ברכות הריח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכות הריח הן קבוצת ברכות השייכות לברכות הנהנין, שאותן מברך היהודי כאשר הוא נהנה מריח טוב.

גדר הברכה ומהותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שההנאה מהריח היא רוחנית תקנו חכמים לברך עליה כיון שלא ראוי שהאדם ייהנה מהעולם בלי ברכה. ברכה אחרונה לא תקנו על הריח מכיוון שלאחר שמפסיקים להריח התענוג מסתלק ולא נשאר ממנו כלום. בברכה זו אנו לומדים לשים לב לדברים הדקים והעדינים שברא ה' בעולם, שגם הם מהנים את האדם ומעשירים את הרגשותיו. מכיוון שאמרו חכמים שהנשמה נהנית מהריח אנו לומדים שהריח הטוב יכול לעורר את האמונה שבנשמה ולחזק את הכוחות הרוחניים שבאדם[דרוש מקור].

התנאים הנדרשים לברכת הריח:

  • ריח שנועד להנאה מריחו הטוב, כגון: גינה עם צמחים שמפיצים ריח טוב, ברגע שיעבור ליד גינה זו ויהנה מריחה צריך לברך; עובר ליד חנות שמוכרת דברים שנועדו להפיץ ריח טוב, כגון סבונים וריח טוב נודף מהחנות, כל העובר ונהנה מהריח חייב לברך אף אם אינו קונה[דרוש מקור].
  • ריח מדברים שיש להם ריח טוב, אך זה לא ייעודם, ולכן כל מי שמריח את ריחם הטוב כל זמן שלא עשה מעשה כדי להריח אינו רשאי לברך, לדוגמה: אדם שעובר ליד פרדס שריחו טוב לא מברך, כיוון שתכלית הפרדס היא לגדל פירות ולא לשם הריח, אך אם יתקרב להריח את הפרחים כיוון שעשה מעשה שהעניק לריח חשיבות, כבר אינו טפל וחובה לברך על ההנאה מהריח[דרוש מקור].

מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הדין הוא במשנה ובגמרא[1] ולמדוהו חכמים מן הפסוק "כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ"[2] ודרשו חכמים:

"אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ? הֶוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ".

נוסחי הברכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כמה סוגי דברים המריחים ונתקנו להם ברכות שונות.

בורא מיני/עצי/עשבי בשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני בשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על דברים ריחניים שאינם מין עשב או עץ מברכים ברכה זו: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים" ברכה זו משמשת גם כברכה כללית על ברכות הריח[3] ולכן אם אינו יודע את סוג הדבר שמריח או שבטעות בירך ברכה זו במקום הברכה הראויה – יצא בדיעבד.[4]

עצי בשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם הדבר הריחני הוא ממין המוגדר בהלכה כעץ, (דבר שאינו תמיד תואם את ההגדרה המדעית) לדוגמה הדס[5] מברך "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים". ברכה זו מברך גם על שמן זית כאשר לא עירבו בו דבר אחר אלא מדיף את ריחו הטבעי.

עשבי בשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם הדבר הריחני הוא מדבר המוגדר כשיח או עשב ברכתו היא "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים".

הנותן ריח טוב בפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם הדבר הריחני הנו פרי הראוי לאכילה בפני עצמו או בתערובת[6] הברכה על ריחו היא "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַנּוֹתֵן [7] רֵיחַ טוֹב בְּפֵרוֹת".

ברכה זו מברכים רק כאשר מתחילה נטל לידו את הפרי כדי להריח בו. אך אם נטלו אך ורק כדי לאכלו ואגב כך גם נהנה מריחו אינו מברך.

בורא שמן ערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ריחו של שמן אפרסמון מברכים "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב"[8].

בסיבת הדבר שתקנו על שמן זה ברכה מיוחדת נחלקו הראשונים. יש המפרשים משום מעלתו של השמן קבעו לו ברכה מיוחדת[9], ויש המפרשים משום שאין ריחו מעצמו אלא נקלט בתוכו ומחמת פחיתותו קבעו לו ברכה מיוחדת[10].

ישנן דעות שאף אם שמו בשמים בשמן עד שקלט ריחם וסיננום, יברך על השמן ברכה זו. להלכה פסק השולחן ערוך שכדאי לא להריח שמן כזה כדי שלא להכניס עצמו לספק.[11]

שנתן ריח טוב בפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם מריח לחם חם המדיף ריחו הטוב, יש דעות שמברך "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן רֵיחַ טוֹב בַּפַּת ".[12]. ויש חולקים שאין לברך[13] משום שאין זה ריח חשוב[14], ולכן אין להריח בו[15].

ריחות שאין מברכים עליהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ג, עמוד ב'
  2. ^ ספר תהילים, פרק ק"נ, פסוק ו'
  3. ^ מעין ברכת "שהכל" על מאכלים.
  4. ^ שולחן ערוך אורח חיים סימן רטז ב
  5. ^ גמרא שם א
  6. ^ משנה ברורה רטז ח
  7. ^ ויש גורסים אֲשֶׁר נָתַןמשנה ברורה שם ט בשם אליהו רבה
  8. ^ גמרא שם וכהכרעת השולחן ערוך שם ד
  9. ^ רש"י ברכות מג א ותלמידי רבנו יונה שם
  10. ^ מאירי ברכות מג א וכן מובא בשם הלכות גדולות
  11. ^ שולחן ערוך שם ו
  12. ^ רמ"א רטז יד וכן בבית יוסף סימן רצו
  13. ^ שם
  14. ^ משנה ברורה שם נה בשם בית יוסף
  15. ^ רמ"א שם
  16. ^ הכל בשולחן ערוך סימן ריז
  17. ^ שולחן ערוך רטז יד


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.