אבודרהם (ספר)

אבודרהם
	שער הספר אבודרהם, דפוס ליסבון ה'ר"נ (1489)
מידע כללי
מאת	רבי דוד אבודרהם
סוגה	הלכה
נושא	תפילה, ברכות ופיוטים
הוצאה
מקום הוצאה	ליסבון
תאריך הופעה ראשונה	ה'ר"נ, 1489
קישורים חיצוניים
היברובוקס	26894

אבודרהם' או פירוש הברכות והתפילות הוא ספר הלכה העוסק בהלכות ופירוש הברכות והתפילה שחיבר רבי דוד אבודרהם, מחכמי ספרד במאה ה-14.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתח הספר מופיעה הקדמת המחבר, בהקדמה מבאר את סיבת כתיבת ספרו, מפני שדיני התפילה רבים הם, ובמשך זמן הגלות וריבוי הצרות, השתנו מנהגי התפילה בין המדינות, והמון העם מתבלבלים בנוסח התפילה, אינם מבינים את מילותיה, ולא יודעים את הלכותיה. לכן חיבר ספר זה בו ליקט מן התלמוד בבלי ומהתלמוד ירושלמי ודברי הגאונים ביאור התפילות, הלכות ומנהגי התפילה וביאור טעמיהם.

לפני כתיבת ביאור התפילה מקדים המחבר בשלושה שערים: השער הראשון - ביאור מצות קריאת שמע ערבית ושחרית וזמניהם. והשער השני - ביאור תיקון התפילות וענייניהם. השער השלישי - ביאור ברכת המצוות ודיניהם, בנוסף מופיעים בו תשובת הר"י בן פלאט, דין מאה ברכות סדר קריאת שמע שעל המטה.

אחר הקדמת שלושה שערים אלו מבאר התפילה והלכותיה על הסדר: סדר השכמת הבוקר הכולל: ברכת התורה, דיני אכילה ושתייה קודם התפילה, דיני בית הכסא ביאור נוסח הברכות ענינן וטעמן, ברכת על נטילת ידיים, ברכת אשר יצר, ברכת אלוהי נשמה, ברכות השחר, ברכות התורה, ברכת הציצית, מעלת הציצית, דיני תפילין, מקרא משנה ותלמוד, משנת איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל. תפילת שחרית ופירושה הכולל: ביאור ברכת ברוך שאמר, פסוקי דזמרה, ברכת ישתבח, קדיש וברכו, ברכות קריאת שמע, ברכת יוצר אור, ברכת אהבת עולם, אל מלך נאמן, קריאת שמע, אמת ויציב, דיני תפילת שמונה עשרה וביאורה, דיני חזרת הש"ץ, קדושה, מודים דרבנן, ברכת כהנים, תחנון, אשרי ובא לציון, מזמורי תהילים, פיטום הקטורת ברכו לאחר התפילה, תחנונים לשני וחמישי, סדר הוצאת ספר תורה דיני קריאת התורה ותפילת מנחה. תפילת ערבית ופירושה כולל: ברכת המעריב ערבים, ברכת אהבת עולם, ברכת אמת ואמונה, ברכת השכיבנו, יראו עינינו ודיני תפילת תשלומין. סדר תפילות השבת הכולל: תפילת ערבית של שבת, ברכת מעין שבע, קידוש, שחרית של שבת, קריאת התורה, תפילת מוסף, תפילת מנחה, עניין שלש סעודות של שבת, תפילת ערבית של מוצאי שבת והבדלה. תפילות המועדים כולל: סדר תפילות ראש חודש, תפילות חנוכה ופורים. תפילות פסח ובתוכו:בדיקת חמץ, דיני ארבע כוסות, קערת ליל הסדר, סימני ליל הסדר, ספירת העומר, תפילות יום טוב שני וחול המועד ומנהגים שבין פסח לעצרת. תפילות חג השבועות. סדר תפילות התעניות ותשעה באב. תפילות ראש השנה, סימני ראש השנה, תקיעת שופר. תפילות יום הכפורים, כפרות, ערב יום כיפור, כל נדרי סדר הוידוי ותפילת נעילה. תפילות חג הסוכות, נטילת לולב והושענא רבא, תפילות שמיני עצרת ושמחת תורה. סדר העיבור, הלכות ברכות - ברכות הנהנין, ברכות הריח, ברכות הראייה, ברכות השבח, פדיון הבן, ברכות אירוסין, ברכת הביננו.

הבית יוסף מרבה לציין אליו.

מקורות החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

את החיבור ליקט המחבר בנוסף מתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי מכתבי הגאונים וראשוני הראשונים.

מהגאונים מביא מלבד את דברי רב סעדיה גאון, רב עמרם גאון, רב נטרונאי גאון, רב האי גאון, בה"ג, שאילתות ורב שמואל בן חפני. מראשוני הראשונים מביא מדברי ר"י אבן גיאת, ר"י בן ברזילי וחבריהם, לכתיבת פירוש התפלות השתמש בספר הערוך ובספרי רש"י ופירושיו וכן בפירושי אבן עזרא.

בספרות השו"ת השתמש בתשובות רב האי, תשובות הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש ותשובות ר"מ מרוטנברג, כן מצטט מחכמי אשכנז, בהם רבי אלעזר מגרמייזא וכן מחכמי צרפת בהם רבינו תם ובעלי התוספות.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

את כתיבת הספר סיים המחבר בשנת ה'ק'.^[1] הספר נדפס לראשונה בליסבון, ה'ר"נ, (1489). נדפס שוב בוונציה בשנת ה'שכ"ו (1566) ומאז לא נדפס זמן רב.^[2] הספר חזר ונדפס שוב באמשטרדם בשנת ה'תפ"ו (1726) על ידי המדפיס הרב מנחם מן (בן הרב שלמה הלוי) במהדורה זו נוספה הסכמתו של רבה של אמשטרדם רבי אברהם בן יודא.