ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי אריה לייב משפולי
 | |
| קבר הסבא משפולי | |
| כינוי | הסבא משפולי |
|---|---|
רבי אריה לייב[1] גרונדי משפולי שנודע כסבא משפּוֹלי (יידיש: "דּעֶר שְׁפָּאלֶער זֵיידֶע; כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 - ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811), היה אדמו"ר בן הדור הראשון של תנועת החסידות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד בנר ראשון של חנוכה, לברוך, שהיה מזרע המהר"ל מפראג, ונקרא על שם המהר"ל. אביו בא לפודוליה מבוהמיה והתיישב בעיירה שפולה, או 'שפּוֹלי', הסמוכה לאומן, בנחלתו של הגראף פוטוצקי. שם נולד בנו.
לפי מסורת חב"דית ”הסבא משפאלע - השפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן – שנת תקס"ט או תק"ע – סיפר, אשר בהיותו בן שלוש שנים ראה את הבעל-שם-טוב, "והניח ידו הקדושה על לבי, ומאז 'חם' לי"”.
בגיל 18 התחתן הסבא עם בת השוחט של מדוודיבקה ועבר להתגורר בסמוך לחותנו שדאג לכלכלתו. הוא למד אצל רבי פנחס מקוריץ, תלמיד הבעל שם טוב ודרכו התקרב לחסידות, כמו כן היה תלמידם של המגיד ממזריטש, והתולדות יעקב יוסף מפולונאה. בגיל 28 לקחו רבו מקוריץ למז'יבוז' אל הבעל שם טוב, פגישה יחידה זו בבגרותו השפיעה עליו, ובשנת ה'תקט"ו הוא יצא למסע גלות שארך כשבע שנים, לפי המסופר בהשפעתה. בגלותו נדד בקהילות היהודיות, תוך שהוא מתנהג כאדם פשוט וכקבצן ומרבה להתבודד, ומאידך לסייע ליהודים שהסתבכו. במשך תקופה אף היה גבאי ושמש בבית הכנסת בעיירה זלטופול שבמחוז קייב, ולבסוף קבע את מושבו שוב בשפולה הסמוכה, עיר הולדתו.
אחרי שהתיישב בעירו הוא החל להתפרסם כצדיק גדול ובעל מופת שרבים ביקשו סיוע ממנו, הוא הלהיב רבים בדרך החסידות, ומקום מושבו הפך מרכז לחסידים רבים.
ככל הנראה משום שסירב להיקרא 'רבי' או 'צדיק', הוא כונה "הסבא" בהיותו אדם מבוגר, והכינוי דבק בו. על כינוי זה רווחו דעות ומעשיות חסידיות שונות, ביניהן - שאביו שהיה חשוך בנים התברך מהבעל שם טוב שיזכה לבן, ובזמן הברית הגיע הבעל שם טוב שעדיין לא היה מוכר, לבוש כקבצן, ברך את התינוק, ונתן לו את כינויו "זיידע" (סבא), בהטעימו שכמו שאברהם אבינו היה "זיידע", ככתוב "ואברהם זקן"[2], כך יגדל תינוק זה להיות כמוהו ויאיר עיניהם של ישראל, הנוכחים תמהו על הברכה המוזרה, אך הכינוי נשאר[3].
הסבא נודע כבעל אופי עממי המעורב אף עם האדם הפשוט, וכגדול באהבת ישראל. הוא שימש כגבאי צדקה עוד לפני שהתפרסם, ועסק רבות בחסד ובפדיון שבויים, כשאת כספי הפדיונות חילק לצדקה והסתפק במועט. בדומה לבר הפלוגתא שלו, רבי נחמן מברסלב, נהג אף הוא לספר סיפורי מעשיות ומליצות מלאי דמיון והפלגה, כדי ללמד זכות על עם ישראל או לכסות על דברים נסתרים.
הסבא הצטיין במיוחד בריקוד, הוא נהג לרקוד בכל שבת ריקוד ייחודי, שעל פי המסורת החסידית היה מכוון על פי כוונות נסתרות, רבי אברהם המלאך אמר שריקודיו של הסבא הם יותר נעלים מתפלותיו שלו (של רבי אברהם עצמו). הסופר יהודה יוּדְל רוזנברג הרחיב מסורת זו בסיפור שהפך למפורסם מאוד, ובו תיאר כיצד למד הסבא את הריקוד מאליהו הנביא שהתגלה אליו, והציל בעזרתו יהודי שבוי ממוות אכזרי (על זה אמר רבי אברהם המלאך את דבריו הנזכרים על ריקודי הסבא). לסבא מיוחסים גם מספר ניגונים חסידיים.
בתקופת מגוריו של הסבא בשפולי, הוא חצה נהר שקפא בחורף[4], הקרח נבקע והסבא נפל לנהר הקפוא, אך ניצל מטביעה. את אותו יום - י"ט בשבט, חוגגים צאצאיו (בני משפחת 'זיידע') כיום שאירע בו נס עד ימינו[5].
הסבא נפטר בשפולה בעשרת ימי תשובה, ו' בתשרי ה'תקע"ב, והוא בן 87. לפי הוראתו לא נבנתה מצבה על קברו ובמקומה הועמד עליו ארון לתוכו נהגו החסידים להשליך את ה'קוויטלאך' שהביאו.
| תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי אריה לייב משפולי על ציר הזמן |
|---|
 |
הרבי מלובביץ טען[6] שמכיוון שיש דמיון רב בין הסבא לבין רבי אריה לייב שרה'ס (שניהם בעלי שם זהה, תלמידי הבעל שם טוב, ודמויות מסתוריות ומופלאות), הרי שכנראה מדובר באותו אדם, עד שיוכח אחרת ממקור מהימן, כמו שימצאו להם שני קברים שונים. על הנחה זו חולקים רבים ואכן נמצאו קברים שונים, ויש שטוענים שלמרות שהיו אישים שונים הינם קרובי משפחה[7].
יחסיו עם בני דורו[עריכת קוד מקור]
לאחר שרבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב, שהיה צעיר לימים, התיישב וכיהן כאדמו"ר בזלטופול הקרובה לשפולה, התגלעה מחלוקת בינו לבין הסבא בשנת 1801, שבעקבותיה נאלץ רבי נחמן לעזוב לברסלב שבחבל פודוליה בשנת 1802. בעקבות המחלוקת יצא נגד רבי נחמן חרם של מספר אדמו"רים בראשות הסבא.
הסברים שונים ניתנו לסיבות המחלוקת. יש הטוענים שהיא פרצה על רקע מנהגים חדשים שהנהיג רבי נחמן נגד דעת הסבא, תוך ביטול דעתו כ'לייבל שמש', ויש טוענים שהמחלוקת נסובה סביב טענות להשגת גבול של הרבי הצעיר בתחומו של הרבי הזקן[8].
הסבא ראה ברבי נחמן אדם שסטה מתורת הבעל שם טוב. טיעוניו העיקריים היו שרבי נחמן התריס נגד אדמו"רים אחרים וראה את עצמו כממשיכו הבלעדי של הבעל שם טוב באמירות כגון: "ליצר הרע יש הרבה שלוחים, היום הוא ממנה בעיר זו רבי כזה וכזה ועל ידו מחטיא אנשים", או: "הבעל שם טוב רצה לחדש את היהדות בכל תחומי החיים, ואדמו"רים היום קנו מקום של כבוד בקהילתם, מקבלים פדיונות ונהנים ממעמד זה בלי לפעול לשינוי אמיתי". הסבא האשים את רבי נחמן בנטייה לשבתאות ולפרנקיזם. כמו כן החשיב את מה שרבי נחמן דרש מחסידיו לנסוע אליו ולעלות על קברו בבחינת עבודה זרה[9].
מסופר כי כשיצא קול על גזרה לקחת בחורים יהודים לצבא, אמרו לסבא שרבי נחמן אמר שאין זו גזרה רעה כל כך, כי על ידי זה תהיה חשיבות ליהודים בעיני השלטון וייתנו להם שוויון זכויות, וגם שבשירותם הצבאי יגיעו החיילים היהודים למקומות שאין בהם יהודים ויתפללו שם, ובכך יעלו את ה"ניצוצין קדישין". הסבא הגיב: "לא אדע מי ביקש כי יתערב בעניינים כאלה, ואיך יהין אברך כמוהו להביע דעה בעניין כזה", ואז אחז בזקנו ונשבע שכל זמן שהוא חי לא יילקח יהודי לצבא[10].
הסבא נחלק גם על רבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעל שם טוב ואחי אמו של רבי נחמן, שיזם כינוס אדמור"ים כדי להפסיק את הרדיפות נגד אחיינו. עם זאת הוא אסר על כמה מאנשיו שרצו להרע לרבי נחמן, לעשות זאת[11].
רבי נחמן מצדו קרא בדרשותיו: "אסור להזדקן", והתכוון אל הסבא[12]. יש הסוברים שרבי נחמן רומז לדמותו של הסבא ולמחלוקת ביניהם במספר תורות וסיפורים שלו, כמו בסיפורו 'מעשה מזבוב ועכביש', בדמות הזקן שבא עם הסמ"ך מ"ם לחלוק על נשמת הצדיק הצריכה לרדת לעולם. בקרב חסידי ברסלב הסבא מכונה "הזקן הידוע".[דרוש מקור]
למרות זאת מקובל להסביר בין החסידים, ואף חסידי ברסלב, שהמחלוקת הייתה עניין רוחני גבוה. מסופר שפעם התבטא: "יודע אני שרבי נחמן הוא צדיק, אבל אני צריך לחלוק עליו"[13]. כמו כן מסופר שהסבא התאבל על פטירת רבי נחמן, ואמר: "אילו היו בני העולם יודעים את גודל האבידה, היו כולם נופלים על פניהם ממררים בבכי על הסתלקותו"[14].
הסבא היה מיודד עם רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שהיה קרוב משפחתו[15]. סיפורים עליו מופיעים בספרות חב"ד, ובמסורת ניגוני חב"ד ידועים ניגונים בעלי אופי עממי המיוחסים לו, חלקם ניגונים שלפי המסורת הוא אימץ מהתרבות הלא יהודית. שנים מניגוניו מושרים עד היום בחסידות. בשמחת תורה ובשביעי של פסח נוהגים לנגן את ניגון 'האפ קאזאק' של הסבא, ניגון שקשור לקוזקים[16][17]. כמו כן נפוץ בחסידות הניגון 'קול ביער'[18].
זהותו[עריכת קוד מקור]
הרבי מלובביץ טען[19] שמכיוון שיש דמיון רב בין הסבא לבין רבי אריה לייב שרה'ס (שניהם בעלי שם זהה, תלמידי הבעל שם טוב, ודמויות מסתוריות ומופלאות), הרי שכנראה מדובר באותו אדם, עד שיוכח אחרת ממקור מהימן, כמו שימצאו להם שני קברים שונים. על הנחה זו חולקים רבים ואכן נמצאו קברים שונים, ויש שטוענים שלמרות שהיו אישים שונים הינם קרובי משפחה[20].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- יהודה יודל רוזנברג, תפארת מהרא"ל, קובץ מעשיות אודותיו, פיוטרקוב, ה'תרע"ד
- מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק, ה'תשס"ה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- "לֵיב מִשְׁפָּאלא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 37, באתר היברובוקס
- פטר ויירניק והרמן רוזנטל, ליב משפולה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- דוד הלחמי, רבי אריה ליב משפולה (סבא משפולה), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- אריה לייב משפולה, באתר 'דעת'
- מוטי מרינגר, הסבא משפולי, באתר tog, ו' בתשרי ה'תש"ע
- הסבא משפולי כתבה על הקשר בינו לבין רבי שניאור זלמן מליאדי באתר צעירי חב"ד.
- משה לוי יצחק לאופר, "תולדות חייו של הסבא משפולי לאור כתבי נשיאי חב"ד", פרדס חב"ד גיליון 19 עמודים 297–310.
- יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' קפא-קפד
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ כך מופיע שמו ברוב הספרים. לעומת זאת, בחותמת ששימשה את צאצאי הסבא לצורך קופת הצדקה על שמו, נכתב: ”זכות סבא קדישא משפאלא יהודא ליב בן רחל צדקתו עומדת לעד יגן על נדיבי ה' עושי דברו”; מניסוח זה משתמע כי שמו האמיתי של הסבא היה "יהודה ליב", והשם הנפוץ - "אריה ליב" - הוא כינוי בלבד. ראו עוד אצל משה אהרן גייסינסקי (מצאצאי הסבא), איש הפלא, עמוד רצ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ בראשית, כ"ד, א'.
- ^ סיפורי חסידים, זוין, עמ' 292-296.
- ^ לפי מקור אחד הוא היה בדרכו לברית מילה, ולפי מקור אחר, חזר מכינוס אדמור"ים שכינס הרב ברוך ממזיבוז כדי להפסיק את הרדיפות נגד רבי נחמן מברסלב (ראה להלן).
- ^ הסעודה השנתית של צאצאי הסבא משפולי בכפר חב"ד, באתר חב"ד אינפו, י״ט בשבט ה'תשע״ו
- ^ שיחת אחרון של פסח, ושבת פרשת אחרי-מות תש"ל ('שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 58–59, 98-99).
- ^ רבי לייב שרה'ס והסבא משפולי, באתר בבלוג תולדות ושורשים - עצי משפחה, 25 באוגוסט 2010
- ^ יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' קפב
- ^ יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' קפג
- ^ מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק תשס"ה, פרק שביעי, עמוד פ"ט.
- ^ יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' קפג
- ^ Нахман из Брацлава. Электронная еврейская энциклопедия
- ^ מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק תשס"ה, פרק שביעי, עמוד צ"ז.
- ^ מנשה מילר, איש הפלא, בני ברק תשס"ה, פרק שביעי, עמוד צ"ח.
- ^ שניהם מזרע המהר"ל מפראג
- ^ הניגון "הופ קוזק" הקשור עם הסבא משפולי, באתר חב"ד אור אין סוף, כ"ח תמוז ה'תשע"ב
- ^ הרבי מליובאוויטש: ניגון "הופ קוזק", באתר youtube
- ^ אלי שטרן, קול ביער - ניגונו של הסבא משפולי, באתר בלוג נוטריקון, 7.2.2013
- ^ שיחת אחרון של פסח, ושבת פרשת אחרי-מות תש"ל ('שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 58–59, 98-99).
- ^ רבי לייב שרה'ס והסבא משפולי, באתר בבלוג תולדות ושורשים - עצי משפחה, 25 באוגוסט 2010
קטגוריה:רבנים פולנים
קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש
קטגוריה:ילידי 1724
קטגוריה:נפטרים ב-1811