לדלג לתוכן

ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת החקירה האזרחית לאסון ה־7.10
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון אקספו תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש ורדה אלשיך
תקופת הפעילות 18 ביולי 2024 – 26 בנובמבר 2024 (132 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
havaada.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ועדת החקירה האזרחית לאסון ה־7.10 היא ועדה שהקימו ארגונים אזרחיים של נפגעי מתקפת הפתע על ישראל, לחקר התנהלות הממשלה וכוחות הביטחון במתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר 2023 ובאירועים קודמים שהיוו את התשתית למחדלים הביטחוניים.

ועדת החקירה האזרחית פעלה כתחליף לוועדת חקירה ממלכתית. מאחר שהיא לא הוקמה על ידי גוף רשמי, לא היו לה סמכויות הנתונות לוועדה ציבורית, דוגמת כפיית זימון לגביית עדות.[1] עם זאת, חלק מבקשות הזימון ששלחה לאישי ציבור נענו בחיוב.[2][3][4] בנוסף, לא הובא בה מידע מסווג, והיא הייתה כפופה לצנזורה הצבאית.[5]

לאחר חודשי מלחמה, קראו אישים רבים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועיה. הצעת החלטה שהגיש השר בני גנץ למזכירות הממשלה במאי 2024, לא אושרה.[6][7][8] ביוני פרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה חוות דעת שבה קבעה כי יש לפעול להקמת ועדה מסוג זה ללא שהות וכי על הרשות המבצעת להימנע מלהתערב בוועדה או לקבוע את אופיה.[9] גופים שונים קראו להקמת הוועדה בשל חשיבות חקר הגורמים שהביאו למחדל, האיום בהוצאת צווי מעצר כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בבית הדין הבינלאומי בהאג, וניהול המשא והמתן לשחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה.[10]

ב־15 ביולי 2024 הגישו 84 נבחרי ציבור לשעבר עתירה לבג"ץ בכדי שיורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.[11] ב־17 ביולי נדחתה הצעת חוק בנושא, שהגישה חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן בשם סיעת המחנה הממלכתי.[12][13] למחרת, ב-18 ביולי, הכריזו מספר ארגונים אזרחיים על הקמת ועדת חקירה אזרחית לאירועי 7 באוקטובר, במסיבת עיתונאים שקיימו בתל אביב.

הארגונים האזרחיים השותפים להקמת הוועדה נוצרו עם תחילת המלחמה, ומייצגים נפגעים שונים. בין הארגונים: פורום "הקול שלהן" של הורי התצפיתניות מבסיס נחל עוז; ועד משפחות נרצחי מסיבות השבעה באוקטובר; ⁠"קומו!", ארגון תושבי עוטף ישראל בדרום ובצפון; "לובי 1701" ו⁠קיבוץ בארי.[1] על פי מארגני הוועדה, הם הקימוה לאחר סירוב מתמשך של ממשלת ישראל השלושים ושבע להיענות לדרישת הציבור להקים ועדת חקירה ממלכתית, כפי שהוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים; ובשל החשש שלהם, שמא ועדת החקירה הממלכתית תוכפף לפוליטיקאים.[14][15]

הרכב הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השופט בדימוס גדעון גינת, שכיהן כסגן נשיא בתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה, עמד בראשות הוועדה עד 18 באוגוסט 2024, ואז פרש עקב אילוצים אישיים. במקומו מונתה השופטת בדימוס ורדה אלשיך, שכיהנה כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.[16]

חברי הוועדה:

פעילות הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה האזרחית התכנסה לדיון הראשון ב-30 ביולי, ומאז היא מכונסת במתחם מיוחד שנבנה באקספו תל אביב במשך שלושה ימים בשבוע.[17][18] דיוני הוועדה פתוחים לקהל הרחב. פרוטוקולים והקלטות של עדויות מוצגות באתרה הרשמי. הציבור הוזמן להעביר עדויות לשמיעת הוועדה.[19] חבריה הצהירו כי יסיימו את פעילותה לאחר הקמת ועדת חקירה ממלכתית והם יגישו אליה דו"ח שיסכם את פעילותה.[1]

בפני הוועדה העידו כ-120 עדים, בהם בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון, אישי ציבור, מנהיגים מקומיים, תושבים ועדים נוספים.[20]ביניהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט;[2][21] חיים רמון, לשעבר המשנה לראש הממשלה;[22] אביגדור ליברמן לשעבר שר האוצר, הביטחון והחוץ; גדעון סער לשעבר שר הפנים.[23] ראש האופוזיציה יאיר לפיד העיד, בעדותו שגובתה במסמכים, כי באוגוסט 2023 קיבל יחד עם ראש הממשלה אזהרות חסרות תקדים מראש השב"כ על ההשלכות הביטחוניות של הרפורמה המשפטית שמובילה ממשלת נתניהו.[24]

עוד העידו אלוף (מיל') ישראל זיו, לשעבר מפקד אוגדת עזה;[3] אלוף במיל' יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל; תא"ל (מיל') זאב צוק-רם, לשעבר ראש רשות החירום הלאומית; חיים ילין, שכיהן כראש המועצה האזורית אשכול; עמישב גנות, קצין במיל' בפיקוד דרום.[4]

בועדה העיד גם ראש אמ"ן לשעבר אלוף במיל' עמוס מלכא על התנהלות ישיבות הקבינט. הוא העיד כי בניגוד למקובל בעבר לקיים 45-40 ישיבות קבינט בשנה, בשנת 2023 התקיימו 3-4 ישיבות קבינט בלבד[25].

בוועדה העידו גם הורים שכולים שילדיהם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה.[26]

הוועדה האזרחית שלחה מכתבי זימון לבכירי הממשלה בבקשה לשמוע את עדותם, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו; הרמטכ"ל הרצי הלוי; ראשי הממשלה הקודמים אהוד ברק, נפתלי בנט, ואהוד אולמרט;[19] וכל שרי הביטחון החל משנת 2006.[27]

בפני הוועדה העיד ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת צלצל במוסד. הוא טען שב-2012 שמע על החלטת נתניהו לאפשר לקטארים להכניס כסף לרצועת עזה במטרה לשקם אותה, בניגוד מוחלט לעמדתו ולעמדת ראש המוסד.[28]

בפני הוועדה העידו אייר חלבי וגפן ימין, ממקימות חמ"ל ההסעות האזרחי למגויסי צו 8. הן סיפרו כי יועצים של חברי כנסת פנו אליהן בבקשה שיקימו חמ"ל בכנסת, אבל בתנאי שלא יעבוד בשבת, כדי שלא לערער שלמות הקואליציה.[29][30]

גיורא איילנד העיד בפני הוועדה כי הוא נפגש עם נתניהו חודשיים לפני טבח השביעי באוקטובר והזהיר אותו כי איראן מתכננת מתקפה של חמאס וחיזבאללה על ישראל.[31]

מסקנות הוועדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2024 שלחו חברי הועדה מכתבים לעשרות בכירים מהדרג המדיני והצבאי בבקשה לתגובתם למסקנות הביניים של הועדה.[32]

ב-26 בנובמבר 2024 פרסמה הוועדה דוח המסכם את ממצאיה, הדו"ח מציג ביקורת נוקבת על התנהלות ממשלת ישראל וצה"ל לפני, במהלך ואחרי אירועי השבעה באוקטובר. הדו"ח מתמקד במספר כשלים מרכזיים:[33]

קונספציה שגויה

ההנהגה הישראלית, הן הצבאית והן המדינית, אחזה בקונספציה לפיה חמאס מעוניין בשקט ואינו מעוניין בהסלמה. קונספציה זו הובילה להתעלמות מסימני אזהרה ולהזנחת מערך ההגנה סביב רצועת עזה.

קבלת הקונספציה נבעה בין השאר משיקולים פוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שביקש לשמר את השקט תוך התעלמות מהאיומים.

הקונספציה התחזקה בעקבות ההחלטה לאפשר העברת כספים מקטאר לחמאס, מתוך אמונה ש"כסף יענה על הכול".

כשל מודיעיני

גופי המודיעין הישראליים כשלו בזיהוי כוונותיו האמיתיות של חמאס ובהספקת התרעה מוקדמת. הכשל המודיעיני נבע בין השאר מהסתמכות יתר על כלים טכנולוגיים ומהתעלמות ממידע שהגיע מהשטח.

המודיעין לא הצליח לתרגם את המידע שהיה ברשותו לתמונת מצב נכונה, בין השאר בשל הקונספציה השלטת.

הזנחת מערך ההגנה

מערך ההגנה סביב רצועת עזה הוזנח בשל הקונספציה לפיה חמאס אינו איום משמעותי.

סד"כ צה"ל סביב עזה צומצם, והחיילים לא היו מוכנים למתקפה רחבת היקף.

הבסיסים הצבאיים לא היו מוגנים כראוי, והתצפיתניות הוזנחו ללא נשק וללא הכשרה מתאימה.

כשל בהיערכות הממשלתית:

משרדי הממשלה כשלו מלתת מענה לאזרחים לאחר פרוץ המלחמה.

הטיפול במשפחות הנפגעים והחטופים היה לקוי.

הפינוי של תושבים מיישובי הדרום והצפון היה כושל.

פגיעה במוקדי קבלת ההחלטות:

ראש הממשלה נתניהו אחראי לפגיעה במוקדי קבלת ההחלטות, כמו הקבינט והמל"ל, שמנע כל דיון רציני בסוגיות הביטחוניות.

נתניהו אחראי גם להעברת סמכויות בין משרדים באופן שיבש את תפקוד הממשלה.

שותפים לאחריות הם הרמטכ"לים, ראשי אמ"ן ושרי הממשלה.

הדו"ח מסכם כי השבעה באוקטובר היה תוצאה של כשלים מערכתיים מתמשכים שהובילו לאובדן אמון הציבור בממשלה ובצה"ל. הדו"ח קורא ללקיחת אחריות, לבחינה מחודשת של תפיסת הביטחון הלאומי ולביצוע רפורמות משמעותיות במערכת הביטחון ובממשלה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 דוד סירקין, בלי סמכויות: הוקמה "ועדת חקירה אזרחית" למחדל 7 באוקטובר, "כל רגע", 18 ביולי 2024
  2. ^ 1 2 מעריב אונליין, ‏אולמרט מאשים את אהוד ברק בהתחזקות חמאס: "חשב שיש סיכוי להסכם", באתר מעריב אונליין, 8 באוגוסט 2024
  3. ^ 1 2 נועם (דבול) דביר, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט: "יבוא יום ונוער הגבעות יירה גם עלינו", באתר ישראל היום, 8 באוגוסט 2024
  4. ^ 1 2 איליה יגורוב, ועדת החקירה האזרחית לאסון 7 באוקטובר: "היה כישלון מדיני, צבאי ומודיעיני", באתר ישראל היום, 30 ביולי 2024
  5. ^ פרוטוקול הוועדה מיום 30.7.24 (עמ' 103), באתר ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10, נכנס העד חיים ילין ← דבריו ודברי אייל בן ראובן, ‏11 באוגוסט 2024 (ארכיון)
  6. ^ סולימאן מסוודה דקלה אהרן שפרן, הצעת גנץ: ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 במאי 2024
  7. ^ ניצן שפיר, ‏גנץ הגיש הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמת "חרבות ברזל", באתר גלובס, 26 במאי 2024
  8. ^ דורש שגם החלטות הדרג המדיני ייבדקו: גנץ הניח הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, באתר ‏מאקו‏, 26 במאי 2024
  9. ^ טובה צימוקי, היועמ"שית לנתניהו: להקים ועדת חקירה ממלכתית עכשיו - הסיכונים דחופים, באתר ynet, 7 ביוני 2024
  10. ^ ד"ר דנה בלאנדר, ועדת חקירה ממלכתית קום תקום, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 07 ביולי 2024
  11. ^ אמיר אטינגר, עשרות נבחרי ציבור לשעבר הגישו עתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 15 ביולי 2024
  12. ^ הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ד-2024, באתר הכנסת
  13. ^ דקלה אהרן שפרן, אירועי 7 באוקטובר: הקואליציה הצביעה נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 ביולי 2024;
    אמיר אטינגר, הקואליציה הפילה הצעת חוק לוועדת חקירה ממלכתית לאירוע 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 17 ביולי 2024
  14. ^ רועי רובינשטיין, "גם בימי מלחמה - הדין אותו דין": פעילים הקימו "ועדת חקירה אזרחית" ל-7/10, באתר ynet, 18 ביולי 2024
  15. ^ אתר למנויים בלבד חן מענית, היועמ"שית: ועדת חקירה ממלכתית עשויה לבלום צווי מעצר מהאג; נתניהו: אין ודאות לכך, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2024
  16. ^ במקום השופט בדימוס גדעון גינת: יו"ר חדשה לוועדת החקירה האזרחית, באתר ערוץ 7, 18 באוגוסט 2024
  17. ^ הושקה ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 ביולי 2024
  18. ^ דוד סירקין, בלי סמכויות: הוקמה "ועדת חקירה אזרחית" למחדל 7 באוקטובר, באתר בחדרי חרדים, 18 ביולי 2024
  19. ^ 1 2 רועי רובינשטיין, ועדת החקירה האזרחית הזמינה את נתניהו: "לשפוך אור על האירועים שהובילו ל-7/10", באתר ynet, 5 באוגוסט 2024
  20. ^ רועי רובינשטיין, הפנייה לעשרות בכירים, לקראת פרסום דו"ח ועדת החקירה האזרחית לאירועי 7/10, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
  21. ^ ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10 (2024-08-12), עדותו של ראה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, נבדק ב-2024-08-20
  22. ^ חיים רמון, הדרך למחדל שבעה באוקטובר – עדותי בפני ועדת החקירה האזרחית, באתר "דיומא", 26 בספטמבר 2024
  23. ^ רועי רובינשטיין, ליברמן טוען: "אין תהליכים בקבינט, זה חותמת גומי של נתניהו", באתר ynet, 18 באוגוסט 2024
  24. ^ דפנה ליאל, ‏הפגישה עם מזכירו הצבאי של רה"מ והאזהרה שקיבל מראש השב"כ: לפיד מספר מה עמד מאחורי נאומו לפני המלחמה, באתר ‏מאקו‏, 29 באוגוסט 2024
  25. ^ אורי סלע‏, ראש אמ"ן לשעבר בעדות מטלטלת: כך התנהלו ישיבות הקבינט, באתר וואלה, 29 בספטמבר 2024
  26. ^ נינה פוקס, אביו של נרצח בנובה העיד: "איבדנו את רון בלייב, בשידור חי", באתר ynet, 15 בספטמבר 2024
  27. ^ אריאל מונק, ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10 זימנה את כל שרי הביטחון מאז 2006, באתר חדשות מבזק לייב, ‏14 באוגוסט 2024
  28. ^ הבכיר לשעבר חשף: נתניהו לא התייעץ עם ראש המוסד לפני ההחלטה להכניס כסף לרצועת עזה, באתר ‏מאקו‏, 20 בספטמבר 2024
  29. ^ אתר למנויים בלבד יפעת ראובן, שידור חוזר של המחדל: התחבורה הציבורית מושבתת בחג - ומגויסי החירום מחפשים טרמפים, באתר TheMarker‏, 4 באוקטובר 2024
  30. ^ אתר למנויים בלבד יפעת ראובן, כשמשרד התחבורה לא זז במלחמה, ארגוני ההתנדבות הניעו את ההסעות לדרום, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2023
  31. ^ מיכל פעילן, ‏פגישת האזהרה של אלוף במיל. איילנד עם נתניהו: איראן מתכננת מתקפה, באתר ‏מאקו‏, 21 בנובמבר 2024
  32. ^ רועי רובינשטיין, הפנייה לעשרות בכירים, לקראת פרסום דו"ח ועדת החקירה האזרחית לאירועי 7/10, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
  33. ^ ועדת החקירה האזרחית לחקר אסון השבעה באוקטובר-דין וחשבון, באתר ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10