ברכת אמת ויציב

ברכות אמת ויציב
אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעולָם וָעֶד: אֱמֶת. אֱלֹהֵי עולָם מַלְכֵּנוּ. צוּר יַעֲקב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם. וְכִסְאוֹ נָכוֹן. וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת: וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים. נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעולְמֵי עולָמִים. עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ. עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרותֵינוּ. וְעַל כָּל דּורות זֶרַע יִשרָאֵל עֲבָדֶיךָ... ...תְּהִלּות לְאֵל עֶלְיון גּוֹאֲלָם . בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְאָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם. יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ, וְאָמְרוּ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. צוּר יִשרָאֵל. קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשרָאֵל. וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. וְנֶאֱמַר: גֹּאֲלֵנוּ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשרָאֵל:
חלקים מהברכה על פי נוסח ספרד

ברכת אמת ויציב היא אחת מברכות קריאת שמע של תפילת שחרית, ונאמרת לאחר קריאת שמע. הברכה עוסקת בגאולת עם ישראל ממצרים, וחותמת במילים ’גאל ישראל’, ונקראת מחמת כן, גם ברכת הגאולה.

בתפילת ערבית נאמרת ברכה מקבילה בשם ’ברכת אמת ואמונה’, ומסיימת באותן מילים ’גאל ישראל’.

חיבור הברכה

בספר שבלי הלקט כתב שברכה זו ניתקנה בזמן שתיקנו לומר מאה ברכות:

ומצאתי לגאונים ז"ל מאמת ויציב עד הדבר הזה אגרת אחת היתה. לפי שכשיסדו מאה ברכות שלחו לגולה רצונכם לקבל מאה ברכות שלחו להן אמת ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתוקן ומקובל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו ט"ו ווי"ן זה אחר זה עולין לחשבון צ' וב' היהי"ן הרי ק' כנגד ק' ברכות. וכן כשתחשוב מאמת עד אמת ועד בכלל תמצא ק' אותיות לא פחות ולא יותר.

— סימן טז

תוכן הברכה

ברכת הגאולה בתפילת שחרית מתחילה במילים אמת ויציב והיא עוסקת בשני עניינים: הראשון הוא אישור של אמיתות דברי התורה הנקראים במסגרת קריאת שמע, ואליו מתייחס הפתיח של הברכה, "אמת ויציב". בתוספות כותבים כי כל אותם שבחים 'אמת ויציב' אינם על הקב"ה אלא על המבוא בהמשך 'הדבר הזה' והכוונה לתוכן קריאת שמע.

הנושא השני והעיקרי הוא גאולת ישראל מידי אויביו בעבר, ובייחוד יציאת מצרים. מכאן שם הברכה, ולנושא זה מתייחסת גם חתימתה "ברוך אתה ה', גאל ישראל".

בטעם שברכה זו אינה פותחת בברוך, כתבו בראשונים, שברכה זו נחשבת ברכה הסמוכה לחברתה, לברכות שלפני קריאת שמע.

מקור הברכה

ברכה זו נזכרת לראשונה במשנה במסכת תמיד ומנויה בכלל הברכות שנאמרו בבית המקדש:

אמר להם הממונה, ברכו ברכה אחת, והן ברכו. קראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר, ברכו את העם ב שלש ברכות; אמת ויציב, ועבודה, וברכת כהנים

— משנה, מסכת מדות, פרק ה', משנה א'

בתלמוד ירושלמי מובאים דעות שונות מה יש לכלול בברכה זו: לדעת רבי יש להזכיר בה מלכות, לדעת אחרים יש להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורות.

בסידורים השונים ישנם חלוקת קטעים שונה לברכה זו: הברכה כאמור מתחילה במילים 'אמת ויציב', בחלק מהסידורים קטע תפילה זה מסתיים במילים 'ועל כל דורות זרה ישראל עבדך'. קטע התפילה הבא מתחיל במילים 'על הראשונים' ומסתיים במילים 'ואין לנו עוד אלוקים זולתך (סלה). וקטע נוסף שמתחיל במילים 'עזרת אבותינו'.

בסידורים אחרים, הקטע האמצעי אינו עומד בפני עצמו והוא חלק מהקטע הראשון. ואמנם בפועל נהוג ברוב המקומות, שהחזן אינו מסיים בקול קטע תפילה זו, כפי שנהוג שמסיים כל קטע תפילה אחר.

רמזים וכוונות

על תחילת הקטע הראשון של התפילה, נכתב בספרות הראשונים והאחרונים רמזים שונים, מהם על פי הכוונה: כך למשל יש שכתבו שבקטע הראשון של הברכה ישנם ששה עשר ביטויים של אמת וקיום, מילים אלו מקבילים ל-16 הפסוקים של 2 הפרשיות הראשונות של קריאת שמע העוסקות באחדות הבורא וקבלת מצוותיו הקיימות לעד.

חשיבות הברכה

בתלמוד במסכת ברכות מדגישים חז"ל את חשיבותה של ברכה זו:

אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב הכל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר 'להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות'

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ב, עמוד א'

לדעת רש"י הטעם לכך הוא מחמת שמזכירים בברכה זו את חסדי הבורא ”וברכת אמת ויציב כולה על חסד שעשה עם אבותינו היא שהוציאם ממצרים ובקע להם הים והעבירם”.

לדעת הטור אין כוונת התלמוד 'שלא יצא ידי חובתו' היינו שלא יצא ידי חובת קריאת שמע, מאחר שההלכה היא שברכות אינן מעכבות, רק הכוונה ש"לא ידי חובת המצוה כתקנה'. בכסף משנה כתב שהכוונה שאף מיש השמיט מילה אחת, מילת אמת' לא יצא ידי חובת הברכה, מאחר שעיקר הברכה היא להעיד על אמיתות הגאולה בעבר ובעתיד. רבינו מנוח סבור שכוונת התלמוד למי שהפך את ברכת אמת ויציב בברכת אמת ואמונה או להפך.

נוסח בזמנים שונים

בסידור עבודת ישראל הביא שבמנהג אשכנז בזמנים שאומרים בהם פיוטי זולת יש לאמר ברכה מקוצרת של אמת ויציב. וכבר נזכר המנהג בספר חסידים.

בנוסח איטליה ישנו נוסח מיוחד לשבת.

סמיכות גאולה לתפילה

ערך מורחב – סמיכת גאולה לתפילה

ישנו הבדל מהותי בין ברכת הגאולה לשחרית ובין ברכת הגאולה בערבית: בעוד ברכת הגאולה בשחרית, צמודה ממש לתפילת העמידה, ובכך סומכים גאולה לתפילה. בקהילות יעקב חקר האם דין הסמיכה הוא בגאולה או בתפילה. דהיינו האם כשלא סומך החיסרון הוא בגאולה משום שהיא אינה מושלמת, או בתפילה שהיא אינה מושלמת.

כחלק מהחיוב להצמיד את ברכת הגאולה לתפילה, ולהימנע מאמירת אמן על ברכת הש"ץ, נהוג שהשליח ציבור מסיים את הברכה בקול, והציבור מסיים את הברכה יחד עם החזן.

בתרבות

חלקים רבים מקטע תפילה זו הולחנו:

על המילים ודבריו חיים וקיימים, נכתבו מספר לחנים שונים. וכן על הקטע המסיים את הברכה 'צור ישראל' נכתבו לחנים רבים.

קישורים חיצוניים

• ברכת אמת ויציב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• יצחק משה אלבוגן, קריאת שמע וברכותיה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• הלכה ז - סמיכת גאולה לתפילה | פרק פרק טז - ברכות קריאת שמע |, באתר פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד, ‏16 בינואר 2010
• צור ישראל באתר התפילה והפיוט
• אמת ויציב באתר התפילה והפיוט
• מי חיבר את "אמת ויציב"? - דרשו, באתר דרשו, ‏21 במרץ 2018
• פירוש סדרן של ברכות אמת ויציב וברכות אמת ואמונה, באתר פורום אוצר החכמה
• ברכת אמת ויציב, הרב יוסף צבי רימון, מיזם תפילה באהבה, סרטון בערוץ "מיזם תפילה באהבה", באתר יוטיוב (אורך: 06:27)