יחסי איטליה–ארגנטינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי איטליה–ארגנטינה
איטליהאיטליה ארגנטינהארגנטינה
Argentina Italy Locator.png
איטליה ארגנטינה
שטחקילומטר רבוע)
301,340 2,780,400
אוכלוסייה
62,246,674 44,694,198
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,317,000 922,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,223 20,631
משטר
רפובליקה פרלמנטרית רפובליקה פדרלית נשיאותית

יחסי איטליה–ארגנטינה הם יחסי החוץ שבין ארגנטינה לאיטליה. הקשר בין המדינות נחשב לידידותי במיוחד והושפע מאוד מן ההגירה האיטלקית לארגנטינה. שתי המדינות הן חברות ב-G-20.

לאיטליה יש שגרירות בבואנוס איירס וקונסוליות במאר דל פלאטה, קורדובה, באיה בלנקה, לה פלאטה ורוסאריו. לארגנטינה יש שגרירות ברומא וקונסוליה במילאנו.

חברות התעופה אארולינאס ארחנטינס ואליטליה מפעילות קו תעופה ישיר בין המדינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשארגנטינה הכריזה על עצמאותה מן האימפריה הספרדית, איטליה הייתה עוד מחולקת לנסיכויות שונות. במאי 1836 ממלכת סרדיניה הייתה הישות האיטלקית הראשונה שהחלה לקיים יחסים דיפלומטיים עם ארגנטינה. בשנת 1850 מלך סרדיניה (מי שעתיד לכהן כמלך הראשון של איטליה המאוחדת) ויטוריו אמנואלה השני מינה שגריר לארגנטינה. בשנת 1855 נחתמו הסכמים שחיממו את היחסים. בשנת 1924 הנציגות האיטלקית בבואנוס איירס הפכה לשגרירות. באותה השנה ביקר הנסיך האיטלקי אומברטו השני במדינה.

במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה ארגנטינה נייטרלית, בעוד שאיטליה לחמה כחלק ממדינות הציר. למרות הנייטרליות, שליט ארגנטינה חואן דומינגו פרון תמך באופן נלהב בשליט איטליה הפשיסטית, בניטו מוסוליני. בשנת 1944, בעקבות לחץ בינלאומי, הכריזה ארגנטינה באופן רשמי מלחמה על מדינות הציר. בשלב זה איטליה כבר נכנעה לבעלות הברית. ארגנטינה תרמה מזון רב לאיטליה המובסת.

בתקופת "המלחמה המלוכלכת"- דיכוי שביצע השליט הצבאי בארגנטינה חורחה רפאל וידלה כנגד מתנגדי משטר, נעדרו כשמונה איטלקים. בשנת 2007 נשפטו חמישה קצינים על רצח שלושה מתוך שמונת הנעדרים.

בשנת 1982, בזמן מלחמת פוקלנד, איטליה תמכה באופן דיפלומטי בהממלכה המאוחדת, אך הייתה נייטרלית מבחינה צבאית.

הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 18701960, למעלה משני מיליון אזרחים איטלקים היגרו לארגנטינה. רוב האיטלקים עזבו את איטליה בגלל עוני ומלחמות. כיום (2018) כ-25 מיליון ארגנטינאים הם ממוצא איטלקי. הגירה זו השפיעה רבות על השפה והתרבות הארגנטינאית. בארגנטינה יש את הקהילה האיטלקית הגדולה ביותר בעולם לאחר איטליה וברזיל. מהכיוון השני, יש למעלה מ-11,000 איטלקים ממוצא ארגנטינאי.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הסחר בין ארגנטינה ואיטליה הסתכם ב-1.9 מיליארד דולר. היצוא העיקרי של ארגנטינה לאיטליה כולל: חיטה, פולי סויה, סרטנים קפואים, אגסים ובשר. הייצוא העיקרי של איטליה לארגנטינה כולל: טורבינות קיטור, מכונות ורפואה. חברות הרכב פיאט, למבורגיני ופרארי מאוד דומיננטיות בארגנטינה.

ביקורים נשיאותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורי נשיא\ראש ממשלת איטליה בארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורי נשיא ארגנטינה באיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]