ההתיישבות העובדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חברי קבוץ "שחר" בראשית התיישבותם

ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.

היישובים שנכללו במושג זה היו, רובם ככולם, אגודות שיתופיות חקלאיות כגון: קיבוצים, קבוצות, מושבים ומושבים שיתופיים. מושבות, ערים ויישובים עירוניים, גם אם הזדהו עם ההסתדרות ועם מפלגות הפועלים והיו "מעוזים סוציאליסטיים" (כמו קריית חיים), לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרונות ההתיישבות העובדת כללו:

  • התקיימות על עבודה עצמית ואי-ניצול הזולת.
  • עזרה הדדית בין חברי היישוב.
  • חיי שיתוף (בדרגות שונות).
  • סולידריות של כלל ציבור העובדים.
  • ציונות (אם כי מספר קטן של יישובים חרדיים לא השתייכו למסגרת ציונית).

אמנם עקרונות ההתיישבות העובדת חייבו עבודה עצמית והימנעות מהעסקת עובדים שכירים, אולם העסקת עובדים שכירים הייתה נהוגה בהתיישבות העובדת במשך שנים רבות, בתחילה בעבודות חקלאיות עונתיות ולאחר מכן גם בעבודות קבועות. דיונים רבים והתלבטויות התקיימו בהתיישבות העובדת בנושא "חיסול העבודה השכירה".

הקיבוצים דגלו בהשקפת עולם של שיתוף מלא, הן בייצור והן בצריכה (הקיצוניים ביותר היו ישובי הקיבוץ הארצי). המושבים השיתופים באו אחריהם וגרסו שיתוף מלא בייצור ויתר חופש לחברים בצריכה. המושבים היו בקצה השני של הקשת והחזיקו בהשקפה לפיה כל משפחה היא יחידה כלכלית נפרדת הקשורה ליתר חברי המושב בכללים של עזרה הדדית.

רוב יישובי ההתיישבות העובדת החזיקו בהשקפת עולם סוציאליסטית וחלק גדול מהם אף הזדהה תקופה ארוכה עם המשטר הסובייטי. עם זאת היו גם יישובים דתיים (ברובם בעלי השקפה סוציאליסטית מתונה) וכן יישובים לא-סוציאליסטים בעלי השקפה ליברלית (יישובי העובד הציוני).

ארגונים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישובי ההתיישבות העובדת השתייכו בעיקר לארגונים הבאים:

תנועות התיישבותיות עיקריות היו:

ההתיישבות העובדת היוותה בסיס חשוב של ארגון ההגנה. הפלמ"ח הוקם ביישובי ההתיישבות העובדת ונתמך על ידי היישובים ועל ידי תנועותיהם ההתיישבותיות העיקריות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוטי זעירא, קרועים אנו, זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות היהודית, ירושלים : הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ב-2002.
  • עדה שיין, שלמה בר גיל, וישבתם בטח : ניצולי השואה בהתיישבות העובדת, 1955-1945, ירושלים : הוצאת יד ושם, תש"ע 2010.