חנה אזולאי-הספרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חנה אזולאי הספרי)
חנה אזולאי-הספרי
חנה אזולאי-הספרי, 2019
חנה אזולאי-הספרי, 2019
לידה 29 ביוני 1960 (בת 61)
באר שבע, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1981–הווה (כ־40 שנה)
עיסוק שחקנית
מחזאית
תסריטאית
במאית
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אופיר (1995)
"פרס תא המבקרים" לקולנוע
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חנה אזולאי-הספרי (נולדה ב-29 ביוני 1960) היא שחקנית, תסריטאית, מחזאית ובמאית קולנוע ישראלית, זוכת פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר ופרס תור הזהב 2018.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזולאי-הספרי נולדה בשכונה ד' בבאר שבע בשם חנה אזולאי להורים עולים ממרוקו. בנעוריה עברה לגור בפנימייה ולמדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים. לאחר שהפכה לשחקנית תועדה (יחד עם אחרות) בסרט "מחוננות" ובו חזרה לאותה תקופה בחייה בביקורת. בצבא שירתה בתיאטרון צה"ל. לאחר שירותה הצבאי למדה משחק לתואר ראשון בחוג לתיאטרון ובחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב[1].

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזולאי-הספרי הייתה ממקימי "קבוצת התיאטרון הפשוט", שבה הופיעה בהצגות רבות ובהן בהצגה "תשמ"ד", שזכתה במקום ראשון בפסטיבל עכו ועל משחקה קיבלה אף את פרס "השחקנית הטובה ביותר" 1983[2].

שיחקה בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון חיפה, בתיאטרון באר שבע ובתיאטרון בית ליסין וגילמה תפקידים רבים ומרכזיים. עלמה ב"תשמ"ד" (שמואל הספרי), ג'ולי ב"שקרים" (יו וויטמור), אמליה ב"בית ברנרדה אלבה" (לורקה)[3], מרי והודא ב"חצוצרה בוואדי" (עיבוד של שמואל הספרי לספרו של סמי מיכאל)[4], תפקידים שונים ב"הזמן הצהוב" (עיבוד לספרו של דויד גרוסמן), תפקידים שונים ב"המלך" (שמואל הספרי). פוק ב"חלום ליל קיץ" (שייקספיר)[5], מירנדה ב"הסערה" (שיקספיר), שולמית ב"נתניה" (מאת שמואל הספרי), רחל ב"ולנטינו" (רמי דנון ואמנון לוי).[6]

כתבה את המחזות: "בטולות שידוך" שהוצג בתיאטרון הקאמרי ובתיאטרון "The Red Lion" בלונדון; את "סליחות" שהוצג בבית ליסין ב-2001 ושוב ב-2015[7], בתיאטרון העברי ובתיאטרון "נוטארה" (NOTTARAׂ) בבוקרשט רומניה, ובתיאטרון סאטו מארה ברומניה. ואת "מימונה" שהוצג אף הוא בתיאטרון בית ליסין[8].

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחקה בסרטים ישראלים רבים, בהם: "זעם ותהילה" (דפנה)[9], "נאדיה" (בתפקיד נאדיה)[10], "כביש ללא מוצא" (בתפקיד אילנה), "המחצבה" (בתפקיד אסתר), "בנות" (בתפקיד שולי חזן)[11], "שחור" (בתפקיד חלי), "חולה אהבה בשיכון ג'" (בתפקיד לבנה), "שושלת שוורץ" (בתפקיד רונית), "שבעה" (בתפקיד סימונה), ובסרטים האמריקאים "מחץ הדלתא-3"[12],"מגן אנושי" ו"אהבה אסורה"[13].

כתבה את התסריט האוטוביוגרפי לסרט "שחור". כתבה, ביימה, הפיקה, ושיחקה בסרט "אנשים כתומים" שעלה לאקרנים ב-2014[14].

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחקה בסדרות טלוויזיה רבות ובהן "אסתי המכוערת" (בתפקיד מיכל קצב), "אהבה מדרגה ראשונה" (בתפקיד נאוה כהן), "צמות" ו"הבורר" (בתפקיד גילה אסולין), "פולישוק" (בתפקיד סולי ברזל הרל"שית) וכן במספר סדרות טלוויזיה גרמניות.

יצרה והנחתה את הסדרות הדוקומנטריות "הפועלות" ו"אימפריה קטנה שלי", על העצמת נשים באמצעות יזמות עסקית. כמו כן, כתבה את התסריט של מספר פרקים בסדרת הטלוויזיה "מעורב ירושלמי".

משנה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה אזולאי-הספרי ויוני המנחם בסרט "מבעד לעיניים"

אזולאי-הספרי היא יוצרת פמיניסטית מזרחית. הדמויות אותן היא משחקת, יוצרת ומציגה בסרטיה הקולנועיים והתיעודיים, מעלות סוגיות הנוגעות במגדר, זהות ומעמד בחברה הישראלית. סרטיה "שחור" ו"אנשים כתומים", וסרטי תעודה אותם היא מנחה ומובילה, כגון הסדרות "הפועלות" ו"אימפריה קטנה שלי" בה מככבות נשים מהפריפריה, מעלים לסדר היום הציבורי סוגיות של צדק חברתי. בחודש מרץ 2015 הציגה קטעים מסרטה "אנשים כתומים" בוועידה הבינלאומית למעמד האישה באו"ם ונשאה נאום בגנות התופעה של נישואי ילדות בעולם.

מכהנת כיו"ר המועצה הציבורית "בית רות" לנערות בסיכון.

נמנית בין מייסדי מפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס[15].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזולאי-הספרי מתגוררת כיום ביפו, נשואה לבמאי והמחזאי שמואל הספרי ולהם שלושה ילדים[1]. בנה הבכור אריה הוא שחקן ומוזיקאי[16][17][18], בנה הצעיר, אבשלום גם הוא מוזיקאי וחבר בהרכב WC יחד עם אריה[19].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס השחקנית הראשית של האקדמיה לקולנוע (פרס אופיר) בשנת 1987 (עבור תפקידה בסרט "נאדיה").
  • פרס השחקנית הראשית של האקדמיה לקולנוע (פרס אופיר) בשנת 1995 (עבור חולה אהבה בשיכון ג').
  • סרטה "שחוּר" זכה בפרס האקדמיה הישראלית כסרט השנה לשנת 1994.
  • צל"ש בפסטיבל ברלין 1995 לסרט "שחוּר".
  • פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל "טרויה" שנערך בפורטוגל בשנת 1995 לסרט "שחור".
  • פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ירושלים 2008 על תפקידה בסרט "שבעה" בבימוי שלומי אלקבץ ורונית אלקבץ.
  • פרס תא המבקרים לשנת 2008 על תפקידה בסרט שבעה.
  • פרס "חבר השופטות" בפסטיבל הנשים ברחובות 2013 על סרטה "אנשים כתומים"
  • פרס "תור הזהב" בקטגוריית קולנוע וטלוויזיה באשדוד 2018[20].
  • תואר של כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה, 10 במאי 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חנה אזולאי-הספרי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 המחזאי ואשת הבמאי, מעריב, 28 בדצמבר 1988
  2. ^ מירי פז, שמות מוכרים בפסטיבל לתיאטרון אחר, דבר, 21 בספטמבר 1982
    התיאטרון הפשוט מציג בשבוע פסח במוזיאון ישראל, דבר, 30 במרץ 1983
  3. ^ רחלה זנדבנק, יצרים - בית ברנרדה אלבה, כותרת ראשית, 15 ביוני 1988
  4. ^ אורי שמיר,אהבה בוואדי ניסנס הצגה ראשונה, חדשות, 4 בדצמבר 1988
  5. ^ רפי אילן, מתי בינינו אין שום חיץ? בחלום. חלום ליל קיץ, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2001
  6. ^ יעל געתון, עכבר העירולנטינו: זאב רווח חוזר לתיאטרון, באתר הארץ, 20 בינואר 2010
    טל פרי, ‏משפחה חורגת, באתר גלובס, 31 בינואר 2010
  7. ^ ביקורות:
    מיכאל הנדלזלץזה טוב? זה רע? זה אותנטי, באתר הארץ, 5 באפריל 2001
    רון שוורץ, ‏רבע אחיות, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2015
    רוויטל מדר, לצפות בהצגה "סליחות" דרך השיח המזרחי החדש, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2015
    מיכאל הנדלזלץ"סליחות": ארבע אחיות מחפשות אמא, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2015
  8. ^ מיכאל הנדלזלץאמש בתיאטרון: עצבים במופלטה, "מימונה" בבית לסין, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2011
  9. ^ רחל נאמן, משורה ישחרר רק המוות, כותרת ראשית, 21 בנובמבר 1984
  10. ^ עירית שמגר, שני קווים מקבלים יפגשו, מעריב, 9 במאי 1986
  11. ^ מסביב למקלחת הבנות, חדשות, 13 ביוני 1985
  12. ^ רון פודכלניק, מחץ הדלתא. גם הבנים רוצים, מעריב, 18 ביולי 1990
  13. ^ אהבה אסורה בניו יורק, חדשות, 19 באפריל 1990
  14. ^ ביקורות:
    סמי שלום שטרית, אנשים כתומים עם חלומות קטומים, באתר "העוקץ", 27 במאי 2014
    אורי קליין"אנשים כתומים" של חנה אזולאי הספרי: "שחור" זה לא, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2013
    מאיר בוזגלו, כאב פנטום מרוקאי, באתר "העוקץ", 10 במאי 2014
    ורד רמון ריבלין, ‏במקום לחכות לתפקיד הבא, חנה אזולאי הספרי יצרה סרט, באתר גלובס, 2 ביולי 2014
  15. ^ רוית הכטמדיניות העמימות: כך הפכה אורלי לוי אבקסיס לטרנד הלוהט של מצביעי המרכז־שמאל, באתר הארץ, 4 במאי 2018
  16. ^ מאת עמית הרשקוביץ, אריה הספרי יוכיח לכולם שאפשר להיות פוליטי ועדיין לכבוש את המסכים והבמות, טיים אאוט, ‏2018-09-06
  17. ^ ההרכב הכי מעניין בארץ הופיע בפסטיבל הפסנתר, ynet, ‏2018-10-25
  18. ^ "משפחה": ביקורת סרט | רק אומרת, mako, ‏2017-07-18
  19. ^ בר פלג, אריה ואבשלום הספרי: המוזיקאים שלא חוששים שיתייגו אותם כשמאלנים, באתר הארץ, 27 ביוני 2018
  20. ^ איתי שטרןחנה אזולאי הספרי בין הזוכים ב"פרס ישראל המזרחי", באתר הארץ, 8 במרץ 2018


קודמת:
1994 - רונית אלקבץ
זוכת פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר לשנת 1995 - חנה אזולאי-הספרי ("חולה אהבה בשיכון ג'") הבאה:
1996 - לוסי דובינצ'יק