ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

פסיכולוגיה/נוירולוגיה - הקשר בין התקהות רגשות וזיכרון[עריכת קוד מקור]

האם יש קשר בין איכות הזיכרון של אדם לבין התקהות הרגשות שלו כלפי מאורע לאחר זמן?

האם נעשו מחקרים בנושא על בעלי זיכרון פנומנלי? אם התשובה שלילית, במה כן קשורה התרגלותו של המוח לשינויים, והאם יש לזה קשר לעמידות מפני תרופות לאחר זמן וצריכה גוברת של חומרים ממכרים?

אשמח למקורות, אם אפשר.

  1. יש הרבה סוגים של זכרונות והרבה סוגים של הצגת מידע בתוך הזיכרון. המידע בתוך הזיכרון ארוך המועד יכול לשנות דרך תצוגה או אפילו להשתנות ממש ולא ליצג יותר באופן נאמן את המאורע שקרה באמת.
  2. איכות הזיכרון קלה למדידה חד פעמית אבל מדידות תכופות של מידע בזיכרון מאלצים את האדם להיזכר בו שוב ושוב ולכן לשנן אותו ולהטות את המדידה.
  3. עוצמת רגשות היא דבר קשה מאוד למדידה.
  4. נעשו מחקרים על אנשים שזוכרים בקלות ובפרוטרוט חומר קריאה רב או רשימה ארוכה של מילים שאינן קשורות זו לזו.
  5. זיכרון פנומנלי לפרטי פרטים יש הרבה פעמים אצל אנשים עם כל מני לקויות נוירולוגיות. מצב בו אדם זוכר במקום רק את מה ששימושי לו, כמעט כל פריט מידע אפשרי, הוא אינו מצב שמקל על התפקוד היום יומי. הזיכרון הנורמלי התפתח באבולוציה וכנראה שיש סיבות טובות לזה שיש דברים שקל לזכור ויש דברים שקשה לזכור.
. עִדּוֹ - שיחה 10:50, 4 ביולי 2011 (IDT)

לא הצלחתי (=השואל) להבין: הגיוני שלא ניתן למדוד בצורה מדויקת התקהות רגשות, אבל האם אנו יודעים על קשר בין יכולת לזכור לאורך זמן פרטים ובין, נניח, אי התגברות על מוות של קרוב, או לא?

1) מבחינה נוירולוגית, האם אותו האזור מופקד על שני התחומים?

2) איזה יתרון אבולוציוני יש באי-זכירת דברים? האם מבחינה רגשית בעלי הלקויות הנוירולוגיות הנ"ל יוצאי דופן?

  1. בוא ונתחיל עם זה שיש קשר ישיר בין מה שאפשר לראות/למדוד לבין מה שאפשר לדעת. מפלס מי אגם אפשר למדוד בקלות ולדעת בקלות. לעומת זאת, כמות מי תהום הרבה יותר קשה לדעת ולהבין. השאלה שלך יוצאת מתוך הנחה שאפשר לדעת דברים בפשטות על "התקהות רגשית" כמו על נפילה חופשית. אלא שהדבר אינו כך. רגשות הם דבר קשה מאוד למחקר ולהבנה ולכן ספק אם תקבל תשובות קלות לשאלה שלך.
  2. לגבי מבנה המוח, אני מניח שמישהו אחר יסביר את זה טוב ממני. בכל מקרה, הזיכרון האפיזודי לטווח ארוך (זיכרון שמכיל למשל את סיפור קורות חייך) אינו שמור במקום ספציפי. הוא כנראה מפוזר ברחבי חלקים נרחבים במוח. לגבי הרגשות, אז יש אזורים שונים לפחות עבור מספר רכיבים שונים של רגשות. אולם רגש שלם כמו "יראה" הוא עניין מסובך יותר ותלוי גם בתרבות ולא רק באנטומיה.
  3. לגבי יתרון אבולוציוני לשיכחה, יש כמה מודלים בתורת המשחקים האבולוציונית. אחד המודלים האלה הוא פיתוח של מודל דילמת האסיר. לפי המודל הזה, אם אתה שב ונפגש עם אדם שתמיד טוב אליך ואתה מחזיר לו באופן קבוע טובה תחת טובה, אתה לא בודק אף פעם אם זה באמת משתלם להחזיר לו טובה תחת טובה. אבל אם לפעמים אתה שוכח לשלם לו כגמולו, אתה עשוי לגלות שהוא ממילא ימשיך להתנהג יפה ואתה יכול לחסוך את תשלום התגמול. בכל מקרה, מדובר במודלים ולא במשהו מדיד לחלוטין או ברור לחלוטין כמו חומר הלימוד במכניקה לתיכון.
. עִדּוֹ - שיחה 12:37, 5 ביולי 2011 (IDT)
כנוירולוג שעוסק שנים רבות במוח האדם, חבל לי ששאלה יפה, מעניינת ולדעתי, גם עמוקה, כפי שהשואל שואל, הולכת לאיבוד בים של תשובות לא כל כך לעניין. ובכן:
  • אין מרכז זכרון במוח ! הזכרון בצורתו הפשטנית ביותר (ספרים שלמים נכתבו רק כדי להגדיר את המושג "זכרון") הוא פעולה מורכבת של רוב מערכות המוח המתקשרות ביניהן בעזרת קשרי הסיבים שבחומר הלבן של המוח.בתהליך זה יכולים להשתתף אזורי מוח (לא מרכזי מוח!) הקשורים באברי החישה כמו ראיה, שמיעה, ריח, מגע וכו', מידע שנאגר לגבי נושא החישה בתאים מיוחדים במוח, מידע המגיע מאזורי מוח הקשורים ברגשות לגבי הנושא (למשל המערכת הלימבית במרכז המוח). כל המידע הזה עובר עיבוד מפושט במוח ומגיע לחלקי מוח הקשורים במודעות. מרגע זה אנו מודעים לאותו נושא. מכאן מתחילה פעילות מורכבת מאוד אחרת שבסופה אנו מגיבים כלפי אותו נושא למשל נמלטים ממנו, צוחקים, בוכים, שמחים וכו'.
  • זכרון מסוג אחר הוא הזכרון הפנימי או הוירטואלי. אנו יכולים להזכר באדם או בשיר או בטעם של אוכל גם בלי לבוא במגע עם אותו מושא זכרון אלא רק דרך פעילות מוחית קוגניטיבית. המכניזם של תהליך זה שונה מהקודם אך גם בו משתתפים רוב מערכות המוח.
  • צורת זכרון אחרת היא החלום שהמכניזם שלו שוב שונה ותכליתו עדיין לא ברורה לנו במלואה.
  • האדם מופצץ בכל רגע מחייו בכמות אדירה של גירויים חיצוניים דרך אברי החושים ופנימיים דרך החשיבה הפנימית שלו. כל אחד ממאות מיליוני הגירוים הללו משאיר את רישומו על מוחנו. על כן המוח מחוייב לבצע סוג של סינון כדי לא להיות מוצף באוקינוס של מידע (או זכרון, אם תרצה) שרובו חסר כל תועלת לאותו אדם. תהליך סינון זה נעשה על ידי קיבוע. גירוי שמגיע אלינו פעמים רבות ומביא את אותו המידע מתקבע במוח ואז נשאר שם ומשתתף בתהליך הזכרון ועיבוד המידע בעתיד. מידע לא רלוונטי (רובו) "נדחף הצידה" מתאי המוח עד שהוא נעלם. קיבוע אפשר לייצר גם באופן מלאכותי על ידי שינון או חינוך. מידע שיש בו גם גירוי רגשי (פסיכולוגי, אם תרצה) רב יעבור קיבוע מהיר יותר ויעמוד בראש התור של המידע שאנו זוכרים - למשל מותו של אהוב.

זכרון זה "ישלוט", עקב כך, במוחנו למשך תקופה אך עם הזמן המטען הרגשי שלו ילך ויפחת (כמאמר "הזמן עושה את שלו") וזכרונות אחרים יתפסו את מקומו החשוב. במילים אחרות, קהות החושים (כפי שהגדרת בצורה מאוד טובה)גורמת להפחתת המטען הרגשי של הזכרון ולא להעלמות הזכרון. אנו נזכור תמיד אדם אהוב שנפטר אך רגש העצבות והאבל יפחת, אצל רובנו, עם חלוף הזמן.

  • אין היום תרופות המסוגלות להגביר זכרון בצורה זו או אחרת. תרופות רבות יכולות להשפיע לרעה על הזכרון.

מקווה שנתתי לך מספר נקודות מפתח ותוכל, אם תרצה, להעמיק הלאה בכוחות עצמך. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:14, 5 ביולי 2011 (IDT)

הערה לדיון; הייתי שמח לדעת דעתו של הד"ר על תוספי DHA&PS למינהן, מאד הייתי... 109.67.3.117 10:15, 6 ביולי 2011 (IDT)
ברצון ובקצרה. אומגה 3 הוא תחליף תעשייתי לשמן הדגים המיתולוגי שאבותינו ואבות אבותינו שתו בילדותם כדי להיות "חזקים יותר". כיום מייצרים חומר זה בבית חרושת ממרכיבים כימיים ואין לו שום קשר עם דגים או עם ה"טבע". אין שום מחקר רפואי אמיתי ואובייקטיבי שמצא תועלת כל שהיא בנטילת אומגה 3. מאידך, יש מחקרים המראים אפשרות של נזק בריאותי בחומר זה כמו הגברת אי ספיקת הלב. תוספי המזון הם חלבונים ואנזימים שונים שגם הם נוצרים בבית חרושת. חלבונים ואנזימים יש ליטול אך ורק אם נמצא על ידי רופא שקיים חוסר בגוף לאחד מהם ואז ליטול לפי מינון הרופא ובהשגחתו. לאדם בריא שאוכל רגיל (לא בדיאטה ולא צמחוני או טבעוני) אין שום צורך בחומרים אלו ויש בהם פוטציאל סיכון גבוה של פגיעה בכליות ובכבד. התועלת היחידה בתוספי המזון היא לבעלי מכוני הכושר המוכרים אותם לצאן מרעיתם. עצתי - אכול טוב ואיכותי ואל תצרוך אומגה 3 ותוספי מזון לתועלת בריאותך (וארנקך). ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:26, 6 ביולי 2011 (IDT)

אבנורמאליות מפתיעה[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם. אתמול הייתי בקניות בטיב טעם וראיתי ילד בן 12-13 שהיה שם עם הוריו. הילד היה סוג של סופר-אקטיבי, היו קטעים שהוא אמר משהו וחזר עליו 9 פעמים או יותר, למשל, היה קטע שהוא אכל איזה חטיף כנראה חריף קצת, והתחיל לחזור על עצמו בערך 15 פעם שחריף לו, דיבר בשטף. במקרים מסוייימים צעק, והרבה לשאול את הוריו שאלות שלכאורה בחלקן לא היה ממש. הוא גם התלהב כמעט מכל דבר שהוריו הכניסו לעגלה.. אין לי שמץ איך תופעה כזו (אם ריפטטיבית) מכונה בספרות, תודה לעוזרים.

לא הייתי מאבחן את הילד לפי תאורחלקי זה. יתכן שמדובר בילד היפראקטיבי. ללא קשר אליו קיימים ברפואה התסמינים הבאים:
  • לוגוראה -שטף דיבור רב וחריג עד קיצוניות. אופייני בבעיות נפשיות מסויימות.
  • אקולליה - חזרה כמו הד על מילים מספר רב של פעמים. אופייני למחלות מסויימות בתחום הנוירולוגיה.
  • היפראקטיביות - פעלתנות יתר לא נשלטת, כולל שטף דיבור. אופייני לבעיות נוירופסיכולוגיות, ביחוד בילדים. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:44, 6 ביולי 2011 (IDT)

למה הומוסקסואליות לא נחשבת לפאראפיליה?[עריכת קוד מקור]

שאלה פשוטה, מבלי להיכנס לאף אחד למיטה. למה פטישיזם, סאדיזם, זאופיליה ואקסהיביציוניזם כן והומוסקסואליות לא? בלי חוויות אישיות- רק תשובות ענייניות. 79.179.199.127 00:08, 7 ביולי 2011 (IDT)

הערך פאראפיליה מסביר את הנושא די טוב. ואם אפשר שאלה נגדית (בכל זאת יהודי תמיד עונה בשאלה...) - למה אתה בעצם שואל? מה אכפת לך הגדרות? Doronve - שיחה 00:22, 7 ביולי 2011 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה -תשובה פשוטה לשאלה הקנטרנית: מאותה סיבה שמשיכה הטרוסקסואלית בין גבר לאשה אינה נחשבת לפאראפיליה. מכיוון שהומוסקסואליות כיום נחשבת לאחת האופציות הנורמטיביות לחיים זוגיים (ולא רק לסקס). הגדרת פאראפיליה היא במידה רבה חברתית, ואילו העולם המערבי (החלקים בו שאינם תלויים בדת) , רואה בלהט"ב כיום - הן בתחום המשפטי, הן בתחום הפסיכיאטרי והפסיכולוגי, הן בתחום החברתי של זכויות האזרח - דבר נורמטיבי. דני. ‏Danny-w‏ 00:28, 7 ביולי 2011 (IDT)

למה איכפת לי הגדרות- סקרנות טהורה. למה אתה מגדיר את עצמך כישראלי בן דת משה? אני לא מעמיד בספק שכמות הזוגות החד מיניים גדולה בצורה משמעותית, ככה שאי אשפר להגיד שזה איזו "סטייה מקרית". ומבלי להעליב(!)- למה בכל זאת סדו-מזוכיסטים כן נחשבים לסטייה והומולסבים לא? אני לא יודע נתונים סטטיסטיים, אבל גם זה לא נשמע לי אחוז זניח באוכלוסיה ( רק תבדקו כמה אנשים ישמחו לשמוע על זה שהחבר שלהם סובל). 79.179.199.127 09:00, 7 ביולי 2011 (IDT)

שלום רב. זו שאלה מאד טובה ויפה למה הומוסקסואליות לא נחשבת לפארא-פיליה. השאלה מאתגרת ומכריחה אותנו לבחון מחדש את הסטנדרטיזציה המקובלת במדעים ומוסר.

אמנם, אין למעשה פארא-פיליה הטרוסקסואלית או הומוסקסואלית. יש אנדרו-פילה (משיכה לגברים) ו-גינה-פיליה (משיכה לנשים), זה שיש מי שמגידרים עצמם גברים שנמשכים לגברים זה עניין אחר, ואתה יכול להיות הומוסקסואל עם פארא-פיליות וסטרייט עם פארא-פיליות.

לא הבנתם אותי. מה שאני מתכוון- נגיד במאה ה19 הייתם אומרים שאתם במערכת יחסים עם גבר אחר, הייתם מוגדרים כסוטים. במאה ה2 לפני הספירה ביוון, זה היה בסדר גמור. כמו שניתן לראות בהודו העתיקה היתה זואופיליה שאפילו זכתה להנצחה באבן. בעולם העתיק נערים בני 12-13 היו "מוכנים" לצרכים מיניים (בדיוק באותה התרבות יחסים בן גברים זכו לעונש מוות). אז מי קבע פתאום שהומואים זה לא פרא-פילים ופדופילים וזואופילים כן? קריטריון שמדובר בהסכמה הדדית בין אנשים בוגרים הוא חשוב אומנם, אבל אני לא מדבר על היחסים בפועל, אלא על משיכה בפני עצמה. 79.179.199.127 11:24, 7 ביולי 2011 (IDT)

שלום, אני הבנתי אותך מצוין, פיליה היא משיכה "גדולה" למשל; פיליה לנשים או לגברים (אנדרו ו-גינו כמו שהסברתי לעיל). פארא-פיליות זה משהו מעבר לזה. אתה שואל למה לא לראות בזה סטייה, עזוב ת'מילה פארא-פיליה, למה זה לא סטייה?, כי כנראה יש מיעוט דומיננטי מאד שהצליח להביא לכך שזה לא ייחשב סטייה מבחינה חוקית. כנראה מי שחושב שזה סטייה שצריכה להיאסר על פי חוק לא מספיק דומיננטי ולא מספיק פעיל מבחינה חברתית ולכן האג'נדה שלו מתחת לאדמה. ודי לחכימא ברמיזא (ואני לא הומו), וגם לא נגד הומוהים, רק מציין מה בשטח נכון לתאריכינו.

ההגדרות משתנות עם הזמן. היסטריה אצל נשים נחשבה פעם למחלה חשוכת מרפא. בשנות השישים ניתן היה למצוא הומוסקסואליות בפרסומים רפואיים על סטיות מין, ואולי עד היום הם נחשבים לכאלה באיראן ובערב הסעודית. בין ה"סטיות" האחרות באותה תקופה ניתן היה למצוא מין אנאלי, תשוקה לסקס מחוץ לנישואין, ואף אוננות. אמנם פטישיזם, סאדיזם, זואופיליה ואקסהיביציוניזם עדיין נחשבים לסטיה מינית, אבל כל האחרים נחשבים היום לנורמטיביים בחברה המערבית, אף על פי שפטישיזם בדרך להפוך לנורמטיבי אף הוא. סאדיזם, זואופיליה ואקסהיביציוניזם כרוכים בפגיעה באחרים, לכן הגיוני להמשיך ולתייג אותם כסטיות מיניות, בעוד שהומוסקסואליות ושאר ההתנהגויות שנמנו כאן נחשבות ללגיטימיות כשהן נעשות בין אנשים בוגרים בהסכמה הדדית. -- ‏גבי‏ • שיח 18:01, 10 ביולי 2011 (IDT)

כשאומרים שפסיכולוגים\רופאים "לוקחים אנמנזה"[עריכת קוד מקור]

למה מתכוונים?. לא ברור לי מהפסקה הראשונה מהערך וגם לא מהפסקה בהקשר פסיכואנליזה. מבקש ביאור. תודה מראש.

asking specific questions, either of the patient or of other people who know the person and can give suitable information

בעברית-לאסוף מידע מעברו של המטופל.

ראו תולדות החולה. יוסישיחה 17:36, 7 ביולי 2011 (IDT)

Lucid Dreaming[עריכת קוד מקור]

האם חלימה צלולה אפשרית גם בשנת Rem-NRem ?

החלום קיים רק בזמן שנת REM ולא בשלבי שינה אחרים. בשלבי שינה התחלתיים (שלבים 1 ולעתים גם 2) קיימת אפשרות של תופעות המכונות הזיות היפנוגוגיות. האדם הישן חש תחושות של נפילה לתהום, של תעופה באויר ועוד. תופעות אלו אינן נכנסות לקטגוריה של חלום. ד"ר --וידנפלד - שיחה 23:02, 13 ביולי 2011 (IDT)

האם למשוגעים יש פגם במוח?[עריכת קוד מקור]

אדם משוגע- האם זה פגם פיזי במוח (כלומר איזה אזור פגוע)? האם רופא שעושה ניתוח מוח יכול להבדיל בין מוח של אדם בריא נפשית לבין אחד שהוא חולה נפש? האם ניתן לאתר בצורה פיזית בעיות נפשיות קלות יותר, שהם לא ממש שיגעון אלא "קטעים מוזרים" ( נגיד ראיתי איזו אישה שטענה שהיא מרגישה קרינה מטלפונים, גם אם הם נמצאים בתיק של מישהו שיושב לידה). 79.183.214.84 13:32, 16 ביולי 2011 (IDT)

לפני שאפשר יהיה לענות על השאלה שלך, צריך להגדיר מה הוא משוגע. גילגמש שיחה 14:12, 16 ביולי 2011 (IDT)
בשגעון יש תשובה לשתי השאלות. --ג'יס - שיחה 14:42, 16 ביולי 2011 (IDT)
כל הדברים המכונים "תיפקודים עליוניים" של האדם כמו ההתנהגות, הרגשות, התחושות, החשיבה, הזכרון, שיקול הדעת, השיפוט ועוד ועוד הם פעילויות של המוח שלנו. המוח יכול לפעול אך ורק על ידי תהליכים כימיים וחשמליים שמתרחשים בו. אין במוח האנושי (או במקום אחר בגוף) ישות המכונה "נפש". מכאן נובע שכל פעילות עליונה פתולוגית (שאתה מכנה "שגעון") נגרמת על ידי פעילות לא תקינה של המוח או חלק ממנו. חלק מהסיבות לפעילות הלא תקינה של המוח ניתנות לראיה בעין של חוקר או מנתח וחלק הן הפרעות תיפקודיות שניתן לגלות אותן רק בחקר ביוכימי של אותו מוח. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:29, 17 ביולי 2011 (IDT)
האם רופא יכול לראות מקום בעייתי במוח שהוא למעשה המקום שבגללו האדם סובל מבעיה נפשית? ושכאני אומר בעיה נפשית אני מן הסתם מתכוון לכל מיני פרנויות וסכיזופרניה ולא לנפש במובן הפילוסופי. האם על ידי המכשיר הזה שעושה צילום של פעלות המוח, רופא יכול להבחין בבעיות נפשיות( ולא בבעיות כמו אי תפקוד של איזה איבר כמו שלפעמים קורא לנפגעי תאונות). האם פסיכיאטר שמטפל בבעיות נפש יכול לתקן אזור פגוע? איך זה יתכן(הרי זה ריפוי של בעיות פיזיות)? 109.66.206.75 23:52, 17 ביולי 2011 (IDT)
העובדה שכל פעילות נפשית כגון חוויה, הרגשה, רצייה, מחשבה וכו' מלווה בפעילות כימית או חשמלית במוח, אין פירושה שהפעילות הכימית או החשמלית הזו היא היא המחשבה, הרצייה וההרגשה. זו הבעיה הפסיכופיזית. 109.160.139.118

פיזיקה פסיכולוגית[עריכת קוד מקור]

אם ילד מחוצ'קן שהוא בעל פוביה חריפה (שנגזרות ממנה פאניקות) לחילזון השדה., ואחותו קנתה לו ליומהולדת את הקרם הספרדי שעשוי מריר חלזונות (נגד אקנה). האם לדעת המומחה, מרגע מריחת הקרם, הילד יותקף בפאניקה?. האם הדבר יגרום להרגשה לאברסיבית כלשהיא, ולו הקטנה ביותר, במידה והילד כלל לא יודע שמדובר בקרם העשוי מריר חלזונות?.

תודה למומחה.

אם הילד אינו יודע שמדובר בקרם המופק מחלזונות, והרגישות שלו לחלזונות היא רגשית\פסיכולוגית\קוגניטיבית בלבד (כלומר זה בראשו ואין לו אלרגיה לאיזשהו חומר שקיים בחלזונות) אז אין שום סיבה שתהיה לו תגובה לקרם.94.230.88.148 13:32, 22 ביולי 2011 (IDT)

האם פסיכיאטרים ונוירולוגים בארץ...[עריכת קוד מקור]

רושמים פוספוטידיל-סרין לאנשים שמתלוננים על בעיות זכרון ואין להם דמנציה?. כוונתי היא; האם זה נהוג בכלל?.

* נוירולוגים ופסיכיאטרים בישראל אינם נותנים טיפול בתוספי מזון מסוג זה.
  • פוספוטידילסרין "אמיתי" נוצר מזיקוק רקמת מוח של פרה. שימוש במוח של פרה נחשב בימנו למסוכן ואינו מאושר על ידי הרשויות המפקחות. על כן יוצרים את התוסף מסויה אך בצורתו זו הוא שונה במבנהו הכימי מהחומר המקורי הנמצא בגוף האדם.
  • אין שום הוכחה מדעית רצינית ומוסמכת שלתוסף מזון זה יש השפעה כל שהיא על הזכרון. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:54, 28 ביולי 2011 (IDT)


למה כשיושבים בכיתה מרעידים את הרגל?[עריכת קוד מקור]

למה יש את הקטע הזה שאנשים שיושבים בכיתה רועדים עם רגל אחת (ולפעמים מעצבנים את אלו שלידם)? 79.183.206.244 12:38, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

יש כמה אפשרויות:
  1. בא להם פיפי
  2. בא להם צומי
  3. הם חולי נפש
  4. הם היפראקטיבים

Fade to Black - שיחה 12:52, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

Fade to Black, גם אני נוטה להרעיד את הרגל מידי פעם כשאני יושב. אף אחת מהאפשרויות שציינת לא משקפת אותי. מה גם שהפעולה הזאת היא רצונית. --MT0 - שיחה 13:04, 1 באוגוסט 2011 (IDT)
לגבי מחלות נפש אני לא מומחה, אבל אני בטוח לגמרי שכל הסיבות האחרות לא רלוונטיות לגבי. ועדיין אני לפעמים תופס את עצמי מרעיד את הרגל. 79.183.206.244 14:34, 1 באוגוסט 2011 (IDT)
MT0, אז למה אתה עושה את זה? Fade to Black - שיחה 15:48, 1 באוגוסט 2011 (IDT)
תשובות נוספות כאן. תומר - שיחה 15:53, 1 באוגוסט 2011 (IDT)
אולי מתוך הרגל...אבל בטוח לא כי אני חולה נפש שיש לו פיפי --MT0 - שיחה 22:29, 1 באוגוסט 2011 (IDT)
חשוב להדגיש שאם זו לא בעיה עצבית, אז לא מדובר בסיבוך מסוכן. לפעמים זה נקרא Restles legs syndrome ("תסמונת רגל ללא מנוחה") --MT0 - שיחה 23:35, 2 באוגוסט 2011 (IDT)
כשם שסיר לחץ העומד על האש יתפוצץ ללא שסתום, כן האדם הבלתי רגוע, לחוץ, חייב לשחרר לחץ דרך הרגל המרעידה, אחרת "יתפוצץ". ראה ספרו של רוברט ג'קסון על יסודות הרפואה הטבעית. ילדים קטנים לא עושים את זה כי הם עדיין רגועים, לכן הם רפויים בשנתם, אם תרים את ידו היא תיפול, לעומת המבוגר שגם בשנתו כל שריריו מתוחים. בעלי החיים, גם הבוגרים רפויים תמיד בעת מנוחה. Samuels - שיחה 21:01, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

משחק אותה דיסלקט או באמת דיסלקט?[עריכת קוד מקור]

יש לי מכר בדרן (איש מגניב) שלוקח את רוב החיים בקלות, אחלה איש. לפעמים יש קטעים שאני אומר לו מילה ואפילו שיוצא לי להגיד לו אותה כמה פעמים הוא פשוט אומר אותה לא נכון; למשל, את המילה פונט, הוא "מחליף" במילה "פון", או את המילה אקס-הביציוניסטי הוא יבטא; "אקסהביציואניסטי, או למשל הוא יגיד; "ג'ימ(ה)ייל אפילו שתיקנתי אותו 4 פעמים שצריך להגיד פשוט ג'ימייל.

אני לא יודע אם זה משחק או דיסלקציה באמת. יש בי אש להבין את זה, ואם זה דיסלקציה, מה בדיוק האטיולוגיה של זה. תודה. אני חושב שזה משחק כי הבחור אוהב לעשות צחוק מלא מעט דברים.

ואולי זה לא הומור ולא דיסלקציה? אתה לא יכול לצפות מאף אחד לאבחן לקות נוירולוגית ספציפית בעזרת תיאור קצר באינטרנט. עִדּוֹ - שיחה 13:06, 13 באוגוסט 2011 (IDT)
להרבה אנשים יש שגיאות הגייה כגון מיציבושי, להוזיז, קוראסון, ועוד כהנה. לא נראה לי שזו דיסלקציה. Gil mo - שיחה 15:15, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

אוטיזם[עריכת קוד מקור]

למה ילדים אוטיסטים מתלבשים? האם דווח עד היום על ילד אוטיסט שמרצו היה להישאר ערום ולא להתלבש כלל? 79.177.10.179 06:54, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

מאותן סיבות שילדים ללא בעיות תקשורת מתלבשים. אגסי - שיחה 10:29, 13 באוגוסט 2011 (IDT)
לחלק מהאנשים אוטיסטים, חלק מהבגדים יוצרים תחושה מאוד לא נעימה. אלא שזה לא משכנע אותם לקפוא בשלג או להגיע כל ערב למעצר. . עִדּוֹ - שיחה 13:10, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

מה מולד? - אינסטינקט, או ריפלקס?[עריכת קוד מקור]

תודה.

מרבית הרפלקסים נעלמים כבר במחצית השנה הראשונה, אולם ישנם רפלקסים המלווים את האדם לכל אורך חייו כמו רפלקס המצמוץ
אינסטינקט (יצר בסיסי, לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית‏‏[1]) מוגדר בביולוגיה ובמרבית ענפי הפסיכולוגיה כנטייה מולדת לביצוע מעשה מסוים. שניהם מולדים Nachum - שיחה 13:48, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

אם כך, אני מבין שמדובר בשני מילים נרדפות.

לא. רפלקס קשור יותר למערכת העצבים ולא עובר עיבוד במוח. אינסטינקט כן עובר עיבוד במוח. המילה אינסטינקט משמשת גם לתיאור של תגובות שאינן דורשות מחשבה מודעת שנרכשו באימון, וזה לא מולד (כמעט) בכלל. --אלעזר - שיחה 14:21, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון22#רפלקס ואינסטינקטgal m‏ 21:39, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
רפלקס הוא תגובה פיזית או פיזיולוגית לגירוי תחושתי. לרוב (אך לא תמיד) הוא מתבצע מקומית, כלומר התגובה היא צמודה למקום הגירוי. רפלקס אינו זקוק לעיבוד מוחי. הרפלקסים הנורמליים (כי יש גם רפלקסים חולניים המעידים על מחלה נוירולוגית) נמצאים בתינוק הנולד. עם הזמן חלק מרפלקסים אלו נעלמים (העלמותם "בזמן" מעידה על התפתחות תקינה של התינוק).

אינסטינקט הוא מושג בתחומי התאולוגיה (דת), פסיכולוגיה ופילוסופיה המבטא חלק מהתנהגויות האדם המכונות "יצרים" - למשל, "יצר אמאהות", "יצר השרדות", "יצר קיום" וכו'. מדובר, כאמור, במושגים ולא בפעילויות אורגניות ועל כן אינסטינקטים אינם ניתנים להוכחה פיזיולוגית כמו הרפלקסים. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:56, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

דיסקלקוליה וסטטיסטיקה[עריכת קוד מקור]

תוכלו לתת לי קצת טיפים?. אני סטודנט לפסיכולוגיה (כבר עשיתי מספר קורסים) ומאז ומתמיד התקשתי במתמטיקה (מעבר לחשבון פשוט, וכפל וחילוק, וגם בזה אני אורך לא מעט, בעיקר במספרים אי-זוגיים), קשה לי עם כל השאר., אין לי מושג איך עושים משוואות וכו', אכלתי בגלל זה המון קש, ואני ממש לא מתכוון לא להשלים תואר בגלל זה (בכל הצניעות שזו בכלל לא אופציה), ואני מחפש עצות, מה אפשר לעשות, אולי אלחם לפטור?... חוץ מהעובדה שבסטטיסטיקה משתמשים כדי להקיש מידע מ-ממצאים על שאר האוכלוסיה, אין לי באמת מושג איך סטטיסטיקה נעשת, כמה מתמטיקה יש בזה, ולמה באקדמיה מקפידים על זה כלכך?. האם חוקר יכול לשכור סטטיסטיקאי שיעשה אותה למענו? (ואם לא אז למה לא?). נניח ויש בידי מחשבון; האם זה יכול לעזור בכלל?. כי אם לא המחשבון זה הבעייה, אז מהיא כן הבעייה?. מה גם שהמון אנשים אומרים לי דברים סותרים, למשל, אחד אומר שכמעט ואין בזה מתמטיקה, אחר אומר שזה 80% מתמטיקה... למשל. זה כלכך מתסכל, אני יושב עם חבר שהוא פיזיקאי והבחור הוא מחשבון נומרי מהלך, זה מטורף, מתי כבר יהיה טיפול בבעייה הזאת?. המון תודה לעונים!

חוקר יכול לשכור סטטיסטיקאי מומחה כדי לסייע לו בתכנון ניסוי, בעיבוד התוצאות ובבחירת המבחנים הסטטיסטיים המתאימים; אבל זה לא מעשי לצפות שהוא ישכור סטטיסטיקאי שיסביר לו מחקרים שערכו חוקרים אחרים. מכיוון שכל מחקר כמותי נעזר בשיטות סטטיסטיות, היכולת לקרוא נתונים סטטיסטיים באופן ביקורתי היא חיונית לחוקר במקצועות שיש בהם מחקרים כאלה, ולא רק לחוקר - איש מקצוע שאינו יכול לקרוא את הספרות העדכנית הוא א-פריורי בעל רמה מקצועית נמוכה.
איזו תועלת תביא לך תשובה מספרית לשאלה "כמה מתמטיקה יש בסטטיסטיקה"? עוזי ו. - שיחה 16:52, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

שלום לעוזי, אני חייב לציין שכבר יצא לי לקרוא מאמרים והבנתי אותם היטב (את תוצאותיהם), אין לי בעייה להבין יחס בין 90% כאלה לבין 10% אחרים. או בין 52% כאלה לבין 12% אחרים לבין 56% נוספים. אני אשמח אם תוכל לחוות דעה גם על שאר השאלות. ברור לי שאין חוקר פעיל שישכור מישהו שיסביר לו תוצאות של מחקרים (מאמרים), אני מדבר נטו על עשיית הססטיסטיקה אחר-תצפית.

התועלת היא להבין טוב יותר על מה מדובר.

מה שעוזי אומר זה שלא מספיק שיכתבו לך 90% ותקח את זה כתורה מסיני. חשוב שתדע לקרוא מאמרים באופן ביקורתי, וסטטיסטיקה היא כלי שמאפשר לך לחקור את רמת המובהקות של התוצאות ולבחון את השיטות שהביאו את החוקרים למסקנות. דניאל ב. תרמו ערך 18:35, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

דניאל, מה בין סטטיסטיקה לבין השיטות שהביאו את החוקרים לתוצאות?, תוכל לפרט יותר?.

יש לך אוסף נתונים מקבוצה של נסיינים ואתה רוצה להשליך מהם על כלל האוכלוסייה. עליך להשתמש כמובן בסטטיסטיקה. אם אינך יודע סטטיסטיקה איך תוכל להבין מדוע תוצאות הניסוי גוררות את המסקנות? דניאל ב. תרמו ערך 18:52, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

אני אשאל שאלה יפה יותר; אם יש לי מחשבון מתמטי; האם יש סיבה לחשוש מהסטטיסטיקה?. אני באמת מנסה להבין למה דיסקלקול צריך לחשוש מסטטיסטיקה?, אולי אני סתם מדבר שטויות ומשלה את עצמי?. חשוב לי שתסבירו לי למה בכלל למישהו כמוני אמורה להיות בעייה עם זה?, זה מה שאני עד עכשיו פשוט לא הצלחתי להבין.

אתה צריך להבין סטטיסטיקה כדי לדעת אילו מהמספרים שהמחשבון כותב לך הם רלוונטיים. כדי להבין מה התוצאות אומרות. וכיוצא בזה. פטורים זה לא הדרך והאמן לי שאני לא סתם מדבר. יש לי ערמה די גבוהה של אבחונים לבעיות נירולוגיות שונות, ביניהן דיסקלקוליה, ותמיד מצאתי דרכים להתמודד. ברמה מסוימת המחשבון כן יכול לעזור לך (מחשבונים היום פותרים, למשל, מערכת משוואות) אבל יש בהחלט גבול לדברים שאתה יכול להרשות לעצמך לא להבין בכלל או לא להבין מספיק טוב.
נצל את ידיעותך בפסיכולוגיה כדי לדון בנושא לעומק, עם פסיכולוגים שמסייעים לאנשים במצבך. עליכם למצוא אסטרטגיית למידה הולמת עבורך.
בהצלחה. עִדּוֹ - שיחה 15:46, 20 באוגוסט 2011 (IDT)

אטוטיסטים סוואנטים, איש הגשם, וקים פיק[עריכת קוד מקור]

הייתי רוצה לדעת מה גורם להם לזכור כל דבר שהם מסתכלים עליו?. קים פיק למשל, האיש שעשו עליו את הסרט איש הגשם. הייתי רוצה לדעת האם כבר יודעים מה זה?. האם זה ההיפוקמפוס שעובד אצלהם שעות נוספות?. אולי רמה מסויימת של נוירוטרנסמיטורים?.

איך קוראים לסוג הזה של סוואנטים שזוכרים הכל באופן פנטסתי?. תודה.

קרא בוויקי- תסמונת סוואנט.

היי, המידע על האטיולוגיה של התופעה בערך האנגלי הוא בערך 2 שורות. (בערך העברי לא מצאתי מידע על האטיולוגיה).

the actual percent of persons with Savant Syndrome turns out to be approximately half Autistic Disorder and half other Developmental Disabilities.

Theories to explain Savant Syndrome include eidetic imagery, inherited skills, concrete thinking and inability to think abstractly, compensation & reinforcement, and left brain injury with right brain compensation. ---Newer findings-- on cerebral lateralization, and some imaging and other studies that do show left hemisphere damage in savants, suggest that the most plausible explanation for Savant Syndrome to be left brain damage from pre-natal, הדרך עוד ארוכה עד שיהיה הסבר מספק. Nachum - שיחה 10:59, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

תסמונת אספרגר

טיפשות קלינית[עריכת קוד מקור]

האם הרפואה המודרנית מכירה בתופעה של אדם ממש טיפש, אבל לא מפגר שכלית? בשירותי הצבאי הכרתי מישהו שהיה כל כך טיפש שלא היה מצליח לעמוד במשימות ממש פשוטות כמו לסדר ארגזים במחסן או לזכור קוד עם 4 ספרות. אדם שבאמת יכול היה להגיד ש"מצאתי את המפתח המתאים, אבל הוא לא מסתובב". והומור ברמה של ילד בבית ספר יסודי, אם לא גן חובה. ובנוסף כתיבה עם שגיאות כתיב חמורות ודיבור עם מלא טעויות. תכניות לחיים בסגנון "אחרי הצבא אני אפתח חנות ואמכור טלוויזיות". כמו כן, אני יכול לציין שיכולות למידה ושליטה במחשב היו על סף האפס ( הייתי צריך לסביר לו איזה 5-6 פעמים איך ממלאים איזה תופס וגם אז הוא כל הזמן טעה). אל מצד שני הוא ידע לשחק שח-מט לא רע, וממש לא היה "סגור בעצמו", אלא עשה "הצגות" עם הומר ממש ירוד כשהיה מוקף באנשים. מהמסמכים של הקב"ן לא מצאתי שום מידע פרט לאמירה לקונית "ניכרת מצוקה נפשית קלה".

האם זה סוג של "טיפשות קלינית"? יש דבר כזה? 79.177.205.89 11:34, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

על מי אתה מדבר, ובאמת איך ממלאים תופס? חזרתישיחה 13:09, 27 באוגוסט 2011 (IDT)
אני לא רוצה להזכיר שמות( אדם שהכרתי). ממלאים טופס ממש בקלות רושמים את הפרטים ברובריקות המתאימות.
אדם עם מנת משכל של 70 ומטה מוגדר לרוב כבעל פיגור שכלי. כמובן שיש המון דרגות של פיגור שכלי, והמון מקרים גבוליים, וגם המון אנשים טיפשים שעדיין לא הגיעו לרמה של פיגור שכלי. מצד שני, ייתכן שהבחור המתואר סתם עשה צחוקים, ולא באמת היה טיפש. העובדה שהוא היה טוב בשח-מט מעודדת את הסברה הזאת. בלנק - שיחה 13:13, 27 באוגוסט 2011 (IDT)
בנוסף לכך יכול להיות שהוא היה בעל מנת משכל נורמלית אבל סבל מלקויות למידה כאלה ואחרות ובגלל זה הוא נראה לך טיפש. יורי - שיחה 13:17, 27 באוגוסט 2011 (IDT)
בפירוש היתה לו לקות למידה. אבל זה היה רק בנוסף לבעיות אחרות. הוא "עשה צחוקים" ברמה כל כך ירודה שילד שעבר את גיל 12 לא היה צחוק מזה. וכשהוא שם לב שמסתכלים עליו הרבה אנשים הוא גם התחיל לנסות "סטנד-אפ" שהצחיק בעיקר את עצמו. לדוגמה כל מידת אורך שהוזכרה עשתה לו קונוטציה לאיבר מין( לצורך המחשה של רמת הצחוקים). וכל משימה שהיתה לפחות קצת מעבר ל"תרים את הכיסא הזה ושים אותו במחסן ליד הכיסא השני" גרמה לתקלות לא צפויות. תמיד היה צריך להיות חייל לידו שידריך אותו בכל פעולה. והוא בשיא הרצינות יכל היה לחשוב שהמישהו יכול לגנוב לא את הכנה ולרדוף אחריו בכל הבסיס. או במקום להגיד "אני לא יכול להגיע לבסיס, כי אין אוטובוסים"( כמו שכל חייל היה עושה ונשאר בבית), הוא היה מזמין מונית(!) לבסיס. ואחרי זה מתבכיין על זה שעל זה הוא בזבז חצי המשכרות החודשית שלו. 79.177.205.89 14:16, 27 באוגוסט 2011 (IDT)
רמת ה"חוכמה" של אדם נמדדת בעזרת מבחני רמת משכל - I.Q (לא אכנס כאן לנושא האם דבר זה מוצדק מדעית). מתחת לרמת משכל מסויימת האדם נחשב למפגר שכלית ועל כן, בחוק, אינו מגוייס לצה"ל (אך חלק מהמפגרים שכלית בצורה קלה, יכולים להתנדב לשרות צבאי של שנה). בין רמה שכלית "נורמלית" ופיגור שכלי ישנו מרווח הנקרא "רמת משכל גבולית". אנשים אלו מכונים בשפה עממית "טיפשים" כי הם מתקשים בפעולות שכליות רבות אך עדיין לא ברמה של פיגור שכלי ממש. יתכן שהחבר שלך היה שייך לקבוצה זו של אנשים. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:53, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

והפעם בפסיכולוגיה-פיצול רגשי?[עריכת קוד מקור]

האם יכול להיווצר שאדם גם שונא וגם אוהב או מוקיר אדם באותו הזמן? לדוגמה: אדם א' הציל את חיי אדם ב'; כעבור שנה אשת אדם ב' נאפה עם אדם א'. אני לא מדבר על מצב שאויב מעריך את אויבו, אני מדבר על מצב שאויב רואה באדם מסוים גם עמית וגם אויב באותו הזמן. אם מצב זה לא אפשרי (לוגית...), האם קיים ביטוי בפסיכולוגיה המבטא שינוי קיצוני ברגשותיו של אדם מסוים כלפי אדם אחר, ללא גירויים אשר ישנו את הרגשתו של אדם נורמלי, תוך זמן קצר? Exx8 - שיחה

אני חושב ששבירת אמון, אולי גם קריסת המערכת הזוגית, היא גירוי מספק, לא? התגובה המוזרה היתה יכולה להיות אדישות, ולא שום דבר אחר. פיצול זה כבר עניין אחר. אבל מעניין. • רוליג שיחה • אמצו חתול 00:05, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
אני לא מדבר על הדחקה או על עיוות המציאות הסובייקטיבית של אדם נתון.

אני מדבר על שינוי מהיר בין רגשות של אדם נתון לבין רעהו.האם יש בנמצא הגדרה להפרעה כזאת? תודה בכל מקרה Exx8 - שיחה

יכולת לשנות רגשות באופן מהיר מול שינוי מציאות נראית לי תופעה בריאה, בטוח לא הפרעה. אני לא בטוח שאת זה חיפשת, אך הדבר הכי מתאים שאפשר למצוא הוא המושג "גמישות רגשית" • רוליג שיחה • אמצו חתול 12:57, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

על נירוטיזם ו-IQ[עריכת קוד מקור]

האם יש קשר סטטיסטי בין נירוטיזם לבין התמודדות במצבי לחץ? האם יש קשר להבעת אינטגלנציה, ובכלל, האם נירוטים נוהגים להיות שונים מהממוצע מבחינה שכלית? Exx8 - שיחה

עיין ערך נוירוזה. עִדּוֹ - שיחה 19:30, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

היפראקטיבי שרוצה לעשות מדיטציה[עריכת קוד מקור]

מה עושה אחד כזה?.

מדיטציה. קיפודנחש - שיחה 03:01, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

נובאמת.

לוקח ריטלין ועושה מדיטציה? --אלעזר - שיחה 04:23, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

יש משהו חוקי אחר חוץ מריטלין?. 109.65.4.205 05:42, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

כדורים ממשפחת ה-SSRI. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:29, 9 בספטמבר 2011 (IDT)
לא ניסיתי בעצמי אבל אומרים שגם אומגה 3 עוזר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:30, 9 בספטמבר 2011 (IDT)
לא קשורים להפרעות קשב וריכוז. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנןשיחה • י' באלול ה'תשע"א • 16:57, 9 בספטמבר 2011 (IDT)
מה גורם לך להגיד את זה? נכון שריטלין הוא הבחירה הראשונה לבעלי הפרעות קשב וריכוז אבל הוכח שכדורים ממשפחת ה-SSRI עוזרים גם הם (למשל למי שלא מגיב טוב לריטלין). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:40, 9 בספטמבר 2011 (IDT)
מתחיל במדיטציה קצרה ולאט לאט מאריך את הזמן. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנןשיחה • י' באלול ה'תשע"א • 16:19, 9 בספטמבר 2011 (IDT)
קראתי כאן קצת בערכים על מדיטציה והייתי שמח לעושת מדיטציית חושך. הייתי רוצה לדעת אם לפי המחקר הביולוגי, שהייה בחושך עם עיניים פתוחות יכולה לנזוק את העין?. שמעתי פעם שכך הדבר, מהדיוט. תודה.
שהייה בחושך עם עיניים פתוחות לא תגרום להן נזק כלשהו. גילגמש שיחה 08:52, 10 בספטמבר 2011 (IDT)
כרופא העוסק בנושא המוח הייתי רוצה להזהיר את כל אלו הנותנים עצות רפואיות בויקיפדיה בקלות ראש בלתי נסבלת:
  • ריטלין (ונגזרותיו) היא תרופה מורכבת, בעלת פוטנציאל ניכר של תופעות לוואי. תופעות לוואי אלו גוברות ומסוכנות יותר במבוגרים הנוטלים ריטלין (בשונה מילדים). מתן תרופה זו, וביחוד למבוגרים מעל גיל 18-20, דורשת מעקב רפואי קבוע של הרופא הנותן את התרופה ותנאי שאותו רופא מכיר את הריטלין, את דרך פעולתו ואת הסיכונים הפוטנציאליים שבו.
  • לתרופות נוגדות הדכאון מסוג SSRI יש גם סיכונים פוטנציאליים לא קטנים (למשל: אפשרות של פגיעה בולטת בכח הגברא, הגברת הסיכון להתאבדות ועוד). על כן גם תרופות אלו יש ליטול רק בהמלצת רופא רציני ומומחה בתחום.
  • לסיכום - לטובת בריאותכם (ולפעמים גם חייכם) טלו תרופות אלו אך ורק בהמלצתו והשגחתו הקבועה של רופא. ד"ר --וידנפלד - שיחה 13:59, 10 בספטמבר 2011 (IDT)
    • שאלת תם: האם משמעות דבריך בנוגע לתרופות נוגדות דיכאון מסוימות, האם פירוש הדבר שהן יכולות למעשה להגביר את הדיכאון? 94.159.207.239

כמובן שד"ר וידנפלד צודק, אני דיברתי במישור התיאורטי ורק מידע וניסיון אישיים. ייעוץ אמיתי ומוסמך לגבי היפראקטיביות (הפרעת קשב וריכוז) ניתן לקבל רק מנאורולוג, פסיכיטר או רופא ילדים בעל התמחות בהפרעות קשב. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית

לשואל שאלת התם (שאלה הגיונית מאוד, לדעתי) - האובדנות (המונח המדעי לרצון להתאבד) אינה תלוית דכאון בלבד. היא מורכבת מתהליכים רבים ומורכבים של דחפים ומעצורים המתרחשים במוח. תרופות שונות, כמו תכשירי SSRI, יכולים לשבש איזונים אלו ולמרות ההפחתה בתסמיני הדכאון, להגביר את הסיכון לאובדנות. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:17, 12 בספטמבר 2011 (IDT)


לא מצליח להבין מהי חלימה צלולה (Lucid Dreaming)[עריכת קוד מקור]

כן הבנתי שזהו מצב שבו האדם חולם חלום בעוררין; אם כך זוהי פשוט חשיבה (אוטונומית). (שימו לב, אני לא מדבר על נמנום - השלב הראשון במחזור השינה). מקווה להבין טוב יותר את פירוש המושג חלימה צלולה, בתודה מראש. 79.182.15.64 07:57, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

עיינת בערך חלימה מודעת? מוסבר שם הכל די בפשטות. Corvus,(שיחה) 08:35, 11 בספטמבר 2011 (IDT)
בעבר חיפשתי הערך אך תודות לך מצאתי אותו. קראתי אותו. אני חושב שצריך יותר להסביר על הסוגים; Mild, ו Wild. ולתת מקורות למחקרים מדעיים שעסקו בזה. לא זכור לי שראיתי שם. תודה.
אני לא סומך יותר מדי על הערך ההוא. ר' לדוגמה מדעי ה-WTF לא מאמינים בחלומות צלולים (לא מקור אמין בשביל המאמר, אבל קצת חומר למחשבה). בפרט: האם מדובר על שליטה בחלום, או על כך שחולמים ששולטים בחלום? אני לא מסוגל לחשוב כרגע על מבחן אמין שיבחין בין השניים. Tzafrir - שיחה 17:27, 11 בספטמבר 2011 (IDT)
נערכו ניסויים בהם התבקשו הנבדקים להעביר קודים מוסכמים מראש תוך כדי חלימה צלולה אל הנסיינים, עד כמה שאני יודע, הנבדקים הצליחו להעביר את הקוד המוסכם. איש השלג - שיחה 17:35, 11 בספטמבר 2011 (IDT)
אתה יכול לפרט, בבקשה? איך אפשר להעביר מידע מתוך החלום לנסיין חיצוני? Tzafrir - שיחה 18:03, 11 בספטמבר 2011 (IDT)
שאלה גדולה מהי מודעות. מניסיון אישי, המודעות בחלום באמת מזכירה מאוד תחושת מודעות בערנות, אך ללא ספק זה סוג אחר של מודעות. תהליך קבלת ההחלטות והגיון הוא כמו של חלום, אבל מצד שני החלום הצלול "מרגיש אחרת" מחלום רגיל. אצלי לפחות, היה קשה מאוד "לגשת לזיכרון" בחלום( ממש לא הצלחתי להיזכר בימים האחרונים), אבל בפירוש הייתי יכול להגיד חד משמעית שאני חולם ולשנות במודע את עולם. וברור שבמצב של מודעות כמו בערנות לא הייתי מחליט לקפוץ מהחלון על מנת לעוף. Corvus,(שיחה) 18:26, 11 בספטמבר 2011 (IDT)
ניסויים שכאלה כללו לרוב תנועות עיניים מסויימות כקוד בין הנסיין לנבדק. המבחן שבו נבדקו הנסיינים קרוי "Polysomnography".
בעזרת מכונה הוקלטו אותות חשמליים המעידים ככל הנראה על הוזזה רצונית של העיניים אצל הנבדקים. תוצאות מבחן כזה תוכל לראות לדוגמה בתמונה זו (בקו האדום העליון). החוקר Keith Hearne היה הראשון להקליט אותות אלו באופן מדעי תקף אך החוקר הראשון שחשף את ממצאיו לביקורת עמיתים היה סטפן לה ברג' שהשתמש באותה שיטה כמו קודמו. במהלך שנות ה-80 החלו להצטבר הוכחות נוספות בדבר החלימה המודעת. המידע לקוח מויקיפדיה האנגלית. אוסיף אותו בקרוב לערך העברי. איש השלג - שיחה 20:44, 11 בספטמבר 2011 (IDT)
הזזה רצונית של העיניים היתה מוכרת לאנושות עוד לפני שנות השמונים. עוזי ו. - שיחה 20:55, 11 בספטמבר 2011 (IDT)
סטפן לה-ברג' מתפרנס ממכירת מוצרים שקשורים לתופעה. כבר בשנת 1990 הוא חתום על מאמרים כחוקר של של "מכון לוסידיטי" (אשר הוא הקים), ואותו מכון מתפרנס כיום ממכירת עזרים ושיווק קורסים בתחום. אחד המאמרים שעליהם מסתמכת ויקיפדיה זמין מהאתר שלהם: [1], למרבה הצער זה מאמר סיכומי, ללא פירוט של הניסויים. Tzafrir - שיחה 21:34, 11 בספטמבר 2011 (IDT)
למה כוונתך, עוזי? בשנות ה-80 הצטברו עדויות מדעיות בנוגע להזזה רצונית של העיניים בזמן שינה. אני מאמין שזו אפשרות שהאנושות גילתה רק לאחרונה. צפריר, לה-ברג' עבר ביקורת עמיתים. חוץ מכן, בטכנולוגיה של היום, אם שיקר, השקר שלו לא היה שורד זמן רב כי זו רק שאלה של זמן עד שמדען אחר היה חוזר על ניסוייו. למותר לציין שדבריך הם אד-הומינם. העובדה שלה-ברג' מתפרנס ממכירת מוצרים הקשורים לתופעה לא מעידה על כך שכל מחקריו מפוברקים מן היסוד. איש השלג - שיחה 22:53, 11 בספטמבר 2011 (IDT)
יפה. אז אנא ענה לשאלה הפשוטה שלי מלמעלה: איך בדיוק הוציאו איתותים מאנשים ישנים? ואם אתה כבר בודק: הניסויים של לה-ברג' שוחזרו ע"י אחרים (מאמרים יותר מאוחרים שעליהם הוא לא חתום)? היו להם קבוצות בקרה (אנשים רגילים בתנאים דומים)? Tzafrir - שיחה 23:13, 11 בספטמבר 2011 (IDT)
אני מקווה שאתה יודע ששרירי העיניים הם אחד מכמה השרירים שאינם משותקים במהלך השינה. אופן העברת הקוד הוא פשוט. החוקר יודע שבהמלך שנת ה-REM יש דפוס מסויים של תזוזות עיניים בלתי רצוניות. כפי שכתבתי, הוא מסכם עם הנבדק על קוד מוסכם טרם הניסוי. החוקר Keith Hearne למשל, סיכם עם אחד מנבדקיו על הוזזת העיניים משמאל לימין 8 פעמים ברצף. תזוזות אלו נקלטו בפוליגרף שהקליט 8 הפרעות בדפוס ה-REM.
אחד המחקרים שנעשו לאחרונה (2009) הוא של Voss, שכלל גם קבוצות ביקורת במצב ערות עם עיניים סגורות וקבוצת ביקורת בשנת REM רגילה. לא הצלחתי למצוא את גודל קבוצות הביקורת. בתמונה זו תוכל לראות את ההשוואה שנעשתה עם קבוצות הביקורת. איש השלג - שיחה 11:35, 12 בספטמבר 2011 (IDT)
לפי המאמר לא הייתה קבוצת ביקורת. הם התחילו מקבוצה של 20 אנשים שטענו שיש להם יכולת לחלום חלימה צלולה. מהקבוצה הזו המשיכו רק שישה לניסוי עצמו (לא כותבים שם למה השאר לא המשיכו), שבו כל אחד מהם ישן חמישה (חמישה? עד חמישה) לילות במעבדת שינה. רק אצל שלושה אנשים בשלושה לילות בסה"כ הצליחו להבחין בקבלת האיתות דרך העיניים. Tzafrir - שיחה 02:40, 14 בספטמבר 2011 (IDT)
איש מכם לא חווה מעולם חלימה צלולה? אני מופתע. אילן שמעוני - שיחה 21:36, 12 בספטמבר 2011 (IDT)

אני משוכנע בפנאטיות שגם אם ישנה חלימה צלולה, יש מצב נוסף שהוא פסבדו-חלימה צלולה. וזה מצב שבו אדם חולם אך בעת שהוא חולם הוא אומר לעצמו במודעות-החלומית שלו משפט כגון; "זה בטח חלום" (דבר שיש מי שאומר אותו לעצמו גם במציאות הזו ממש).


שינוי מין-פתלוגיה?[עריכת קוד מקור]

האם מקרה בו אדם מרגיש שהוא לא שייך למגדר הביולוגי שלו נחשב למצב פתולוגי? האם מדובר בבעיה נפשית או פיזית? סליחה אם אני פוגע במישהו בזה שאני כותב שזו בעיה, אבל נראה לי כל אחד יסכים שיש משהו בעייתי פה.

האם זה עניין של שכנוע עצמי מגיל צעיר או אולי יש הבדל פיזיולוגי בין גבר "רגיל" לבין גבר שמרגיש שהוא "אישה הקלועה בגוף גברי"?

שמתי לב למקרה שהגיע לחדשות - אישה עברה ניתוח לשינוי מין בשביל להפוך לגבר, ואז התחתנה עם גבר ונכנסה להריון. בגלל זה נשמע לי שזה בעיה של שכנוע עצמי בלבד. האינסטינקטים של אישה היו מדוכאים על ידי רעיון שהמדוברת היא גבר בגוף אישה. ועכשיו שכבר מאוחר מדי הם פורצים החוצה ( ואין משהו יותר נשי בחיים האלו מרצון להיכנס להריון). אז שכנוע עצמי וניתן "לרפא" טנסג'נדרים ללא ניתוח בחדר של פסיכיאטר?

שלום לך. המצב בו אין התאמה בין המוח (תחושת המגדר של הפרט), לבין שאר הגוף (כביכול), אכן נחשב פתולוגי לפי המיינסטרים במדעי הנפש. זה מכונה; "Gender identity disorder". הטענה שאין דבר נשי מהריון היא סובייקטיבית, כניסה להריון היא דבר האפשרי לאורגניזמים שהם נקביים כרומוזומאלית ובריאים בהקשר היכולת הזו.
הטיפול הטוב ביותר שניתן לתת היום לאדם שמוגדר לוקה ב GIDC הוא שינוי מין. זה נובע מהיות הפסיכיאטריה גוף הרוצה; "בטובת האדם", והיות והפסיכיאטריה לא יכולה לשנות את תחושת המגדר של אדם (נכון להיום), אז עדיף פשוט לתת לו לשנות את הצורה הפיזית שלו כך שתתאים יותר למגדר שלו. כן ברור לכולם שזה תהליך ארוך, כואב, וקשה, ואכן, יש בודדים וספורים שמעדיפים לא להיכנס אליו. 79.182.15.64 11:13, 15 בספטמבר 2011 (IDT)
ישנה טענה, כי האדם אינו יכול לבחור את מינו, ואף לא לשנותו, הוא כן יכול לפגוע בעצמו, ולאבד את תכונותיו הפוריות הטבעיות. טיפוסי - שו"ת 09:37, 16 בספטמבר 2011 (IDT)
תגדיר לי מה זה "מין" בכלל. מה קובע "מין" של מישהו, ועל סמך מה קבענו שאותו מקור הוא "מקור המין", ולא מאפיין אחר בגוף.
ההבדל בין זכר לנקבה, מה שבבני אדם עושה את ההבדל בין בן לבת, ובהמשך בין גבר לאשה, ניכר ונקבע מרגע הלידה, ואף טרם לכך. על פי הטענה הנ"ל, הקביעה היא סופית ובלתי הפיכה. פשוט וקל. טיפוסי - שו"ת 10:30, 16 בספטמבר 2011 (IDT)
לדאבוני עדיין לא ענית לי להשאלה; מהו המקור האורגני לסיווג אורגניזם כ"זכר" או כ"נקבה". ומי אישר לנו שאכן צדקנו בהמלכתינו את המקור הזה ככזה?.
מדוע אינך שואל, מהו המקור האורגני, לסיווג איברים כמו ה"אוזן" או ה"אף" וכו'? טיפוסי - שו"ת 11:34, 16 בספטמבר 2011 (IDT)
אתה מתחמק מלענות לשאלתי ע"י דמגוגיה, אתה מוזמן לענות לי מהו אותו מקור אורגני ספציפי, תודה.
אני חושב שהדיון הזה מיותר. אם לגבי הגדרת גבר או אישה אפשר איכשהו לפלפל, ההגדרה של זוויג היא ביולוגית לגמרי. אורגניזם שמייצר תאי זרע הוא זכר. אורגניזם שמייצר תאי ביצית הוא נקבה. מה אם טעינו בהגדרות? שאלה די מטופשת- אם נקרא מהיום לזכר "טלוויזיה" ולנקבה "בננה", זה ישנה משהו? הגדרה זה סתם מילה שבאה ליצור שפה משותפת. ואם מישהו עובר ניתוח ומאבד את יכולתו לייצר תאי זרע, אז הוא לא הופך לנקבה או לחסר מין. מבחינה ביולוגית הוא רק הופך להיות זכר פצוע. Corvus,(שיחה) 11:46, 16 בספטמבר 2011 (IDT)
בסיס הדיון הזה יש טעות שנובעת מראייה מוטעית של מין וחוסר הבחנה בינו לבין מגדר. מין אינו עניין דיכוטומי של זכר ונקבה, שחור ולבן. מתוך הערך אינטרסקס:

מקובל להגדיר את מינו של אדם בחמש דרכים:

  • המין הגניטלי (אברי מין זכריים או נקביים)
  • המין הגונאדי (בלוטות מין זכריות או נקביות, כלומר אשכים או שחלות)
  • המין הכרומוזומלי (כרומוזומי מין XX או XY)
  • המין הפסיכולוגי (זהות מינית - כלומר, האם האדם מרגיש עצמו כגבר או כאישה)
  • המין התפקודי (כלומר, המין שאת תפקידו ממלא האדם כלפי החברה. ראו גם: מגדר)

אצל רובם המכריע של האנשים, קיימת התאמה בין חמשת המדדים. אצל טרנסקסואלים קיים ניגוד בין שלושת המדדים הראשונים לבין המדדים הרביעי והחמישי. אינטרסקסים הם אנשים שבהם חמשת המדדים אינם מתואמים. רבים מהם נולדים עם אברי מין חיצוניים שאינם 'חד משמעיים'; שקשה להכריע בבירור אם הם זכריים או נקביים. במקרים אחרים, אין התאמה בין אברי המין החיצוניים והפנימיים (במקרים נדירים לאותו אדם יש אשכים ושחלות, או בלוטת ביניים הנקראת "אובו-טסטיס"). ישנם אנשים הנולדים עם כרומוזומי מין שאינם XX או XY - למשל, XXY, XYY או כרומוזום X בודד. בהרבה מקרים אין אפשרות לדעת עם לידת התינוק מה יהיה מינו הפסיכולוגי או זהות המגדר שלו בבגרותו.

רוליג שיחה • אמצו חתול 13:50, 16 בספטמבר 2011 (IDT)
שלום רוליג. הטעות אינה שלי, אלא של טיפוסי. עולה מדבריו שאין הבדל בין השתיים. וללא קשר לעובדה שכן יש הבדל בין השניים (אך גם קשר), שאלתי אותו מה קובע מין בפועל (במציאות), וטרם קיבלתי תשובה כאמור.
אני חשוב שעיתי לך כמה שורות לפני. וגם בתשובה הזאת מוסבר לא רע מה ההבל בין המינים. Corvus,(שיחה) 14:07, 16 בספטמבר 2011 (IDT)
להתייחס למקרים נגידים וחריגים שהם יש אי התאמה בין "סוגי מין" ביולוגי זה קצת לא לעניין. זה בערך כמו לקבוע ש"לפרה יש 1-2 ראשים בדרך כלל" בגלל שקיימים מקרים שהם נולדים פרות עם שתי ראשים. מקרים של אינטרסקסואליות ( שהיא מוטציה לכל דבר, כמו יד שלישית) מאוד נדירים(1 ל1500-2000). בלמעלה מ99% מהמקרים יש התאמה מוחלטת בין כל הסוגים. Corvus,(שיחה) 14:07, 16 בספטמבר 2011 (IDT)
רשימת "סוגי המין" שהבאת רק מוכיחה כמה המושג "מין" (כשלעצמו) הוא כללי ובעייתי. שנית; הנכון להגיד הוא של-פרה מן-הכלל יש ראש אחד, כי אכן, יתכנו יוצאים מן הכלל בהם יש לה 2... ואין טוב מלדייק.

פסיכולוגיה אבולוציונית ויופי[עריכת קוד מקור]

אני יודע שלפי תורה זו היופי משקף את רצת המוצלחות של האדם, למה כל כך קשה לקבוע אם זה נכון או לא??? האם אישה יפה תחייה יותר שנים, תהיה בעלת מערכת חיסונית טובה יותר, תהיה נבונה יותר או תהיה ספורטיבית יותר? בגלל הקשר הברור כל כך אני לא מבין למה אי אפשר להוכיח או להפריך תאוריה זו בכמה ניסויים פשוטים. תודה מראש 89.138.237.163 23:56, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

"אישה יפה" או "איש יפה" זו הגדרה רחבה. ישנם דברים (כמו לדוגמא שרירים אצל גברים, ורגליים ארוכות אצל נשים) שנחשבים מושכים והם אכן מסייעים לגוף באופן מובהק, וישנם דברים (כמו עיניים בצבעים מסויימים, צבע עור וכד') שהם תרבותיים באופן מובהק, כלומר, הם "יפים" רק בגלל שזה מה שמקובל או שזה מה שמיוחד. ישנם הרבה דברים (כמו שדיים מלאים, גוף רזה, עור חלק וכד') שנמצאים איפה שהוא באמצע- זה קצת תרבותי וקצת מסייע לשרוד.
מעבר לכל זה, סימטריה (בטבע בכלל, אך גם בפנים של אנשים) מעידה גם היא על בן אדם בריא ו"מתאים", זה משהו כמו "יש לי אנרגיה ספייר, כי אני כבר מספיק מוצלח, אז אני אשקיע אותה בלהיות סימטרי". בגלל זה גם דבורים למשל נמשכות יותר לפרחים סימטריים. בלנק - שיחה 00:37, 18 בספטמבר 2011 (IDT)
"מוצלחות" בהקשר אבולוציוני אינה בהכרח שרידות גבוהה יותר של הפרט, אלא של צאצאיו. בלי להכנס לפרטים, "האשה היפה" יכולה לחיות פחות, אבל בגלל יופיה יהיו לה צאצאים מהגברים ה"יותר מוצלחים", ולכן הצאצאים יהו יותר מוצלחים וישרדו יותר טוב.
מאחר וההבדלים בין "יפה" ל"לא יפה" אינם בהכרח פזיולוגיים, אין ממש אפשרות לבדוק אותם במעבדה. בדיקות סטטיסטיות נרחבות על בני אדם, יופי והצלחה אבולוציונית הן קצת בעיציות. יואלפ - שיחה 09:07, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

איזה מדינה באיחוד האירופאי נותנת את התנאים הכי טובים לחולי נפש?[עריכת קוד מקור]

איך זה עובד בארצות אחרות?

השאלה מסובכת ורחבה מדי. מה זה נקרא "תנאים"? כמות בתי החולים לחולי נפש, כמות הפסיכולוגים, כמות התרופות, כמות המחקר, כמות האנשים ש"מבריאים", איכות האוכל בבתי החולים, ההגבלות החוקיות וכו'. אם האנגלית שלך טובה, אני מציע לך לקרוא בריפרוף את הערכים הבאים: Global Mental Health Mental asylum#20th century Mental health law Psychiatry#See also הם יספקו לך תמונה כללית, אם כי לא מלאה. בלנק - שיחה 23:17, 4 בנובמבר 2011 (IST)

תנאי דיור, כסף לחודש, הטבות כספיות... כסף בסופו של דבר קונה תרופות,קונה פסיכולוגים יותר טובים וכו..

מה בין "לחץ נפשי, מתח וחרדה" לבין עילפון (סינקופה)?[עריכת קוד מקור]

כיום, מלמדים שאחד הסיבות העלולות לגרום לסינקופה (עילפון) הינו: לחץ נפשי, מתח או חרדה.

1. השאלה שלי איך יתכן שמצב נפשי כזה או אחר משפיע וגורם לירידת הפריפוזיה הדמית במוח.

2. כמו כן מלמדים שחום גבוה עלול לגרום לעילפון, כתוצאה מירידת הפריפוזיה במוח. השאלה שלי מה הקשר בין חום גבוה ובין ירידת פריפוזיה במוח? 109.253.166.152 10:51, 9 בנובמבר 2011 (IST)

1. אני לא יודע בדיוק - מצבים נפשיים גורמים ללחץ וגורמים להפרשת חומרים שונים, לדוגמה אדרנלין.
2. עילפון הוא מנגנון הגנה של הגוף. כאשר למוח לא מגיע מספיק חמצן, הגוף שואף שיגיע יותר דם לראש, וזה יקרה במצב מאוזן - עילפון. אביעד‏ • שיחה 17:06, 9 בנובמבר 2011 (IST)
מאוד בקצרה:
  • מצב של STRESS (הכולל גם מתח וחרדה) גורם להפרשת יתר של נאורוטרנסמיטורים כמו אדרנלין. הפרשה זו גורמת, בין היתר, להרחבת כלי דם היקפיים והעברת דם רב להיקף, ביחוד לשרירים על חשבון איברים אחרים, כמו המוח. במקרים קיצוניים דבר זה יכול לגרום לאיבוד הכרה (סינקופה).
  • חום גבוה גורם שוב להרחבת כלי דם היקפיים ולהזעה רבה עם איבוד נוזלים. דבר זה מקטין את זרימת הדם למוח. חום גבוה מאוד, מעל 40 מעלות, פוגע ישירות בתאי המוח ויכול גם להביא לאיבוד הכרה ואף למוות. דר' --וידנפלד - שיחה 21:31, 9 בנובמבר 2011 (IST)
תודה דר' וידנפלד, תשובתך עזרה לי. אך אשמח אם תסביר לי את הקשר שבין פעולה מחשבתית לפעולה פיזית, אני לא מצליח לעכל את זה; כלומר איך אדם יכול להשפיע במשהו רוחני (מחשבה) על מצב גשמי?46.210.231.94
בקיצור מאוד נמרץ: המחשבות, המכונות גם "דיבור פנימי", הן פעולות המתבצעות בתוך המוח. המוח מסוגל לשני סוגי פעולות בלבד - פעולות כימיות ופעולות חשמליות. על כן, המחשבות הן פעילות כימית וחשמלית במוח. כפי שמחשבות על אוכל גורמות לתחושת רעב ולהפרשת רוק בפה, כך גם מחשבות מסויימות גורמות לתחושה של פחד, דאגה, חרדה, דכאון וכו' תחושות אלו גורמות, בתגובת שרשרת כימית-חשמלית, להפרשת חומרים מסויימים במוח (הם הנאורוטרנסמיטורים). חומרים אלו גורמים, בתורם, להרחבת כלי דם, הזעת יתר וכו' ובמקרים קיצוניים, לאיבוד הכרה. דר' --וידנפלד - שיחה 19:19, 10 בנובמבר 2011 (IST)
תודה רבה. 46.210.52.214 11:11, 11 בנובמבר 2011 (IST)

פדופיליה היא סטייה?[עריכת קוד מקור]

שאלה בעקבות ולדימיר נבוקוב, לא איזה מקרה אמתי.

האם משיכה מינית של גבר בוגר כלפי ילדה בן 15 היא דבר נורמלי? בחברה שלנו זה כמובן מגונה וראוי לענישה, אבל עד כמה זה דבר לא נורמלי? יש בזה הגיון אבולוציוני די ברור - אישה צעירה שכבר הגיעה לפוריות צריכה להיות מוקד לתשומת לב גברית כמה שיותר מוקדם- ככה יש סיכוי יותר גבוהה להפצת הזרע ולכן ל"ניצחון" על פני גברים שמחפשים אישה בוגרת וצרכים להשקיע יותר משאבים כי היא בררנית יותר. וחוץ מזה, אם מחכים שהאישה תתבגר מספיק, אפשר בקלות "להפסיד את הרגע" ואז מישהו אחר יעשה את העבודה במקומך.

ואז- למה פדופיל זה דבר כל כך דוחה? אני אישית הייתי נגעל לדעת שהשכן שאמרתי לו שלום בבוקר היה עם ילדה בן 16, אפילו בהסכמה מלאה. למה לא כולנו פדופילים, אם זה נותן יתרון מובהק? 79.183.199.24 11:00, 18 בנובמבר 2011 (IST)

  • אין שום קשר בין המושג "סטייה מינית" לבין המושג "היגיון אבולוציוני". מעבר לזאת, הגיון אבולוציוני בודקים במודל מתורת המשחרים ולא בנפנופי ידיים.
  • חוץ מזה, בגיל 15 מדובר על פי רוב ב"נערה" ולא ב"ילדה". המקרים המובהקים של הפדופיליה הם אלה שבהם לקרבן לא הייתה עדיין שמץ של התפתחות מינית. איסור על קיום יחסי מין בין גבר בגיל 50 לנערה בת 15 לא נובע מזה שכביכול המשיכה של הגבר אל הנערה היא פתולוגית. אולי הוא נובע מההנחה שאם היא קיימה איתו יחסי מין זה לא בגלל שהיא נמשכה אליו אלא בגלל שהוא לחץ עליה. אולי.
  • נבוקוב בהחלט מדבר בגיל שלפני הבשלות המינית ולא חמש עשרה.
  • בקיצור, נראה לי שיש כאן בלבול אחד גדול.
פדופיליה היא סטייה משום שהיא פשוט לא בנורמה. אם היא לגיטימית או לא זו שאלה אחרת. ואני חושב שכל אדם דורש-הגינות, יגיד לך שהיא לא לגיטימית, היא למעשה תופעה מכוערת שיש להיאבק בה במלוא העוז כל יום ביומו.
אם כבר הזכרת את נבוקוב, שים לב שבספרו "לוליטה" מדובר על ילדה בת 12 או 13, שטרם התחילה את התפתחותה המינית. בלנק - שיחה 18:12, 18 בנובמבר 2011 (IST)
במקרה לא דיברתי על לוליטה, אלא על Laughter in the Dark. מרגו(מגדה) היא בת 16. 79.183.69.15 19:06, 18 בנובמבר 2011 (IST)
לפי הרבה דתות ותרבויות מותר להתחתן בגיל 16. פדופיליה קשורה לגיל שש.

למה אסור להתאבד?[עריכת קוד מקור]

אני מבין שביהדות אסור להתאבד כי היהדות גורסת שגופו של האדם הוא בבעלות האלוקים ולא בבעלותו של האדם. אך מדוע בחוק המטריאליסטי חל איסור התאבדות זאת לא הצלחתי להבין מעולם.- בכבוד רב - רבנןשיחהמרגיזים בקדושיםדרושים כותבים בהלכה •ב' בכסלו ה'תשע"ב • 15:08, 28 בנובמבר 2011 (IST)

אילו היתה מדינה בעולם בה היה חל חוק מטריאליסטי, ניתן היה להשיב לשאלתך. דניאל תרמו ערך 15:35, 28 בנובמבר 2011 (IST)
רוב מקרי ההתאבדות נובעים ממצוקה זמנית אשר תעבור, על כן ראוי לעצור אותו וברוב המקרים גם הוא יודה לך אח"כ. שאלתך תהיה תקפה עדיין לגבי מקרי התאבדות אידיאולוגיים. הוי ארצי - שיחה 15:46, 28 בנובמבר 2011 (IST)
האיסור להתאבד מוסבר בעמוד 162, פסקה אחרונה. על פי הנאמר שם, הגדרת ההתאבדות כעבירה של רצח עצמי מאפשרת לרשויות המדינה להתערב בכח כדי למנוע התאבדות. ההצדקה לכך הוא ככל הנראה כפי דברי הוי ארצי, בתוספת העובדה שרוב ה"מתאבדים" כלל אינם מעוניינים להתאבד, אלא מעוניינים למשוך תשומת לב למצוקתם (כלומר רוצים שרשויות החוק יתערבו). עדירל - שיחה 16:05, 28 בנובמבר 2011 (IST)

אם הכוונה היא לחוק המדינה אל מול החוק הדתי, הרי שההתאבדות אינה אסורה על פי חוק המדינה. מכאן שגם נסיון להתאבדות (שהוא מה שניתן אולי להעניש עליו, שכן מי שהתאבד והצליח אינו בר עונשין) אינו עבירה, שכן כדי להעניש על נסיון, יש צורך בכך שהמעשה המושלם יהיה אף הוא עבירה. מה שאסור הוא סיוע או שידול להתאבדות שעונשו 20 שנות מאסר על פי סעיף 302 לחוק העונשין, האוסר עליהם במפורש. גם חוק המדינה רואה בחיים ערך, ורוצה להעניש את מי שנוטל חלק בלקיחתם. פומפריפוזה - שיחה 15:51, 28 בנובמבר 2011 (IST)

לפי האמור בדברי ההסבר שעדירל הפנה אליהם, "תיאורטית העבירה של התאבדות (להבדיל מהניסיון) עדיין קיימת, והמצליח להתאבד ביצע עבירה של רצח עצמי (הנפקות המעשית של מצב משפטי זה הוא לעניין מניעת עבירה וסמכויות מעצר וחיפוש)". עם זאת, בעקבות פסק של השופטת סביונה רוטלוי, אנורקטיות רשאיות להרעיב את עצמן למוות בלי הפרעה מצד המערכת הרפואית. עוזי ו. - שיחה 16:37, 28 בנובמבר 2011 (IST)
"במדינה הזאת אסור להתאבד. אך לא ידוע מה יעשה לאדם שיעבור על החוק". צביהכן? • 16:42, 28 בנובמבר 2011 (IST)
וכך מציגה את הדברים השופטת: "המערערת כתבה את הערעור בעצמה ובדיון בפני ייצג אותה עו"ד יעקובוביץ', הפועל מטעם האגודה לזכויות האזרח. בכתב הערעור, הכתוב בצורה בהירה ורהוטה, מתארת המערערת את הסבל הרב שנגרם לה מהשהות במחלקה הסגורה בביה"ח הפסיכיאטרי, את הפגיעה החמורה המלווה כל הזנה בכפייה ואת השעמום, הבטלה והסכונים שבשהייה בחברה שאינה מתאימה לה. המערערת כותבת עוד,שמשקלה הנוכחי אינו מהווה סכנת חיים וכי האשפוזים החוזרים הם חסרי כל תועלת ורק מחמירים את מצבה וגורמים לה לדיכאון קשה עד שאינה רואה טעם בחייה." (עש 001171/03) - ההיתר בחוק למנוע התאבדות איננו היתר בחוק לכפות על הזולת לעשות את מה שאני חושב טוב בשבילו, אלא היתר בחוק למנוע עשייה מיידית של מעשה בלתי הפיך. עדירל - שיחה 17:06, 28 בנובמבר 2011 (IST)
אין היתר בחוק למנוע התאבדות, אלא מאדם פסיכוטי. במקרה של אנורקטיות, ההרעבה העצמית אינה תוצאה של החלטה שקולה, אלא של מחלה הפוגעת בבוחן המציאות. עוזי ו. - שיחה 18:04, 28 בנובמבר 2011 (IST)
אם אני מבין נכון אזי אם אדם יעמוד ויכריז ברדיו "אני עומד להתאבד בעוד חודש" לא יפריעו לו?- בכבוד רב - רבנןשיחהמרגיזים בקדושיםמה מברכים על סופגניה? •ג' בכסלו ה'תשע"ב • 18:43, 28 בנובמבר 2011 (IST)
אם אדם מכריז ברדיו שבכוונתו להתאבד בעוד חודש, ברור שכוונתו היא: "אם לא תעזרו לי כך שלא אצטרך להתאבד, לא תהיה לי ברירה אלא לממש את האיום". מי שבאמת רוצה להתאבד, עושה זאת בלי להכריז על כך, ודאי לא חודש מראש. הנורא הוא כשאנשים זועקים לעזרה ומי שאמור לעזור מתעלם מזעקתם. נורא לא פחות, כשחולה סופני מבקש לקצר את סבלו ורחמנים בני רחמנים מונעים זאת ממנו.שלומית קדם - שיחה 19:25, 28 בנובמבר 2011 (IST)
שלומית גולשת פה לנושא אחר של המתת חסד שבו אני יכול להתווכח אך חושבני שמן הראוי לפתוח פסקה חדשה בענין אם רוצים.- בכבוד רב - רבנןשיחהמרגיזים בקדושיםמה מברכים על סופגניה? •ג' בכסלו ה'תשע"ב • 19:57, 28 בנובמבר 2011 (IST)
האדם הזה שרוצה להתאבד לא צריך להכריז ברדיו על כוונות בעוד חודש; הוא יכול להכנס למחלקה פסיכיאטרית ולספר על כוונה לבצע את המעשה באותו ערב - מבחינת החוק הם לא יוכלו להפריע לו. עוזי ו. - שיחה 22:16, 28 בנובמבר 2011 (IST)
אז באיזו סמכות המשטרה ניסתה למנוע את התאבדותו של דודו טופז? עדירל - שיחה 04:17, 29 בנובמבר 2011 (IST)
או מה המקור החוקי למילים: "המדיניות שנועדה להגן על האסיר הן מפני עצמו ... היא חלק מאחריותו של שירות בתי הסוהר" רע"ב 6495/05. אם התאבדות אינה עבירה, באיזו זכות פוגעים בזכויות חוקתית של האסיר כדי למנוע ממנו לעשות מעשה חוקי? או שמא האיסור על התאבדות בבתי כלא? עדירל - שיחה 18:16, 30 בנובמבר 2011 (IST)

עוזי ו., אין היתר להחליף את שיקול הדעת של אדם מה טוב לו, אלא לגבי אדם פסיכוטי הנעדר שיקול דעת. אדם אשר בוחר לשרוף לעצמו את הריאות בגלל שזה עוזר לו להלחם באכילת שומן טראנס, אדם הבוחר לאכול שומן טראנס בגלל שזה עוזר לו להתרכז בעבודה, אדם הבוחר להתרשל בעבודה כי זה עוזר לו להמנע מעישון, אדם הבוחר להמנע מלאכול כי זה עוזר לו לשמור על אופטימיות, אדם הבוחר שלא לקחת תרופה שיש לה 90% הצלחות בריפוי ו-10% הצלחות בחיסול החולה וכו' אולי טועים, אבל זו הפריבילגיה שלהם כבני אדם. אדם נורמלי לחלוטין המחליט להתאבד, המדינה תעשה כל שביכולתה למנוע זאת ממנו. לעיתים, קצרה ידה מלהושיע. עדירל - שיחה 20:37, 28 בנובמבר 2011 (IST)

עוד לא פענחתי איך הצלחת כאן לומר דברים שאין עליהם מחלוקת ולתקוף איש קש דמיוני, בעת ובעונה אחת. אין להחליף את שיקול הדעת של אדם שיש לו שיקול דעת; מי שיש לו פגיעה בבוחן המציאות הוא נטול שיקול דעת, וכשהוא מראה מסוכנות מיידית, לעצמו או לאחרים, החוק מאפשר לאשפז אותו בכפיה, לטובתו. עוזי ו. - שיחה 22:16, 28 בנובמבר 2011 (IST)
אני קצת מבולבל. תוכלו לכתוב בקיצור אם מותר חוקית להתאבד בדעה צלולה ואם לא אז למה?- בכבוד רב - רבנןשיחהמרגיזים בקדושיםמה מברכים על סופגניה? •ג' בכסלו ה'תשע"ב • 21:27, 28 בנובמבר 2011 (IST)
השאלה הזאת היא חסרת משמעות. עליך לציין מותר לפי אלו כללים? לפי חוקי המתמטיקה, המוסר של קנט, הדת היהודית, האיסלם, החוק הישראלי הדת ההינדית, וכו'. אם השאלה היא לגבי החוק הישראלי, התשובה היא לא - אסור להתאבד. למה? ככה. החוק הישראלי איננה תורה פילוסופית קוהרנטית אלא פשרה בין חבורת מחוקקים המייצגים אינטרסים סותרים, ועל כן הוא מלא בהוראות סותרות שלא ניתן להצדיקן יחדיו מבחינה פילוסופית.
רבות מההוראות של החוק הישראלי אינן מלוות בסנקציה יעילה. האם מותר לחצות את הכביש כשהרמזור אדום? לא. מה הסיכוי שתתפס? זניח, למעט ברמזור ליד בניין המשביר בחיפה שם המשטרה עושה קופה נאה. כך גם סוביודיצה אסורה אבל איש לא ימנע ממך לעמוד בכיכר העיר ולהציג במדויק את עמדתך לגבי מה שצריך להיות תוצאת משפט כלשהו. כך גם הרוצה להתאבד, הסיכוי שהמדינה תצליח למנוע זאת ממנו היא זניחה, גם כאשר הוא נמצא בכלא ומוגדר כמסוכן לעצמו. אין הבדל אמיתי בין איסור ההתאבדות לשאר החוקים שאינם נאכפים במוצהר או שלא במוצהר. נכון שהבעייה להעניש את מי שהתאבד נראית על פניה יותר חריפה מהבעייה לגייס 1000 שוטרים שיעסקו באכיפה של איסור הסוביודיצה, אבל לא כך הם פני הדברים. המדינה יכולה למשל לשנות את החוק ולקבוע להרוס את הבית של מי שמתאבד. עדירל - שיחה 22:03, 28 בנובמבר 2011 (IST)
עדירל, לא דיברו מהותו של החוק, הסיכויים לאכיפתו וכו'. שאלו שאלה פשוטה: האם קיים איסור בחוקה הישראלית להתאבד? (וכמו בשאלון אמריקאי, יש פה תשובות מוגדרות מראש, ללא הרחבות מוספות) צביהכן? • 22:18, 28 בנובמבר 2011 (IST)
על זה כבר ענינו בהפניה לרפואה ומשפט, גליון 41, 2009, בעמוד 162, פסקה אחרונה. לא סביר שאדם שואל שאלה שכבר ענו עליה (תשובה זאת ניתנת מתוך הנחה שהתכוונת לחוק ולא לחוקה). עדירל - שיחה 22:59, 28 בנובמבר 2011 (IST)
תוכלו לכתוב בקיצור אם מותר חוקית להתאבד בדעה צלולה ואם לא אז למה?. כנראה שלא הובנתם. צביהכן? • 23:23, 28 בנובמבר 2011 (IST)
אין עבירה בחוק הפלילי להתאבד, יש עבירה לסייע לאדם אחר בהתאבדות. --‏Meni181818 דבּררת • ג' בכסלו ה'תשע"ב 02:20, 29 בנובמבר 2011 (IST)
ברפואה ומשפט, גליון 41, 2009, בעמוד 162, פסקה אחרונה כתבה עו"ד אהובה טיכו: "תיאורטית העבירה של התאבדות (להבדיל מהניסיון) עדיין קיימת, והמצליח להתאבד ביצע עבירה של רצח עצמי (הנפקות המעשית של מצב משפטי זה הוא לעניין מניעת עבירה וסמכויות מעצר וחיפוש)". מי שטוען שזה לא נכון ואין איסור על התאבדות עליו חובת ההוכחה.
לגבי השאלה למה? התשובה היא כמו כל חוק: ככה רצה המחוקק - לא נוח לך? תחליף את המחוקק. עדירל - שיחה 03:27, 29 בנובמבר 2011 (IST)
כאן כתוב שההתאבדות אינה עבירה פלילית. עדירל - שיחה 03:34, 29 בנובמבר 2011 (IST)
בע"פ (חיפה) 2555/01 כתב השופט ש' שטמר, בהתייחס לאיום בהתאבדות: "אמנם נסיון להתאבד לא הוגדר בחוק כעבירה". אולם זה לא מסייע לנו, כי אנו יודעים שנסיון להתאבד אינו עבירה. השאלה היא האם התאבדות עצמה היא עבירה. עדירל - שיחה 03:57, 29 בנובמבר 2011 (IST)
שטמר היא שופטת. נסיון להתאבד היה עבירה לו התאבדות הייתה עבירה, כי הוא היה נגזרת של עבירה קיימת. לא ניתן לראות באדם המנסה להתאבד ומצליח כמי שביצע עבירה, שכן אדם שמת בטרם הורשע 'בחזקת חף מפשע היה בחייו ובחזקת חף מפשע הוא במותו'. יש דברים שגם האתרים הכי מצליחים ומנועי החיפוש הכי חזקים לא יכולים ללמד. אחד מהם זה משפטים. פומפריפוזה - שיחה 06:35, 30 בנובמבר 2011 (IST)
אין סתירה בין שטמר לבין אהובה טיכו. שתיהן כותבות מפורשות שנסיון להתאבד אינה עבירה. אולם טיכו כותבת, בגליון של רפואה ומשפט, שאינו בלוג אנונימי אלא כתב עת רציני, שהתאבדות היא עבירה, מנמקת ומציינת נפקא מינה מעשית. יש אפשרויות רבות להסביר זאת, אחת מהן היא לטעון שהיא ועורכי גליון ומשפט פשוט טועים. מי שיודע משפטים, אינו צריך ראייה לכך שהם טועים, אני הדל, שידיעותי במשפטים אינן מן המשופרות, איני ממהר לייחס טעות כזאת לאנשים. עדירל - שיחה 08:05, 30 בנובמבר 2011 (IST)
זה שחיפשת במנוע חיפוש ומצאת מאמר ופסק דין מנותקים מהקשר מבלי לדעת מי כתבם ומה סמכותו לקבוע מסמרות בנושא, לא אומר שהאפשרות היחידה היא שחלה טעות. יש במשפטים כמה וכמה אפשרויות, אין כאן דיכוטומיה של נכון ולא נכון. אם ידיעותיך במשפטים דלות, אנא המנע מלערוך בערכים משפטיים, או להתיימר, כפי שאתה מתיימר כאן, לתת עצה משפטית. פומפריפוזה - שיחה 09:44, 30 בנובמבר 2011 (IST)
אני רואה שיש ביננו הסכמה רחבה. אני כתבתי: "יש אפשרויות רבות להסביר זאת" ואתה כתבת: "יש במשפטים כמה וכמה אפשרויות, אין כאן דיכוטומיה של נכון ולא נכון." נחכה ונראה אולי יבוא מישהו שמבין בעניין וייתן הסבר ונוכל לשמוח כולנו, כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות. עדירל - שיחה 11:03, 30 בנובמבר 2011 (IST)

שלום לכולם !, רציתי לשאול גם כן לגבי התאבדות ביהדות; האם התורה אוסרת התאבדות?.. תודה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כן בהחלט! התורה אוסרת התאבדות באיסור חמור, והמתאבד אינו נקבר במקום מכובד אלא על יד הגדר.- בכבוד רב - רבנןשיחהמרגיזים בקדושיםמה מברכים על סופגניה? •ד' בכסלו ה'תשע"ב • 13:22, 30 בנובמבר 2011 (IST)
אני מתכוון לתורה שבכתב בלבד, לא ספרות אחרת. תודה.
כן. כתוב "לא תרצח". זה חל על כל יהודי. עדירל - שיחה 21:55, 30 בנובמבר 2011 (IST)
ואולי רצח פירושו "חיים של מישהו אחר" בלבד?.
[2] שדדשכשיחה • ה' בכסלו ה'תשע"ב • 02:40, 1 בדצמבר 2011 (IST)
אתה מוזמן לענות נקודתית אם אתה רוצה.
"אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" "וחי בהם" שדדשכשיחה • ה' בכסלו ה'תשע"ב • 10:30, 1 בדצמבר 2011 (IST)
ואולי הכוונה בלא תרצח - זה רק לא להרוג חרקים? עדירל - שיחה 00:03, 2 בדצמבר 2011 (IST)
אבקשכם לא לגלוש לנושא טיפשי כמו "איפה כתוב בתורה שצריך להניח תפילין - כתוב רק טוטפות..."- בכבוד רב - רבנןשיחהמרגיזים בקדושיםמה מברכים על סופגניה? •ו' בכסלו ה'תשע"ב • 11:26, 2 בדצמבר 2011 (IST)

האם קיימת אפשרות להעלות את רמת המשכל?[עריכת קוד מקור]

האם אדם בוגר יכול לעשות פעולות שישפרו את רמת האינטליגנציה שלו? 79.176.204.214 15:44, 11 בדצמבר 2011 (IST)

לפי ראובן פוירשטיין, התשובה היא כן, בהחלט ובאופן משמעותי.
אגב, מנת משכל היא הגדרה מאוד מלאכותית ומאוד בעייתית והשימוש בה נעשה רק בגלל שאין שום מדד מפותח ובדוק לחכמה, שהוא פחות גרוע. בקורסים הבסיסיים ביותר בפסיכולוגיה מלמדים על הבעיות של מדד מנת המשכל.
התשובה שלי מסתמכת על מה שלימדו אותי. ניסיון העבודה שלי לא אפשר לי לפתח דעה אישית בנושא. עִדּוֹ - שיחה 15:54, 11 בדצמבר 2011 (IST)
מבחני משכל כוללים שאלות של אוצר מילים. ללא שום ספק ניתן להתכונן לשאלות כאלו. הם כוללים שאלות של זכרון טווח קצר, ללא ספק אפשר לאמן את זכרון הטווח הקצר (עשיתי זאת בעצמי). מבחני משכל כוללים שאלות צורות, בהחלט מי שמכיר את השאלות האלו ותרגל אותם יוכל להצליח בהם יותר טוב. עדירל - שיחה 19:04, 11 בדצמבר 2011 (IST)
אני לא מדבר על מבחנים ולא על התפתחות ילדים עם מוגבלויות. אני רוצה לדעת האם אדם בוגר יכול להפוך לנבון יותר, ללא קשר לכל מיני מבחנים. 79.176.204.214 19:38, 11 בדצמבר 2011 (IST)
על פי ספר תהילים: "תורת השם תמימה משיבת נפש, עדות השם נאמנה מחכימת פתי". טיפוסי - שו"ת 19:51, 11 בדצמבר 2011 (IST)
על פי ספר משלי: "פתי יאמין לכל דבר". ‏nevuer‏ • שיחה 20:03, 11 בדצמבר 2011 (IST)
זה מה שנקרא דמגוגיה. היית יכול לכתוב את זה ההיפך: חפתי יאמין לכל דבר, אבל תורת השם תמימה משיבת נפש, עדות השם נאמנה מחכימת פתי". יחי ההבדל הגדול. Zivya - שיחה 20:32, 11 בדצמבר 2011 (IST)
הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. 79.178.201.209 20:47, 11 בדצמבר 2011 (IST)
מנת משכל היא בדיוק תוצאות מבחני מנת משכל. חכמה, כשלעצמה, היא מושג מופשט ביותר. אני לא יודע אם אתה יכול להחכים כי אני לא יודע להגדיר חכמה. עִדּוֹ - שיחה 20:09, 11 בדצמבר 2011 (IST)
האם אפשר להסיק מכך שכל מבחני מנת המשכל מדויקים לחלוטין, מאחר שכולם מודדים בדיוק את מנת המשכל שהם מודדים? ‏nevuer‏ • שיחה 20:19, 11 בדצמבר 2011 (IST)
קרא את הערך מנת משכל. מדובר במדידה מסובכת ביותר שבודקת רק בערך את מה שרוצים לדעת (שהרי אף אחד לא מתיימר לדעת מהיא בכלל כחמה). האם אלה מבחנים מדויקים לחלוטין? ברור שלא. אפילו גאודזיה אינה "מדויקת לחלוטין".. עִדּוֹ - שיחה 20:31, 11 בדצמבר 2011 (IST)
אני מניחה (אבל לא בטוחה) שהשואל התכוון שהאם למנת המשכל/IQ/כמות השכל/מח/תבונה וכו' שהאדם נולד איתה יש אפשרות להשתפר. לכאורה, יכולות מוחיות הם כמו שרירים: יש לך נתונים התחלתיים, ותוכל לעשות להם קצת או הרבה כושר. אבל את נתוני ההתחלה לא נראה שניתן לשנות. Zivya - שיחה 20:32, 11 בדצמבר 2011 (IST)
ברור שזה מה שהוא שואל. רק שאין לזה תשובה. אין לזה תשובה בדיוק מהסיבות שפורטו כאן. עִדּוֹ - שיחה 22:58, 11 בדצמבר 2011 (IST)
כי כולם התחילו להתפלמס בשאלה מהם מבחני מנת משכל ועד כמה הם מדויקים. Zivya - שיחה 23:09, 11 בדצמבר 2011 (IST)

לא התכוונתי לשקוע בפילוספיה ולא דיברתי על שום מבחן שצריך לעבור. פשוט- איך אדם יכול להפוך להיות חכם? פרקטית- מה משפר את רמת האינטליגנציה? 79.176.204.214 22:50, 11 בדצמבר 2011 (IST)

אין פשר. אין. אין. אף אחד לא יודע את התשובה לזה טוב יותר ממך.
אם תספר לנו על כישורים ספציפיים שאתה רוצה לשפר, כמו זיכרון לרשימות, כמו חישוב מהיר, כמו פתרון מבוכים, נוכל לתת לך תשובה פשוטה. במה בדיוק אתה רוצה להשתפר?. עִדּוֹ - שיחה 22:55, 11 בדצמבר 2011 (IST)
כעקרון אפשר לשפר כישורים ספציפיים, ואפשר ללמוד מיומנויות חדשות- טוענים שלימוד מיומנויות חדשות מועיל לאללה.

אפקט פלצבו הפוך[עריכת קוד מקור]

שלום, האם קיים אפקט תגובתי כזה, שאם נותנים לחולה תרופה אמיתית אך אומרים לו (או הוא מאמין) שזהו פלצבו - הוא אינו מגיב לתרופה? Gil mo - שיחה 17:26, 11 בדצמבר 2011 (IST)

קיימת תופעה דומה, לפיה תרופה הנתפשת כ"יקרה" או "חדשנית" משפיעה יותר מתרופה "זולה". בברכה, --איש המרק - שיחה 17:33, 11 בדצמבר 2011 (IST)
סביר שכן. למעשה, אם אני לא טועה, המונח אפקט פלצבו הפוך שמור למקרים בהם לנבדק יש סיבה להאמין שמצבו יחמיר עקב טיפול מזיק לכאורה (אך חסר השפעה אמיתית) ומצבו אכן מחמיר. יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:56, 11 בדצמבר 2011 (IST)
קשה לי להאמין שקיים מצב של פלסבו הפוך.
ע"ע w:Nocebo. יוסישיחה 19:34, 11 בדצמבר 2011 (IST)
לא קיים אפקט פלצבו הפוך. תרופה אמיתית ומוכחת תשפיע על החולה גם אם הוא סבור שמדובר בפלצבו. דר' --וידנפלד - שיחה 19:56, 12 בדצמבר 2011 (IST)

אם ניתן לחולה כדורי סרק אך נגיד לו שהם אמורים להרע את מצבו. מה אז יקרה?? 89.138.117.78 18:46, 13 בדצמבר 2011 (IST)

החולה יתבע אותנו בבית המשפט ויזכה (בצדק!) דר' --וידנפלד - שיחה 22:07, 16 בדצמבר 2011 (IST)

מתי פרויד פרסם הגה את המושג ליבידו לראשונה?[עריכת קוד מקור]

מי שיודע מוזמן לעזור לי, תודה. Im Werk Sigmund Freuds nimmt der Begriff der Libido eine zentrale Stellung ein, auch wenn er über das freudsche Werk hindurch nicht einheitlich verwendet wird. In seinem frühen Werk stellt Freud die Libido den Selbsterhaltungstrieben gegenüber und versteht Libido als Sexualenergie im engen Sinne, ובעברית--בתחילת עבודתו המושג לא מופיע רק במשמעות אחת. Nachum - שיחה 13:11, 30 בדצמבר 2011 (IST)

איפה זה פורסם?, אני צריך לקרוא את הקטע המדויק בתרגום רשמי לאנגלית..
זה מהויקי בגרמנית. מהשני בינואר אוכל לעזור לך. Nachum - שיחה 13:56, 30 בדצמבר 2011 (IST)
מילון אוכספורד אומר-- 1909. חיפשתי משהו באנגלית ועוד לא מצאתי. Nachum - שיחה 13:59, 2 בינואר 2012 (IST)
אשוב ואבדוק לתגובתך!, תבורך!
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1749-6632.1959.tb54729.x/pdf

an attempt at the systematic...


google books--the language of psycho-analysis-- page 240

Nachum - שיחה 13:53, 5 בינואר 2012 (IST)