יהודה לייב אמציסלבסקי
 | |
| לידה |
1850 פולטבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1931 (בגיל 81 בערך) ראשון לציון, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית עלמין גני אסתר |
  | |
יהודה לייב (ליאון) אמציסלבסקי (תר"י, 1850 - י"ז בטבת תרצ"א, 5 בינואר 1931) היה עסקן ופעיל בתנועה הציונית, איש העלייה הראשונה, בעל אדמות בראשון לציון ומנכבדי העיר. אחיו של ד"ר יצחק ד'ארבלה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפולטבה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) ליעקב ולציפה לאה, משפחה חרדית מחסידות חב"ד, שהעניקה לילדיה חינוך תורני והשכלה כללית. אמציסלבסקי סיים את לימודיו כמהנדס רכבות, גשרים ודרכים בפוליטכניקום במינכן. בתום לימודיו שב לרוסיה ועבד כמנהל טכני של שירות הרכבות בתחנות מרכזיות בחרקוב ובערים נוספות. בשנת 1881 נשא לאשה את מלכה (מריה) בת חיים סלובוצקי מהעיר יליזבטגרד.
קשריו הראשונים עם ארץ ישראל התחילו על ידי אחיו, ד"ר יצחק ד'ארבלה. בהמשך נוספו לו קשרים עם ידידים ומכרים שעלו לארץ מדרום רוסיה וייסדו את המושבה ראשון לציון. בשנת 1887 עלה ארצה והשתקע בראשון לציון. הוא רכש בעיר כשלוש מאות דונם אדמה ונטע בה כרמים, ואת ניהולם הפקיד בידי דודנו חיים יעקב קרישבסקי.
בשנת 1892 שב לרוסיה, שם היה פעיל בתנועת חיבת ציון, ואחר כך היה פעיל מרכזי בתנועה הציונית מראשיתה. בקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבזל באוגוסט 1897 השתתף כציר מיליזבטגרד.
במהלך השנים ביקר פעמים אחדות בארץ. בשנת 1911 שב ארצה לצמיתות, היה מאזרחיה הנכבדים של ראשון לציון ופעיל בחייה הציבוריים והחברתיים. מפעם לפעם פרסם מאמרים בעיתונות, שבהם הביע את השקפתו הציונית. תרם חלקת אדמה לבניין בית הכנסת של חסידות חב"ד בראשון לציון.
בי' באלול תרע"ו (1916), בתקופת מלחמת העולם הראשונה, נפטרה אשתו בירושלים. בתחילת הכיבוש הבריטי קשר קשרי ידידות עם הגנרל אלנבי ואנשי מטהו. בתקופת המנדט הבריטי רכש ידידים בריטים רבים וקשר אותם למפעל הציוני.
נפטר בראשון לציון. ארבע בנותיו הן: שרה ראשוני מראשון לציון, אלכסנדריה, ויקטוריה ואנה שהתגוררו בחו"ל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דיוקנו, באוסף הארכיון הציוני באתר ספריית אוניברסיטת הרווארד
- דוד תדהר (עורך), "יהודה לייב אמציסלבסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2815
