קונגרס פוקשאן
הקונגרס הציוני בפוֹקְשָׁאן (ברומנית: Congresul Sionist de la Focșani) היה הקונגרס הראשון של תנועת "חובבי ציון" באירופה. התכנס בעיר הרומנית פוקשאן (Focşani) ביום כ' בטבת תרמ"ב, 11 בינואר 1882[1].
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהדות רומניה, בגבולות הרגאט, התאכזבו מכך ששלטונות רומניה דחו את דרישות קונגרס ברלין למתן זכויות ליהודים ואפילו הגבירו את הדיכוי והקיפוח[2][3]. בין שתי אפשרויות ההגירה שהיו פתוחות בפני יהודי מזרח אירופה, ההגירה לאמריקה וההגירה לארץ ישראל, רבים ביהדות רומניה העדיפו את השנייה מתוך שיקול שגם באמריקה עלולה להתפתח אנטישמיות. מרבית יהודי רומניה, 70,000, היו מאורגנים באגודות ששמו להן למטרה עלייה ומעבר לעבודה חקלאית בארץ ישראל.
לקראת סוף שנת 1881, "הוועד המרכזי הזמני" של פוקשאן, פרסם קול קורא-מזמין לוויעוד של כל החברות ליישוב ארץ ישראל. הכרוז היה קודם כל קריאה לידידות (היו מתחים בין קהילות שונות ומתחים בין אישיים ובעיקר בין קהילת בוקרשט ובין קהילות גאלאץ ופוקשאן). הכינוס הראשון בוטל יומיים לפני מועדו באמצעות מברקי ביטול שנשלחו לקרואים וזאת כדי להספיק ולקבל את אישור השלטונות לפני הכינוס בפועל[4].
הרוח החיה בארגון הכינוס היה שמואל פינלס שנבחר למזכיר הוועד המרכזי. יושב ראש הוועד המקומי, דויד רינצלר, שלח את ההזמנות לקונגרס, הזמנות שהודפסו בעברית והוטבע בהן, באמצעות חותמת מיוחדת, התאריך העברי (כ"ג בכסלו תרמ"ב 1881).
הכינוס התפרסם בעולם היהודי ועשה רושם רב ויהודים רבים ברחבי העולם הגיבו בעיתונות היהודית[5].
התכנסות הקונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום כ' בטבת תרמ"ב התכנס בפוקשאן הקונגרס תחת השם: "קונגרס אגודות יישוב א"י על ידי עבודת-אדמה". הקונגרס הורכב מ-51 צירים שייצגו 32 אגודות. בקונגרס נבחר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, הגוף הראשון שעסק בעלייה מאורגנת.
הנהלת הקונגרס הורכבה משמואל פינלס (נשיא הקונגרס), מאיר וינברג מבוקרשט ונפתלי זוננבליך מבוטושאן (סגני נשיא), דויד רינצלר (מזכיר), י. מ. ברנר, המורה והסופר ישראל טלר, נפתלי פופר וג. ס. גולדשטין (חברי נשיאות). לקונגרס הגיעו גם אורחים מחוץ לרומניה וביניהם לורנס אוליפנט ואליעזר רוקח שנאמו בפני המתכנסים ותיארו להם את נופי ארץ ישראל.
השבועון "המגיד" בגיליונו מ-8 בפברואר 1882 מדווח: "ליישוב ארץ ישראל. שבת תחכמוני. (והיא אספת הנבחרים צירי החבורות ליישוב ארץ ישראל אל עבודת האדמה, בפאקשאן ביום כ' וביום כ"א טבת, שנת: "כאיש אחד חברים יחדיו" (בגימטריה תרמ"ב) לפ"ק.) ביום ד' כ' טבת (30 דעצעמבער) כשעה השישית אחרי הצהריים התאסף הוועד לחברת יישוב ארץ ישראל מפה בתור ועד ראשי לפי שעה (פראוויזארישעס צנטראלקאמיטעט) באולם הגדול אשר בבית הספר לאחב"י (= לאחינו בני ישראל) פה למען קבל את האורחים הנכבדים צורי הוועדים לחברת יישוב ארץ ישראל אשר בכל ערי רומניה. האולם היה ערוך ומתוקן וטוב ויפה עם כל הכלים הדרושים: שלחנות וכיסאות עמדו במשטר וסדר נכון בעבור מושבות הנבחרים. מנורות רבות האירו את האולם המקושט בתבניות גדולי ישראל." (הועתק לפי המקור פרט להערת הגימטריה)
רשימת הצירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן רשימת הצירים שהשתתפו בקונגרס (לפי סדר אלף בית של יישובי המקור בלטינית):
ישוב | שם הנציגים |
---|---|
אדז'וד (Adjud) | לוי דורסט (Levi Durst), אליאס ויטצלינג (Elias Witzling) |
בקאו | אברהם בלטר (Avram Balter), ישראל אברהם גרופר (Israel Avram Groper) |
ברלאד | מקס יוסטר (Max Juster), קונטי ליטמן (Cunti Litman) |
בוטושאן | נפתולה זוננבליק (Naftule Sonnenblic) |
בוקרשט | נפתלי פופר, מאיר ויינברג (Meir Weinberg), סולם ברדר (Sulam Barder), אברהם איזנשטיין (Avram Eizenstein) |
בוזאו | צבי אהרון (Zvi Aharon), אברהם ברין (Avraham Brin) |
קאיוץ (Căiuţ) | יוסף שכטר (Iosef Sehter) |
מקוקו (Cucu) | ארם יצחק אתרוג (Aram Ithac Etrog) |
פוקשאן | פ. גולדנטל (F.Goldenthal), י. ספטר (J.Sefter), ישראל טלר, י. מ. ברנר (J.M. Brenner), מ. דוד (M.David), א. כהנא (A. Cahane), הרב משה אהרון גולדרינג (Rav Mose Aron Goldring) |
גאלאץ | שמואל פינלס, מנדל כהן (Mendel Cohen), אלתר קלפר (Alter Cleper) |
ג'יורג'יו (Giurgiu) | ברל וייסמן (Berl Waissman) |
חוש | יוסף גורפינקל (Iosef Gurfinkel) |
יאשי | משה מטס (Mose Mates), נוצה פיירשטיין (Nuţa Faierstein) |
איבשט (Iveşti) | יעקב שפירא (Jacob Şapira), ארם קליין (Aram Klein) |
מוינשט | דוד בוקששתר (בוקססטר) (David Bucsester), מנדל גרינברג (Mendel Grinberg) |
נמולואסה (Namoloasa) | איזיק אברמוביץ' (Aizic Abramovici) |
אודובשט (Odobeşti) | שמואל גרוס (Smuel Gross), שמואל ויידנפלד (Samuel Vaidenfeld) |
פשקאן (Păşcani) | פישל בלוך |
פאנצ'ו (Panciu) | אהרון משה (Aron Moshe), חיים בן רב אפרים (Haim Ben Reb Efraim) |
פיאטרה ניאמץ | ישראל משה אתרוג (Israel Moshe Atrug) |
פיטשט | ישראל ברוינשטיין טקסט מוקטן(Israel Broinstain) |
פודו טורקולוי (Podu-Turcului, גשר הטורקי) | בנימין ויינינגר Beniamin Weininger ויחזקאל גולדרכט Jehzkel Goldraht |
רמניקו סראט (Rămnicu Sărat) | יוסף פלדמן (Iosef Feldman), הרב אבנר כתבן |
רומאן | שימן לזרוביץ' (Simen Lazarovici), י. לנדאו (J.Landau), אלתר פליכטר (Alter Flichter) |
סלאטינה (Slatina) | |
טקוץ' | גטיל פלדמן (Ghetil Feldman), הרש ברמן (Herş Berman) |
טורנו סברין (Turnu Severin) | דוקטור קולר (Dr. Coler) |
ווטקאן (Vutcani) | אברהם רוזנצוויג (Avram Rozenzweig) |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה שרף, האבוקה הודלקה ברומניה: שמואל פינלש וראשית הציונות ברומניה בצירוף חליפת-מכתבים בין תיאודור הרצל ושמואל פינלש (ערך והתקין לדפוס: ראובן אשל),ירושלים: הספרייה הציונית; אוניברסיטת תל אביב, המכון לחקר הציונות על שם חיים ויצמן, תשמ"ו 1986.
- השנתון היהודי המאויר עבור רומניה מאת ד"ר מבשן, 1932/1933 (ברומנית)
- פוקשאן כסמל - סיפורה הגנוז של העלייה הראשונה ותרומת יהדות רומניה לציונות. צבי בן דב, 2009, הוצאה פרטית
- Congresele sioniste de la Focşani (1881-1883), Bogdan Constantin Dogaru ,Bucureşti : Hasefer 2011
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התנועה הקדם-ציונית
- "Autostrada" sionismului (ברומנית)
- מאמר בכתב העת REALITATEA EVREIASCÃ - Nr. 252-253 לרגל מלאות 125 שנה מקיום הקונגרס (ברומנית)
- הקהילה היהודית הרומנית (ברומנית)
- אודטה, איך גנבו לרומנים את ההיסטוריה?, באתר nrg, 14 בינואר 2012
- הקונגרס שבאמת היה הקונגרס הציוני הראשון, ישראל גלעד (גולדנברג), 16 ינואר 2022
- קונגרס פוקשאן, באתר א.מ.י.ר - ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל
- אריאל בולשטיין, לא בבזאל: היכן התכנס הקונגרס הציוני הראשון?, באתר ישראל היום, 10 בינואר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לישוב ארץ ישראל, המגיד, 8 בפברואר 1882.
למעשה, בזמן הכינוס היה התאריך 30 בדצמבר 1881, לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז ברומניה (1 בינואר 1882 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים). - ^ לישוב ארץ ישראל, המגיד, 16 בנובמבר 1881
- ^ דברי הימים, הצפירה, 18 באוקטובר 1881
- ^ רומעניען, המגיד, 21 בדצמבר 1881
- ^ דייטשלאנד, המגיד, 8 במרץ 1882