קונגרס פוקשאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקונגרס הציוני בפוֹקְשָׁאןרומנית: Congresul Sionist de la Focșani) היה הקונגרס הראשון של תנועת "חובבי ציון" באירופה. התכנס בעיר הרומנית פוקשאן (Focşani) ביום כ' בטבת תרמ"ב, 11 בינואר 1882[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות רומניה, בגבולות הרגאט, התאכזבו מכך ששלטונות רומניה דחו את דרישות קונגרס ברלין למתן זכויות ליהודים ואפילו הגבירו את הדיכוי והקיפוח[2][3]. בין שתי אפשרויות ההגירה שהיו פתוחות בפני יהודי מזרח אירופה, ההגירה לאמריקה וההגירה לארץ ישראל, רבים ביהדות רומניה העדיפו את השנייה מתוך שיקול שגם באמריקה עלולה להתפתח אנטישמיות. מרבית יהודי רומניה, 70,000, היו מאורגנים באגודות ששמו להן למטרה עלייה ומעבר לעבודה חקלאית בארץ ישראל.

לקראת סוף שנת 1881, "הוועד המרכזי הזמני" של פוקשאן, פרסם קול קורא-מזמין לויעוד של כל החברות ליישוב ארץ ישראל. הכרוז היה קודם כל קריאה לידידות (היו מתחים בין קהילות שונות ומתחים בין אישיים ובעיקר בין קהילת בוקרשט ובין קהילות גאלאץ ופוקשאן). הכינוס הראשון בוטל יומיים לפני מועדו באמצעות מברקי ביטול שנשלחו לקרואים וזאת כדי להספיק ולקבל את אישור השלטונות לפני הכינוס בפועל[4].

הרוח החיה בארגון הכינוס היה שמואל פינלס שנבחר למזכיר הוועד המרכזי. יושב ראש הוועד המקומי, דויד רינצלר, שלח את ההזמנות לקונגרס, הזמנות שהודפסו בעברית והוטבע בהן, באמצעות חותמת מיוחדת, התאריך העברי (כ"ג בכסלו תרמ"ב 1881).

הכינוס התפרסם בעולם היהודי ועשה רושם רב ויהודים רבים ברחבי העולם הגיבו בעיתונות היהודית[5].

התכנסות הקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום כ' בטבת תרמ"ב התכנס בפוקשאן הקונגרס תחת השם: "קונגרס אגודות יישוב א"י על ידי עבודת-אדמה". הקונגרס הורכב מ-51 צירים שייצגו 32 אגודות. בקונגרס נבחר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, הגוף הראשון שעסק בעלייה מאורגנת.

הנהלת הקונגרס הורכבה משמואל פינלס (נשיא הקונגרס), מאיר וינברג מבוקרשט ונפתלי זוננבליך מבוטושאן (סגני נשיא), דויד רינצלר (מזכיר), י. מ. ברנר, המורה והסופר ישראל טלר, נפתלי פופר וג. ס. גולדשטין (חברי נשיאות). לקונגרס הגיעו גם אורחים מחוץ לרומניה וביניהם לורנס אוליפנט ואליעזר רוקח שנאמו בפני המתכנסים ותיארו להם את נופי ארץ ישראל.

השבועון "המגיד" בגיליונו מ-8 בפברואר 1882 מדווח: "ליישוב ארץ ישראל. שבת תחכמוני. (והיא אספת הנבחרים צירי החבורות ליישוב ארץ ישראל אל עבודת האדמה, בפאקשאן ביום כ' וביום כ"א טבת, שנת: "כאיש אחד חברים יחדיו" (בגימטריה תרמ"ב) לפ"ק.) ביום ד' כ' טבת (30 דעצעמבער) כשעה השישית אחרי הצהריים התאסף הוועד לחברת יישוב אארץ ישראל מפה בתור ועד ראשי לפי שעה (פראוויזארישעס צנטראלקאמיטע) באולם הגדול אשר בבית הספר לאחב"י (= לאחינו בני ישראל) פה למען קבל את האורחים הנכבדים צורי הוועדים לחברת יישוב ארץ ישראל אשר בכל ערי רומניה. האולם היה ערוך ומתוקן וטוב ויפה עם כל הכלים הדרושים: שלחנות וכיסאות עמדו במשטר וסדר נכון בעבור מושבות הנבחרים. מנורות רבות האירו את האולם המקושט בתבניות גדולי ישראל." (הועתק לפי המקור פרט להערת הגימטריה)

רשימת הצירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת הצירים שהשתתפו בקונגרס (לפי סדר אלף בית של יישובי המקור):

  • מאדז'וד Adjud, לוי דורסט Levi Durst ואליאס ויטצלינג Elias Witzling.
  • מבקאו, אברהם בלטר Avram Balter וישראל אברהם גרופר Israel Avram Groper.
  • מברלאד, מקס יוסטר Max Juster וקונטי ליטמן Cunti Litman.
  • מבוטושאן, נפתולה זוננבליק Naftule Sonnenblic.
  • מבוקרשט, נפתלי פופר, מאיר ויינברג Meir Weinberg, סולם ברדר Sulam Barder ואברהם איזנשטיין Avram Eizenstein.
  • מבוזאו, צבי אהרון Zvi Aharon ואברהם ברין Avraham Brin.
  • מקאיוץ Căiuţ, יוסף שכטר Iosef Sehter.
  • מקוקו Cucu, ארם יצחק אתרוג Aram Ithac Etrog.
  • מפוקשאן, פ. גולדנטל F.Goldenthal, י. ספטר J.Sefter, ישראל טלר, י. מ. ברנר J.M. Brenner, מ. דוד M.David, א. כהנא A. Cahane והרב משה אהרון גולדרינג Rav Mose Aron Goldring.
  • מגאלאץ, שמואל פינלס, מנדל כהן Mendel Cohen ואלתר קלפר Alter Cleper.
  • מג'יורג'יו Giurgiu, ברל וייסמן Berl Waissman.
  • מחוש יוסף גורפינקל Iosef Gurfinkel.
  • מיאשי, משה מטס Mose Mates ונוצה פיירשטיין Nuţa Faierstein.
  • מאיבשט Iveşti, יעקב שפירא Jacob Şapira וארם קליין Aram Klein.
  • ממוינשט דוד בוקששתר (בוקססטר) David Bucsester ומנדל גרינברג Mendel Grinberg.
  • מנמולואסה Namoloasa, איזיק אברמוביץ' Aizic Abramovici.
  • מאודובשט Odobeşti, שמואל גרוס Smuel Gross ושמואל ויידנפלד Samuel Vaidenfeld.
  • מפשקאן Păşcani, פישל בלוך Fishel Bloh.
  • מפאנצ'ו Panciu, אהרון משה Aron Moshe וחיים בן רב אפרים Haim Ben Reb Efraim.
  • מפיאטרה ניאמץ ישראל משה אתרוג Israel Moshe Atrug.
  • מפיטשט ישראל ברוינשטיין Israel Broinstain.
  • מפודו טורקולוי Podu-Turcului (גשר הטורקי), בנימין ויינינגר Beniamin Weininger ויחזקאל גולדרכט Jehzkel Goldraht.
  • מרמניקו סראט Rămnicu Sărat, יוסף פלדמן Iosef Feldman והרב אבנר קסוואן.
  • מרומאן, שימן לזרוביץ' Simen Lazarovici, י. לנדאו J.Landau, אלתר פליכטר Alter Flichter.
  • מסלאטינה Slatina,
  • מטקוץ', גטיל פלדמן Ghetil Feldman והרש ברמן Herş Berman.
  • מטורנו סברין Turnu Severin, דוקטור קולר Dr. Coler.
  • מווטקאן Vutcani, אברהם רוזנצוויג Avram Rozenzweig.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה שרף, האבוקה הודלקה ברומניה: שמואל פינלש וראשית הציונות ברומניה בצירוף חליפת-מכתבים בין תיאודור הרצל ושמואל פינלש (ערך והתקין לדפוס: ראובן אשל),‫ירושלים: הספרייה הציונית; אוניברסיטת תל אביב, המכון לחקר הציונות על שם חיים ויצמן, תשמ"ו 1986.
  • השנתון היהודי המאוייר עבור רומניה מאת ד"ר מבשן, 1932/1933 (ברומנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לישוב ארץ ישראל, המגיד, 8 בפברואר 1882.
    למעשה, בזמן הכינוס היה התאריך 30 בדצמבר 1881, לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז ברומניה (1 בינואר 1882 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים).
  2. ^ לישוב ארץ ישראל, המגיד, 16 בנובמבר 1881
  3. ^ דברי הימים, הצפירה, 18 באוקטובר 1881
  4. ^ רומעניען, המגיד, 21 בדצמבר 1881
  5. ^ דייטשלאנד, המגיד, 8 במרץ 1882