יוחנן הגדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוחנן הגדי היה בנו של מתתיהו החשמונאי, אחיו של יהודה המכבי ואחד ממנהיגי מרד החשמונאים.

לא ידוע לנו הרבה על יוחנן, והוא הפחות מפורסם מבין חמשת בני מתתיהו: הוא לא עמד בראש הנהגת העם (כמו יהודה, יונתן ושמעון אחיו), ולא נהרג בקרב הרואי (כמו אלעזר אחיו). נראה ששמו השני של יוחנן, גדי, מרמז על מזל טוב. יוחנן מוזכר ראשון ברשימת חמשת בני מתתיהו בספר מקבים א,[1] וייתכן שיש ללמוד מכך שהוא היה הבכור בין האחים.

יוחנן היה מהמפקדים הבכירים במרד החשמונאים. על פי ספר מקבים ב, בקרב מול ניקנור, חילק יהודה את הצבא לארבעה ראשים ואת כל אחד משלושה מאחיו הציב בראש מחלקה ובה אלף וחמש מאות איש. במקור היווני כתוב "יוסף" בין "שמעון" ו"יונתן", אולם נראה שנפלה בו טעות ומדובר ביוחנן. אולם ייתכן והמילה "אחיו" משמעותה כאן קרוביו וידידיו של יהודה.[2] גם בזמן מאוחר יותר, בתקופת הנהגתו של יונתן, מכונה יוחנן "ראש החיל".[3]

לאחר מות יהודה המכבי בקרב אלעשה מול בכחידס (מראשי צבאו של דמטריוס הראשון), מינה העם את יונתן אחיו למנהיג תחתיו. בכחידס רצה להרוג את יונתן, ויונתן ברח למדבר תקוע. לאחר מכן שלח יונתן את יוחנן הגדי אל נבטים כדי להפקיד אצלם את הרכוש הרב שהיה עמו, אולם בני השבט הערבי "יַמְרִי"[4] או "אמראיוס"[5], שישבו במידבא, תפסו את יוחנן ואת הרכוש שהוביל, והרגו אותו.[6]

אולם לאחר זמן לא רב נקמו אחיו של יוחנן, יונתן ושמעון, את מותו מיד בני ימרי. נודע להם שבני ימרי עושים משתה נישואין גדול, והם יוצאים לקראת הכלה, שהייתה בת של אחד מראשי השבטים האחרים באזור. הם ארבו לחבורת מלווי החתן בסתר אחד ההרים, וכשאלה הגיעו, מלווים בכלי נגינה, בתופים, בנשק וברכוש רב – קמו עליהם אחי יוחנן מן המארב, המיתו רבים מהם (לפי יוסף בן מתתיהו היה מספר ההרוגים ארבע מאות איש[7]), הבריחו את האחרים ולקחו את השלל.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר מקבים א, פרק ב, פסוקים ב-ה.
  2. ^ ספר מקבים ב, פרק ח, פסוקים כא-כב.
  3. ^ ספר מקבים א, פרק ט, פסוקים לה-לו.
  4. ^ ספר מקבים א, פרק ט, פסוק לו.
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר יג, פרק א, פסקה ב, סעיף 11.
  6. ^ ספר מקבים א, פרק ט, פסוקים כג-לו.
  7. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר יג, פרק א, פסקה ד, סעיף 21.
  8. ^ ספר מקבים א, פרק ט, פסוקים לז-מב.