנפט עושה לנו מלא צרות (והרבה טובות...). תודה! 77.126.88.108 00:43, 9 בנובמבר 2011 (IST)

אופטיקה בגזים

מדוע עליית לחץ הגז משנה את מהירות האור העובר בתוכו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהירות האור בחומר דיאלקטרי תלויה באינטראקציה של האור עם החומר (דיפולים בחומר). צפיפות החומר עולה = יותר אינטראקציה = אור פחות חופשי לנוע = מהירות האור יורדת. ‏Setreset • שיחה 21:40, 8 בנובמבר 2011 (IST)

לא ממש הבנתי מדוע "אור פחות חופשי לנוע = מהירות האור יורדת". מהירות האור בריק היא קבוע. למה אותם אינטראקציות מפריעות לנו? ומה זה "אור פחות חופשי לנוע"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבל גז זה לא ריק, זה חומר. וכמה שיש יותר ממנו ההשפעה שלו יותר גדולה. eman • שיחה • ♥ 00:24, 9 בנובמבר 2011 (IST)

שאלתך לגמרי במקומה. שים לב: המשיב הראשון מדבר על אינטראקציות. באינטראקציות בין אור לחומר, אנרגיית האור נבלעת באטומי הגז (ברוב המקרים האינטראקציה היא עם האלקטרונים), מעוררת אותם, ונפלטת שוב, לאחר זמן חיים אופייני, התלוי ברמה המעוררת, וכמובן, בסוג האטום ובצפיפות האטומים (לחץ הגז), שכן הצפיפות מכתיבה את עוצמת האינטראקציות עם אטומים שכנים. תהליכים אלה לוקחים זמן, ומכאן השינוי במהירות התקדמותו של הגל הא"מ. אני מקווה ש'סיבת העיכוב' ברורה יותר עתה. בנצי - שיחה 18:25, 10 בנובמבר 2011 (IST)

למה ככל שמקום גבוה יותר הוא קר יותר?

זה הרי קרוב יותר לשמש?! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה כאן.זה בגלל שהאדמה קולטת טוב יותר את קרני השמש, ובהר יש פני שטח יותר קטנים. בלנק - שיחה 22:38, 8 בנובמבר 2011 (IST)

היחס בין המרחק מהשמש של הנקודה הגבוהה ביותר בכדור הארץ לבין המרחק מהשמש של הנקודה הנמוכה ביותר הוא בערך 1.00000006. אם רוצים להתחמם, שיפור המרחק למקור החום בעשירית המליונית אינו מועיל במיוחד. עוזי ו. - שיחה 22:53, 8 בנובמבר 2011 (IST)

אם כן, מה לגבי האקלים המשווני? לא חם שם כי זה במקום שהכי קרוב לשמש על פני הכדור?

לא. . . זה בגלל הזווית של פגיעת קרני השמש. ראה אקלים#הגורם העולמי. בלנק - שיחה 23:14, 8 בנובמבר 2011 (IST)

תודה, פשוט ככה למדתי אי פעם בשיעור גאוגרפיה. המורה הדגימה בציור על הלוח של כדור מול קרני השמש, וכולנו ראינו את הטיול הארוך שעוברות הקרניים עד הקטבים, עד שבינתיים הן מתקררות...

המורה הסבירה שקר יותר בקטבים כי הם רחוקים יותר מהשמש? שקרני השמש הולכות ומתקררות? באיזו כתה זה היה? עוזי ו. - שיחה 23:50, 8 בנובמבר 2011 (IST)

כִּתָּה ה'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למעשה, בחצי הכדור הצפוני, השמש רחוקה יותר בקיץ מאשר בחורף (או בניסוח ההליוצנטרי, דווקא כדור הארץ הוא שרחוק יותר בקיץ מאשר בחורף). בלשון האסטרונומים, האפהליון של המסלול הוא בסביבות ה-4 ביולי (בחצי הכדור הדרומי זה יוצא דווקא בחורף), ומדובר בקצת יותר מעשירית המיליונית. יתכן שהמורה שגתה (או אפילו דיברה שטויות מוחלטות), אבל אין להוציא מכלל אפשרות שההסבר שהמורה נתנה היה אחר, ופשוט לא הבינות אותה כיאות. קיפודנחש - שיחה 00:42, 9 בנובמבר 2011 (IST)

אחרי שהמורה שלי בגאוגרפיה בכיתה ט' הסבירה שאם חוצים תא קו התאריך הבינלאומי בכיוון אחד מאבדים יום, אלב כשחוצים בחזרה לא מקבלים אותו בחזרה, אז אני מאמין שהוא הבין נכון, ושהבורות היא של המורה. eman • שיחה • ♥ 02:03, 9 בנובמבר 2011 (IST)

מניסיוני, לכל אורך בית הספר ישנם מורים רבים שטעויות שכאלו הם עניין שבשגרה אצלם. גם בתחומי הכשרתם. דניאל • תרמו ערך 10:21, 9 בנובמבר 2011 (IST)

הסיבה לא קשורה כלל לשמש. היא קשורה ללחץ האוויר. ככל שנמצעים יותר נמוך, יש מעליך יותר אוויר, והוא יותר לוחץ על שכבת האוויר בה אתה נמצא. ולחץ אוויר יותר גדול גורם לטמפרטורה יותר גבוהה. eman • שיחה • ♥ 02:05, 9 בנובמבר 2011 (IST)

אף כי זה לא נכון לכל שכבות האטמוספירה. כשמתקרבים לאוזון שוב הטמפרטורה עולה עם הגובה. אביעד‏ • שיחה 17:38, 9 בנובמבר 2011 (IST)

אנא, הפסיקו 'להתפלא', להיתמם, ולרדת על מורים. אני מורה בעצמי, ומבכה את אי מוכנותם של מורים רבים לנושאים שהם מלמדים, לפחות מבחינת הרקע הנדרש מהם. הבעיה העיקרית היא בהכשרה לא נאותה. הנושא הנדון אינו פשוט כל כך, ודורש הבנה של הדינמיקה ההדדית של ארץ ושמש, ותהליכים פיזיקליים נוספים, כפי שצויינו, חלקית, בתשובות הנ"ל. מורה שסיים לפחות לימודים לתואר ראשון בגיאוגרפיה, אמור לדעת להתמודד כהלכה עם סוגיה זו. השאלה היא כמה ממורי הגיאוגרפיה המלמדים בכתות אלה (כתות יסודי) אכן הוכשרו לכך. את הקולר יש לתלות בצוואר המערכת ומשרד החינוך, המשאיר סוגיות כאלה בידי אוסף אקלקטי של השתלמויות, אשר עם שכבודם במקומו מונח, אינו יכול להוות תחליף ללימודים מלאים ושיטתיים. בנצי - שיחה 18:15, 10 בנובמבר 2011 (IST)

בבית ספר יסודי מלמדים מורים שאני ספק אם סיימו תיכון. וזה לא דעה קדומה- אני זוכר עד היום מורה למתמטיקה מכיתה ו' שטענה "דף מחברת הוא צורה חד מימדית כי יש לו רק אלכסון אחד". ותלמיד שסיים 3 יחידות בגרות במתמטיקה אמור לפחות לדעת איפה לבדוק את זה. ואני מסכים שצריך להאשים בזה את המורים עצמם, אלא קריטריונים נמוכים שצריך למקצוע של מורה ביסודי ( משהו כמו גננת?). 79.180.202.188 22:51, 10 בנובמבר 2011 (IST)

שאלה בחלונות (7)

יש לי תיקייה עם המון סרטים. אני פותח אחד וכשהוא מנגן אני לוחץ על סרט אחר. הבעייה שכשאני לוחץ קליק בודד על הקובץ של סרט אחר --- הסרט שמתנגן פתאום מתמזער אוטומטית וזה ממש מפריע לי. אני לא רוצה שהוא ימוזער אוטומטית. יש דרך למנוע את זה?. תודה.

מה בין "לחץ נפשי, מתח וחרדה" לבין עילפון (סינקופה)?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

מתנד הרמוני מרוסן- מתמטיקה

קראתי את הערך שלכם על מתנד הרמוני ולדעתי יש בו טעות בנוסחה $\ {\ddot {x}}+{\frac {b}{m}}{\dot {x}}+\omega _{0}^{2}x=0$. לדעתי לא חילקתם נכון במסה( למה התדירות לא מחולקת). וגם לא הבנתי איך אתם מגיעים לפיתרון כללי $\ x(t)=X_{0}e^{-t/\tau }\sin(\omega t+\phi )$. אני ניסיתי לפתח לבד:

המשווה היא ${\ddot {x}}+b{\dot {x}}+\omega ^{2}x=0$ שזוהי מד"ר לינארית עם מקדמים קבועים. פולינום אופייני הוא:$r^{2}+br+\omega ^{2}=0$ ולכן $r_{1,2}=0.5(-b\pm {\sqrt {b^{2}-4\omega ^{2}}})$

כלומר פיתרון כללי הוא $x=c_{1}e^{0.5(-b+{\sqrt {b^{2}-4\omega ^{2}}})}+c_{2}e^{0.5(-b-{\sqrt {b^{2}-4\omega ^{2}}})}$. אני לא רואה את ההקשר לפיתרון שלכם. איפה נכנסת ההנחה של חיכוך קטן מספיק ($b<2\omega$?) ואיך נראה פיתרון ללא ההנחה? אשמח להסבר מפורט מבחינה מתמטית והסבר פיזיקלי למשמעות של $b>2\omega$ או להפיך. 192.114.105.254 15:28, 9 בנובמבר 2011 (IST)

הפתרון שהצגת זהה לפתרון שכתוב למעלה, רק כמה משחקים עם אקספוננטים. הדרישה שהחיכוך יהיה קטן היא כדי שמתחת לשורש יהיה מספר שלילי, השורש יוצא מדומה ויש סינוס. אם החיכוך גדול אז מתחת לשורש יהיה מספר חיובי, השורש יתן מספר ממשי חיובי, ותהיה דעיכה בלבד ללא סינוס. ‏Setreset • שיחה 16:04, 9 בנובמבר 2011 (IST)

אתם יכולים בבקשה להראות את אותם המשחקים? איך אני מקבל משוואת תנועה כזאת "אלגנטית" של סינוס מהמפלץ שאני כתבתי? ואיך המערכת תתנהג במקרה השני מבחינה מתמטית(מתחת לשורש יש מספר ממשי חיובי). 192.114.105.254 16:08, 9 בנובמבר 2011 (IST)

הנה משחק אופייני לאקספוננטים:

$e^{a+{\sqrt {-|b|}}}=e^{a\pm i{\sqrt {|b|}}}=e^{a}e^{\pm i{\sqrt {|b|}}}=e^{a}\left(\cos({\sqrt {|b|}})\pm i\sin {\sqrt {|b|}})\right)$

כאשר המעבר האחרון נעשה לפי נוסחת אוילר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:14, 9 בנובמבר 2011 (IST)

לא מצליח לי. אז אני מוסיף עוד שלב $x=c_{1}e^{-0.5b}e^{\sqrt {b^{2}-4\omega ^{2}}}+c_{2}e^{-0.5b}e^{-{\sqrt {b^{2}-4\omega ^{2}}}}=c_{1}e^{-0.5b}e^{\pm i{\sqrt {4\omega ^{2}-b^{2}}}}+c_{2}e^{-0.5b}e^{\pm i{\sqrt {4\omega ^{2}-b^{2}}}}=ce^{-0.5b}(cos{\sqrt {4\omega ^{2}-b^{2}}}+isin{\sqrt {4\omega ^{2}-b^{2}}})$ בהנחה ש $b<2\omega$. ואני לא רואה עדיין שום $\ x(t)=X_{0}e^{-t/\tau }\sin(\omega t+\phi )$ ואפילו לא כיוון כללי. מה שקיבלתי הוא לא משוות תנועה אפילו (לא מראה את מיקום הגוף כפונקציה של זמן). אין שום משמערת דועכת באזור. 79.180.202.188 20:20, 9 בנובמבר 2011 (IST)

יש פירוט בערך מתנד הרמוני#פתרון המשוואות. הנה עוד עזרה: $\sin(\omega t+\phi )=\sin \phi \cos(\omega t)+\cos \phi \sin(\omega t)$, זה אמור להסביר את המעבר מ-cis לסינוס אחד עם פאזה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:36, 9 בנובמבר 2011 (IST)

המהירות הזוויתית במשוואה המקורית ובפתרון לא זהות. במשוואה המקורית יש W0 לעומת W בפתרון, שהוא שווה לשורש ${\sqrt {b^{2}-4\omega _{0}^{2}}}=i\omega$. ‏Setreset • שיחה 15:35, 10 בנובמבר 2011 (IST)

תחבורה ציבורית בשבת

ארגונים חילוניים בישראל טוענים כי השבתת התחבורה הציבורית בשבת גורמת לעלייה במספר תאונות הדרכים. על מה הטענה הזו מבוססת? על ניחוש, או שנעשה מחקר בעניין?

אם זה ניחוש, אז זה ניחוש מבוסס. (קראתי גם מחקר של עמותת אור ירוק שמראה שאכן יש יותר תאונות בסופי שבוע, אבל גם זה לא הוכחה לכלום כמובן). אני מציע לך לשאול כאן. בלנק - שיחה 20:14, 9 בנובמבר 2011 (IST)

השבתת תחבורה ציבורית בשבת גורמת לכך שאנשים שיוצאים לבילוי הרחק מביתם יכולים להגיע לשם במכונית פרטית או מונית בלבד. כנראה שחלקם בוחרים לנסוע במכונית הפרטית אף על פי שהם שתו אלכוהול או עייפים מהבילוי וחלקם גורמים לתאונות. הטענה לפיה התחבורה הציבורית, במתכונתה הנוכחית בישראל, תפתור את הבעיה אם תופעל בשבת, היא טענה שנשמעת לי מפוקפקת במקרה הטוב. בברכה, --איש המרק - שיחה 08:46, 10 בנובמבר 2011 (IST)

אוסיף לאיש המרק שמעליי ואומר: במכלול השיקולים של אדם פרטי, האם להחזיק רכב או לא, עומד השיקול של תחבורה בשבת. היות ואין תח"צ בשבת, יותר אנשים בוחרים להחזיק רכב פרטי; הצפיפות בכבישים עולה; כמות התאונות גוברת. אוריה אורן - שיחה 03:25, 15 בנובמבר 2011 (IST)

מצד שני, השבתת תחבורה בשבת, ובכללה התחבורה הציבורית, מביאה הלכה למעשה ל"יום ללא תאונות דרכים" אחת לשבוע. טיפוסי - שו"ת 19:04, 10 בנובמבר 2011 (IST)

מצד שלישי, השבתת תחבורה בכל ימי השבוע, ובכללה התחבורה הציבורית, מביאה הלכה למעשה למניעה מוחלטת של תאונות דרכים. שנאמר: אין שכל, אין דאגות. 79.180.211.248 00:41, 11 בנובמבר 2011 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מצד שלישי, השבתת התחבורה, ובכללה התחבורה הציבורית, 365 יום בשנה תביא לירידה כמעט עד ל-0 בתאונות הדרכים. לגבי "הלכה למעשה" - אנא בדוק במילון מה פירוש הביטוי - אני לא בטוח שהבנת אותו במלואו.

ולשואל המקורי: ספק רב אם הטענה הזו נכונה. השערה נגדית אומרת שאנשים שיש להם גישה לרכב פרטי ממעטים להשתמש בתחבורה ציבורית גם בימות החול. השבתת התחבורה הציבורית בשבת גורמת בעיקר לכך שביום זה הפער בין בעלי המכוניות לחסרי המכוניות מתרחב - במקום פער בין מי שיכול לבחור איך לסוע למי שיש לו רק דרך אחת, בשבת הפער הוא בין מי שיכול לסוע ומי שאינו יכול. הוספתי אחרי ההתנגשות: נראה שהאלמונימי הקדים אותי בהצבעה על האיוולת בתגובה הקודמת - הוספתי בכל זאת כדי לענות גם לשואל המקורי. קיפודנחש - שיחה 00:46, 11 בנובמבר 2011 (IST)

קיפוד, כנראה בציבור החילוני הביטוי 'הלכה למעשה' משמש (או לא משמש) כבמקורו אך בציבור החרדי הוא משמש הלכה למעשה לבטא: תכל'ס או במילה יותר פשוטה:למעשה ("אחרי כל הברברת, מה הלכה למעשה?"). --Akkk - שיחה 03:39, 11 בנובמבר 2011 (IST)

אל הגדר הוא זוחל

שלום, ציפי שביט שרה פעם שיר על משל השועל שנכנס לכרם אכל וכשרצה לצאת הוא גילה שהוא שמן מידי והיה צריך לצום. הפזמון היה: אל הגדר הוא זוחל/ את הפירצה הוא מוצא/ מכניס תראש/ חושב שהוא יוצא / אבל לא לא שועל/ לצאת כבר לא תוכל / הבטן מפריעה / כל כך חבל. מישהו מכיר את כל הבתים? תודה 95.86.78.132 00:17, 10 בנובמבר 2011 (IST)

הבחלת אבוקדו

ידועה לי שיטה לזירוז הבחלה של אבוקדו על ידי עטיפתו בנייר עיתון. האם יש למי שהוא הסבר לתופעה זו בתודה מראש Meir Berckovitz - שיחה 01:11, 10 בנובמבר 2011 (IST)

ההורמון הצמחי אתילן מופרש על-ידי הפרי עצמו. אם האבוקדו נמצא באוויר הפתוח, ההורמון מתנדף. אם האבוקדו עטוף בנייר, הוא 'מתבחל' בגזים של עצמו. אוריה אורן - שיחה 03:22, 15 בנובמבר 2011 (IST)

האם העצב התועה (Vagus nerve), נחשב עצב שדרה או עצב גולגולת?

נורא חשוב לי לדעת זאת ולדעת האם בכלל עצבים שיוצאים מאזורים כמו המדולה נופלים בקטגוריה הזו של "עצבי שדרה". (הרי המדולה אינה חלק "רשמי" ממוח השדרה). תודה.

עצבי הגולגולת (בלועזית: עצבים קרניאליים. TA: Nervi craniales) הם עצבים היוצאים ישירות מהמוח ולא מחוט השדרה, ונמצאים במערכת העצבים ההיקפית (פרט לעצב השני, האחראי על מערכת הראייה). החל מעצב הגולגולת ה-3 והלאה יוצאים העצבים מגזע המוח.-- הוא העצב העשירי. בגרמנית הוא מוגדר --עצב מוח--.Als Hirnnerven werden die Nerven bezeichnet, die direkt aus spezialisierten Nervenzellansammlungen (Hirnnervenkerne) im Gehirn entspringen, die meisten davon im Hirnstamm. Nachum - שיחה 14:55, 10 בנובמבר 2011 (IST)

ובקיצור: עצב הווגוס ( VAGAL NERVE> CRANIAL NERVE X) הוא עצב גולגולת וכך כל העצבים היוצאים מגזע המוח. הם נחשבים לעצבים היקפיים (PERIPHERAL NERVES). העצבים השדרתיים (SPINAL NERVES) יוצאים מחוט השדרה וגם הם נחשבים לעצבים היקפיים. דר' --וידנפלד - שיחה 19:06, 10 בנובמבר 2011 (IST)

מרצים

היש מרצים המלמדים בכמה חוגים? האם זה בכלל אפשרי? כלומר, האם יש פרופסור בישראל המלמד, נניח, גם בחוג לכלכלה וגם בחוג להיסטוריה, או בחוג למתמטיקה ובחוג ללשון עברית (דוגמאות משליפה, אבל האם זה אפשרי/מקובל באופן עקרוני?) תודה.... 84.228.8.83 20:08, 10 בנובמבר 2011 (IST)

ישעיהו ליבוביץ עשה זאת, ואני מניח שיש עוד. 109.160.228.102

יש מרצים בעלי מינוי מפוצל (חצי במחלקה הזו, רבע במחלקה הזו ורבע במחלקה ההיא), וגם מי שהמינוי היחיד שלו הוא במחלקה אחת עשוי בהחלט ללמד קורסים (למשל קורסי שירות) במחלקות אחרות. עוזי ו. - שיחה 21:01, 10 בנובמבר 2011 (IST)

ביקורת על תיאוריית הרב-יקום (מולטי-וורס) ?

האם מישהו יכול לכתוב כאן בתמצות ביקורות שהועלו (אם הועלו) לתיאוריה המעגלית הזו?. תודה.

זאת תיאוריה שהיא אפילו לא שגויה. אין צורך לבקר אותה או למצוא טיעונים נגדה. תומכיה קודם כל צריכים להוכיח שהיא נכונה. ‏Setreset • שיחה 21:39, 10 בנובמבר 2011 (IST)

אין תאוריה אחת של רב יקום. יש תאוריות רבות ושונות הכוללות רב יקום. ראה en:Multiverse. בכל אופן, אף אחת מהן לא מעגלית. דניאל • תרמו ערך 22:10, 10 בנובמבר 2011 (IST)

אז איך קוראים לתיאוריה הספציפית הזאת שעיקר טענתה כי היקום הנוכחי הוא פשוט "עוד התגלמות" של המציאות שקורסת, אך גם ניפצת שוב ושוב לידי קיום?. (הפיזיקאי עילם גרוס פעם דיבר על התיאוריה הזאת, הוא הסביר את זה פשוט כך - נוצר מפץ (אולי הוא התכוון בנקודה הסינגולארית עצמה), ואז היקום מופיע (ועובר אבולוציה כמובן), ואז הוא שוב קורס, ושוב מתנפץ ומופיע, וככה שוב ושוב בלי סוף. אז, איך מכונת ההשערה הספציפית הזאת?. תודה.

יקום מחזורי. יש יותר מידע בערך האנגלי. דניאל • תרמו ערך 08:30, 11 בנובמבר 2011 (IST)

גלי קול, שאלה של כן/לא

בתיאוריה בלבד: האם שני זמזמים לא קוהרנטיים יכולים ליצור התאבכות הורסת משולמת (כלומר נקודת שקט) לאורך ישר המחבר ביניהם? הסבר אם אפשר. 79.180.202.188 21:45, 10 בנובמבר 2011 (IST)

באופן פשוט, שני זמזמים לא קוהרנטים לא יכולים ליצור התאבכות הורסת בנקודה ספציפית לאורך זמן. (בהנחה שאין מנגנון מתוחכם שמזיז אותם בהתאם להפרש המופע). הסיבה לכך היא שאם ברגע מסויים מתקיימת התאבכות הורסת, הרי שעובדת היותם לא קוהרנטים תגרום לכך שבמשך הזמן תשתנה הפאזה היחסית ביניהם ותבנית ההתאבכות תשתנה בהתאם. משה פרידמן - שיחה 22:49, 10 בנובמבר 2011 (IST)

מוות ממים מזוקקים?

בהתחלה חשבתי שזו המתיחה מניו זילנד או בדיחה, אבל טענו בפניי טענה ברצינות: אדם שישתה ליטר מים מזוקקים ימות מאוסמוזה של התאים?

לא. גילגמש • שיחה 06:15, 11 בנובמבר 2011 (IST)

אפשר למות מ"הרעלת מים", אבל במקרה של אדם מבוגר מדובר על הרבה יותר מליטר. עבור ילדים קטנים ואנשים בדיאטה דלת נתרן הכמויות קטנות יותר. אין קשר לשאלה האם המים מזוקקים או לא. קיפודנחש - שיחה 19:02, 11 בנובמבר 2011 (IST)

אנפרמיה

מה פרוש המילה?

מה משמעות של חזקה ממשית?

ידוע מהתיכון ש$2^{3}=2\cdot 2\cdot 2$. מה המשמעות של $2^{\sqrt {3}}$?

למה אין משמעות ממשית ל$(-1)^{\sqrt {3}}$ ( אני יודע שיש מרוכבת)? 79.182.216.45 13:50, 11 בנובמבר 2011 (IST)

1. העלאה בחזקה שלמה היא כפל חוזר; העלאה בחזקה רציונלית מערבת מציאת שורשים. להעלאה בחזקה ממשית, כמו $\ {\sqrt {3}}$, אין הגדרה פשוטה משום שהיא דורשת מעבר לגבול: אם תקח סדרה של מספרים רציונליים כך ש-$\ r_{n}\rightarrow {\sqrt {3}}$, אז $2^{\sqrt {3}}$ הוא הגבול של הסדרה $\ 2^{r_{n}}$.

2. לכאורה יכולת לקחת סדרה של מספרים רציונליים שהמכנה שלהם אי-זוגי, כך שהעלאת 1- באותה חזקה מוגדרת היטב; אבל אי אפשר להגדיר את הערך של $(-1)^{\sqrt {3}}$ באמצעות גבול כזה, משום שהתוצאה תלויה בסדרה שתבחר: אם המונים זוגיים תקבל 1, ואם הם אי-זוגיים תקבל 1-.

3. ראה חזקה (מתמטיקה) להרחבה. עוזי ו. - שיחה 14:37, 11 בנובמבר 2011 (IST)

• לגבי השאלה הראשונה ראה חזקה (מתמטיקה)#חזקה ממשית.
• לגבי השאלה השנייה, אתה לא צריך ללכת רחוק כל כך. הבעייתיות בבסיס שלילי מתחילה כבר מנסיון להגדיר חזקה רציונלית (ולכן כמובן גם מתרחשת, ואף מחמירה במקרה האי-רציונלי). למשל $\ (-1)^{1/2}$. זאת משום שכידוע, הגדרת חזקה רציונלית דורשת עירוב של שורשים. לכל מספר יש n שורשים שונים (כולל מרוכבים), כך שמתעוררת בעיה איזה שורש לבחור לחישוב החזקה (שורשים שונים יובילו לתוצאות שונות). כאשר הבסיס חיובי הבעיה נפתרת בכך שמחליטים שתמיד בוחרים את השורש החיובי (תמיד יש אחד), אולם במספרים שליליים אין שורש חיובי, ואפילו לא בטוח שיש שורש ממשי. כך שאין שום דרך הגיונית לבחור את השורש. לבעייה יש שני פתרונות שונים במסגרת מספרים מרוכבים, אך שניהם דורשים ויתור על חלק מהתכונות המוצלחות של חזקה (כמוסבר בערך חזקה (מתמטיקה)). דניאל • תרמו ערך 17:27, 11 בנובמבר 2011 (IST)

מהו גוגל פס?(אריתמתיקה)

איך אמור להיראות המס' הגבוה ביותר שאפשר לכתוב(בצורה וירטואלית)?

גוגולפלקס: מספר גוגולפלקס הוא 1 ולאחריו גוגול אפסים, או עשר בחזקת גוגול: $10^{\mathrm {googol} }=10^{(10^{100})}$. לזה אולי התכוונת, אך זה כמובן לא הכי גדול (רמז בחתימתי). חזרתי • ∞ • שיחה 16:41, 12 בנובמבר 2011 (IST)

החפלת קואורדינטות

אם נתונה לי משוואה דיפרנציאלית חלקית כזאת: $u_{xx}+u=0$ ואני צריך לכתוב אותה בקואורדינטות חדשות $s=(3/2)y+x^{3/2},t=(3/2)y-x^{3/2}$, מה עלי לעשות?

אני חשבתי למצוא את הנגזרת השנייה ככה: $u_{xx}={\frac {d}{dx}}({\frac {du}{ds}}{\frac {ds}{dx}})={\frac {d}{dx}}(u_{s}\cdot {\frac {d((3/2)y+x^{3/2})}{dx}})$, אבל זה דורש ממני לדעת $dy/dx$ ואין לי אותו. איך תמליצו לגשת לשאלות כאלה? 79.182.216.45 14:57, 11 בנובמבר 2011 (IST)

העזר בכלל השרשרת: ${\frac {\partial }{\partial x}}={\frac {\partial s}{\partial x}}{\frac {\partial }{\partial s}}+{\frac {\partial t}{\partial x}}{\frac {\partial }{\partial t}}$ . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:42, 11 בנובמבר 2011 (IST)

שאלה

היום הגענו לתאריך מיוחד - 11.11.2011. ואולם, רק פעם אחת בהיסטוריה היה תאריך שכל כולו אותו המספר, ללא שום אפסים. היה זה ב- 11.11.1111. האם ידוע על אנשים שציינו את היום הזה בצורה מיוחדת? (ז"א מבין המתי מעט שהיו מודעים לתאריך). 82.81.169.6 17:35, 11 בנובמבר 2011 (IST)

מאז שהחלו לספור על פי מועד הולדת האדון היו עוד שנים כאלו באלף הראשון : 5.5.555, 6.6.666 (הרבה יותר משמעותי מבחינת הנצרות) וכן הלאה. שנילי - שיחה 18:26, 11 בנובמבר 2011 (IST)

דיברתי על תאריך ללא שום אפסים. 82.81.169.6 20:24, 11 בנובמבר 2011 (IST)

קריין תוכניות

אני מחפש שם של קריין שמקריין את אמא מחליפה בעונות הראשונות,סופר נני ואת הgps של iGo.גיגול לא העלה דבר.מי מכיר?.רונאלדיניו המלך - שיחה 18:09, 11 בנובמבר 2011 (IST)

אנטיגונה

אני מחפש את הסיפור בעברית ואני לא מוצא באינטרנט. ספרייה לא תעזור כי המבחן ביום ראשון בבוקר. מישהו יכול לעזור?? !!!!

למיטב זכרוני יש לפחות שני "אנטיגונה" שתורגמו לעברית (אחד של ז'אן רסין? ואחד של סופוקלס). לא מדובר ב"סיפור" אלא ב"מחזה" (הנה, כבר שיפרתי לך את הציון בבחינה ב-3%). חשוב שתחפשי את המחזה הנכון עבורך - זו יכולה להיות הפתעה לא נעימה להתכונן על רסין ולמצוא שהבחינה על סופוקלס או ההפך (יתכן גם ששני אלו אינם היחידים). קיפודנחש - שיחה 20:26, 11 בנובמבר 2011 (IST)

באתר ויקיספר יש סיכום אם אתהלומד את הנושא בספרות : http://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%A1/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%94

C#

אני יודע שקובץ EXE של פסקל יעבוד גם בDOS. אך אני מתכנת בC# ואני רוצה להריץ תוכניות על דוס. זה אפשרי?? 89.138.220.106 20:49, 11 בנובמבר 2011 (IST)

ממש DOS, מערכת ההפעלה של פעם? או שאתה מתכוון ל-Console application כלומר תוכנה שמופעלת משורת הפקודה בתוך "חלון DOS"? לאופציה הראשונה - למיטב ידיעתי לא קיים. לשאלה השניה, אפשר גם אפשר, ר' למשל [2] בברכה 109.65.199.169 22:23, 11 בנובמבר 2011 (IST)

קוד מקומפל/מהודר של #C לא רץ ישירות על הברזלים, אלא (בדומה לקוד ג'אווה) על מכונה וירטואלית של NET. (שבמקרה נקראת CLR). כיוון שהמכונה הוירטואלית הזו לא זמינה בשום פלטפורמה פרט לוינדוז, קוד של #C לא יכול לרוץ בשום מקום פרט לוינדוז. קיפודנחש - שיחה 23:10, 11 בנובמבר 2011 (IST)

ליתר דיוק: בעזרת מונו זה יכול לרוץ גם על פלטפורמות אחרות. מצד השני הערך הזה כ"כ לא מדוייק, ולכן אסלח לך על הבורות. דרך אגב, דוס גם לא יודע להריץ קובצי Portable Executable (או ליתר דיוק: כל קובץ כזה מכיל בתחילתו תוכנית דוס מינימליסטית שמדפיסה "לא יודע איך להריץ את זה" - סוג עלוב של כשל). כמובן שבלינוקס ובפלטפורמות אחרות מצאו איך להריץ אותם: בעזרת Wine.‏ Tzafrir - שיחה 16:20, 12 בנובמבר 2011 (IST)

אני יודע לעשות ״console app" הבעיה שקובץ זה דורש התקנה אלא אם כן מעתיקים אותו מהdebug. מספיק לי לפתוח אותו בcmd הבעיה שקובץ כזה פועל בcmd של המחשב שיצר אותו אבל באחרים לפחות ברובם לא...

אני יודע שצריך להעתיק מהrelease אבל אני לא בטוח שזה ישפיע... --77.126.181.215 19:51, 14 בנובמבר 2011 (IST)

שמתם לב שיש כשל לוגי בחלוקת המדעים למדוייקים ולא מדוייקים?

בכל המדעים ניתן לקבוע הנחות יסוד שרירותיות או להיכשל בקביעת עמדות "לוגיות"-לכאורה. בפיזיקה, ביולוגיה, למשל, היו סקנדלים ומהפכות, שמעתי כאן בעבר שאפילו במתמטיקה שנחשבת הטופ של הטופ בכל הקשור לדיוק, היו מודלים שהתבררו כשגויים לחלוטין. לנוירוביולוגיה ג"כ לא חסר אז מדוע אנחנו ממשיכים לכנות מדעים מסויימים "מדוייקים", הרי יוצא שאף מדע בעולם אינו "מדוייק" (אם מתייחסים למילה במליאתה). נראה שהדיוק הוא ערך מדיד ולא מוחלט. תודה.

אולי השם קצת מבלבל. כשאומרים מדעים מדויקים ממש לא מתכוונים שלמדעים אלו לא יכולים להיות טעיות. כמו שאפשר לקרוא בערך, מדעי הרפואה וביולוגיה יכולים להיות מסווגים כ"מדעי החיים" ולא מדעים מדויקים. השם בא להבדיל מתחומים אחרים כמו לדוגמה מדעי הרוח, מדע המדינה וכדו'. Corvus,(שיחה) 10:44, 12 בנובמבר 2011 (IST)

מדעים מדויקים זה פשוט שם למדעים שמסתמכים בעיקר על מתמטיקה (זה לא כולל ביולוגיה). זה לא אומר שהם חסינים לטעויות, אבל בפועל באמת יש בהם פחות טעויות. דניאל • תרמו ערך 12:13, 12 בנובמבר 2011 (IST)

ואגב, במתמטיקה מעולם לא היו מודלים שנחשבו לשגויים, כי במתמטיקה טהורה אין בכלל מודלים (יש מודל (לוגיקה מתמטית), אבל זה משהו אחר לגמרי). דניאל • תרמו ערך 12:15, 12 בנובמבר 2011 (IST)

אני תמיד נהגתי לקרוא לפקולטה "מדעים מדויקים בקירוב טוב" או "מדעים מדויקים עד כדי אפסילון" :) בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:40, 12 בנובמבר 2011 (IST)

איברהים פירושו אברהם

האם לשם מוסטפא יש מקבילה עברית?.

Chosen One. השם בערבית הוא שם נוסף של הנביא מוחמד. אולי יש שם שמביע את המושג--נבחר-- אבל הוא לא מקביל. Nachum - שיחה 15:14, 12 בנובמבר 2011 (IST)

הסתברות בפוקר

שאלה בהסתברות: יש 4 אסים בחפיסת קלפים. שולפים 5 כלפים באקראי- מה ההסתברות שיצאו 2 אסים בדיוק? מה הסתברות שיצאו אסים לפחות?

נאמר לי שהתשובה לשאלה הראשונה היא ${\frac {{\binom {48}{3}}{\binom {4}{2}}}{\binom {52}{5}}}$. מאיפה בא כל אחד מהסוגריים והכפל במונה? במכנה יש את "5 בחר 52" כלומר שלפיה של 5 כלפים כלשהם. אבל לא מבין את המונה. 79.182.216.45 13:56, 12 בנובמבר 2011 (IST)

יש ${\tbinom {52}{5}}$ אפשרויות לחמישה קלפים כלשהם. יש ${\tbinom {4}{2}}$ דרכים לבחור שני אסים. זרוק את שני האסים הנותרים, ויש ${\tbinom {48}{3}}$ דרכים להשלים את שני האסים שבחרת לחמישייה עם בדיוק שני אסים. לפתרון השאלה השנייה עליך להשתמש בעקרון ההכלה וההפרדה. דניאל • תרמו ערך 14:56, 12 בנובמבר 2011 (IST)

סדרה אינסופית קבועה

תהי $a_{n}$ סדרה אינסופית לא חסומה של מספרים אקראיים (ללא שום סדר, אין חסם עליון או תחתון). האם קיימת תת סדרה של $a_{n}$ שהיא קבועה? כלומר $a_{nk}=L$.

לדעתי ההסתברות למצוא את מספר L בין אינסוף מספרים אקראיים הוא אפס בדיוק. ולכן הסבירות שאיזשהו L יחזור על עצמו הוא אפסי. אבל מצד שני יש אינסוף מספרים בסדרה אז אולי עוד "מלא-מלא זמן" יהי עוד הפעם L בדיוק וככה עוד הפעם ועוד ועוד. אני בתהיות. 79.182.216.45 14:30, 12 בנובמבר 2011 (IST)

לא בהכרח. יתכן שבאופן אקראי תקבל את הסדרה 1,2,3,4... בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:39, 12 בנובמבר 2011 (IST)

לא חשבתי על זה. אבל ההסתברות לקבל באופן אקראי סדרה מונוטונית עולה של מספרים שלמים היא אפס בדיוק, לא? זה כמו ההסתברות לבחור באקראי מספר כלשהו ולקבל 6.215 79.182.216.45 14:43, 12 בנובמבר 2011 (IST)

לא קיימת התפלגות אחידה על הישר כולו, כך שאין דבר כזה סדרה אינסופית לא חסומה של מספרים אקראיים (בהנחה שאתה רוצה שלכל המספרים יהיה אותו סיכוי להיבחר). דניאל • תרמו ערך 14:46, 12 בנובמבר 2011 (IST)

לא מסכים. למה אתה אומר "אין דבר כזה סדרה אינסופית לא חסומה של מספרים אקראיים". אני טוען שאני יכול לשבת ולזרוק מספרים ללא שום סדר מלא פעמים( עד אינסוף) ולא יהיה מספר מסויים שאני יכול להגדיר עליו חד משמעית שהוא המקסימום של הקבוצה ( אולי עכשיו המספר הגדול ביותר שאמרתי הוא 50 אלף, אבל עוד רגע אני אגיד את מהמספר 50 אלף נקודה 1. לא מסכים אם הטענה. נניח שההתפלגות סימטרית, איפה הסתירה? 79.182.216.45 15:07, 12 בנובמבר 2011 (IST)

אני מטיל ספק ביכולת שלך לבחור מספרים באקראי. גם אם היית בעל יכולת חישובית לא מוגבלת וחסר הטייה לחלוטין, אתה אפילו לא מסוגל לחשב את מרבית המספרים. יותר מזה, אינך מסוגל ללהגדיר את מרבית המספרים. ואפילו אם נתעלם מן המגבלות האלה, אין לך שום שיטה לבחור מספר באקראי (כי אין כזו). דניאל • תרמו ערך 15:38, 12 בנובמבר 2011 (IST)

באו לא נרד לפסים אישיים. אני לא אשם שאני בן אדם מוגבל- לצורך ההמחשה אני מסגול לשלוף באופן אקראי לגמרי מספרים ממשים הכוללים רציונליים ושורשיהם. זו קבוצה מספיק צפופה לצורך העניין? אני לא מאמין בטענה "לא קיימת סדרה אינסופית לא חסומה של מספרים אקראיים". וכל מגבלות שלי לא רלוונטיות. טענה כזאת זקוקה להוכחה קצת יותר חזקה מ"נראה אותך מצליח". 79.182.216.45 15:45, 12 בנובמבר 2011 (IST)

חס וחלילה אין לי דבר נגדך. כשאמרתי שאתה לא מסוגל לעשות דברים התכוונתי לכך שאדם, מחשב או כל מכונת חישוב, גם בלתי מוגבלים בעצמתם, לא יכולים לעשות זאת. כמובן שחוסר היכולת לבנות התפלגות שכזו אינה סיבה להניח שהיא אינה קיימת. הסיבה שהיא אינה קיימת היא שלישר יש מידה אינסופית, ולכן אין איך לנרמל התפלגות כזו. דניאל • תרמו ערך 15:54, 12 בנובמבר 2011 (IST)

אגב, בסדרה חסומה של מספרים אקראיים התושבה לשאלה שלך היא לא. בסדרה יש מספר בן מנייה של איברים בעוד עוצמת המספרים בקטע היא עוצמת הרצף. לכן הסיכוי שמספר כלשהו ייבחר יותר מפעם אחת היא 0. דניאל • תרמו ערך 15:59, 12 בנובמבר 2011 (IST)

ולמה החלטת שבחירה אקראית של ממשיים מחייבת לתת לכל אחד מהם את אותו הסיכוי להיבחר? מן הסתם קיימות מידות הסתברות על הממשיים, גם אם הן לא אחידות. 46.117.165.190 16:02, 12 בנובמבר 2011 (IST)

כפי שכתבתי בהערתי הראשונה, הנחתי שהשואל מחפש התפלגות אחידה. אחרת, הוא צריך להגיד מה ההתפלגות. דניאל • תרמו ערך 16:09, 12 בנובמבר 2011 (IST)

רק הערה: אני חשבתי שהוא דוגם רק מקבוצת המספרים הטבעיים. ברגע שמדברים על דגימה מקטע (סופי או לא) של קבוצת המספרים הממשיים ההסתברות לקבל מספר בודד כלשהו היא 0 אך צפיפות ההסתברות לא בהכרח 0 ולכן $P(x\leq X\leq x+\Delta x)=\int _{x}^{x+\Delta x}f(t)dt\geq 0$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:05, 12 בנובמבר 2011 (IST)

גם אין דרך להגריל באקראי באופן אחיד מספרים טבעיים. דניאל • תרמו ערך 16:09, 12 בנובמבר 2011 (IST)

לסבר את האוזן: נניח לרגע שקיימת התפלגות אחידה על הטבעיים. למען הפשטות נבנה מהסדרה המקורית סדרה שנייה שתהיה מורכבת מערכיהם המוחלטים של אברי הסדרה המקורית. כיוון שההתפלגות היא אחידה בין אפס לאינסוף, התוחלת היא אינסוף חלקי שתיים, כלומר התוחלת יותר גדולה מכל אחד מאיברי הסדרה, דבר שכמובן אינו אפשרי. כמו שדניאל אמר, אי אפשר לומר שום דבר על השאלה בלי לדעת משהו על ההתפלגות (בדרך כלל, בשאלות מסוג זה אם לא אומרים כלום על ההתפלגות, מניחים התפלגות אחידה, שכאמור לא קיימת על הטבעיים). למשל, אם קיים מספר טבעי שההסתברות להופעתו היא חיובית, אז ניתן לומר שבהסתברות של 1 תהיה תת סדרה קבועה. קיפודנחש - שיחה 18:41, 12 בנובמבר 2011 (IST)

אין דרך להגריל בעזרת תורת הקוונטים? אין משהוא שמה עם אקראיות מושלמת?

חיתוך ואיחוד עם קצוה ריקה

תהי $\Omega$ קבוצה לא ריקה ו$\emptyset$ קבוצה ריקה. למה מתקיים $\Omega \cap \emptyset =\emptyset$ ו$\Omega \cup \emptyset =\Omega$? אינטואיטיבית זה ברור לגמרי. אבל איך מוכיחים את זה? 79.178.209.83 20:51, 12 בנובמבר 2011 (IST)

חיתוך A ו-B = כל האיברים שנמצאים גם ב-A וגם ב-B. אם A היא הקבוצה הריקה אזי אין אף איבר ב-A ולכן אין אף איבר שנמצא גם ב-A וגם ב-B. לכן החיתוך ריק ולכן החיתוך שווה לקבוצה הריקה.

איחוד A ו-B = כל האיברים שנמצאים או ב-A או ב-B. אם A היא הקבוצה הריקה, אזי אין אף איבר ב-A ולכן כל האיברים באיחוד באים מ-B ולכן האיחוד שווה ל-B.

בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:57, 12 בנובמבר 2011 (IST)

זה ההסבר האינטואיטיבי שלי. השאלה היא האם זה "טריביאלי לגמרי" להשתמש בטענה $\Omega \cap \emptyset =\emptyset$ ללא שום נימוק בהוכחה של משהו? 79.178.209.83 21:07, 12 בנובמבר 2011 (IST)

מגדירים $A\cap B:=\{x:\ x\in A\ \land \ x\in B\}$. לכן, אם נניח בשלילה שקיים $x\in \varnothing \cap \Omega$ נקבל שקיים $x\in \varnothing$, בסתירה, ומכאן ש-$\varnothing =\varnothing \cap \Omega$. לגבי איחוד, $A\cup B:=\{x:\ x\in A\ \lor \ x\in B\}$, לכן $x\in \Omega \iff x\in \Omega \ \lor \ x\in \varnothing \iff x\in \varnothing \cup \Omega$, ולפי הגדרת שיוויון קבוצות נקבל $\Omega =\Omega \cup \varnothing$. נו, טוב - שיחה 21:50, 12 בנובמבר 2011 (IST)

כן, זה טריוויאלי ואינו דורש נימוק. דניאל • תרמו ערך 22:45, 12 בנובמבר 2011 (IST)