אלעזר החורני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מחיצת אלעזר על ידי הפיל, איור מתוך תנ"ך מקלין משנת 1815.
מות אלעזר, מאת גוסטב דורה

אלעזר החורני[1] (בנוסח המקור היווני: Αυραν[2] אֲוָרָן[3]; נהרג בשנת 162 לפנה"ס) היה בנו של מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי. נודע בגלל מותו ההרואי בקרב בית זכריה במבצע התאבדות לחיסול פיל שחשב שעליו נמצא מנהיג האויב.

מעט מאוד ידוע על אלעזר, מלבד סיפור מותו ההרואי. על פי מגילת אנטיוכוס,[4] מתתיהו הכהן ראה בו את הקנאי שבאחים, דוגמת פנחס בן אלעזר הכהן. בספר חשמונאים ב' (פרק ח, 23) מסופר שאלעזר קרא לפני החיילים מספר הקודש לפני היציאה לקרב.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר בספר חשמונאים א', פרק ו' (מג-מו), במהלך קרב בית זכריה, זיהה אלעזר פיל שהוא שיער שעליו נמצא המלך אנטיוכוס החמישי, בגלל שריונו המיוחד, והחליט לסכן את חייו על מנת להציל את עמו:

"וירוץ אלעזר כגיבור בתוך גדודי האויב וחרבו אכלה בשר ימין ושמאל. ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו, וייפול הפיל עליו וימות, ובנפלו המית גם אותו."

עם זאת, מעשהו של אלעזר לא הביא את שאר צבא יהודה להילחם נגד הצבא העצום של ליסיאס והקרב הסתיים בהפסד. יוסף בן מתתיהו מסכם את הפרשה בכך שאף על פי שאלעזר הצליח להרוג חיילים רבים, לא עלתה לו תועלת ממעשהו, חוץ משם העולם שעשה לעצמו.

ישנם המפקפקים באמיתות סיפור זה (למשל החוקר בצלאל בר כוכבא), במיוחד בכך שדקירת החנית כשלעצמה המיתה את הפיל.[5]

ישנן נימוקים נוספים לחשד במהימנותו של סיפור זה, כגון:

"וירא אלעזר חורן (אחיו הצעיר של יהודה) (את) אחת החיות משוריינת בשריונות המלך והיא היתה גבוהה מכל החיות ונראה כי עליה המלך (אנטיוכוס החמישי)."

(מקבים א' ו' 46-28)

דרכו של אלעזר אל הפיל הגבוה בעל השיריון המיוחד הייתה חסרת סיכוי מול אלפי הרגלים, מאות הפרשים ואפיריוני הקרב שעל גבם של הפילים.[6]

דר. יחיעם שורק מפקפק אף הוא באמיתות סיפור זה וטוען כי ישנן סיבות נוספות לזיוף סיפור זה: לצורך הסבר נסיגתו של יהודה משדה הקרב לאחר שראה את יחס הכוחות בקרב, או בכדי לשמור על דימוי הגבורה והאומץ של המקבים.[6]

גרסה אחרת על מותו של אלעזר החורני מופיעה במגילת אנטיוכוס, ובה נאמר שאלעזר טבע בפרש הפילים: "ואלעזר היה מתעסק להמית הפילים, ויטבע בפרש הפילים. וכאשר שבו, בקשוהו בין החיים ובין המתים ולא מצאוהו, ואחר כך מצאוהו אשר טבע בפרש הפילים".[4]

אמנם גרסה זו נשמעת לא סבירה במבט ראשוני, גרסה זו בעצם כן אפשרית מכיוון שלפי ספר חשמונאים א, מספר הפילים בקרב היה 32 שזה מספיק לצורך הצטברות צואה עד כדי סכנת טביעה. אם הלוחמים ניסו להתגנב למקום האויבים, אפשרי שהם נכנסו לביוב שם אלעזר לא הצליח לשחות, או אולי איבד הכרה מחבטה, וכך טבע.[5]

בר-אילן טוען שכאשר בוחנים את המוטיבים של מחברי חשמונאים א ומגילת אנטיוכוס, רואים כי לשניהם הייתה סיבה לתאר את מות אלעזר כדבר הירואי, ואילו מגילת אנטיוכוס מייחסת לו מוות מאוד משפיל. ידוע שמגילת אנטיוכוס רוצה לתאר את החשמונאים בטוב מכיוון שהיא מספרת על כך שיוחנן הרג 772,000 איש לבדו, ולכן אין לה סיבה לתאר את מות אלעזר באופן משפיל זה אילולא זאת הייתה האמת.[5]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מות אלעזר זכה לחשיבות רבה בנצרות. בין היתר, תיאור רמיסתו על ידי הפיל שהמית מופיע רבות באמנות ימי הביניים.

ההתנחלות אלעזר, הנמצאת בקרבות מקום לקרב בית זכריה, נקראת על שמו של אלעזר. בנוסף, על שמו של אלעזר רחובות ברחבי ישראל; בירושלים נקרא הרחוב "אלעזר המכבי", בעוד בתל אביב נקרא הרחוב "אלעזר החורני".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלעזר החורני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כינויו של אלעזר נזכר בספר מקבים א, פרק ב, פסוק ה, ובפרק ו, פסוק מג.
    "החורני" בתרגום יצחק זעקיל פרנקל (1830); "חורן" בתרגום אברהם כהנא; "החורי" בתרגום אברהם שליט ליוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ו, פסקה א, סעיף 266; "אֲוָרָן" בתרגומים של אליה שמואל הרטום ואוריאל רפפורט.
  2. ^ אוריאל רפפורט, ספר מקבים א, עמ' 125, הערה 2.
  3. ^ ספר חשמונאים א', ב', ה'; פירוש א. ש. הרטום: אֲוָרָן - "בנוסח היווני, ויש המשערים כי צריך להיות חוֹרָן וכי כונה בשם זה בגלל החור שנקב בפיל (ו, מו). אחרים משערים כי בשם העברי הייתה אות עין בראשו וכי פירושו הוא: ער".
  4. ^ 1 2 מגילת אנטיוכוס, מתורגם לעברית באתר דעת.
  5. ^ 1 2 3 פרופ' מאיר בר-אילן : מותו של אלעזר בקרב בית-זכריה, faculty.biu.ac.il
  6. ^ 1 2 דר. יחיעם שורק, סיפור לחנוכה: מי הפיל את הפיל?, הידען, ‏2015-12-05