פורטל:ערכים מומלצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

Bullet grey.svg מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

Bullet grey.svg הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 711 ערכים מומלצים מתוך 327,007 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 460 ערכים (0.22%) הוא ערך מומלץ.

Article1 B.svg

ערכים מומלצים נבחרים

בעיה מכנית קלאסית: ניתוח הכוחות הפועלים על גוף הנמצא על מישור משופע

המכניקה הקלאסית היא אחד מענפי הפיזיקה הבסיסיים והמוקדמים ביותר. היא חוקרת את תנועת הגופים, את הכוחות הפועלים עליהם ואת תכונותיהם הפיזיקליות, כשאלה מתקיימים במהירויות נמוכות (יחסית למהירות האור) ובסדרי גודל הגדולים בהרבה מאלה שבהם עוסקת מכניקת הקוונטים (העוסקת באובייקטים זעירים). המכניקה הקלאסית נקראת לעיתים גם "מכניקה ניוטונית" על שמו של אייזק ניוטון, שנחשב למנסחה הראשון בצורתה המדעית המקובלת היום. תורת המכניקה מבוססת על שלוש הנחות יסוד, הקרויות היום חוקי התנועה של ניוטון, ומבחינה מתמטית היא נשענת על החשבון האינפיניטסימלי שפיתחו ניוטון ולייבניץ.

בראייה מודרנית, המכניקה הקלאסית, בפני עצמה, איננה נכונה אלא כקירוב למכניקת הקוונטים ולתורת היחסות. עם זאת, עבור גדלים האופייניים לחיי היום-יום ועבור גופים מקרוסקופיים במהירויות הנמוכות בהרבה ממהירות האור, התיקונים הנדרשים במכניקה הקלאסית הם זניחים, ולפיכך היא מספיקה לכל צורך מעשי.

חנה ארנדט, 1933

חנה ארנדט (14 באוקטובר 1906, הנובר, הקיסרות הגרמנית4 בדצמבר 1975, ניו יורק) הייתה פובליציסטית והוגת דעות יהודייה ילידת גרמניה. לכתביה נודעה תרומה גדולה לפילוסופיה הפוליטית, אף שדחתה את השימוש במושג זה, סירבה להיקרא פילוסופית, והעדיפה לשייך את פרסומיה לתחומים של תאוריה פוליטית והיסטוריה של הרעיונות.

בעקבות רדיפתם של היהודים בגרמניה הנאצית, היגרה מגרמניה לצרפת, ובהמשך לארצות הברית. התאזרחה בארצות הברית בשנת 1951, ובה עבדה כעיתונאית ומרצה בקולג'.

הגותה של ארנדט מייצגת את מושג הפלורליזם בתחום הפוליטי. לפי מושג זה, בין בני האדם קיים פוטנציאל לחירות ולשוויון, וחשוב לאמץ את נקודת המבט של הזולת. לפי הגותה, בהתארגנויות פוליטיות ראוי שישתתפו ברמה הקונקרטית ביותר אישים המסוגלים לכך ורוצים בכך. בשל תפיסה זו הייתה ארנדט ביקורתית ביחס לדמוקרטיה ייצוגית, והעדיפה צורות שלטון של מועצות או דמוקרטיה ישירה.

כתביה של ארנדט התעמתו רבות עם פילוסופים בני כל התקופות. בזכות מחשבתה העצמאית, התאוריה שלה על הטוטליטריזם והגותה האקזיסטנציאליסטית, בולט שמהּ בשיח בן ימינו. ארנדט ביססה את כתביה על מסמכים פילוסופיים, פוליטיים והיסטוריים וכן על ביוגרפיות ויצירות ספרותיות. דרך הפרשנות שלה לטקסטים, שהושפעה בחלקה ממרטין היידגר, עזרה למצב אותה כהוגת דעות עצמאית במרחב שבין התחומים האקדמיים השונים.

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

Bastille.jpg

Spanish Armada.jpg

טרור ופשע: די. בי. קופר

אירופה: החוק להגנת האומה - צרפת החופשית - חומת ברלין - מפעלי עמק דרוונט - פרשת דרייפוס

אפריקה: הטרק הגדול - הכרזת העצמאות של רודזיה - מושבת הכף ההולנדית

ביוגרפיה: אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - רוברט לה פולט - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - יהדות קראית - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הכנסת - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מדיניות לשונית בישראל - שדרות רוטשילד - תל אביב-יפו - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - הר כרכום - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כוכב הירדן - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אוריינט האוס - אספקת המים לירושלים - הגן הארכאולוגי ירושלים - המושבה האמריקאית בירושלים - ימין משה - בית כנסת ישורון - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: אברהם אבולעפיה - לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - ישראל דה האן - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - נחמן קרוכמל - אברהם ישעיהו קרליץ - שבתי צבי - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - ארתור שפנייר