ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/אב בית דין
אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין. עיקרו של המושג הוא במשפט העברי, והוא משמש גם כיום בכל הנוגע לבתי דין הדנים על פי ההלכה.
המושג אומץ גם במשפט הישראלי המודרני, ומוכר בכל הנוגע לבתי משפט ובתי דין שונים, אך הוא בעל משמעות שונה מזו ההלכתית.
בתקופת הסמיכה האב"ד היה המשנה לנשיא בית הדין. כיום הביטוי מציין לדיין החשוב ביותר בבית הדין הרבני והעומד בראשו או לדיין המקומי שאין גדול ממנו שם.
ביהדות מזרח אירופה כינויו של רב העיר היה אב"ד, ולעיתים קרובות, כינויו של הדיין או ראש ההרכבים היה ראב"ד. בקרב החסידים, בעיקר בארצות הברית, נפוץ הכינוי אב"ד לאדמו"רים לא רשמיים[1], בעיקר כאלו שאבותיהם כיהנו כרבנים באירופה וצאצאיהם רצו לשמור את התואר.
אב בית הדין במשפט העברי[עריכת קוד מקור]
ביהדות, בזמן הבית השני, אב בית דין היה המשנה לנשיא במושב הסנהדרין. כיום, אב בית דין הוא הדיין החשוב ביותר שבאותו בית דין.
כבוד אב בית דין[עריכת קוד מקור]
מספר הלכות נקבעו לכבודו של אב בית הדין בקימה לפניו, באבל עליו ועצמת כח נידויו. כאשר רואים את אב בית הדין, ואפילו מרחוק, נעמדים עד שיעבור ארבע אמות הלאה[2] ובבית המדרש עושים לכבודו שורה מכל צד בדרכו עד שישב. כשנפטר אב"ד כל היהודים צריכים להתאבל עליו בקריעת הבגד, תוך איסור לתפור את הקרע, ולגלות את כתף שמאל, וכל בתי המדרש מפסיקים מלימודם ו"נכנסין לבית הכנסת ומשנים את מקומן היושבין בצפון יושבין בדרום...". כשאב"ד מנדה אדם כלשהו, אותו אדם מנודה לכלל החכמים אך לא כולל את הנשיא.
אמר רב הונא: באושא התקינו: אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו: הכבד ושב בביתך[3]. חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם. ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח - אין מנדין אותו בפרהסיא...
סוגי בתי הדין[עריכת קוד מקור]
בית הדין הגדול הוא מושב בן 71 אנשים. כמוהו יש רק אחד, הסנהדרין, ורק בזמן שהיא ישבה בלשכת הגזית, תפקידה להכריע בכל ענייני התורה ולאחד בכך את כל הדעות והזרמים ביהדות, היה לה ולסנהדרין הקטנה סמכות להוציא אנשים להורג ולדון בענייני ממון. סנהדרי קטנה מעמידין שני בתי דינין של עשרים ושלשה עשרים ושלשה, אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית, ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר סנהדרי קטנה. כאמור, היא מוסמכת לדון אף בדיני נפשות. בית דין קטן הוא בן שלושה אנשים, והוא מוקם לפי הצרכים. לשני בתי דינים אלו סמכויות להכריע בדיני ממונות, סכסוכים ושאר תביעות קטנות.
תפקיד אב בית דין וסמכויותיו[עריכת קוד מקור]
מתקנת חכמים נאסר על הנשיא לסמוך דיינים ללא אב בית הדין הגדול[4].
אב בית הדין הוא האחרון שאומר את דברו, על פי הכלל שמתחילים את הבעת הדעות מהדיין הנמוך בחשיבותו, כדי שלא תשתנה דעת אחד מהדיינים בעקבות דברי הגדול ממנו. בשעת ההצבעה, קולו של אב בית הדין שווה לקול שאר הדיינים, ואין ביכולתו להכריע במקרה של שוויון[5].
בעת קידוש החודש, היה אומר אב בית הדין בית הדין "מקודש", והקהל קורא אחריו "מקודש, מקודש", ובזה היה מתקדש החודש[6].
מינוי אב בית דין[עריכת קוד מקור]
לנשיא הסנהדרין היה מתמנה הגדול שבחכמה מבין חברי בית הדין, והשני לו היה מתמנה לאב בית הדין, ויושב לימינו[7]. מינויי אב בית הדין והנשיא היו נעשים בכך שהיו מודיעים להם שהם ממונים לתפקידם[8].
ראב"ד וגאב"ד[עריכת קוד מקור]
כינויים נוספים המקובלים לתיאור אב בית דין הם ראב"ד - ראשי תיבות של "ראש אב (ות) בית דין", "ראש בית דין" או "רב אב בית דין", וגאב"ד - ראשי תיבות של "גאון אב בית דין". המכונה בתואר ראב"ד או גאב"ד בדרך כלל אינו רק ראש הרכב של שלושה דיינים אלא ראש בית הדין באופן כללי. התואר גאב"ד נחשב בדרך כלל לנכבד יותר מהתואר ראב"ד, ולעיתים הנושא בתואר אינו משמש בפועל כדיין אלא מעיין נשיא בית הדין. בהרבה מקרים התואר גאב״ד ניתנת גם לאנשים שאין להם בית דין בפועל או אף שאינם חלק מבית דין בכלל, נעשה שימוש בתואר זה לרבנים שהם בסגנון של אדמו"ר אך אינם אדמו״רים בפועל, או כי אינם חפצים בכך או שאינם צאצאים לאדמו״רים. (דוגמאות לכך: גאב״ד מאקאווא, גאב״ד אונגוואר ועוד).
אב"דים ידועים[עריכת קוד מקור]
רשימת האישים המובאים להלן היו על פי חז"ל אבות בית דין.
- עלי הכהן[9]
- דואג האדומי - תקופת שאול המלך[10]
- יהונתן בן שאול[11][12]
- יוסי בן יוחנן[13]
- נתאי הארבלי[14]
- שמעון בן שטח[15]
- אבטליון[16]
- מנחם[17]
- שמאי הזקן[17]
- רבי יהושע בן חנניה[18]
- רבי נתן[19]
- רבי אפס[20]
- רבי חנינא בר חמא
אב בית דין במשפט העברי כיום[עריכת קוד מקור]
כיום, בהיעדר סנהדרין וסמיכת חכמים, יושבים בבתי הדין רק הרכבים של שלושה דיינים שסמכותם מוגבלת לתחומים מסוימים. ראש הדיינים נקרא אב בית הדין.
במדינת ישראל ישנה מערכת ממלכתית של בתי דין רבניים אזוריים. רב העיר בה נמצא בית הדין משמש, על פי הנהוג, כאב בית הדין בהרכבים בהם הוא משתתף כדיין.
בבתי דין גדולים, שבהם מעל שלושה הרכבים, ישנו גם ראש אבות בתי דין (ראב"ד) השווה במעמדו לנשיא בית משפט מחוזי.
אב בית דין במשפט הישראלי[עריכת קוד מקור]
חוק בתי המשפט, שלפיו מתנהלים הדיונים בבתי המשפט במדינת ישראל קובע כי בדיון במותב, שפירושו דיון ביותר מדן אחד, הנהוג בדיוני בית המשפט העליון, במשפטים בשל פשעים חמורים וערעורים בבית המשפט המחוזי ובעניינים נדירים הנדונים בפני בית משפט השלום, ייקבע אב בית דין. אב בית הדין הוא נשיא בית המשפט, או סגנו, או נשיא בית המשפט בדימוס, או סגן נשיא בית המשפט בדימוס, או הוותיק מבין השופטים, ואם הם בעלי וותק שווה – הקשיש מביניהם.
לאב בית הדין הדעה המכריעה אם נחלקו הדעות בעניין הנוגע למשפט אזרחי, ובמשפט הפלילי, אם לא הייתה דעת רוב לעניין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב בית הדין. לאב בית הדין אין מעמד מיוחד לעניין עצם ההרשעה בפלילים.
חיקוקים העוסקים בבתי דין כגון חוק השיפוט הצבאי, חוק בית הדין לעבודה וחוקים שונים העוסקים בבתי דין אחרים, משתמשים אף הם במושג זה, אך במשמעות שונה, ומקנים לאב בית הדין סמכויות שונות בניהול ההליך, מעבר להיות דעתו הדעה המכריעה במקרה של דעות שקולות. לרוב, בטריבונלים בהם משמשים הדיוטות (שאינם משפטנים) ביחד עם משפטנים, כגון בית הדין לעבודה, שבו יושב בדין שופט שהוא משפטן בצוותא עם נציגי הציבור שאינם משפטנים, ישמש המשפטן כאב בית הדין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- הערך "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/אב בית דין", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- אב בית דין באתר דעת.
- אב בית דין בנקבה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1 במאי 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ למשל בני רבי צבי הירש מייזליש.
- ^ 1.92 מטר לפי השיעור המקובל. לפי שיטה אחרת חדשה יותר שהחלה מהנודע ביהודה והתפרסמה על ידי החזון איש, 4 אמות הן 2.32 מטר. ראו גם רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה.
- ^ על פי מלכים ב', י"ד, י'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק ד', הלכה ה'. בתלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק א', הלכה ב' כתוב שהנשיא צריך את רשות בית הדין, וכתב הרדב"ז (על הרמב"ם שם) שכנראה הרמב"ם גרס "אב בית דין", והוסיף שכן מסתבר, כי לא ייתכן שלא יוכל הנשיא לסמוך עד שיסכימו כל דייני בית הדין. עם זאת, הרדב"ז מסתפק האם הרמב"ם אכן למד דין זה מדברי הירושלמי, או שמא מקור אחר היה לו.
- ^ במקרה כזה, מוסיפים דיינים נוספים להצבעה.
- ^ משנה, מסכת ראש השנה, פרק ב', משנה ז'.
- ^ תבנית:רמבם.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת הוריות, פרק ג', הלכה ב'.
- ^ מדרש תנחומא, שמיני, סימן ב'.
- ^ מדרש שוחר טוב על תהילים, ג', ב'.
- ^ הנשיא: שאול.
- ^ מסכת מועד קטן, דף כ"ו, עמוד א'.
- ^ הנשיא: יוסי בן יועזר.
- ^ הנשיא: יהושע בן פרחיה.
- ^ הנשיא: יהודה בן טבאי.
- ^ הנשיא: שמעיה.
- ^ 1 2 הנשיא: הלל הזקן.
- ^ הנשיא: רבן גמליאל דיבנה.
- ^ הנשיא: רבן שמעון בן גמליאל.
- ^ הנשיא: רבן גמליאל ברבי.
| הסנהדרין | ||
|---|---|---|
| מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
| נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • יהודה בן טבאי • שמעיה • הלל הזקן • שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • הלל נשיאה • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • רבן גמליאל השישי | |
| מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
| שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • הענישה בהלכה • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • שביל הסנהדרין | |
קטגוריה:בית משפט קטגוריה:בתי דין (יהדות) קטגוריה:משפט עברי: סדרי הדין קטגוריה:תארים ותפקידים יהודיים