אלעזר החורני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחיצת אלעזר על ידי הפיל, איור מתוך תנ"ך מקלין משנת 1815.
מות אלעזר, מאת גוסטב דורה

אלעזר החורני[1] (בנוסח המקור היווני: Αυραν[2] אֲוָרָן[3]; נהרג בשנת 162 לפנה"ס) היה בנו של מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי. נודע בגלל מותו ההרואי בקרב בית זכריה במבצע התאבדות לחיסול פיל שחשב שעליו נמצא מנהיג האויב.

מעט מאוד ידוע על אלעזר, מלבד סיפור מותו ההרואי. על פי מגילת אנטיוכוס,[4] ראה בו מתתיהו הכהן את הקנאי שבאחים, דוגמת פנחס בן אלעזר הכהן. בספר חשמונאים ב' (פרק ח, 23) מסופר שאלעזר קרא לפני החיילים מספר הקודש לפני היציאה לקרב.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר בספר חשמונאים א', במהלך קרב בית זכריה, זיהה אלעזר פיל שהוא שיער שעליו נמצא המלך אנטיוכוס החמישי, בשל שריונו המיוחד, והחליט לסכן את חייו על מנת להציל את עמו:

"וירוץ אלעזר כגיבור בתוך גדודי האויב וחרבו אכלה בשר ימין ושמאל. ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו, וייפול הפיל עליו וימות, ובנפלו המית גם אותו."[5]

אולם מעשהו של אלעזר לא הביא לכך ששאר צבאו של יהודה ילחם נגד צבאו העצום של ליסיאס והקרב הסתיים בהפסד. יוסף בן מתתיהו מסכם את הפרשה בכך שאף על פי שאלעזר הצליח להרוג חיילים רבים, לא עלתה לו תועלת ממעשהו, חוץ משם העולם שעשה לעצמו.

יש המפקפקים באמיתות סיפור זה (למשל החוקר בצלאל בר כוכבא), במיוחד בכך שדקירת החנית כשלעצמה המיתה את הפיל.[6] ישנם נימוקים נוספים לחשד במהימנותו של סיפור זה. יחיעם שורק טוען כי דרכו של אלעזר אל הפיל הגבוה בעל השריון המיוחד הייתה חסרת סיכוי מול אלפי הרגלים, מאות הפרשים ואפיריוני הקרב שהיו על גבם של הפילים.[7] שורק טוען כי ישנן סיבות נוספות לזיוף סיפור זה: לצורך הסבר נסיגתו של יהודה משדה הקרב לאחר שראה את יחס הכוחות בקרב, או כדי לשמור על דימוי הגבורה והאומץ של המקבים.[7]

גרסה אחרת על מותו של אלעזר החורני מופיעה במגילת אנטיוכוס, ובה נאמר שאלעזר טבע בפרש הפילים: "ואלעזר היה מתעסק להמית הפילים, ויטבע בפרש הפילים. וכאשר שבו, בקשוהו בין החיים ובין המתים ולא מצאוהו, ואחר כך מצאוהו אשר טבע בפרש הפילים".[4] אמנם הגרסה מתקבלת במבט ראשון כגרסה לא סבירה, אולם למעשה היא אפשרית הואיל ולפי ספר חשמונאים א, מספר הפילים בקרב היה 32 שזה מספיק לצורך הצטברות צואה עד כדי סכנת טביעה. אם הלוחמים ניסו להתגנב למקום האויבים, אפשרי שנכנסו לביוב שם אלעזר לא הצליח לשחות, או אולי איבד הכרה מחבטה, וכך טבע.[6]

מאיר בר-אילן טוען שכאשר בוחנים את המוטיבים של מחברי ספר חשמונאים א ומגילת אנטיוכוס, ניתן להבחין, כי לשניהם הייתה סיבה לתאר את מות אלעזר כדבר הירואי, אולם מגילת אנטיוכוס מייחסת לאלעזר החורני מוות משפיל מאוד. ידוע שמגמת מגילת אנטיוכוס היא לתאר את החשמונאים בצורה חיובית מכיוון שהיא מספרת על כך שיוחנן הרג 772,000 איש לבדו, ולכן אין למחבר מגילת אנטיוכיוס סיבה לתאר את מות אלעזר באופן משפיל זה, אילו לא הייתה זאת האמת.[6]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מות אלעזר זכה לחשיבות רבה בנצרות. בין היתר, תיאור רמיסתו על ידי הפיל שהמית מופיע רבות באמנות ימי הביניים.

היישוב אלעזר, הנמצא בקרבות מקום לקרב בית זכריה, נקרא על שמו של אלעזר. בנוסף, נקראו על שמו של אלעזר רחובות ברחבי ישראל: בירושלים - "אלעזר המכבי", בתל אביב - "אלעזר החורני", בית חשמונאי - "אלעזר החורני".

עץ משפחה של השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלעזר החורני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כינויו של אלעזר נזכר בספר מקבים א, פרק ב, פסוק ה, ובפרק ו, פסוק מג.
    "החורני" בתרגום זעקיל יצחק פרנקל (1830); "חורן" בתרגום אברהם כהנא; "החורי" בתרגום אברהם שליט ליוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ו, פסקה א, סעיף 266; "אֲוָרָן" בתרגומים של אליה שמואל הרטום ואוריאל רפפורט.
  2. ^ אוריאל רפפורט, ספר מקבים א, עמ' 125, הערה 2.
  3. ^ ספר חשמונאים א', ב', ה'; פירוש א. ש. הרטום: אֲוָרָן - "בנוסח היווני, ויש המשערים כי צריך להיות חוֹרָן וכי כונה בשם זה בגלל החור שנקב בפיל (ו, מו). אחרים משערים כי בשם העברי הייתה אות עין בראשו וכי פירושו הוא: ער".
  4. ^ 1 2 מגילת אנטיוכוס, מתורגם לעברית באתר דעת.
  5. ^ חשמונאים א', פרק ו', מג-מו (תרגום יצחק זעקיל פרענקיל, פס' מז–מח: מות אלעזר בקרב נגד פילים), אתר דעת
  6. ^ 1 2 3 פרופ' מאיר בר-אילן : מותו של אלעזר בקרב בית-זכריה, faculty.biu.ac.il
  7. ^ 1 2 דר. יחיעם שורק, סיפור לחנוכה: מי הפיל את הפיל?, הידען, ‏2015-12-05